כשלושים פעילים חברתיים, אנשי תקשורת ואנשי עסקים מהימין ומהשמאל הפוליטי התכנסו אמש בתל־אביב בביתו של עו"ד אביעד פרידמן, לשעבר יו"ר החברה למתנ"סים, במטרה "לחשוב יחד איך עוצרים את כדור השלג בדרך לבחירות רביעיות".
בין המשתתפים היו מרים פרץ, אליעז כהן, דני זמיר, אורי הייטנר ואחרים. "זו קבוצה גדלה והולכת מימין־שמאל־מרכז, דתיים וחילונים", מסביר אליעז כהן. "החלטנו להתארגן ללחץ ולהתארגנות לממשלת־חירום ואחדות". במקביל אליהם, אומר הייטנר, קמו קבוצות דומות.
מרים פרץ אומרת שהיא "מתהלכת מאז הבחירות עם כאב גדול אבל גם עם אמונה. לכן חברתי לקבוצה הזו. מהבחירות הראשונות תמכתי באחדות. הצעתי להזמין אליי הביתה את נתניהו וגנץ כדי לשבת לדבר. זה הזמן לשים את האגו בצד. אני יודעת שזו לא תהיה אחדות מאהבה. שזה מלאכותי. העם בחר חצי־חצי. אבל אני תמיד מאמינה בתהליכים. גם אם האחדות תהיה טכנית וההתחלה מאולצת, כשתהיה להם אחריות משותפת השיח יהיה אחר. מתוך שלא לשמה, יבוא לשמה".
נוסף לאישי הציבור, גם תלמידי מכינות קדם־צבאיות רבות יצאו השבוע לסבב משמרות מחאה ותמיכה מול בתי פוליטיקאים, בדרישה לאחדות. יאיר מצנע מרעננה הלומד במכינת עין־פרת מספר שהוא וחבריו הפגינו מול בתיהם של יועז הנדל, ישראל כץ, גבי אשכנזי וצביקה האוזר. "אנחנו מכיניסטים מלכיש, עין־פרת, עצמונה, עלי", הוא אומר. "בינתיים היחידים שיצאו ודיברו איתנו היו הנדל והאוזר. שניהם אמרו לנו שגם הם מאמינים מאוד בממשלת אחדות. אף אחד לא עומד מאחורינו. אנחנו עומדים להתגייס בשנה הבאה לצבא, ולכולנו נמאס מהפילוג.
"יש לנו במכינה דתיים, חילונים, מצביעי ימינה וכחול לבן. כולם רוצים ממשלת אחדות. נראה לנו שזה כבר הפך להיות יותר ריב אישי בין הפוליטיקאים מוויכוח בענייני מהות וערכים. אנחנו אומרים: שבו, דברו, תחליטו ככה או אחרת, זה מה שצריך לעשות. לא להתנגח. לא משנה לנו מי ישב בראש, אלא שתהיה אחדות".
יוזמות אזרחיות אחרות לא מתמקדות בקריאה לממשלה משותפת, אלא זועקת נגד הקמת קואליציה עם הרשימה המשותפת. בין הזועקים – מקימי אוהל המחאה שהקימו מול בית הנשיא בני משפחות שכולות מפורום "בוחרים בחיים". הרצל חג'אג', אביה של סגן שיר חג'אג', מחברי הפורום, אומר שהפעילות החלה במכתבים עם בקשות לפגישה שנשלחו אל האוזר, הנדל, משה יעלון וחילי טרופר. "יעלון התעלם, ומבחינתנו כאילו אמר לנו לא. שלושת האחרים נפגשו איתנו. באנו לומר אך ורק שאנחנו לא מוכנים שתומכי טרור ישבו בממשלה או שהממשלה תסתמך עליהם. ולא רק בל"ד, שלא היו צריכים להיות בכנסת, אלא גם אחמד טיבי ואיימן עודה, שמכבסים מילים. לא מעניין אותי איך תוקם ממשלה, אבל הם לא יכולים להיות בה".
מאז שהחלו את מחאתם, לדבריו, פגשו בתמיכה רבה, בין השאר מאלמנות צה"ל ומפצועי פיגועים. "עם ישראל בא ויושב איתנו פה. אנשים לא מבינים איך ייתכן ששלושה רמטכ"לים ישבו עם תומכי הטרור האלו. הדם שלנו רותח. בערוצים הגדולים מתעלמים מאיתנו, אבל ברשתות החברתיות התמיכה מטורפת".
ביום ראשון יגיעו כל נציגי המפלגות לבית הנשיא, ואנשי הפורום מתכוונים להציב כנגדם משמרת מחאה רבת משתתפים. "אנחנו לא נגד ערבים. אנחנו רק לא מוכנים לקבל שותפות עם אנשים שאין להם בעיה עם רצח יהודים", אומר חג'אג' ומוסיף לגבי אורלי לוי־אבקסיס: "אנחנו מאוד מודים לה על העמדה שלה. מבינים שזה לא פשוט. לא משנה מה תהיה התוצאה, בהחלטה שלה הרגשנו שהיא נתנה לנו חיבוק".
יוזמה דומה מגיעה מצד אליחי בן־ישי, אחיה של רותי פוגל, שנרצחה באיתמר. יחד עם אחיו חנן ועם ענבל רץ־גילמור, ששכלה את בעלה, הוא יצא למסע מחאה אל מול בתי חברי הכנסת של כחול לבן, גשר וישראל ביתנו. "כשהתחיל להתגלגל הרעיון של ממשלה שנתמכת על ידי הרשימה המשותפת, על תומכי הטרור שבה, החלטתי שאני לא יכול להיות אדיש", מספר בן־ישי. "לא יכול להמשיך לחיות כרגיל. הרגשתי שזה משחק באש, שעלול להתפתח לשרפה. החלטתי לעשות סיבוב אצל כמה חברי כנסת שעוד לא השמיעו את דעתם". הם ביקרו בבתיהם של חברי הכנסת עודד פורר במשמר־דוד, האוזר בתל־אביב ואורית פרקש־הכהן בירושלים. "אף אחד מהם לא יצא אלינו. יכול להיות שחלקם לא היו בבית. השארנו מכתב, צילמנו פנייה אליהם ואנחנו מקווים שהקול שלנו יישמע. המניע שלנו לא פוליטי: אנחנו אומרים, תעשו מה שאתם רוצים – אבל לא עם המשותפת. זה קו אדום שמשוח בהרבה דם של יהודים".
הבאים בתור, הוא אומר, הם אנדריי קוזנוב, אורלי פרומן וגבי אשכנזי. תנועת "ישראל שלי" ליוותה את המסע של בן־ישי, המתכנן להמשיך ולבקש להיפגש עם חברי הכנסת. יוזמה נוספת שייכת ליוצאי חטיבת גולני בפורום "הביטחוניסטים", שהגיעו להפגין אמש מול ביתו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, וקראו לו לא לתת יד לקואליציה עם הרשימה המשותפת.
אליחי בן־ישי מול ביתו של ח"כ אשכנזי
