קריית־שמונה וחצור־הגלילית עולות על מפת ההייטק הישראלי: עשרים סטארטאפים צפוניים הוצגו בשבוע שעבר במכללה האקדמית תל־חי בפני מאות גורמי ממשל, בכירי הייטק ומשקיעים במטרה לגייס השקעות ושיתופי פעולה עסקיים. זאת במסגרת אירוע השיא של XLR8 – תוכנית ההאצה לסטרטאפים של משרד הכלכלה, הסוכנות לעסקים קטנים "מעוף טק", ו"יוזמה לאומית" בהובלת אראל מרגלית.
בהמשך לפרסום בשבוע שעבר במקור ראשון על שרוב צעירי הגליל המשכילים נוטשים את הצפון לטובת מרכז הארץ, ראשי הרשויות באזור רואים בתוכניות של פיתוח סטארטאפים מנוע צמיחה חשוב שיביא לחזרת הצעירים לגליל מהמרכז ואפילו מחו"ל. במכללה האקדמית תל־חי לומדים בכל שנה כ־5,000 סטודנטים, רובם הגדול אינם תושבי הגליל המזרחי. מסקרים שערכה המכללה עולה כי כ־80 אחוזים מהם מעוניינים להישאר ולגור באזור לאחר הלימודים, אך בפועל רק כחמישה אחוזים עושים זאת. עם התפתחות פתרונות התעסוקה האיכותית בצפון, מספרם צפוי לגדול.
מסדרונות המכללה המו מאות משתתפים, והם התרשמו מדוכני החברות המתחרות על המימון שיגשים את חזונן. באולם הכינוסים המרכזי הציג כל יזם את הרעיון שלו בשלוש דקות בניסיון לשכנע משקיעים וקרנות לחבור אליו.
בין הסטארטאפים שהוצגו: טכנולוגיות לשימור טריות פירות וירקות, סופר־יין המעצים רכיבים בריאותיים ומעכב תהליכי הזדקנות, שוקולד שמפחית רמת סוכר בגוף, אריזות מפסולת חקלאית, רחפנים לניקוי חלונות, יישומון ללימוד ריקוד, יישומון לניהול כלכלי מושכל מבית הארגון הצפתי "חסדי לב" ועוד.
חוה וורמסר, אם לחמישה מקריית־שמונה שעוסקת בתחום החינוך המיוחד, הציגה נרגשת על הבמה את הפיתוח שלה, ששמו Respect U. מדובר בפיתוח ייחודי לביצוע בדיקות שתן לאנשים בעלי מוגבלויות, תינוקות וקשישים. "כאימא וכמורה בחינוך המיוחד נתקלתי בקושי באיסוף שתן לבדיקה מתינוקות ואנשים בעלי מוגבלויות. הבנתי שזו לא רק בעיה של ילדיי ותלמידיי", סיפרה.
אחד מכל עשרה אנשים איננו שולט על סוגריו ואינו יכול לתת שתן לפי בקשה. כדי לעשות את הבדיקה הקלה יחסית, לא אחת נדרשים המטופלים להתאשפז בבית חולים ולעבור בדיקות חודרניות ומסוכנות. בדיקות שתן מאפשרות דיאגנוזה מהירה ומוקדמת לדלקות, זיהומים ומחלות רבות כגון סוכרת וסרטן.
"החלטתי שאני רוצה ליצור שינוי בעניין הזה", מתארת וורמסר. "חבר מהקהילה הצעירה בקריית־שמונה סיפר לי על מאיץ חדש שמתחיל כאן. גייסתי משפחה וחברים מומחים בתחומי ביולוגיה, הנדסה ורפואה, ובזכות המאיץ בקריית־שמונה הצלחנו לקדם את הרעיון ולהגיע לציוני דרך ניכרים. מדובר במוצר חיצוני שיהיה מוצמד לגוף המטופל, ויודע לקחת את השתן המתאים לבדיקות ולתת התראה על כמות מספקת של שתן". המוצר בשלבי פיתוח כאב־טיפוס הנדסי, ואושר לשיתוף פעולה לביצוע פיילוט במחלקת הילדים בבית החולים "שערי צדק". לפי הערכות כלכלנים, שווי השוק הפוטנציאלי למוצר ברחבי העולם עומד על כ־2 מיליארד דולרים.
יזם נוסף בעל פוטנציאל לדברי גורמים בכנס, הוא נצח טופז, צעיר מקריית־שמונה. לדבריו, "מוכרי אמזון ברחבי העולם סוחרים כיום בצורה עיוורת לחלוטין, והמידע שהם חשופים אליו מוגבל ואיננו מאפשר קבלת החלטות מושכלת. Upsellon מפתחת כלי אולטימטיבי המאפשר למוכרים לקבל מידע בזמן אמת על חשיפת המוצר, מיצובו מול המתחרים, גודל השוק ופעילות המתחרים". הכלים שפיתח טופז עם שותפיו מאפשרים קידום אופטימלי בזירת המסחר, ונותנים מענה מקיף לזירות המסחר החדשות של אמזון 2020.
מכוני המחקר וגופי האקדמיה בגליל התגייסו להביא להצלחת פרחי ההזנק הצפוניים. "מחקר יישומי הוא מנוף ליצירת ערך אזורי, והאקסלרטור הוא פלטפורמה נהדרת למימוש החיידק היזמי של תושבי האזור ולהוצאת רעיונות מחקריים מהכוח אל הפועל", אומר דוד זיגדון, מנכ"ל מכון המחקר "מיגל", שליווה חלק מפיתוח מוצרי המזון החדשניים. "אנו מצפים כי המיזמים המוצגים כאן יתפתחו לחברות ויתרמו לפיתוחו של הגליל".
"לא חייבים לנסוע לתל־אביב כדי להקים סטרטאפ", אומרת אתי גוטמן, מנכ"לית מעוף גליל גולן והעמקים. "היזמים המקומיים יקבלו כאן תמיכה לא פחות טובה, ואף יותר מזה. מבחינתי אנשים צריכים להאמין שזה אפשרי".
אחד האנשים המרכזיים מאחורי חזון ההייטק בגליל הוא אראל מרגלית, יו"ר יוזמה לאומית וקרן JVP. "זה חלק מהסיפור החדש של הגליל", הוא אומר. "לפני חמש שנים הצבנו חזון להפוך את הגליל למרכז מצוינות חדש במדינה ול'פודטק ואלי' של ישראל, ובכל יום שעובר החזון הזה קורם עור וגידים. בניית אקוסיסטם של יזמות היא אתגר שמחייב שותפים רבים. יחד עם משרד הכלכלה ומועצות קריית־שמונה וגליל עליון יצרנו סביבה שמאפשרת ליזמים להקים את הסטארטאפים שלהם כאן בגליל. אנו עושים זאת מתוך אמונה שליזמים בגליל מגיעה אותה הזדמנות כמו ליזמים במרכז. זו גאווה גדולה לראות את הסטארטאפים האלה עושים את הצעד הבא".
