ארגוני שמאל מהארץ ומחו"ל מנהלים מאבק עיקש בהחלטת בית משפט השלום בירושלים לפנות את משפחת סומרין מנכס שהיא מתגוררת בו, במקום אסטרטגי בשכונת עיר דוד. בפוסט שפרסמו הארגונים השבוע נכתב ש"הסיפור המשפטי אולי נשמע מסובך, אבל המסר פשוט: לא ניתן לקרוע את המשפחה מביתה החוקי ולהשליכה לרחוב".
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
– סין והודו מנסות להנמיך את גובה הלהבות לאחר העימות בלדאק
– תוכנית טראמפ זורקת לפח את ההיסטוריה הישראלית
– האינפלציה בסוריה – הלירה צוללת בעקבות "חוק הקיסר"
אך האם זהו אכן ביתה החוקי של המשפחה? והאם היא אכן מושלכת לרחוב? בדיקת מקור ראשון מעלה תשתית עובדתית שונה לחלוטין. בפסק דין של השופטת מרים קסלסי מחודש ספטמבר שעבר נקבע ש"לנתבעים אין כל זכות במקרקעין", ושבעלי הנכס היא חברת הימנותא, חברה־בת של קק"ל. גם הטענה ש"המשפחה תושלך לרחוב" שקרית. אך תחילה, מעט רקע.
התלאות המשפטיות סביב הנכס החלו כבר לפני כשלושים שנה. מדובר בבית בן שתי קומות בשטח 740 מ"ר, שהועבר לחזקת המדינה על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. לפי החוק, אדם ששהה במדינת אויב ולאחר מלחמת ששת הימים לא התפקד כתושב ישראל מוגדר נפקד, ונכסיו עוברים לידי המדינה. הבעלים, חאג' מוסא עבדאללה סומרין, נפטר בשנת 1983, יורשיו הוכרזו נפקדים, והנכס הועבר למדינת ישראל.
בשנות התשעים העבירה המדינה את הנכס לחברת הימנותא בעסקת חליפין, בתמורה לקרקעות באזור כפר קרע שעליהן נבנו שכונות מגורים למגזר הערבי. הימנותא פתחה בהליכים למימוש זכויותיה, אך גילתה שהדרך לפינוי הנכס ארוכה וקשה.
בית משפט השלום דחה את תביעת הפינוי הראשונה, לאחר שקבע שההכרזה על המבנה כ"נכס נפקד" הייתה שגויה. ההחלטה נהפכה במחוזי, שקבע כי הנכס הוקנה לאפוטרופוס כדין, אך לא הכריע אם לדיירים יש זכות להמשיך להתגורר בבית. מוחמד סומרין, אחיינו של חאג' מוסא, טען שהנכס נמכר לאביו על ידי חאג' מוסא. התיק הוחזר לשלום לצורך המשך הדיונים. השופט רפאל שטראוס, שדן בתיק, קיבל את טענתו של מוחמד בדבר מכירת הנכס לאביו, וקבע שיש למוחמד סומרין זכות להמשיך להתגורר בבית.
מעודדים מפסק הדין של השופט שטראוס, החליטו מוחמד ואחיותיו לתבוע במחוזי פסק דין הצהרתי על בעלותם בנכס, והציגו את "הסכם המכר" המעיד לכאורה שאביהם רכש את הנכסים מהדוד חאג' מוסא. אלא שאז חלה תפנית בעלילה. הימנותא התלוננה במשטרה ש"הסכם המכר" שהוצג לבתי המשפט ושהתביעה נסמכה עליו הוא מזויף. חוות דעת של מומחה מז"פ אישרה את החשש. בני משפחת סומרין נסוגו מדרישתם להצהיר על בעלותם בנכסים, כדי לא לקבל פסק דין המכריז על הסכם המכר כמזויף. לפיכך דחה בית המשפט את תביעתם.
הימנותא הגישה תביעת פינוי בשנית בספטמבר 2019, ולאחר כמה סבבים משפטיים קיבל בית משפט השלום את תביעת הפינוי. בית המשפט שב וקבע שהבעלות בנכס היא של חברת הימנותא, ושעל בני משפחת סומרין לפנות את הבית בתוך שלושה חודשים. בני סומרין מיהרו לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. הימנותא הסכימה שלא להתנגד לעיכוב הפינוי.
לקראת הדיון בערעור, הצפוי להיערך בסוף החודש, פתחו ארגוני שמאל במסע שכנוע קשוח, ואת עיקר האש הפנו כלפי ראשי קק"ל. לא פחות מ־31 ארגונים מהארץ ומרחבי העולם התאגדו ב"קואליציית סומרין" שנאבקת בפינוי בעוצמה רבה, אולי בשל מיקומו האסטרטגי של הנכס, המצוי בשטחי הגן הלאומי עיר דוד, וגובל באתר הארכיאולוגי החשוב. מנהלת החפירות באתר ד"ר אילת מזר, מזהה את השטח הצמוד לבית סומרין כלא פחות מארמון המלך דוד.
ברשימת הגופים שמימנו את המאבק בשנתיים האחרונות מצויה עמותת עיר עמים, הממומנת בין השאר בכספי האיחוד האירופי, שגרירויות אירלנד, נורווגיה ושווייץ, וכן קרנות החברה הפתוחה בבעלות המיליארדר היהודי־אמריקני גורג' סורוס, המקדם חרם נגד ישראל.
"אני קורא לקק"ל להימנע מעקירת משפחת סומרין, משפחה פלסטינית בת 18 נפשות, מביתה במזרח ירושלים", נכתב בהודעת מובילי המאבק. "פינוי המשפחה, במיוחד בזמנים אלה, הוא מעשה אכזרי. אני קורא לקק"ל להתנער מיד מכל התביעות בנכס, להפסיק הליכים משפטיים נגד המשפחה ולאפשר לה לחיות בשלום ובביטחון בביתה". ההודעה הופצה ברשת, וכאלפיים איש נענו לקריאה לשגרה בדוא"ל שוב ושוב.
ואולם, בדיקת מקור ראשון גילתה שבבעלות המשפחה נדל"ן מגוון, המניב הכנסה חודשית לא מבוטלת. כלומר, בניגוד למה שהיה אפשר להבין מהפרסומים של ארגוני השמאל שנחלצו לעזרתה, היא בכל מקרה לא תושלך לרחוב.
במאי 2019 פנה מחמוד סומרין לבית משפט השלום בירושלים ותבע לפנות שוכרים שהשתמשו בחלקת קרקע בוואדי קדום, שבבעלות המשפחה. השטח שוכן לא הרחק מעיר דוד, ומשתרע על 1,056 מ"ר. "התובע יטען כי הוא זכאי לקבל את החזקה בחלקה באופן מיידי לאחר שתקופת השכירות עם הנתבע 1 נגמרה, ואין לאף אחד מהנתבעים זכות חוקית להחזיק את החלקה, ומי שמחזיק בחלקה הוא פולש ומסיג גבול שיש לפנות לאלתר", נכתב בתביעה.
חוזי השכירות שצירף סומרין לתביעה מעלים כי בשנים 2011־2019 הניבה חלקת הקרקע שבבעלות המשפחה הכנסות בסכום מצטבר של כמעט חצי מיליון שקלים. בהסכם הפשרה בין הצדדים בתום ההליך המשפטי נקבע כי עד סוף שנת 2019 יסתכמו דמי השכירות ב־6,000 שקלים לחודש, והחל ב־1 בינואר 2020 יעלו דמי השכירות ל־8,000 שקלים בחודש.
מהמסמכים שצירפו בני משפחת סומרין לתביעתם עולה שבבעלותם גם בניין מגורים רחב ידיים בוואדי חילווה. זהו בניין שבו לא פחות משש דירות, ומאות מטרים בנויים. לפי הסכמי השכירות, שלוש משש הדירות משמשות למגורי בני משפחת סומרין, והשאר מושכרות בעלות ממוצעת של 4,500 שקלים לחודש. בניין המגורים שוכן במרחק הליכה מהנכס של הימנותא.
כחלק מהלחצים שמנסים ארגוני השמאל להפעיל על קק"ל, התקיימה ביום ראשון השבוע שיחה וירטואלית עם אחד מבני המשפחה, אחמד סומרין. לצידו הופיעו חגית עופרן, רכזת פרויקט מעקב התנחלויות בשלום עכשיו, ונעה פינטו, רכזת הפעילות הציבורית של עמותת עיר עמים. השיחה שודרה בעמודי הפייסבוק של הארגונים ושל ארגונים נוספים ובהם ג'יי סטריט, פרי ג'רוזלם, רבנים לזכויות אדם ועוד.
"אם קק"ל יצליחו לפנות אתכם מהבית, מה תעשו? לאיפה תלכו?", שאלה פינטו את אחמד סומרין. הוא לא גילה את האמת על היקף הרכוש המשפחתי, והשיב: "עדיין, האמת, לא חשבנו על זה. אנחנו עדיין מאמינים שאנחנו לא נצא מהבית. לא יודע, זה שאלה קצת… זה מפחיד. לא יודע, יש ילדים. יזרקו אותנו לרחוב".
מהקואליציה למען משפחת סומרין נמסר בתגובה: "בית משפחת סומרין הגיע לידי קק״ל בחטא, תוך ניצול לרעה של חוק נכסי נפקדים, כאשר לקק"ל היה תפקיד מרכזי בהכרזת הנכס כנפקד. אין כל קשר בין מטרות קק״ל והערכים שבשמם היא אמורה לפעול ובין הנסיון לנשל משפחה פלסטינית מביתה לטובת הרחבת התנחלות בלב אזור שנוי במחלוקת.
"שני יועצים משפטיים לממשלה וכן ועדת חקירה ממשלתית קבעו שהשימוש בחוק כדי להשתלט על בתים בעוד מתגוררות בהם משפחות פסול. ועדת קלוגמן אף קבעה ש'תפקודו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים הייתה על פי כל קנה מידה לקויה ביותר'. עצוב מאוד שקק״ל עוסקת במסע אכזרי לפינוי משפחת סומרין מביתה ואף מנסה לגייס לשם כך דעת קהל.
במקום התפלפלויות ספק חוקיות ובטח לא כשרות, מוטב שכותבי מקור ראשון וקוראיו יצטרפו לכ־10,000 אנשים מרחבי העולם שהביעו את דעתם נחרצות נגד הפינוי הלא מוסרי".
