תשובת הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו שהוגשה בשבוע שעבר לבג"ץ בעקבות העתירות המבקשות לפסול את חוק יסוד ממשלת החילופים לא זכתה להתייחסות מספקת, מאחר שפורסמה דקות לאחר פסילת חוק ההסדרה. אם פסילת החוקים בבג"ץ הפכה לעניין שבשגרה כמעט, הפעם, הדיון באפשרות לפסול חוק יסוד הוא עניין תקדימי כשלעצמו, ותגובת ראש הממשלה לדיון ולעתירות היא אמירה ברורה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מהיכן צצה האלימות של השמאל החדש?
– מפת טראמפ תאפשר הקמת נמל תעופה ישראלי במדבר יהודה
– לעזאזל האמת: נתניהו שונא אופוזיציה מימין
"אין לבית המשפט סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד, משום שבית המשפט אינו עליון על מקור סמכותו", קבעו עורכי הדין מיכאל ראבילו מטעמו של ראש הממשלה ואבי הלוי מטעם הליכוד. "אם בית המשפט פועל מכוח חוק יסוד השפיטה, כיצד יוכל לדון בפסילת חוק יסוד אחר?", טענו המשיבים, והוסיפו שפסילת החקיקה התומכת בקיומה של ממשלת החילופים צפויה להוביל את המערכת הפוליטית לבחירות נוספות, שכן הן הליכוד והן כחול לבן נסמכות על האיזונים וההסכמות שהושגו בחוק.
עד עתה התערב בית המשפט בחוק יסוד במדינת ישראל פעם אחת, כאשר איים לפסול את התקציב הדו-שנתי אם יעבור שוב בהוראת שעה. במקרה נוסף הודיע בית המשפט כי יקבע דיון בעתירות שהוגשו נגד חוק הלאום, אך מאז עברו למעלה משנתיים ודיון כזה טרם נערך. אם בית המשפט אכן ייטול לעצמו את היכולת לבטל חוקי יסוד ואכן יעשה זאת – הממשלה תתפרק בסבירות גבוהה, כפי שנקבע בהסכמים בין המפלגות, ונתניהו יישאר בתפקידו לכל הפחות עד הבחירות.
"רוב חברי הכנסת תמך בהכרעה זו, והחליט להשתמש בסמכות המכוננת של הכנסת כדי לתקן את חוקי היסוד" ולאפשר את קיום ממשלת החילופים, כתבו המשיבים. "הסמכות המכוננת היא הסמכות העליונה בקביעת הנורמות בישראל. היענות לעתירות דנן היא קריאת תיגר… על עליונותה של הסמכות המכוננת הנתונה לנבחרי העם". מנגד, קובעים המשיבים, סמכותו של בית המשפט מקורה בחוק יסוד השפיטה, ואם השופטים מערערים על הסמכות העליונה שניתנה לחוקי היסוד – בית המשפט "כורת את הענף שעליו נשענת סמכותו שלו".
ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, ד"ר אביעד בקשי, אומר שתגובת ראש הממשלה לבג"ץ היא דרמטית. "לראשונה, ראש הרשות המבצעת משיב לבית המשפט שפשוט אין לו סמכות – לא מתחם התערבות צר ולא מתחם התערבות רחב. ביקורת חוקי יסוד פשוט אינה בסמכות בית המשפט. לאחר סדרה אינסופית של הרחבות סמכות עצמיות של בית המשפט העליון, סוף-סוף עומד ראש רשות אחרת ואומר 'עד כאן'. בהינתן מפת יחסי הרשויות בישראל, תגובת ראש הממשלה לבג"ץ באה כמים קרים על נפש עייפה".
בעולם המערבי לא נפסלו בעבר חוקי יסוד. בגרמניה, שגם בה לא נפסל סעיף חוקה, יש אמירה שניתן לפסול סעיף בחוקה אם הוא מתנגש עם "פסקת הנצח", הקובעת שיש סעיפים בחוקה שאינם ניתנים לשינוי. בישראל, לעומת זאת, מרחיב בית המשפט צעד אחר צעד, את סמכותו, ומולו לא קם איש. זו הפעם הראשונה, שראש רשות אחרת מציב גבול למחטף הסמכויות בידי בית המשפט.
עוד לא ברור אם הדיון בחוקי ממשלת החילופים ייערך בהרכב מורחב או רגיל: הרחב רגיל יאותת שהשופטים אינם מעוניינים לחדש כאן הלכה דרמטית, אף שלא דחו את העתירות על הסף.
