ביומיים האחרונים תפס יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שוב את הכותרות – הפעם עם ההכרזה על עצמו כמועמד היחיד להתמודדות על ראשות ממשלת ישראל. "אני הכי בשל להתמודד לראשות ממשלה מכל אחד אחר כאן", אמר למעריב היום (ד'). "אני חושב שמי שמסתכל עד היום יודע – האדם היחידי שמסוגל להתמודד מול נתניהו זה אביגדור ליברמן", אמר אתמול בראיון לאתר Ynet. אולי זה קרה כי התרגלנו לכך שמחולל הכותרות שלנו בשנה האחרונה בזירה הפוליטית הוא ליברמן או פשוט כי זה שבוע עם ואקום פוליטי, שבו כל יו"ר מפלגה יכול לתפוס את הכותרות עם חצי משפט, חצי הזוי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לפיד, יעלון וליברמן נפלו בפח של עצמם
– לקראת הגשה: בכחול לבן מקווים שנתניהו מעוניין בממשלה
– בגלל ציוץ: ליברמן דורש להשעות את יותם זמרי
הסיבה לא באמת חשובה, הדברים של ליברמן חשפו את הוואקום השלטוני בישראל משמאל ואולי גם מימין. כבר שנים שאיש אינו מעז להתמודד או להודיע כי הוא מתכוון להתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה, ואילו בשמאל-מרכז בכל פעם קם לו מנהיג ארעי להתמודדות בת מערכת בחירות אחת וחלף מהעולם. פעם זה יצחק הרצוג ופעם שלי יחימוביץ', פעם אבי גבאי ופעם יאיר לפיד. ברגע שליברמן הודיע על כך שהוא רואה עצמו מועמד ראוי, הוא הצליח לבלוט פשוט, כי אחרי התמוססות האלטרנטיבה השלטונית "כחול לבן" אין עוד אף אחד אחר שמכריז על עצמו כראוי להנהגה כרגע או אחד שבכלל יכול להתמודד עליה.
ליברמן ראה את הנאום של נתניהו בתחילת השבוע במסיבת העיתונאים על הקורונה והבין מעבר לכל ספק שפניו של נתניהו לבחירות. לפחות כרגע. הוא מנתח את המצב ורואה בעיני רוחו את נתניהו נאחז בתירוץ כלשהו מבית היוצר של בג"ץ ומוביל ב-14 ימים שיעמדו לרשותו ממחר את ישראל לבחירות. יש שיאמרו שמדובר במשאלת לב, שהרי אם תוקם ממשלה, יישב ליברמן יחד עם חברי מפלגתו למשך שלוש שנים באופוזיציה עם השמאל – יש עתיד מחד ובל"ד מאידך. בחירות הן המצב האופטימלי עבורו, ניסיון נוסף להתבלט בסדר היום התקשורתי עם הבטחות בחירות שיובילו אותו בדרך לכמה מנדטים נוספים, כשלצדו שברי מפלגות מימין ומשמאל.
אולם גם בתרחיש האופטימלי, ליברמן לא תופס נתח משמעותי שמוביל אותו ל-20 מנדטים ואפשרות אמיתית להתמודד על ראשות הממשלה. "עם זאת", אמר למעריב, "אני לא חי במגדל השן. אין בחירות ישירות בישראל. כדי להיות מועמד לראשות ממשלה אני זקוק לכמות מנדטים משמעותית. לכן השאלה היא מה תהיה הסיטואציה אחרי הבחירות. אם נגיע ל-18 מנדטים – זה סיפור אחר לגמרי". ליברמן גם לא שלל כששאלו אותו אודות חיבורים כאלה ואחרים. אך מערכת בחירות חדשה ללא שינוי בשיטת הבחירה לראשות הממשלה או חיבור דרמטי לא יובילו את ליברמן לראשות הממשלה, אבל היא בצעד ראשון לפחות תוביל אותו למקום המועדף עליו: שליטה בסדר היום.
ואולי זה כל מה שליברמן באמת רוצה. מי שמסיבות העיתונאים שלו היו צרות מכדי להכיל את המוני העיתונאים שצבאו על החדר בשנה האחרונה, שבמשך שלוש מערכות בחירות היה לשון המאזניים של ניצחון אפשרי – פשוט התגעגע למעמד הזה. הוא היה השני לחטוף ממהלך החבירה של גנץ לנתניהו כשאיבד את השפעתו ואיבד מכוחו כליל. אז האם יש לו סיכוי להיות ראש ממשלה, אם יביא באורח פלא יותר מנדטים? גם אז נעריך בזהירות שלא. בני הברית שלו לשעבר, החרדים, שהפכו עם השנים מרכיב נדרש לשלטון לא ימהרו לתת בו שוב את אמונם לאחר שנה וחצי של קמפיין הסתה על חשבונם. הליכוד? לא יתיישר מאחוריו, כי יש שם לפחות חמישה שרואים עצמם מועמדים לראשות הממשלה ועד ליום שאחרי נתניהו – היחיד שהם יתמכו בו הוא כמובן נתניהו עצמו. באופן פרדוקסלי, היחידים שהוא יכול לסמוך עליהם הם חברי מפלגות השמאל.
