"להציל אותנו מעצמנו", "כנס בישראל יעביר מיסים לטובת בית בחברון או בחירן", "יד ושם בנוי על אדמה פלסטינית", אלה הם מספר טיעונים והסברים שהועלו בדיון בין פעילי ארגון השמאל "פסיכואטקיב" לשאלה האם הם צריכים להחרים אירוע בינלאומי של פסיכולוגים ופסיכיאטרים שאמור להתקיים בתל אביב. הדיון היה נוקב והיו שתמכו בתנועת ה-BDS וגם כאלו שהתנגדו אבל אחת התגובות בדיון של ד"ר אילנה לח, מרצה מהמכללה האקדמית לחברה ואומנויות, גרמה לוויכוח סוער.
האיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית (IARPP) מתעתד לקיים כנס במלון בתל אביב בשנת 2019. מדובר בארגון בינלאומי של פסיכיאטרים ופסיכולוגים שרבים ממקימיו הינם ישראלים ואמריקאים. עם זאת, קבוצה של פסיכולוגים ערבים ממזרח ירושלים דרשו להעביר את הכנס למקום אחר, ולא בישראל. הסיבה היא מאותן סיבות של תנועת ה-BDS שכנס שמתקיים בישראל מהווה לגיטימציה למדינת ישראל וכביכול למדיניות הממשלה שמתבצעת ביהודה שומרון ועזה.
בעקבות מכתב של אנשי בריאות הנפש ממזרח ירושלים החל דיון בארגון השמאל "פסיכואקטיב", שרבים מחבריו נמנים על הסניף הישראלי של IARPP, לטכס עצה האם להצטרף לקריאות לחרם על הכנס שיתקיים בתל אביב או שמא להתנגד. התפתח דיון ערני בין פעילי השמאל וככל הנראה הוחלט לנסח מכתב המביע תמיכה בקריאה להזזת האירוע השנתי. עם זאת, היו מספר קולות שהתנגדו לכך נחרצות בטענה שאין לארגון שמאל מישראל לקבל את תכתיבי תנועת החרם וכי האחרונה פועלת לייצר דה לגיטימציה למדינה ולשלול את קיומה.
שרון זיו ביימן, חברת 'פסיכואקטיב' ולשעבר יו"ר הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה, הייתה מבין המתנגדות. לטענתה, אם ארגון השמאל בוחר להחרים את ישראל עליהם לקיים דיונים על חרמות אפשריים למחשבה. "מה דעתנו על החרמה ישראלית של ארגונים פלסטינים תוך תיוגם כארגוני טרור? החרמה של אמנים שמאלניים בשל דעותיהם? החרמה של אמנים ימניים בשל דעותיהם? מי מאתנו מתכוון להחרים את תוצרת טורקית או רוסית בשל פגיעה בזכויות אדם או בעד לשקול צעד כזה? או לתמוך בפעולות החרמה מול ארה"ב אם יגורשו מוסלמים?"
הדברים הללו עוררו זעם רב בקרב פעילי הארגון. אחת מהם, ד"ר לח, מרצה במכללה האקדמית לחברה ואומנויות בנתניה. "לא ייאמן כמה עיוורון יש בדברייך, שרון", פנתה אליה ד"ר לח. "אני כותבת את זה ישירות, בלי לקרוא לך יקרה או כל מיני ריכוכים שרצים פה ברשימה בימים האחרונים. זו תגובה ישירה, וגם תוקפנית."
לדברי ד"ר לח גם אנשי שמאל הם חלק מהכיבוש ועל כן מותר להחרימם. "אנחנו לא 'ישראלים טובים' שלא מגיע לנו שיחרימו אותנו כי אנחנו לא מצביעים לביבי או לבנט", כתבה.
לח הוסיפה לטעון כי תשלום המיסים שיגיע למלון שיארח את הכנס יועבר בסופו של דבר למפעל ההתנחלויות: "עצם עשייה של כנס בארץ מהווה תמיכה בכיבוש. כי המלון שיקבל את התשלום על הכנס ישלם מיסים שילכו לקניית עוד בית פלסטיני בחברון ואכלוסו במתנחלים. מיסים ילכו לבניית היישוב היהודי בלבד חירן, על חורבות אום אל-חיראן, ועוד ועוד. אז את ואני לא יכולות להחרים את המדינה כל עוד אנחנו חיות פה. אנחנו צריכות להתנגד בצורה אחרת. והצורה שבה בחרנו היא לתמוך בקריאה הלגיטימית לחרם".
ד"ר לח הסבירה שתפקיד החרם להציל את הישראלים. "כל הכלכלה הישראלית היא כלכלת כיבוש, וזה גם בא על חשבוננו – על חשבון המיסים שאנחנו משלמים, השירותים שאנחנו לא מקבלים. אם יהיה לחץ בינלאומי רציני, כמו שהיה בדרום אפריקה, אולי זה יצליח להציל אותנו מעצמנו".
בהמשך טענה כי החרם לגיטימי כי מדינת ישראל הקימה את יד ושם על חורבות כפר פלסטיני, לו אין שום אזכור. "במדינה שאוסרת על הפלסטינים לזכור את האסון שאנחנו גרמנו להם, ישנו מקדש לאסון של העם שלנו. שמו יד ושם", כתבה ד"ר לח.
"המקדש הזה שעושה עבודה חשובה מאוד מאוד של זיכרון, שמקדש את שמו של כל אדם ואדם שנרצח בשל יהדותו, וכל קהילה וקהילה שנהרסה והושמדה, בנוי על בתים של כפר פלסטיני שאנחנו הרסנו, ואת תושביו אנחנו רצחנו ואנחנו גירשנו. שמו של הכפר הוא חירבת אל חמאמה, ואין בכל רחבי המקדש היהודי שום אזכור של השמות של האנשים שחיו שם. ואת חושבת שזה לא לגיטימי לקרוא להחרמה של מדינה שכך נוהגת?", שאלה ד"ר לח את שרון ביימן.
לח הוסיפה: "אנחנו יודעים היטב שטראומה שאינה מעובדת ושאי אפשר לזכור אותה, ממשיכה להתגלגל ולפעול ולהזיק. ואנחנו ממשיכים וגורמים את הטראומה הזאת יומיום, ולא מאפשרים (בחוק הנכבה!) לזכור ולהתאבל. אז את מתפלאת שהפלסטינים ממשיכים להיות בטראומה? וממשיכים להילחם? ואת רוצה להשתיק את הקולות שנלחמים בצורה לא אלימה?", סיכמה.
ל'מקור ראשון' נודע כי חלק מהפעילים בארגון ביקשו למחות על חריפות הדברים של ד"ר לח ואף נטען כי מדובר במעין אלימות. עם זאת, היו גם פעילים שהסכימו עם הדברים.
מד"ר אילנה לח נמסר: "את הדיונים שלי בתוך 'פסיכואקטיב' אני מנהלת בתוך 'פסיכואקטיב' ולא עם עיתונאים".
