בוקר דיונים סוער בבג"ץ: בשעה 10:00 היום (א') התכנסו שופטי בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 11 שופטים, לדון בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בפלילים. ראשונים לטעון היו נציגי המשיבים מטעם היועץ המשפטי לממשלה, היועצת המשפטית לכנסת, היועצת המשפטית לבית הנשיא ועורכי הדין המייצגים את ראש הממשלה נתניהו וסיעות הליכוד וכחול לבן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בג"ץ אסר להאריך את כהונת מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד
– פוליטיקה בערבון מוגבל: כשבג"ץ משתלט על המושכות
– המשטר בישראל הפך מדמוקרטיה למשפטוקרטיה
הדיון שמתנהל בהתאם לתקנות הקורונה המיוחדות מועבר בשידור חי כאשר בין השופטים מוצבות מחיצות שקופות וכל הנוכחים באולם הדיונים חובשים מסיכה. זהו השידור החי השני שמתקיים במסגרת פיילוט של הרשות השופטת.
בפתח הדיון עלה נציג היועמ"ש, מנהל מחלקת הבגצ"ים עו"ד ענר הלמן להשיב ולהציג את עמדת היועמ"ש. מנדלבליט סבור כי אין מניעה להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה וכי העתירה הזו מוקדמת ותיאורטית היות וטרם הגישו חברי הכנסת את בקשתם לנשיא המדינה.
נראה כי אין עוררין על ששיקול הדעת של הנשיא בשלב זה, בו המנדט נמצא בידי הכנסת, אינו נתון לביקורת שיפוטית. השאלה היא על שיקול הדעת של המועמד לראשות הממשלה – האם נתניהו יכול להסכים לקבל עליו את המנדט. השופטים הקשו על הלמן וכן על יתר המשיבים, ושאלו האם הביקורת השיפוטית שצריכה לעמוד למבחן היא שיקול דעתם של 61 ויותר חברי הכנסת שיבקשו מהנשיא להטיל את המנדט על נאשם בפלילים.
בעוד היועמ"ש טוען שפעולות הנשיא חסינות מפני ביקורת שיפוטית – ולכן הטלת המנדט של הנשיא אינה יכולה להיפסל בבג"ץ – שופטי ההרכב טוענים שהחלטת הכנסת להמליץ על נתניהו כמועמד היא-היא השאלה המשפטית שצריכה להיבחן. בנוסף, העירו השופטים כי עצם ההתייחסות של המשיבים אל נתניהו כאל ראש ממשלה ולא כאל חבר כנסת המועמד לראשות ממשלה מכוונת לתוצאה מסוימת.
לאורך השלב הראשון של הדיון, טענו המשיבים כי מדובר בהחלטה פוליטית ולא בהחלטה מנהלית שמאפשרת התערבות שיפוטית של בית המשפט. השופט מזוז פנה לנציגת הייעוץ המשפטי של הכנסת, אביטל סומפולינסקי: "הכנסת יש לה כובעים מסוגים שונים להחלטות שונות. גבירתי דיברה על סוג מאד מסוים של החלטות כנסת וזה הצבעות אמון. השאלה היא אם בסוג כזה של החלטות או הצבעות אתם בכלל סבורים שיש בכלל ביקורת שיפוטית?"
סומפולינסקי השיבה: "התשובה היא בעצם לא. ההחלטה היא פוליטית מובהקת שנוגעת ליחסים בין הכנסת לממשלה והיא לא מסוג ההחלטות שנכון לבצע עליהם ביקורת שיפוטית".
למעשה, השופטים מכוונים למיקוד הביקורת השיפוטית על החלטת חברי הכנסת. מבחינת היועמ"ש, יועמ"שית הכנסת ויועמ"שית בית הנשיא – מיקוד זה מצמצם את הביקורת, הן משום רצון הבוחר והן משום שמדובר ברשות מנהלית ואין כאן חוסר סבירות קיצונית שמאפשרות התערבות. "בית המשפט מתבקש על ידי העותרים להגיד לנשיא: אסור לך לקבל את הבקשה של 61 חברי הכנסת. זה להכתיב לנשיא את החלטתו", העירה עו"ד קורינאלדי, נציגת יועמ"שית בית הנשיא.
בשלב זה התפתח ויכוח בין עו"ד מיכאל ראבילו המייצג את ראש הממשלה נתניהו לבין השופטים. ראבילו הצביע על העובדה שעצם הדיון בעתירות פוגע בקודש הקודשים של רצון הבוחר וכי זו סוגיה פוליטית מובהקת.
הנשיאה חיות: "אדוני טוען שזו איננה שאלה משפטית?"
עו"ד ראבילו: "אני טוען שזו אינה סוגיה שפיטה. אני טוען שהחוק לא נותן סמכות לבית המשפט לדון בזה. יש שאלה האם מלא כל הארץ משפט". ראבילו מהדהד ביטוי המופיע בכתיבתו של הנשיא ברק שהופיעה בפסק דין עליו חתום השופט סולברג: "כל פעולה הינה מותרת או אסורה בעולם המשפט. אין פעולה שהמשפט לא חל עליה. כל פעולה נתפסת בעולם המשפט".
הנשיאה חיות קבעה לעומת זאת כי בית המשפט מעולם לא אמר את זה וכי חבל על הטיעון הפופוליסטי.
השופטים פוגלמן, מזוז, מלצר וברק ארז משתתפים ערים בדיון לצד הנשיאה. בעוד הרכב השופטים מכוון ליכולת לבקר שיפוטית את בקשת חברי הכנסת מהנשיא להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה, וכי מדובר בהחלטה מנהלית המאפשרת שימוש בעילת הסבירות, המשיבים כולם, ובהם עו"ד המייצגים את נתניהו, כחול לבן והליכוד טוענים: מדובר בהחלטה פוליטית ובהליך חוקתי בו הכנסת מביעה אמון בממשלה. לא בהליך מנהלי.
ההערכות הן שבית המשפט לא יפסול את נתניהו מלכהן אך לא פה אחד. דעות מיעוט שייכתבו יתייחסו לשאלה האם החלטת חברי הכנסת היא החלטה מנהלית או חוקתית ובהתאם – האם ניתן לבקר את החלטת חברי הכנסת; האם לשון החוק מתייחסת לראש ממשלה או לחבר כנסת והאם נתניהו נופל תחת הקטגוריה של ראש ממשלה או שמא חבר כנסת כלשון החוק.
