מכיוון שהבחירות ייערכו ברשת, ולתקופה של חודשיים, בקרב הסיעות האורתודוקסיות והימניות, עלה חשש: התנועה הרפורמית, הסיעה הגדולה ביותר, תוכל להציע למתפללים בבתי הכנסת בשבתות להצביע, דבר שאינו מקובל בקרב בתי כנסת אורתודוקסיים כיוון שההצבעה היא באמצעות מחשב או טלפון סלולרי.
תנועת המזרחי העולמית פנתה לוועדת הבחירות של הקונגרס הציוני העולמי, בראשות השופט בדימוס עזרא קמא, ועתרה על כך. אליהם הצטרפו תנועת הליכוד העולמי, סיעת אוהבי ציון (ש"ס) ולביא העולמי, אשר דרשו לאסור כל פעולה של הצבעה ופעולות אחרות הנוגעות לבחירות בשבתות ובמועדי ישראל על ידי הבוחרים בארצות הברית, "לרבות שימוש באינטרנט לצורך זה ובכל דרך אחרת". הסיבה כאמור: "פעולות כאלה בשבתות ובמועדי ישראל יכול שיביאו להפליה בין שומרי השבת שיימנעו מעשות כל פעולה כאמור לבין מי שאינו שומר שבת ומועדים של ישראל, ובכך תינתן עדיפות שלא כדין למי שאינו שומר שבת".
יצוין כי בבחירות לקונגרס ה-37 הייתה עתירה דומה שנדחתה, אז נטען כי באם ירצו לאסור ההצבעה – יש לשנות את החקיקה הפנים ארגונית. בפסק הדין נכתב כי "בית הדין הפנה אז את הצדדים אל המוסדות המחוקקים של הקונגרס הציוני כדי לשנות את הוראות הדין, ואמנם ניסיון כזה נעשה אך לא צלח".
בחודש אוקטובר יתכנסו בירושלים 525 צירים מהארץ ומהעולם לרגל הקונגרס הציוני העולמי, המתקיים אחת לארבע שנים. בעוד זהותם של הנציגים מישראל נקבעת בהתאם ליחסי הכוחות בכנסת, הצירים מהעולם נבחרים בהצבעה שכל חבר בקהילה יהודית רשאי להשתתף בה, בהרשמה מראש. הבחירות הללו יתקיימו ברחבי העולם היהודי במהלך השנה הקרובה.
הקונגרס הציוני, המוסד העליון של ההסתדרות הציונית, משמש למעשה מעין פרלמנט יהודי בינלאומי. הוא מורכב מנציגי מפלגות ישראליות ותנועות וארגונים יהודיים, המתחרים ביניהם על כוח והשפעה במה שמכונה "המוסדות הלאומיים". הללו כוללים בין היתר את הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל. יחסי הכוחות והתפקידים במוסדות הללו נקבעים בהתאם למספר הנציגים של כל סיעה בקונגרס הציוני העולמי.
