"לא ניתן למשוגע מאיסטנבול לחמוס את אוצרות הטבע של לוב", אומר סגן ראש ממשלת לוב, דוקטור עבד אל סאלאם אל באדרי, ממקום מושבו בבנגאזי. בריאיון ראשון מסוגו עם עיתון ישראלי הוא קורא לישראל להצטרף ליוזמה מדינית חדשה בשיתוף יוון, קפריסין, מצרים ולבנון. היוזמה היא חתימה על הסכם ימי משותף, כקונטרה להסכם הגבולות הימי שחתמה טורקיה עם הממשלה הלובית היושבת בטריפולי – הסכם המנכס לעצמו את מחצית הים התיכון. "ארדואן לא רק משוגע", אומר אל באדרי על נשיא טורקיה. "הוא חבר לאמיר קטאר המושחת ושכר את שירותיהם של אלפי ג'יהדיסטים סורים, הכול במטרה להשתלט על שדות הנפט העשירים של לוב".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ויכוח על תפקיד בין ימינה למשותפת תוקע את עבודת המליאה
– שרת העלייה על קליטת יהודי צרפת: "עלינו לעשות בדק בית פנימי"
– הפרוטוקולים של זקני השב"כ
אלו דברים יוצאי דופן, אבל הנסיבות מכתיבות את הטון. בלוב הקרועה כבר תשע שנים במלחמת אזרחים עקובה מדם, יושבות שתי ממשלות יריבות. הממשלה האיסלמיסטית בראשותו של פאאז סאראג' היושבת בטריפולי ונהנית מהכרה על ידי האו"ם. מנגד ניצבת הממשלה בבנגאזי בראשות כוחותיו של הגנרל חליפה חפתר, והיא זו ששולטת על מרבית שדות הנפט והגז העשירים של לוב. ד"ר אל באדרי, המכהן כסגן ראש הממשלה בבנגאזי, מחזיק בין השאר בתיק הממשלתי החשוב ביותר, תיק הנפט. המלחמה בלוב היא לא רק על נפט, היא על הפגנת כוח מעבר לגבולות המדינה, על הים התיכון כולו ועל תגליות הגז במזרח התיכון בשותפות ישראלית.
עד לאחרונה נהנתה הממשלה בבנגאזי מעליונות צבאית ברורה, אולם בשבועיים האחרונים התהפך הגלגל. כוחותיו של הגנרל חפתר, שבשנה האחרונה הטילו מצור על טריפולי, החלו לאבד שטחים וסבלו משורה של תבוסות צבאיות קשות. זאת לאחר שטורקיה החלה להזרים לממשלה בטריפולי נשק וציוד צבאי לצד יועצים צבאיים וכוחות טורקיים. בניסיון לעצור את המגמה הנחיתו הרוסים בלוב צי קטן של מטוסי קרב. התוצאה: לוב מחולקת כעת לאזור השפעה טורקי שמרכזו בטריפולי ואזור השפעה רוסי שמרכזו בבנגאזי.
אל באדרי מכיר במצב החדש. מבחינה טקטית הוא אומר, הם נאלצו לסגת, צעד שהציל חיים רבים, ושהמצור על טריפולי היה טעות. כשהטורקים הגיעו עם הרחפנים הם נתפסו לא מוכנים. עם ציוד צבאי מודרני מתאים, כך לדבריו, הם יוכלו לשוב ולהתמודד.
נכון לעכשיו, לוב מתקיימת במתכונת כמעט מלאה של שתי מדינות נפרדות. אולי בעתיד היא תהפוך להיות מדינה ריבונית. "אנחנו אנשי קירנאייקה", אומר אל באדרי, כשהוא משתמש בשם היווני העתיק שניתן לחלקה המזרחי של לוב. "לאורך ההיסטוריה היינו ארץ מקלט לכל בני הדתות. יש לנו היסטוריה ארוכה של קשר עם עם ישראל והקהילה היהודית. אנחנו רוצים מפה חדשה, שמתחשבת באינטרסים של לוב לצד מדינות האזור, ויציאה של כל הזרים מלוב. לא ניתן לטורקים או לרוסים, שמסייעים לנו צבאית, לנהל אותנו כמדינה על פי התפיסות שלהם. מבחינתנו, החברות האמריקניות הן שהקימו את תעשיית הנפט שלנו ואנו קוראים להן לשוב".
הוא יוצא במסר לראש ממשלת ישראל: "לא היינו ולעולם לא נהיה אויבים ואנחנו מקווים שתתמכו בנו, הנסיבות הן שהפרידו בינינו עד כה. אנו תומכים בעיקרון שתי המדינות. בינתיים, יש לנו אינטרס משותף. ארדואן הוא טרוריסט, אנחנו ואתם באותו הצד. יהיה טיפשי מצידנו להתעלם מכך".
בשבוע הבא יגיע לישראל ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס ושבוע אחריו נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס. בביקורים יתקיימו מגעים לחידוש הטיסות בין ישראל ליוון לאחר ימי הקורונה, אך במרכז סדר היום יעמוד המתח הגואה מול טורקיה בשאלת זכויות הקידוח במרבצי הגז במזרח הים התיכון, ודרכי ההתמודדות עם השאיפות האימפריאליות של טורקיה במרחב הים תיכוני.
הריאיון המלא במוסף יומן בסוף השבוע
