זושא ברנדווין, תושב בת־עין בן 29, יצא לפני כשבועיים וחצי לטיול במדבר יהודה. ביום רביעי הוא הגיע לתחנת דלק בדרך חברון, הצטייד ונסע לתקוע. משם המשיך מזרחה, לחוות ספר המדבר. למחרת, יום חמישי, ראו אותו שישה בדואים באזור מצפה מכוור. הם נתנו לו סוודר ומזון, ויחד ישבו לשיר ולנגן. לאחר כשלוש שעות קם זושא והלך לכיוון מצפה מכוור. מאז לא נראה עוד.
"החיפושים אחריו התחילו ברגע שהבנו שהוא נעלם, כי מיד הבנו שמשהו לא בסדר", מספרת אחותו בת שבע יזרעאלי. "לא מתאים לו להיעלם להרבה זמן ולא ליצור קשר עם אף אחד. אמא שלי התלוננה מיד במשטרה ואנחנו, בני המשפחה, הלכנו לחפש. יחידות החילוץ הצטרפו למחרת".
"מהיום הראשון אנחנו לוחצים על המשטרה לקבל את פירוט כרטיס האשראי של זושא", מספר בני דיל, גיסו של הנעדר, שלקח את החיפושים על עצמו. "בתחילת השבוע התברר שזושא היה בתחנת הדלק שעתיים לפני שיצא למדבר. אמרנו לקצין המשטרה שתחנת הדלק מרושתת מצלמות ושכדאי להוציא תמונה עדכנית שלו, והוא אמר שזה רעיון טוב. לא ייאמן שהם לא עשו את זה עד עכשיו. גם אין סריקות של הצבא והמשטרה".
לדברי בת שבע, מאות אנשים ממגוון מגזרים וגילאים רצו לבוא ולעזור. "הוא בן אדם מיוחד ויש לו חיבור עם כל אחד, נותן תמיד הרגשה טובה למי שאיתו. הוא מלחין ומוזיקאי מוכשר בטירוף", היא מתארת את אחיה. היא מספרת שבשבועיים האחרונים עוברת המשפחה רכבת הרים רגשית: בכל פעם שיש קצה חוט, מגיעה אכזבה גדולה.
"אנחנו יודעים שהמשטרה תחקרה את הבדואים שהיו איתו ושחררה אותם. כך עשה גם השב"כ. אבל עד היום לא תחקרו קבוצת בדואים נוספת שהייתה בקרבת מקום", מספרת האחות.
זושא התגורר בשנים האחרונות בדירה עם שניים מאחיו. הייתה לו היסטוריה של התמודדות עם דיכאון, אך בני המשפחה שוללים כיוון אובדני.
"רצינו לקוות שהוא אי שם בהתבודדות, אבל זה ממש לא הסיפור. זאת כבר לא אופציה מבחינתנו. גם אם הוא היה מתבודד – הוא כבר היה יוצר קשר. בגלל הקורונה קשה לנו מאוד להפיץ את הסיפור בתקשורת, במיוחד כשזה מישהו מבת־עין שהלך למדבר. זה נשמע כמו משהו שלא מעורר דאגה, אבל אנחנו יודעים שכן. כל יום שעובר מדאיג אותנו יותר".
