בשבוע שעבר הוכרעה פרשת העלמת המס, אולי החמורה ביותר, שבה הואשמו חברות ישראליות. ולא סתם חברות, אלא הבנקים הגדולים בישראל.
תחילת הפרשה לפני יותר מעשור. חקירות שביצעו רשויות החוק בארה"ב העלו חשד שכמה בנקים סייעו ללקוחותיהם בארה"ב להעלים מס. ברשימה ה"מכובדת", שכללה כחמישה־עשר בנקים, נכללו גם שלושה בנקים ישראליים: לאומי, הפועלים ומזרחי־טפחות. החקירה העלתה כי הבנקים פעלו להונות את הממשל האמריקני בכל הנוגע לתשלומי מס, וסייעו ללקוחותיהם להגיש דו"חות כוזבים כדי להימנע בפועל מתשלום מיסים. בין היתר הם סייעו להסתיר בעלות בנכסים ובכספים, לפתוח ולתחזק חשבונות בשמות בדויים – חלקם חשבונות מוצפנים – ובמקלטי מס. כחלק מההתנהלות הפסולה בוצעו שלל העברות כספיות בסכומים נמוכים יחסית, כדי לחמוק מהרדאר של הרשויות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– טראמפ נטש, אירופה מרוששת: הרשות תלויה בישראל
– מספרי ברזל: תחזית כלכלית לשנה החדשה
– ההגבלות על המשכנתא עלולות לגרום לקריסה של אלפים
בנק לאומי היה הראשון שהגיע להסדר עם הרשויות מעבר לים. במסגרת ההסדר, שנחתם בשנת 2014, שילם הבנק כמעט 400 מיליון דולר. בפועל, ההוצאה של הבנק בגין הפּרשה הייתה גבוהה בהרבה שכן היא כללה גם תשלום לעורכי דין וליועצים שונים, כך שבסופו של דבר הסתכמה ביותר משני מיליארדי שקלים. ההוצאה הזו פגעה קשות בשורת הרווח של הבנק באותה תקופה, מה גם שבעקבותיה הוגשו כמה תביעות בארץ נגד מי שכיהנו אז כראשי הבנק.
לעמיתיהם במזרחי־טפחות, לעומת זאת, שיחק המזל אם אפשר לכנות זאת כך. באוגוסט 2018 דחה הבנק הצעה של רשויות המס האמריקניות לשלם קנס של 342 מיליון דולר ולהסדיר את הנושא. הבנק טען אז שהתשלום שיידרש לשלם בסיומו של ההליך צפוי להיות נמוך יותר. ההימור הצליח. במרץ אשתקד דיווח מזרחי־טפחות כי הגיע להסדר על תשלום קנס בסך 195 מיליון דולר, ועם האשמות פחותות מאלה שיוחסו לפועלים וללאומי.
מי שבאופן לא מפתיע שילם את המחיר הגבוה ביותר היה בנק הפועלים. מידת המעורבות של בכיריו, מתברר, הייתה חמורה הרבה יותר. במסגרת ההסכם עם משרד המשפטים האמריקני, שעליו דיווח הבנק בשבוע שעבר, הוא נדרש לשלם לא פחות מ־875 מיליון דולר. מדובר בקנס השני בגובהו שתאגיד פיננסי זר שילם לרשויות האמריקניות בעקבות סיוע להעלים מס, מאז שארה"ב החלה לפעול בנושא (את המקום הראשון קטף 'קרדיט סוויס' השווייצרי).
גם במקרה הזה, בדומה ללאומי ולמזרחי־טפחות, לקנס נלוו הוצאות משפטיות אדירות. סך העלות של הסיפור כולו לבנק הפועלים מוערכת בכ־4.5 מיליארד שקלים. אם נבצע חשבון מצרפי פשוט של עלות הסתבכות הבנקים הישראליים עם רשויות המס של אמריקה, נגיע לסכום עצום של כמעט 7.5 מיליארד שקל.
ההוצאה האדירה הזו לא שולמה כמובן מכיסם של בכירי הבנק באותה תקופה, שדווקא גרפו הון בכל אותן שנים. אם נבחן את הכנסותיהם של מנכ"לי ויו"ר בנק הפועלים ששירתו באופן מלא או חלקי בתקופה שבה בוצעו המעשים, נגלה כי אותם בודדים קיבלו משכורות ובונוסים בסכום של יותר מ־300 מיליון שקל.
מי שנדרשו בסופו של דבר לשלם את המחיר בכל המקרים הם בעלי המניות – כלומר הציבור, שמחזיק ברוב המניות בבנקים. בשל ההפרשות הרבות שביצעו הבנקים בשנים האחרונות על רקע הפרשה, ערך המניה ירד וחלוקת הדיבידנדים צומצמה. בחלק מהנטל נשאו גם חברות הביטוח, שביטחו את נושאי המשרה.
אפקט ההילה
פרשת העלמות המס איננה המכה היחידה שהבנקים הביאו על עצמם בהתנהלות שערורייתית. הכותרות על מצבם העגום של יצחק תשובה וקבוצת דלק, שיצאו להרפתקה על כנפי הלוואות שהעניקו להם הגופים המוסדיים מכספי חסכונותינו, לצד הלוואות שקיבלו גם מהבנקים, מציפים מחדש כשל נוסף שהמערכת הבנקאית נפלה בו.
במשך שנים הרעיפו הבנקים מיליארדים על טייקונים, מבלי לבדוק די הצורך את יכולת ההחזר שלהם ואת הביטחונות הנדרשים. מגיע אליך מיליארדר, טייקון־סלב, לא תיתן לו הלוואה? "אפקט ההילה", כינה זאת בזמנו בנק ישראל, שגם הוא לא היה ער מספיק ברגע האמת לסיכונים הרבים שהבנקים לקחו על עצמם. כך זרמו מיליארדים לתשובה, פישמן, לבייב, דנקנר, זיסר ואחרים. בחלק מהמקרים הבנקים נאלצו לבצע מחיקת חובות אדירה. לא נזקי המשבר הפיננסי של 2008, ואפילו לא נזקי המשבר הנוכחי שמגיע "אחת למאה שנה" כפי שנאמר, קרובים ולו במעט להיקף הנזק שגרמו הבנקים לעצמם, במו ידיהם.
בכל התקופה הזו, משקי הבית המשיכו לפרוע את הלוואותיהם בזמן. אחוז הלווים ה"בעייתיים" והסכומים בסיכון נשארו נמוכים מאוד במגזר זה. לכן, קשה שלא להתקומם כשמתוודעים לעוד ועוד מקרים שבהם הבנקים מקשיחים כעת תנאים לעצמאים ולמשקי בית, ולא מראים נכונות לסייע בפריסת תשלומים או בהגדלת אשראי, אפילו בשיעורים נמוכים.
בנקאים יקרים, את ההפסדים הגדולים אתם גרמתם לעצמכם, בהונאת רשויות המס או במתן מיליארדים לטייקונים שקרסו. אז אל תקשו דווקא על עסק זעיר שניזוק מהמשבר, ונזקק כעת להקלה מסוימת בתנאים.
לקצר את הדרך
משבר הקורונה והשלכותיו מביא רבים מאיתנו לחפש מקורות כספיים שונים, ויש שנאלצו לקחת הלוואות ולהגדיל התחייבויות. באותו זמן שוכבים להם בקופת המדינה מיליארדים שנגבו ביֶתר מהציבור ואמורים לחזור אל חשבון הבנק שלנו, בלי לקבל טובות מגוף כזה או אחר.
דו"ח שפרסם מבקר המדינה לפני כמה שנים, קבע כי רשות המיסים גבתה מיליארדי שקלים ביתר, אך לא עשתה מאמצים להשיב את הכספים לאזרחים או אפילו להודיע להם על זה. כך למשל, לאורך השנים גבתה הרשות מס־יתר משכירים שעבדו רק חלק משנת המס, או שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד ולא ערכו תיאום מס. הסכום המצטבר מוערך בכמה מיליארדי שקלים. אמנם בשנים האחרונות נעשו שיפורים מסוימים בתחום ההחזרים, אבל המציאות בעיקרה לא השתנתה. הכסף עדיין שוכב שם, ואם לא תגישו פיזית את הניירת, לא תקבלו אותו.
במסיבת עיתונאים בתחילת השבוע, התגאו ראש הממשלה ומנהל רשות המיסים ערן יעקב בהשקת מערכת מקוונת שמאפשרת, בלחיצת כפתור, מתן סיוע כספי מהיר לרבבות עצמאים. חבל שלא טרחו שם להקים מזמן יישום הרבה יותר פשוט בנוגע להחזרי מס. בעידן שבו רבים משירותי הממשלה, כולל ברשות המיסים, עוברים לאונליין, לא מובן מדוע בקשה להחזרי מס לא יכולה להיעשות בדרך זו. תארו לעצמכם שבתקופה שבה אנו תרים בצימאון אחרי מקורות כספיים, בכמה הקלקות פשוטות ובלי לצאת מהבית היינו יכולים לקבל כמה אלפי שקלים שמגיעים לנו.
ברשות המיסים אומרים לנו כי הם "עושים מאמץ למציאת פתרון לסוגיה". חבל שהמאמצים הללו לא החלו מזמן. הנה דרך פשוטה וזולה להקל על רבים מאזרחי ישראל בשעה זו.
