שכבת אבק מכסה את שולחנות "קפה רזאז" הוותיק סמוך לחופי העיר העתיקה בעכו. כמו שאר עסקי ההסעדה והתיירות בישראל הוא עומד סגור כבר שלושה חודשים – בפעם הראשונה זה 15 שנה, אומר אשרף עאמר, בעלי בית הקפה, שאינו מעכל את המתחולל.
עאמר מחזיק גם בעסק למזון מהיר במרכז העיר העתיקה. "אני לא יודע מתי ואיך נחזור לתפקד. אנחנו באפס הכנסות, ונותרנו עם תשלומים לשכירות וביטוח לאומי ועוד", הוא אומר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הערכה: לפחות כמה חודשים עד ליצירת חיסון לקורונה
– מקורבנות הקורונה: עמותות הסיוע למגזר השלישי בסכנת קריסה
– בחברה הערבית חוששים לפתוח את בתי הספר
מגפת הקורונה תפסה את המגזר הערבי רגע לפני חודש הרמדאן, שבו העסקים מגלגלים שליש ממחזור המכירות השנתי. בתום הצום היומי ברדת החשכה נוהגים ההמונים לצאת לרחובות ולרכוש בגדים, צעצועים ומתנות, ולבלות במסעדות, בגלידריות ובפיצריות המקומיות. אך בימים אלה החנויות שוממות כמעט, והלקוחות אינם ממהרים לצאת למסעות קניות. יתרה מזו, בעלי העסקים נדרשים לסגור אותם בשבע בערב בגלל משבר הקורונה – דווקא בשעה שהצום מסתיים.
מאז פרוץ המגפה זינק שיעור האבטלה ביישובים הערביים מ־13 ל־40 אחוזים, ומספר המשפחות הנזקקות לסיוע ממחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, וכן היקף ההנחות בארנונה, צפויים לגדול פי שניים.
לפי "הוועד הערבי לחירום", ארגון גג שמרכז עמותות והנהגות מקומיות מהיישובים הערביים בישראל, רבים מהעסקים במגזר עלולים לקרוס עקב קושי בגיוס אשראי מהבנקים, וההערכה היא כי 30 אחוזים מהם לא יחזרו לעבוד לאחר המשבר. היקף הפגיעה בהכנסות הרשויות הערביות הוא 70 מיליון שקלים בחודש.
"לו הקורונה הייתה תופסת אותנו בחורף, ניחא", אומר לנו בצער איהב קאדח מכפר מנדא, החבר בארגון הגג של העסקים בכפר הגלילי. "בחורף לא יוצאים הרבה ואין קניות, אבל כשזה מחסל לך שליש לפחות מהמחזור השנתי – אנשים כואבים מאוד".
קאדח הוא בעליהם של שני מזנוני בגט ובשר משגשגים בדרך כלל, הסגורים כבר חודשיים. "שיאי הקניות בחברה הערבית נרשמים בשלוש תקופות בשנה: הרמדאן, חג הקורבן ועונת החזרה לבתי ספר", הוא מסביר. "לרשתות הגדולות יש כוח מול הממשלה, והן יכולות לדרוש פיצוי ולפתח אפיקי מכירה מקוונים – אבל החנויות הקטנות בחברה הערבית נטולות כוח וחוסן לשרוד מערכה כזאת. התחושה היא שהמדינה דואגת לטייקונים הגדולים והחזקים, החסינים יותר".
בעת משבר כלכלי פונים רבים בחברה הערבית לאפיקים מפוקפקים, בניסיון לגייס הלוואות שיסייעו להם לצלוח אותו. המציאות הזאת עלולה להביא לשפיכות דמים, לדברי ד"ר ואיל כריים, מרצה באוניברסיטת תל־אביב ופרשן כלכלי: "הבעיות הייחודיות שהמגזר הערבי נתקל בהן הן הלוואות ותזרים מזומנים. התשתית הבנקאית במגזר הערבי בעייתית גם בשגרה, כי האוכלוסייה הערבית פזורה ביישובים רבים ומרוחקים ואין תחרות בנקאית מספקת שתניב שירות טוב. תנאי ההלוואות הזמינות לקהל הערבי ירודים באופן ניכר.
"כתוצאה מכך, אנחנו מתחילים להרגיש אלימות כלכלית, שבימים האחרונים החלה להתפתח בקצב רצחני. משפחות הפשע נכנסות חזק לשוק, ומבינות שזה הזמן לפיתוח העסקים שלהן".
על פי ד"ר כריים, ספקים ואנשי עסקים שמתמודדים עם צ'קים ללא כיסוי פודים את הצ'קים אצל משפחות בשוק האפור ואצל חלפני כספים – ואלו פועלים לגבות את החובות בדרכים לא נעימות במיוחד.
"כולם יודעים על שיטות האיומים, ועל האלימות הקשה שמגיעה לא אחת לכדי רצח. מדובר במעגל דמים: אנשים שצריכים כסף לכיסוי חובות נאלצים ללכת לשוק האפור, שמגביר בימים אלו את השליטה ברחוב הערבי באופן שאינו מתקבל על הדעת.
"חייבים להילחם בזה מלחמת חורמה, כי מדינה דמוקרטית לא יכולה להרשות זאת לעצמה. האלימות הכלכלית מביאה לפחד מוות. בשנה שעברה הגענו ל־100 רציחות כמעט במגזר הערבי, חלק לא מבוטל מהן מסיבות כלכליות – ועכשיו, כשיש לך ביצה של פעילות שחורה מפוקפקת ללא תגובה מספקת של שירותי האכיפה במדינה, אנחנו עומדים חלילה בפני התפרצות הר געש".
גם מצב הרשויות המקומיות הערביות אינו מבשר טובות, והן פתחו בשביתה כללית ללא הגבלת זמן בגין אי קבלת תקציב ופיצויים מהממשלה. לפי הרשויות, מתוך תקציב של 2.82 מיליארדי שקל שיועד לשיפוי רשויות מקומיות ברחבי הארץ בעקבות אובדן הכנסות – הועברו לרשויות בחברה הערבית רק 47 מיליוני שקלים.
"עוני הוא אחד מגורמי האלימות הבסיסיים, ולכן חייבים לעשות מעשה", אומר ד"ר כריים. "התוכניות הכלכליות של המדינה לא נתנו מענה ייחודי למגזר הערבי בשום צורה, והתקציבים המעטים שהועברו הם לא יותר מלעג לרש".
לפי מתווה "אסטרטגיית היציאה" שהעמידה הממשלה נראה כי רק בעוד כחודש יוכלו עסקי המזון וההסעדה לחזור לפעילות, וגם היא מוגבלת, וכל עוד לא יתפתח גל תחלואה חדש. ברחוב הערבי מקווים כי ההתמודדות הלאומית תביא גם לרעוּת ושותפות גורל בין המגזרים.
"כולנו יחד באותה סירה, וצריכים לעשות הכול כדי לצאת מהמצב הזה", אומר בתסכול אשרף עאמר מקפה רזאז, בעודו סוגר את התריס החשמלי של בית הקפה. "אסור שהממשלה תפקיר אותנו".
