מגפת הקורונה הכתה קשות בבתי הספר היהודיים בחו"ל. רוב מוסדות החינוך הללו נשענים על תשלומי ההורים, על הקהילה ועל תרומות. בשל המשבר רבים מההורים אינם יכולים להרשות לעצמם לרשום ללימודים את ילדיהם לשנה הבאה, התרומות פחתו, והקהילות מתמודדות עם ריבוי משימות בתקציב דל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אפילו נטע לא הצילה: משדר המחווה לאירוויזיון היה מדכא
– בני גנץ, תיק התפוצות ראוי לח"כ בכיר ומקצועי
– הזדמנות לשינוי בקהילה היהודית: 8 עצות לשגריר ארדן
רוב הילדים היהודים בגולה אינם לומדים בבתי ספר יהודיים, לפי מחקר של משרד התפוצות, אך רבים כן – במסגרת יומיומית או אחת לשבוע. כמה מהמוסדות מת
קשים גם בשגרה לעודד יצירת זהות יהודית, מעורבות קהילתית וקשר לישראל. במיוחד הם מתקשים כשאינם שייכים לרשת או לגוף שמסייעים להם בהפקת תכנים רלוונטיים לילדים. כדי לסייע בכך הקימה מדינת ישראל (משרדי התפוצות והחינוך) את מיזם "יונייטד" בשיתוף מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), קהילות יהודיות ופילנתרופים. הארגון מנסה לאמץ ראייה חינוכית כוללת ללימוד יהדות, עברית ותולדות עם ישראל, לצד פעילות "יוצרת זהות" בבתי הספר.
מנהלת המיזם טל שקד מספרת שהוא פועל בעיקר באירופה ובאמריקה הלטינית, בתקציב בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ושהיא וצוותה מנסים לסייע לארגוני החינוך המקומיים ולבתי הספר גם בימים כתיקונם, ובתקופת הקורונה ביתר שאת.
מט"ח, גוף המתמחה בלמידה בסביבה טכנולוגית, סייע ליונייטד להדריך מורים בהוראה מרחוק, מבחינה טכנית ותוכנית. המרכז הפדגוגי של יונייטד מציע כלים חינוכיים בשלל שפות, שנועדו לסייע למורים ברחבי העולם, ובמסגרת המיזם נרכשו כ־100 מחשבים ניידים בשביל מורים בבתי הספר היהודיים בצרפת. "גילינו שיש הרבה מאוד מורים בלי מחשבים בבית, לכן רכשנו בשבילם עוד לפני הסגר מחשבים ניידים, כדי שיוכלו לערוך הוראה מרחוק", אומרת שקד. "בצרפת תרבות הלמידה בה מסורתית מאוד, במיוחד בבתי הספר היהודיים, ויש פחות שימוש באמצעים טכנולוגיים. יש גם 'דיסטנס' גדול בין אנשי החינוך לתלמידים, ולכן הנחינו את המורים להגדיר 'מסך וירטואלי' כשהם מלמדים בווידאו מהבית, כדי לא לחשוף את חייהם האישיים".
שיעור מוחות
ההוראה מרחוק אינה פותרת את המשבר הכלכלי הקשה שמוסדות החינוך היהודיים נקלעו אליו. "ברוב העולם בתי הספר היהודיים הם פרטיים, וההורים משלמים הרבה כסף על החינוך בהם. גם בבתי ספר שזוכים למימון ממשלתי, ההורים והקהילה צריכים לממן את ההוראה בנושאים יהודיים וישראל", מסבירה מנהלת מיזם יונייטד. "במציאות כזו יש לא מעט הורים שאינם יכולים לשלם את שכר הלימוד הגבוה, ורבים מהם שוקלים אם הם יכולים להרשות לעצמם חינוך יהודי לילדיהם. אם מספר התלמידים ירד, במיוחד בבתי הספר הקטנים – יש חשש גדול שהם ייסגרו".
יסוד מטריד נוסף הוא האנטישמיות, שחדרה גם לשיעורי הזום של התלמידים הצעירים. "היו מצבים שאדם פלש לכיתה הווירטואלית במהלך השידור וקרא קריאות אנטישמיות. זה משהו שמשפיע מאוד על התלמידים".
ראש המחלקה לחינוך בהסתדרות הציונית העולמית, סילביו חוסקוביץ', אחראי על מאות מורים היוצאים מישראל לכמה שנות שליחות בבתי ספר יהודיים בעולם. לדבריו, בתי הספר היהודיים בעולם סגורים כיום, למעט בית הספר היהודי בהונג־קונג, ורובם ייפתחו כנראה רק בשנת הלימודים הבאה. חוסקוביץ' הקים צוות מיוחד של נציגים מבתי הספר היהודיים באמריקה הלטינית, שעוסקים בחשיבה על עתיד מוסדות החינוך היהודיים לאחר הקורונה.
"התחלנו לנהל דיון מעמיק על ההמלצות לקהילות ולבתי הספר היהודיים", מספר חוסקוביץ'. "אנחנו דנים בתרחישים שהם לא יכולים לעסוק בהם כיום, כי הם במאבק הישרדות של ממש. באמצעות כלי מחקרי שפיתחה אוניברסיטת אוקספורד אנחנו עומדים לשרטט תרחישים ריאליים של המציאות אחרי הקורונה – ולספק לבתי הספר המלצות כיצד להתמודד איתה".
הורים רבים אינם משלמים את שכר הלימוד כעת, אומר חוסקוביץ', כי בית הספר סגור – אך באמריקה הלטינית אי אפשר לפטר אנשי חינוך עקב המגפה, בשל חקיקה שהובילו ארגוני העובדים. "המשמעות היא שאסור לפטר לא רק מורים אלא גם אנשי ניקיון וביטחון – הם כולם מקבלים עדיין משכורות אף שאינם עובדים", מסביר חוסקוביץ'.
גם החינוך לגיל הרך נפגע. "בגני הילדים אין טעם לערוך הוראה מרחוק, ולכן ההורים לא מוכנים לשלם, ורבים גם לא ישלחו את ילדיהם לחינוך יהודי לגיל הרך בשנה הבאה. הרבה מאוד אנשים מובטלים או במצב כלכלי ירוד, אז אם אפשר לשלוח את הילד באופן זמני לגן ציבורי – כמה מהם יעשו זאת. יש גני ילדים שההרשמה אליהם ירדה בעשרות אחוזים. להערכתי, יש חשש לקריסה מוחלטת של מערכות החינוך לגיל הרך, והם ייפגעו עוד לפני בתי הספר".
בתי ספר יהודיים אחדים באזור ניו־יורק הוציאו מורים לחופשה ללא תשלום, וכלל לא בטוח שהם ייפתחו בשנה הבאה. "המשבר עמוק עד כדי כך שיש סיכוי שתהליך ההתבוללות יואץ בהרבה, אם לא נציל את מוסדות החינוך".
חוסקוביץ' משוכנע שממשלת ישראל חייבת לסייע לבתי הספר האלה. "כפי שמדינת ישראל קיבלה ומקבלת סיוע מהקהילות היהודיות במשך השנים, אנחנו חייבים לסייע להם כעת. אנחנו בהסתדרות הציונית תורמים את חלקנו, באמצעות שיגור שליחים וסיוע חינוכי, אבל ישראל צריכה להגיד: אנחנו מוכנים לסייע".
בשל מצבם הקשה של 50 בתי הספר היהודיים בארגנטינה, שלמעלה מ־24 אלף תלמידים לומדים בהם בימי שגרה, החליטו בקהילה להקים קרן הלוואות שתנסה למנוע את קריסתם. נשיא ועד הקהילות בארגנטינה אליהו המרה מאשר שכל עובדי בתי הספר אכן מקבלים שכר מלא בעקבות איסור הפיטורין הממשלתי.
לדברי המרה, בתי הספר היהודיים הם מוסדות פרטיים לכל דבר, שהממשלה אינה מסייעת במימונם. "התוצאה היא שבתי הספר מתקיימים על שכר הלימוד של ההורים בלבד, למעט כמה בתי ספר שמתקיימים גם על תרומות מקומיות". רוב חברי הקהילה במדינה הם בני מעמד הביניים ומטה, ו"שכר הלימוד שנגבה מהם בחודש שעבר היה נמוך ביותר מ־50 אחוזים".
בארגנטינה הוטל סגר מוחלט מאמצע חודש מארס, ולדבריו של המרה השיבושים צפויים להימשך חודשים. "'אמיה', ארגון הגג של הקהילה היהודית בארגנטינה יוצא בימים אלה בקמפיין מיוחד יחד עם FEJA, ארגון המייצג את מרבית בתי הספר במדינה, כדי לגייס תרומות שייתנו מרווח נשימה ויבטיחו את קיומם של בתי הספר לאחר הקורונה. בלי קרן ההצלה יקרסו בתי הספר תחת הנטל, ונמצא את עצמנו עם אלפי ילדים מחוץ למערכת החינוך היהודי. זו תהיה בכייה לדורות".
גם חינם זה יקר
איש החינוך הוותיק ברי קיסלוביץ' הוא מנכ"ל ארגון Educating for Impacting, הפועל עם יונייטד של ממשלת ישראל ב־17 מדינות באירופה, למעט צרפת. לדבריו, המצב בבית הספר היהודי "אבן גבירול" במדריד בירת ספרד ירוד למדי, הוא אומר. "משמונת המורים ליהדות, שניים היו מורים שליחים שהגיעו מישראל, ומשרד החינוך ביקש שיחזרו ארצה. הם היו המורים בעלי הכי הרבה מרץ ויכולות, הם גם עלו לבית הספר הרבה פחות מהמורים המקומיים, שכן משרד החינוך הישראלי מימן את משכורתם. כעת בית הספר צריך לא רק לוותר על המורים המוכשרים, שכאמור כמעט לא עלו לו כסף, אלא אף לקצץ מורים נוספים ללימודי יהדות.
"רבים מההורים לא יוכלו לשלם על לימודי השנה הבאה", אומר קיסלוביץ'. "גם התרומות שסייעו לבית הספר להתקיים כבר לא מגיעות – אז מה עושים? בית הספר בקהילות הקטנות הוא לב ליבה של הקהילה, וקיומו יכריע אם יש בכלל עתיד לקהילה הזאת. כעת הם צריכים לחשוב אם לקצץ במורה כזה או אחר, או שמא לא לפטר אבל לחסוך על מלגות לתלמידים".
אחת היוזמות היצירתיות של קיסלוביץ' וצוותו הייתה הפקת "ליל סדר בקופסה", מעין ערכה לליל הסדר שהופצה בקרב משפחות יהודיות ברחבי אירופה. "בקהילות הקטנות בית הספר הוא הקהילה, והקהילה היא בית הספר. לעיתים קרובות הילדים הם שמביאים את היהדות הביתה מבית הספר, ולא להפך. לכן, כשאין בית ספר שמלמד על ליל הסדר, סייענו להורים לעשות זאת".
לדבריו, מצב בתי הספר היהודיים באיטליה רגיש במיוחד. "השליחים חזרו לארץ, וזה מטריד אותי מאוד. יש כאן אמירה קשה: אנחנו איתכם, עד גבול מסוים". קיסלוביץ' מספר שמצב בתי הספר היהודיים ברומא ובמילאנו דומה למצב בתי הספר במדריד: "יותר ויותר הורים לא עובדים, ולא יוכלו לשלם על חינוך יהודי. רבים מההורים מתפרנסים מענף התיירות, שלא קיים כעת".
לכך נוספים גם קשיים לוגיסטיים. "לא ברור מתי יאפשרו לפתוח מחדש את בתי הספר, ואילו הנחיות נקבל כדי להתאים את המבנים למציאות החדשה. בבית ספר רגיל, אם צריך לבנות עוד כניסה כדי למנוע צפיפות, זה לא מורכב. בבתי ספר יהודיים זה אומר שצריך לקנות עוד מצלמות אבטחה ולהציב עוד שומר. זה יכול להגיע ל־100 אלף אירו ליצירת כניסה חדשה לבית הספר, וזה יבוא על חשבון משהו.
"הצבנו לעצמנו מטרה – לדאוג שאף בית ספר יהודי לא ייסגר, ואנחנו פועלים כעת לגבש את רשימת הצרכים של בתי הספר בניסיון להבין מה אפשר לעשות בשבילם. החשש הוא לא בהכרח שבתי הספר ייסגרו עכשיו, אלא בעוד שנתיים־שלוש".
