טורקיה, חמאס וארגונים אסלאמיים מנצלים את מגפת הקורונה כדי להדק את הקשר עם תושבי מזרח ירושלים, ולהגביר את השפעתם בבירת ישראל. לצורך כך גורמי חמאס מחזקים את ה"דעווה" בירושלים, מערך התמיכה והצדקה למשפחות. הטורקים משתמשים במצב החירום למיזם תרומות למען תושבי מזרח ירושלים, ש"נדבקים בקורונה ובווירוס הכיבוש". גיוס כספים הוא היעד הגלוי; על הדרך, יש ניסיון לזכות בפירות פוליטיים ובהשפעה.
טורקיה, שבשנים האחרונות פועלת ללא לאות כדי להגדיל את נוכחותה במזרח ירושלים ולהשפיע על המתרחש שם, מבקשת לנצל את ימי החירום לחיזוק קשריה עם תושבי העיר ולהסתה נגד ישראל. ארגון "מורשתנו" הטורקי ביקש מתורמים לתרום לתושבי ירושלים, "הנאבקים כדי לשרוד תחת הכיבוש. הם חווים את הימים הקשים ביותר בתולדותיהם. הם מושפעים מנגיף הקורונה ונאלצים לסבול גם את הלחצים והרדיפות של הכיבוש. הם מצפים לתמיכה ולעזרה שלנו", כפי שנאמר בסרטון שהופץ ברשתות החברתיות. נוסף לסרטון פורסמו כרזות של הארגון ובהן ילדים עם חבילות סיוע לפלסטינים.
"עמותת 'מורשתנו' הטורקית ממשיכה בפעילותה האנטי־ישראלית במזרח ירושלים, וביתר שאת בתקופת החירום", אומר מאור צמח, יו"ר ארגון "לך ירושלים". "כפי שהרש"פ פועלת בתקופה הזו באופן חסר תקדים בקרב החברה האזרחית במזרח ירושלים, כך גם טורקיה. המאבק על ריבונות ישראל בירושלים עומד למבחן בימים אלו אל מול שלל הארגונים הפועלים שם".
אחת היוזמות המובילות במזרח העיר היא של משפחת עטון מצור־באהר. פעילי המשפחה פרסמו בדף הפייסבוק שלהם סרטון שבו הם מציגים לראווה חדר מלא בציוד למלחמה בקורונה: מסכות, לבוש סטרילי, חומרי חיטוי, כפפות, אלונקות ובלוני חמצן. "אנשינו אספו את הציוד הזה למען תושבי הכפר וירושלים. הכול כדי לאפשר טיפול רפואי ראוי לכל מקרה שיקרה", אומר בסרטון עיאד עטון. "יש פה גם גנרטור להפעלת ציוד חשמלי לעת הצורך".
בהמשך מציג עיאד את צוות הפעולה מטעם המשפחה, שעובד בעיקר בשכונת מגוריה. "אללה ייתן להם הרבה כוח וישלם להם שכר על עבודתם. כולנו במצב חירום, אנחנו, אינשאללה, נוכל לסייע לבני משפחתנו ולבני צור־באהר כולם".
היוזמה המבורכת לכאורה מקבלת זווית אחרת כאשר צוללים להיסטוריה של משפחת עטון ולזו של העומדים מאחורי הקמפיין. לפני שנה וחצי הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום נגד בן המשפחה עז א־דין עטון, שהיה חבר בחוליה שביקשה להוציא פיגועים נגד ישראל, ופעילותה סוכלה על ידי המשטרה והשב"כ. עטון נסע לטורקיה ושם נפגש עם בן משפחה אחר, מחמוד עטון, פעיל חמאס שגורש לשם מישראל. בפעילות של שירות הביטחון ומשטרת ישראל התגלה כי עז א־דין קיבל מבן משפחתו מחמוד כספי טרור מטעם חמאס בסך אלפי דולרים.
מחמוד נידון לשלושה מאסרי עולם על רצח חיילים. הוא היה חבר בחוליה שחטפה ורצחה את לוחם מג"ב נסים טולדנו, שוחרר בעסקת שליט וגורש לטורקיה. בדף הפייסבוק של המשפחה, שבו מוצג סרטון הסיוע לפלסטינים "הנאבקים בקורונה ובכיבוש", שיגר מחמוד ברכה לפעילים. "וירוס הקורונה מראה לנו שמדינות גדולות נופלות ומהלכות בחושך. מאיסטנבול אני מברך אתכם על הפעילות, ומקווה שאללה ישמור על משפחת עטון ועל פלסטין ארצנו, בקרוב נשוב לירושלים המשוחררת".
בן משפחה בכיר אחר שבירך על פעילות הדעווה במזרח ירושלים הוא אחמד עטון, חבר הפרלמנט הפלסטיני מטעם חמאס, שישראל הרחיקה לרמאללה בשל פעילותו במזרח העיר. "אחיי היקרים בכפר צור־באהר ובאום־טובא ובעיר ירושלים. בזמן הקשה הזה של המגפה שפקדה אותנו עלינו להישאר מאוחדים. זוהי הזדמנות לחזק את קשרינו עם אוהבינו", כתב עטון.
בשקט, בלי דגלים
תושב השכונה סיפר למקור ראשון על אופייה של משפחת עטון. "היא מונה כ־4,000 איש. החזקים במשפחה הם אנשי חמאס, שרבים מהם ביקרו בכלא הישראלי ואפילו הורחקו לעזה ולטורקיה. הקשרים ביניהם נשמרים, והם מקיימים פעילות משותפת עם אלו היושבים בטורקיה. יש להם במשפחה רופאים שלמדו בירדן ובטורקיה, חלקם עובדים בבתי חולים בישראל וצברו ניסיון רפואי וידע. את הסיוע שנאסף הם מפזרים באמצעות מכוניות פרטיות, כדי לא לעורר חשד".
המטרה היא לחזק את הקשר בין התושבים ובין המשפחה ועמותות דעווה אחרות, כמו עמותת "קנדיל", שלטענת מערכת הביטחון שימשה בשנים האחרונות צינור מימון מרכזי למיזמים שחמאס ביצע בירושלים. "הם מקדמים פעילות צדקה במימון טורקיה וגופים אסלאמיים נוספים. המטרה ברורה: לחזק את השליטה של חמאס ושל טורקיה במזרח ירושלים. הקשר בין טורקיה לתושבי מזרח העיר התחזק מאוד בשנים האחרונות".
הדעווה מוכרת גם מזירות אחרות – עזה, לבנון ומצרים, למשל – כפעילות ג'יהאד שקטה שנועדה לקרב את הציבור לאסלאם. בירושלים פועלות עשרות עמותות כאלה תחת מעטה של דת ותרבות. הקשר בינן ובין טורקיה והאחים המוסלמים ברור. פעילי הסיוע "לא משתמשים בדגלים טורקיים או בסממנים טורקיים, כדי להצניע את הזיקה למדינה הזו, אבל אנחנו יודעים שבשנים האחרונות העמותות רוכשות מבנים שמשמשים היום לבתי ספר שמלמדים בהם תכנים אסלאמיים קיצוניים", אומר תושב צור־באהר.
להערכתו אי אפשר לשלוט במהלכים הללו. "משפחות רבות במזרח ירושלים קשורות לטורקים, מקומות רבים נרכשו על ידי עמותות שעובדות בתמיכה טורקית, אבל קשה לעקוב אחרי מסלול הכסף. בישראל ממשיכים לישון בעמידה. משבר הקורונה הוא עוד דרך לחזק את הקשר בין הטורקים וחמאס למשפחות בירושלים".
הכפר הפרוע
בחסות הקורונה משתנה גם המציאות הביטחונית במזרח ירושלים, ובפרט בכפר עקב. השכונה הירושלמית, שנמצאת בריבונות ישראל, שוכנת בין אזור התעשייה עטרות ובין רמאללה. היא נחשבת למעין שטח הפקר, ותושביה מורגלים באווירת מערב פרוע ובהיעדר חוק: חמולות מנהלות שם דרך קבע קרבות יריות וחיסולים הדדיים. הכאוס הביטחוני והוואקום המשילותי קיבלו ביטוי כמובן גם באי ציות להוראות משרד הבריאות באשר למניעת התפשטות הנגיף. בכניסה לשכונה הוצבו כוחות גדוד 101 של הביטחון הלאומי הפלסטיני, כדי למנוע את זליגת הקורונה לרמאללה.
השבוע תושבי הכפר נדהמו לראות, בפעם הראשונה אי פעם, את כוחות הרשות הפלסטינית פועלים בקרבם. ראש הכפר עמאד עוואד בירך על כך: "אנחנו כבר שבועיים בקשר עם הגורמים הפלסטיניים, דיברתי עם ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתיה, והכוחות הגיעו. כאשר הם נמצאים בכפר עקב המצב מצוין", אמר בשיחת טלפון עם ערוץ "וטן". "מיד בתחילת מצב החירום הקמנו ועדה מיוחדת למלחמה בקורונה, אבל אנשים לא ממש שמעו להוראות. התושבים לא חשו בסכנה מהנגיף, והתנהלו כרגיל. החנויות, בתי הקפה והמסעדות היו פתוחים. התפילה במסגדים התקיימה כרגיל. רק בתי הספר שכפופים להחלטות משרד החינוך הישראלי נסגרו".
לדברי ראש הכפר, כוחות הביטחון הפלסטיניים משפיעים באופן ממשי על מידת ההיענות של הציבור להוראות, אבל כאשר הם עוזבים – המצב חוזר לקדמותו. "זה כמו גלים. כאשר הם נמצאים פה, 95 אחוזים מהאנשים שומרים על ההוראות; כאשר הם הולכים, האחוזים יורדים. אין שום חלופה לאנשי ביטחון שמרתיעים את האנשים בשטח. ביקשתי מאשתיה שידאג לנוכחות קבועה של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בכפר עקב".
ראש הכפר קרא לבכירים הפלסטינים להורות על נוכחות קבועה של הגדוד. "מדובר במלחמה במגפה. אנחנו צפויים לראות מראות נוראיים. יש פה פצצה מתקתקת. כעת אנחנו בסדר, יש כמה תושבים בבידוד ביתי ויש כאלו שמקבלים טיפול בבתי חולים בישראל, אבל ראינו כבר מקרי הידבקות בכפרים לידנו. אנחנו צריכים אצלנו אנשי ביטחון 24 שעות ביממה, ואם יש צורך, נפנה למועצת הביטחון של האו"ם כדי לאפשר את העניין מול ישראל".
בניגוד לדברי ראש העירייה ולפרסומים בתקשורת הישראלית, שלפיהם הייתה פריסה קבועה של כוחות פלסטיניים בתוך הכפר – גורמי ביטחון בישראל מסרו שפעם אחת בלבד נכנסו כוחות פלסטיניים לכפר עקב, כדי לטפל בריב חמולות שם.
