מחקר שערכה ענקית הבדיקות הגנטיות 23andMe מצא שהבדלים גנטיים המשפיעים על סוג דמו של אדם עשויים להשפיע על רגישותו לנגיף הקורונה.
מדענים מחפשים בחודשים האחרונים גורמים גנטיים המסבירים מדוע חלק מהלוקים בקורונה אינם חווים תסמינים, בעוד אחרים חולים קשה. בחודש אפריל השיקה חברת 23andMe מחקר שביקש להשתמש במידע שבמאגר ה־DNA שלה כדי לשפוך אור על תפקיד הגנטיקה במחלה. החברה מסרה השבוע כי תוצאות ראשוניות של בדיקת 750 אלף פרופילים גנטיים מראות כי דם מסוג O מגן במידת מה נגד נגיף הקורונה. הממצאים תואמים מחקרים אחרים שהצביעו על קשר בין וריאציות בגן ABO ובין covid-19.
מאמרים הוספים באתר מקור ראשון:
אמבוש אקסטרים היא קיצונית, אכזרית ובעיקר אינפנטילית
"ההנהגה הפוליטית של הציונות הדתית איבדה כל קשר אליה"
"טעינו כשענינו לגידופי החרדים ולא המשכנו בוויכוח ענייני"
חברות רבות אחרות שמתחרות בשוק הבדיקות הגנטיות סורקות את המידע הגנטי שבידיהן בניסיון למצוא היגיון בהתנהגות הנגיף. ידוע שגורמים כמו גיל ומחלות רקע יכולים לקבוע כיצד גופם של חולים יגיב לאחר שיידבקו, אולם הם אינם מסבירים לבדם את המגוון הרחב של התסמינים, או מדוע אנשים מסוימים חולים במחלה ואחרים אינם חולים בה כלל. הבנת הגנטיקה של הרגישות לנגיף הקורונה עשויה לסייע בזיהוי קבוצות הסיכון, בהגנה עליהן, ובהאצת פיתוח הטיפול התרופתי.
כמה מחקרים שבדקו את חומרת הנגיף ואת הרגישות אליו מצאו קשר לסוג הדם. מחקר שפורסם בשבוע שעבר, לפני ביקורת עמיתים, בדק את הגנים של יותר מ־1,600 חולים באיטליה ובספרד שחוו קשיי נשימה וגילה שדם מסוג A מגביר ב־50 אחוז את הסבירות שחולה יזדקק להנשמה. מחקר סיני העלה תוצאות דומות.
"היו גם כמה דיווחים על קשרים בין קורונה, קרישי דם ומחלות לב וכלי דם", אמר אדם אוטון, מדען מוביל במחקר של 23andMe. "הדיווחים הללו סיפקו כמה רמזים לגבי הגנים שעשויים להיות רלוונטיים". המחקר של החברה, שבדק רגישות למחלה ולא את חומרתה, כלל גם 10,000 משתתפים שאמרו לחברה שהם עצמם סבלו מקורונה.
המחקר מצא כי אנשים בעלי דם מסוג O יידבקו בקורונה בסבירות נמוכה ב־9 עד 18 אחוזים בהשוואה לאנשים עם סוגי דם אחרים. עם זה, נמצא כי יש מעט הבדלים ברגישות בקרב אנשים עם סוגי דם אחרים. כאשר החוקרים התחשבו בגיל ובמחלות קיימות, וכאשר הם הגבילו את הנתונים רק לאנשים עם סיכוי גבוה לחשיפה כמו עובדי שירותי בריאות, הממצאים היו זהים.
אוטון הזהיר כי אף שהראיות משכנעות, "אלה ימים מוקדמים; אפילו מדגמים בסדר גודל כזה אינם מספיקים כדי למצוא קשרים גנטיים", הסביר החוקר. "אנחנו לא הקבוצה היחידה שמסתכלת על זה, ובסופו של דבר הקהילה המדעית עשויה להזדקק לאיחוד משאבים כדי להתייחס לשאלות הנוגעות לקשרים בין גנטיקה ל־covid-19".
