חילופי האשמות קשים נרשמו ביום חמישי בין סין להודו, לאחר עימות צבאי קטלני שהוביל למותם של לפחות עשרים חיילים הודים ברום הרי ההימלאיה. ההתנגשות דחפה את מערכת היחסים בין שתי השכנות, המצוידות בנשק גרעיני, למחוזות בלתי ידועים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האם ביצה מאובנת בגודל כדורגל הייתה שייכת לדינוזאור מסתורי?
– מדרון חלקלק: תדאגו שלא יסתמו לכם את הפה
– חופשה חיונית: דווקא השנה מגיע לילדים חופש גדול
בקרב שהתחולל ביום שני בלילה באזור אקסאי צ'ין השנוי במחלוקת, סמוך לנהר הגאלוואן, לחמו חיילים סינים והודים זה בזה באלות, מוטות ואבנים במשך שעות. זאת הייתה ההתנגשות האלימה ביותר בין שתי המדינות ביובל האחרון. בהתבטאותו הראשונה מאז האירוע אמר ביום חמישי ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ש"הודו רוצה שלום", אך כאשר מתגרים בה היא "תענה תשובה הולמת".
היחסים בין שתי הענקיות האסייתיות היו טעונים אך לא אלימים בעשורים האחרונים. כעת הן ניצבות מול אי אמון מעמיק וסכסוך טרי לאורך הגבול ביניהן, המשתרע על פני 3,500 קילומטרים. אולם נראה שגם הודו וגם סין אינן מעוניינות להסתכן בהחרפת המאבק: הודו מתקשה להתמודד עם מגפת הקורונה ועם משבר כלכלי, בעוד סין מנסה לטפל בהאטת הצמיחה וביריבות המחמירה עם היריבה הגיאופוליטית המאיימת הרבה יותר – ארה"ב.
מסין ומהודו נמסר שהן ינסו לפתור את הסכסוך ביניהן בדיאלוג, אך המצב נותר מתוח ולא ודאי. סין דורשת שהודו "תעניש בחומרה" את החיילים המעורבים באירוע, בעוד הודו טענה ש"פעולה מתוכננת מראש" מצד סין הובילה ישירות לאלימות הקשה.
מודי חלק כבוד לחיילים שנהרגו בשתי דקות דומייה ששודרו בטלוויזיה ההודית. הוא הצמיד את כפות ידיו זו לזו ועצם את עיניו. "חיילינו לא הקריבו את חייהם לשווא", הוא הבטיח. במערכת הביטחון ההודית יש כעס מוחשי על מעשיה של סין, לצד מבוכה. מומחים בהודו אומרים שסין הובילה לעימות בכך שהקימה לפני כחודש מאהלים בשטחים שהודו טוענת שהיא הריבונית בהם, סמוך לגבול השנוי במחלוקת בטריטוריית האיחוד לדאק.
"הסינים נוהגים כבריונים", אמר ארבינד גופטה, לשעבר סגן היועץ לביטחון לאומי של הודו. הוא הבטיח שארצו מתנגדת לכל שינוי בסטטוס־קוו: "ברגע שאתה נכנע – נכנעת לעולם". האלימות שבעימות בשבוע שעבר, המתבטאת במספר החללים הגבוה, מזעזעת כאילו "התרחשה פה מלחמת כנופיות", הוא הוסיף.
העימות פרץ כשצבא הודו שיגר פלוגת חיילים שתבדוק אם כוחות סין נסוגו מנקודה מסוימת לאורך עמק גאלוואן, בעקבות סבב שיחות בין שתי המדינות. כך דיווחו שני קצינים הודים שהוצבו באזור. לדבריהם, הפלוגה הותקפה וכמה מהחיילים נפלו בשבי, ושני הצדדים קראו לתגבורת. הקרב שאירע לאחר מכן נמשך שעות רבות בחשכה מוחלטת, והיו מעורבים בו אלות, מקלות, נבוטים ואבנים. לפי הקצינים, כמה מהחיילים ההודים שמתו הושלכו או נפלו מן הצוק אל הנהר הקפוא למטה. עשרות חיילים נפצעו. הכוחות ההודיים והסיניים כאחד נמנעו משימוש בנשק חם.
סין לא אישרה שאירעו פציעות או מוות בקרב כוחותיה, אף כי דובר צבאי דיבר באופן כללי על נפגעים באירוע. שר החוץ הסיני וואנג יי אמר שחיילים הודים חצו את "קו השליטה בפועל" – הגבול הלא רשמי – ותקפו את החיילים הסינים שהתקרבו אליהם. הוא דרש מהודו "להפסיק מיד את כל פעולותיה הפרובוקטיביות".
לצד מלחמת המילים היו גם סימנים לכך ששתי המדינות נוקטות צעדים להפגת המתח. בהודו לא נשמעו קריאות לתגובה קשה או לנקמה, כפי שנשמעות לעיתים קרובות לאחר עימותים בגבול פקיסטן. ממשלת סין, מנגד, המגיבה באזהרות משתלחות לפרובוקציות קלות של צבא ארה"ב, מנעה כל דיווח על הקטטה הקטלנית בסוכנות הידיעות הממשלתית שינחואה ובעיתון המפלגה הקומוניסטית.
"סין יכולה לשלוט היטב ברגש הלאומני בשטחה", אמר כריסטופר קולי ממרכז וילסון, המתמחה ביחסי הביטחון בין סין להודו. "זו החלטה אסטרטגית של סין לא לחשוף נפגעים והרוגים, וניסיון מכוון להרגיע מצב שעלול להיות מורכב אם ייכללו בו יסודות לאומניים". בסין יש ככל הנראה "עניין מועט בהסלמה נוספת", אמר טיילור פראוול, מומחה לצבא העממי הסיני, ראש התוכנית ללימודי ביטחון במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. "המתחרה העיקרית של סין היא ארה"ב, ולא הודו".
בשבועות האחרונים סין הפגינה את כוחה ברחבי אסיה. היא יירטה ספינות ויאטנמיות ומלזיות בים סין הדרומי, תפסה עמדת כוח בהונג־קונג, והשיטה נושאת מטוסים דרך מיצר טאיוון הרגיש.
להודו ולסין יחסים מורכבים: מלבד סכסוכי הגבולות, הן מסוכסכות על מיזמי תשתית במימון סיני במדינות שכנות ועל התמיכה ההודית בדלאי לאמה, הגולה בהודו. עוד לפני העימות בשבוע שעבר "היה אי אמון ניכר", אמר אשוק קנטה, שגריר הודו בסין לשעבר. אולם העימות בלדאק הוא אתגר עצום. "זו נקודת מפנה," אמר שיבשנקר מנון, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של הודו. "הסינים עוררו הסלמה חריפה. תהיה לה השפעה עצומה על מערכת היחסים שלנו".
