נצחון לרפורמים: האורתודוקסים דרשו למנוע הצבעה בשבת ונדחו

הבחירות לקונגרס הציוני העולמי ה-38 יתקיימו בארה"ב לקראת סוף החודש  ועד אז מתקיימות מלחמות עולם של ממש בקרב המתמודדים השונים. במשך חודשיים צפויים להצביע רבבות יהודים אמריקנים באחת מ-13 הסיעות המתמודדות על מושבים בקונגרס.

מכיוון שהבחירות ייערכו ברשת, ולתקופה של חודשיים, בקרב הסיעות האורתודוקסיות והימניות, עלה חשש: התנועה הרפורמית, הסיעה הגדולה ביותר, תוכל להציע למתפללים בבתי הכנסת בשבתות להצביע, דבר שאינו מקובל בקרב בתי כנסת אורתודוקסיים כיוון שההצבעה היא באמצעות מחשב או טלפון סלולרי.

תנועת המזרחי העולמית פנתה לוועדת הבחירות של הקונגרס הציוני העולמי, בראשות השופט בדימוס עזרא קמא, ועתרה על כך. אליהם הצטרפו תנועת הליכוד העולמי, סיעת אוהבי ציון (ש"ס) ולביא העולמי, אשר דרשו לאסור כל פעולה של הצבעה ופעולות אחרות הנוגעות לבחירות בשבתות ובמועדי ישראל על ידי הבוחרים בארצות הברית, "לרבות שימוש באינטרנט לצורך זה ובכל דרך אחרת". הסיבה כאמור: "פעולות כאלה בשבתות ובמועדי ישראל יכול שיביאו להפליה בין שומרי השבת שיימנעו מעשות כל פעולה כאמור לבין מי שאינו שומר שבת ומועדים של ישראל, ובכך תינתן עדיפות שלא כדין למי שאינו שומר שבת".

יצוין כי בבחירות לקונגרס ה-37 הייתה עתירה דומה שנדחתה, אז נטען כי באם ירצו לאסור ההצבעה - יש לשנות את החקיקה הפנים ארגונית.  בפסק הדין נכתב כי "בית הדין הפנה אז את הצדדים אל המוסדות המחוקקים של הקונגרס הציוני כדי לשנות את הוראות הדין, ואמנם ניסיון כזה נעשה אך לא צלח".

הועדה החליטה לדחות את הערעור "איננו רואים לסטות מן הפסיקה שנקבעה על ידי בית הדין, ומשלא נעשה שינוי בחקיקה באופן ברור ומפורש בסוגיה זו, אין אנו רואים כל אפשרות לקבוע קביעה בניגוד לקביעת בית הדין. כל זאת, מבלי להיכנס לשאלות פורמליות שעוררו הצדדים, ובין היתר שאלת השיהוי בהגשת הערעור וכל טענה אחרת".

בחודש אוקטובר יתכנסו בירושלים 525 צירים מהארץ ומהעולם לרגל הקונגרס הציוני העולמי, המתקיים אחת לארבע שנים. בעוד זהותם של הנציגים מישראל נקבעת בהתאם ליחסי הכוחות בכנסת, הצירים מהעולם נבחרים בהצבעה שכל חבר בקהילה יהודית רשאי להשתתף בה, בהרשמה מראש. הבחירות הללו יתקיימו ברחבי העולם היהודי במהלך השנה הקרובה.

112 שנה לאחר הקונגרס הראשון בבזל, שבו הוקמה התנועה הציונית בראשות הרצל, הנושאים שעל הפרק שונים בתכלית. את הדיונים הגורליים סביב הקמת בית לאומי לעם היהודי מחליפות כעת שאלות של תיקים, מינויים, כוח מפלגתי ומי בראש. עם זאת, צריך לומר, השאלות הפרסונליות מגלמות במידה רבה גם ויכוחים ערכיים ואידיאולוגיים: ימין מול שמאל, אורתודוקסים מול רפורמים וכדומה.

הקונגרס הציוני, המוסד העליון של ההסתדרות הציונית, משמש למעשה מעין פרלמנט יהודי בינלאומי. הוא מורכב מנציגי מפלגות ישראליות ותנועות וארגונים יהודיים, המתחרים ביניהם על כוח והשפעה במה שמכונה "המוסדות הלאומיים". הללו כוללים בין היתר את הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל. יחסי הכוחות והתפקידים במוסדות הללו נקבעים בהתאם למספר הנציגים של כל סיעה בקונגרס הציוני העולמי.

בקונגרס רשאים להתמודד ארגונים ציוניים עולמיים שלהם סניפים בחמש מדינות לפחות. בעבר היו אלה בעיקר אותן תנועות או מפלגות שפעלו במקביל בתפוצות ובישראל; כך, המזרחי העולמי פעלה עם המפד"ל, ואילו תנועת בית"ר עם הליכוד. כיום לא לכל מפלגה פוליטית בישראל יש בני ברית טבעיים בעולם היהודי, וכך אנו מוצאים את סיעת 'יש עתיד' (שטרם עודכנה במוסדות הציוניים לכחול־לבן) משתפת פעולה עם הזרם הקונסרבטיבי, ואילו מפלגת העבודה צועדת יד ביד עם נציגי התנועה הרפורמית רבת ההשפעה בארה"ב.