עקבו אחרינו ברשתות החברתיות:
מקור ראשון בפייסבוק
מקור ראשון בטוויטר
מקור ראשון באינסטגרם
יו"ר כחול-לבן, רא"ל במיל' ח"כ בני גנץ
20:18 – גנץ: "מנהיגות צריכה לכבד את מי שהייתה לפניה, וגם לטפח את מי שיבוא אחריה"
20:15 גנץ: "קבענו שבקעת הירדן היא חומת המגן המזרחית של מדינת ישראל והיא תישאר כזו לנצח נצחים"
"אני מבקש מכולם לא לעסוק בנתניהו כן, או נתניהו לא. זו מותה של הענייניות. היום העולם מתחלק לטוב, רע, בעד או נגד, אך האמת היא שהוא יותר מורכב"
*
20:00 – גנץ: "מישהו אמר לי שנתניהו הזכיר כמעט 60 פעמים את המילה אני. תסלחו לי אבל אני רוצה להגיד אנחנו. בואו נדבר על המאחד בינינו ואחר כך נדבר על פוליטיקה. רובנו מסכימים שלא משנה איפה אדם גר בצפון או בדרום או ביו"ש המדינה חייבת לספר לו שירותים בסיסיים. רובנו מסכימים שיום השבת הוא יום המנוחה הלאומי של ישראל אבל לא צריך למנוע מהאדם הפרטי את רצונותיו".
20:06 – גנץ: "רובנו מסכימים שצריך לחזק את המשילות ברחבי הארץ תוך התמודדות עם האלימות והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי. רובנו מסכימים שצריך להעביר את החינוך לגיל הרך לאחריות משרד החינוך וכולנו רוצים מדינה חזקה בטוחה".
20:08 – גנץ: "לא ניתן להתעלם מהגרעון העמוק שאנחנו עוד נשלם עליו. לא ניתן להתעלם שגם ב2019 גורלו של ילד תלוי במקום בו הוא נולד. העובדה הזו פוגעת בנו כחברה וביכולת שלנו להגדיל את הפריון"
"הבנתי שנתניהו אמר הבוקר שהדבר הכי חשוב במדיניות החוץ שלנו הוא להבין את דעת הקהל, אבל אני חושב שקודם כל צריך להסתכל פנימה. דעת הקהל הישראלית מטרידה אותי הרבה יותר מדעת הקהל בארה"ב"
פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן
19:00 ניצן: "אין זה מתקבל על הדעת שאדם שהקדיש את חייו המקצועיים למאבק בטרור ובשחיתות השלטונית מכל קצווי הקשת יקום בוקר אחד וינסה לבצע הפיכה שלטונית. דומני שכל מי שבוחן בענייניות יגיע למסקנה שלא כך נראית מהפיכה. כך ביחס אליי וכך ביחס לשותפיי להפיכה השלטונית הנטענת"
ניצן: "האומנם אלשייך, מנדלבליט ובן ארי שהקדישו את כל חייהם לביצורה של מדינת ישראל קמו בוקר אחד והחליטו להפיל את השלטון? הם מונו על ידי נתניהו. גם אני מוניתי לתפקידי על ידי ממשלת נתניהו. לא יעלה על הדעת שכל אלה יחברו יחד להפיכה פוליטית"
*
18:43 – פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן: "על סף סיום תפקידי אבקש להשיב בתמצית לטענות כאילו יש זדון במעשינו. המשך השיסוי הוא מסוכן לכולנו. ייחוס מניעי זדון הוא מופרך מהיסוד וסופו שיביא חלילה לסוף הבית הלאומי. מי שבאמת רוצים לתקן את המערכת אינם פועלים אלא לריסוקה. אין מדובר בביקורת בונה אלא בביקורת שמטרתה להרוס. על מנת לתקן יש לעודד הקשבה והכלה. רק כך ולא ע"י שיח מופרך על הפיכה שלטונית".
18:55 ניצן: "במשך שש השנים האחרונות החלטתי להגיש כתבי אישום נגד מספר ראשי רשויות. מעולם לא שאלתי ולא עניין אותי לאיזו מפלגה שייכים הנאשמים. הדבר היחידי שעמד לנגד עיניי הוא הראיות והאינטרס הציבורי ומדיניות הענישה הנכונה. למותר לציין שגם סגרתי תיקים מכל קצווי הקשת הפוליטית".
הנאום של פרקליט המדינה היוצא שי ניצן הוא אחד המרטיטים שנראו לאחרונה. ניצן על בימת ועידת @MakorRishon נשמע כמו הסנגור של מערכת המשפט שטוען בבית דין. חבל מאוד שהפרקליט המוכשר לא טרח להכניס גם כמה מילות הכאה על חטא של טעויות איומות של המערכת שלו כולל טעויות ישירות שלו. #מקור1 pic.twitter.com/Y492GyIMUQ
— ?? נועם אמיר (@noamamir74) 8 בדצמבר 2019
פאנל בנושא – איך מביאים לנגב ולגליל מיליון וחצי תושבים?
מנחה: יאיר קראוס
קראוס: ספר לנו אלעד, מה זה המרכז חדשנות שלכם? איך הוא יכול להצמיח תעסוקה?
18:28 – אלעד שמיר – מנכ"ל מרכז החדשנות וההשקעות כנרת-צמח: "דבר ראשון צריך להפסיק להתבכיין, לא לחכות לאף אחד, לא לקק"ל ולא לסבתא שלי. יש הון אנושי מדהים בנגב.. 100 סטארטפים עשו הדסטארט בשנים האחרונות. אנחנו בעידן שכל הכלכלה מבוססת על טאלנט. מזה טכנולוגיה? זה הכל אנשים. אנחנו מצפים שתיפול עלינו מהשמיים חדשנות. זה לא יקרה. ההון האנושי נמצא אבל צריך לאפשר לו הזדמנויות"
18:21 – אופיר ליבשטיין – ראש מועצת שער הנגב: "אנחנו במועצה צמחנו מ5,200 ל9,000 תושבים. מעל 75 אחוז צמיחה. שדרות צומחת ובונים, משהו שאי אפשר להסביר אונטולוגית. הרי 100 אחוז מהיום שלנו הוא גיהינום. פתאום יש צבע אדום, שריפות של אלפי דונמים, ירי נ"ט ותוך כדי מפתחים את העיר, ויחד עם קק"ל מקימים פרויקט שנקרא לב העוטף' עוטף עזה היא הציונות המתחדשת, כלי הנשק שלנו הוא ההתמודדות ביד אחת והפיתוח והצמיחה ביד השנייה"
קראוס: מה הסוד שגרם למועצה שלך לגדול ב70 אחוז?
ליבשטיין: "אמרו לי שצריך לחלק את העוגה, כי בכל מקום צריך להשקיע. אבל אנחנו מביאים את החלק שלנו הוא להמשיך להאמין, לייצר תכניות, לפתח, ליצור תעסוקה להביא עוד סטארטאפים".
"כשאנחנו יזמנו את פסטיבל דרום-אדום, פסטיבל כלניות, בהתחלה צחקו עלינו שזה כבר מוכר וידוע, אבל אחכ רוצים להצטרף אליך. אז זה מה שצריך. לייצר תכניות אמיתיות. קק"ל לדוגמא הוא קטליזטור מדהים. אם הוא הגוף הראשון שבא ודוחף אז גם פה הוא יעזור לנו לבנות זה הישג מדהים.
*
יאיר קראוס: אולי הייטק זה הפתרון לכל?
18:12 – אלירן קרן: "כל מה שמסתיים בטק, גם פודטק. אנחנו רואים היום שההגירה השלילית היא בעיקר של אקדמאים. לייצר מוקדי תעסוקה זה הקטר. אנחנו החלטנו לשבור את המעגל עם תעסוקה. כמובן שיש מספר דברים כמו שטלי אמרה, ההתיישבות גם תתמוך בתעסוקה"
18:08 – טלי ארנולף, מנכל"ית בארצנו: "בוגרי המכינות, הציבור מתוכו אני מגיעה הם מדברים את השיח הערכי של הגשמה וציונות. אדם לא יקום בגיל 35 ויילך לגליל אם הוא לא שמע את זה בשלבים מוקדמים יותר בחינוך שלו"
פאנל בנושא – "המעז מנצח" או "רק רציתי לחזור הביתה בשלום": האם תפיסת הניצחון של מערכת הביטחון השתנתה? מנחה: נוה דרומי
17:46 – תא"ל במיל' איתי ברון: "אנחנו מאוד ביקורתיים כלפי הפעלת הכוח שלנו בלבנון השנייה ובצוק איתן, אבל בצד השני תפסו את זה אחרת לגמרי. לא במקרה חיזבאללה היה בשקט בשנים האחרונות"
17:40 – ד"ר רן ברץ: "אנחנו מדינת פארטץ' כמו במערכון של קישון. כששואלים מי מפקד הצבא בישראל אני מקבל 5 תשובות שונות. אם תשאלו את זה בקבינט גם תקבלו 5 תשובות. בישראל האחריות מתפזרת".
17:34 – בריק: אנחנו לא היינו חיים היום אם כמות האבידות לכוחותינו הייתה השיקול המרכזי. כתוצאה מרצון שלא יהיו אבידות אנחנו לא מבצעים במקומות שאפשר לבצע בגלל אבידות. יורים עלינו בעזה סבבים שלמים וחיל האוויר לא יודע לפתור את זה. מדוע צה"ל לא מכניס טנקים או חיל הים בנקודות מסוימות ויוצאים החוצה? לא צריך לכבוש את כל עזה. נכון יהיו כמה אבידות אבל אם לא נדע לעשות את זה נפסיד את המלחמות.
17:21 – יועז הנדל: "לפני תמונת הניצחון, קחי את מה שקורה ברצועת עזה יש עשרות אלפי אזרחים שחיים במציאות שירו עליהם מעל 2000 רקטות. מדובר על מבוגרים שצריכים מרכזי חוסן, ילדים שסובלים ועושים במיטה מרוב פחד. לפני תמונת הניצחון – התמונה הזו חייבת להיפסק. זו המחויבות של צה"ל הרבה לפני היכולת לייצר תמונת ניצחון"
17:25 – אלוף יצחק בריק: "אני אומר לכם שהקבינט הוא חותמת גומי. ישבתי עם שר בכיר בקבינט שאומר לי אני לא בציר ההחלטות. 10 שנים שאני נציב פניות חיילים ועבדתי מול שרים וראש הממשלה, התהליך הזה הוא בעייתי מבחינת תפיסה ומבחינת אחריות. כל מה שקורה היום בצה"ל זה החלטות של הצבא שמאושרות על ידי הקבינט ללא דיון מעמיק וללא תפיסת עומק"
"לא סתם ראש הממשלה והרמטכ"ל רוצים הסכם הגנה עם האמריקנים. הם מבינים שאנחנו צריכים להרוויח זמן כדי לבנות את היכולות. אין אחריות".
17:21 –שמרית מאיר: סוריה לא תחזור להיות איום במובן הקלאסי כיוון שהיא הפכה להיות מדינת חסות איראנית. בשביל ניצחון צריך מלחמה וכרגע יש מערכות. יש חשיבות כיוון שזה סטאז' איך אנחנו מגדירים ניצחון. יש פוקוס על תמונת הניצחון והעידן של זה נגמר. אי אפשר להגדיר ניצחון לפני שהגדרנו את היעדים והצבא לא יכול להגדיר לעצמו מה נחשב ניצחון. הממשלה צריכה להגדיר לצבא מהו ניצחון".
אחד על אחד: שרה העצני-כהן עם שר המשפטים אמיר אוחנה
16:55- שרה: "אם תגיעו לבג"ץ מי ייצג אותך?"
השר אוחנה: "אני מניח שזה לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה"
16:54 – השר אוחנה: "התרחיש שנשאר עם שי ניצן לא קיים. כל המועמדים שלי הם מתוך הפרקליטות, כולם עם ותק של שנים בפרקליטות. שמעתי שאמרו 'השר אוחנה ישים סוס טרויאני בפרקליטות!', איזה סוס טרויאני? כולם עם ותק של 25 שנה בפרקליטות. אם היועץ לא יעמוד מאחורי ההחלטה שלי נצטרך להתכתש על זה בבג"ץ"
16:45 – השר אוחנה: "בפעם הראשונה ב71 שנות המדינה, הממשלה הצביעה פה אחד נגד עמדתו של היועץ המשפטי של הממשלה, וזה היה בנושא חוק המצלמות וצריך להיות גאים בזה. בפעם הראשונה היועץ הפסיק להיות פוסק, ורק ייעץ. זה חשוב מאד לשמוע את עמדתו ולהתחשב בה אבל חשוב גם למשול"
16:41- שר המשפטים אמיר אוחנה: "לא באתי לריב. באתי לעשות את שלי למען הציבור. אני לא מתרגש מהפרקליטות ועושי דברם שמטנפים ומשקרים. הנושא המרכזי ששמתי על השולחן הוא נושא המשילות: מיהו שיקבל את ההחלטות בדמוקרטיה הישראלית? הציבור – או הקבוצה שמנסה לשלוט מבלי להיבחר"
צפו בחלק קצר מהראיון עם השר אוחנה:
אמיר אוחנה מתאר ב-30 שניות כיצד ייראו ארבע שנים שלו כשר המשפטים>>
ועידת #מקור1 @AmirOhana | @SaraHaetzniCohe pic.twitter.com/2x3xNXbXJ7— מקור ראשון (@MakorRishon) 8 בדצמבר 2019
***
16:32 – אלי כהן: "אני אזכיר לליברמן את השיר של אריק איינשטיין 'יושב על הגדר, רגל פה רגל שם', אבל בפוליטיקה אין רגל פה רגל שם. אני אומר לו עכשיו – תבחר: או נתניהו – או גנץ. תחשוף את הפרצוף האמיתי שלך – ימין או שמאל. אני קורא לך לחזור אלינו לימין"
16:28 – שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "אני רוצה לשתף אתכם מאיפה אני מגיע ומה עשיתי לפני חצי שעה, חתמתי עם נשיא גוואטמלה על הסכם סחר חופשי בין ישראל ובין גוואטמלה"
השר אלי כהן: "אמרתי לפעילי חרם אל תשתמשו בווייז כי הוא פותח בישראל וככה בדיסק און קי. היום אי אפשר להחרים את מדינת ישראל. מי שרוצה להחרים את יו"ש פוגע קודם כל בפלסטינים".
ועידת #מקור1 pic.twitter.com/DtVripHQ2m
— Shirit Avitan Cohen (@Shiritc) 8 בדצמבר 2019
*
פאנל בנושא – השתלבות או התבדלות: מיעוטים בישראל
מנחה: אלישיב רייכנר
16:28 – ינקלביץ: "אמנם יש פה נציג חרדי וגם נציג ערבי אבל יש עוד מיעוטים אם זה דרוזים ובני העדה האתיופית. צריך להפסיק להשתמש במילה מגזר הם לא גזורים משום מקום. הם חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית"
פפר: "אני לא אוהב כשקוראים לי מיעוט. אני לא מיעוט, אלא חלק מהחברה הישראלית. החינוך כאן הוא של הילדים שלי הוא כמו שלכם"
16:22 – סעדה: "בסוף החברה הערבית מתמודדת עם המצרך הבסיסי ביותר וזה הביטחון האישי. וגם אני התמודדתי עם זה. אני מקווה מאד שבשנים הקרובות נצא מתוך מעגל האלימות שבחברה הערבית ונראה מציאות קצת שונה במודל הזה. וגם בהיבט הכלכלי, יש אלפי מהנדסים בהייטק מהחברה הערבית והמשימה שלי היא להצמיח עוד את הנושא הזה".
16:10 – עו"ד הרב יהושע פפר, עורך צריך עיון: "ישנם צעירים חרדים שגדלים היום לתוך מציאות מאד ישראלית זה כמובן מגביר את ההשתייכות ושולל את ההגדרה של מיעוט. אבל צריך להבין שההתבדלות היא לא אתנית, אלא זו אסטרטגיה, כדי לקדם את אורחות החיים שלו. והמציאות מוכיחה שהיא עבדה טוב אבל היא גם גבתה מחיר – הריחוק במובן הרעיוני והגיאוגרפי והעמישראלי משאר האוכלוסייה. וזה בא לידי ביטוי במילה אחריות – החרדים יצטרכו להתחיל לקבל אחריות לא רק על הקהילות שלהן אלא גם על המדינה כולה"
אלישיב רייכנר: אם אתה מדבר על אחריות, מה ביחס לשירות צבאי ולאומי, האם זה יכול להתקיים?
פפר: "את נושא גיוס צריך להפנות לגורמים צבאיים. על החלק המוסרי, עליו אין לי תשובה. זו בעיה מוסרית ממעלה ראשונה. אבל זה לא יפטור לנו את המתח בין התבדלות לבין אחריות. הצבא הרי הוכרז כ'כור ההיתוך' הרשמי של המדינה"
ח"כ עומר ינקבליץ: "זה אינטרס לאומי שהציבור החרדי ישתלב בכלכלה. לגבי הצבא, אם צעיר נכנס לצבא כ-חרדי ויוצא חרדי זה יתרון שלנו ושל המדינה. אני חושבת שהבינו שמי שתורתו אומנותו אז תורתו אמונתו ומי שלא צריך להתייחס. צריך לעזור לחברה החרדית להשתלב במדינה".
אלישיב רייכנר לינקלביץ: מה חושבים על כך חברי המפלגה שלך, כחול לבן?
ינקלביץ: "מובילי המפלגה בעד לשלב את החרדים שייכנסו חרדים וגם ייצאו כך. צריך לעשות רפורמה שהצבא יאפשר גם לאוכלוסיות מיעוטים לתרום את חלקם, גם אם מדובר בשירות לאומי"
16:01 – עו"ד רסול סעדה: "אני בתור ערבי אשמח להשתלב, אבל אני לא אסכים להשאיר את הזהות שלי בחוץ"
חה"כ עומר ינקלביץ' @omeryankelevitc
החרדים רוצים להשתלב, אבל לא לרוצים לעבור כוך היתוך ולהשתנות.
הגיע הזמן שיתחילו להתייחס למיעוטים כאל יצרנים, ולהפסיק ללבות את השיח הרדיקלי של אפליה מתקנת. #מקור1 pic.twitter.com/K0Y1GW4OSH— נעמה עידן (@naama_idan) 8 בדצמבר 2019
15:51 – ח"כ עומר ינקלביץ, כחול-לבן: "צריך לשנות את השיח כשמדברים על מיעוטים, כן, יושבת פה דוסית מחמד ובן מיעוטים מחמד, צריך להפסיק להסתכל על מיעוטים כאנשים שזקוקים ל'אפליה מתקנת', אנחנו לא עושים להם טובה. אלא מדובר באנשים יצרנים, שעובדים, שלומדים וצריך להתייחס אליהם בהתאם".
***
15:45 – שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר: "החברה הערבית והחברה החרדית, אלו שתי אוכלוסיות שאם הן לא יהפכו להיות חלק אינטגרלי בכל השכבות וכל דרגות השכר, המשק הישראלי לא יוכל לתת שירותים ברמה שנותנים היום. זוהי קריאת השכמה למדינה".
***
אחד על אחד: ארי שביט עם ח"כ איילת שקד
15:20 – שביט: מה עושים עם הבושם הזה שבעינייך הוא דמוקרטיה ובעיני אחרים הוא פאשיזם?
שקד: "זה נושא טעון בהרבה מדינות, אצלנו יותר כי יש גם חוקי יסוד וגם מבטלים חוקים. אבל אם נצליח לחוקק את חוק יסוד החקיקה זה יצליח כי אז הסמכויות יהיו יותר ברורות"
15:08 – שקד: "אני חושבת שהממשלה צריכה לספח עכשיו את בקעת הירדן"
15:04 – שקד: "משטר בו משפטנים בוחרים איך לקדם דברים הוא לא דמוקרטי, הגיע הזמן שנשתחרר מממשלת הצללים"
***
14:45 – ח"כ איילת שקד: "הממשלה הנוכחית תשלים כשנה שלימה של כהונה כמממשלת מעבר, מדינה שבה השרים ממש כמו סינדרלה הופכים לשרי צל, צוות תגובות של הממשלה מדבררים אותה אך חסרים יכולת לפעול בשמה. אך אין כזה דבר חצי הריון ואין כזה דבר חצי ממשלה."
"ואכן, המסקנה של וועדת ברנזון: ממשלת מעבר היא ממשלה רגילה לכל דבר ועניין. לצערי על אף החוק הברור חלה שחיקה בסמכויות הממשלה בתקופת מעבר. אנו חוזים בתהליך שבו שרי ממשלת מעבר הופכים לשרי צל מחשש שיעשו שיקולים פוליטיים, חשש שנבחר ציבור יממש את המטרה שלשמה נבחר. פוליטיקה היא אינה מילה גסה, היא הוצאה לפועל של המצע שלנו"
14:45 – ח"כ זאב אלקין, השר להגנת הסביבה ירושלים והמורשת: "הכותרת הכי עצובה היא שאין כותרת. הרושם שהמערכת הפוליטית נמצאת במבוי סתום"
14:38 – ברדוגו: "במבחן מי הראוי להיות פרשן פוליטי, רזי ברקאי יכול ללמוד אצלי הרבה"
"בכירי כחול לבן עשו עלינו חרם, בני גנץ, אשכנזי, יעלון – כל השלושה לא מתראיינים אצלי".
"אני לא מקשיב לרזי ברקאי הוא לא מעניין. אני 15 שנה ופתאום אני השופר של נתניהו. אבי כתב ספר 'שופריה דה יעקב', אני גאה שאני ממשיך בדרך הזאת. אני לא שופר של אף אחד, יש לי דעות משל עצמי. כשהייתי אופוזיציה למתווה הגז אותם בכירים מחאו לי כפיים"
14:31 – ברדוגו: "ברגע שאתה רואה את מפלגת הפרקליטים ואתה מקשיב לדינה זילבר, שאגב גם הייתה חברת תא שלנו באוניברסיטה בימין, אתה מבין שיש להם יותר מדי כוח"
14:25 – ברדוגו: "אביגדור ליברמן הוא מתפטר סדרתי ומי שישים את עצמו בידיים שלו עושה טעות גדולה. נתניהו הוא סמל בסיפור הזה ולא הסיפור הזה. כרגע מי שיכול להביא הכי הרבה סחורה הוא בנימין נתניהו. גדעון סער היה יד ימיני ואני מכיר אותו הרבה מאוד שנים. כולנו היינו באותו תא סטודנטים. נפתלי בנט לדוגמא, הוא קורץ מחומר של ראשי ממשלה".
14:23 – יעקב ברדוגו, גל"צ: "הטהרנות והאי הבנה של חלק מהציונות הדתית שבשם האידיאולוגיה מותר לעשות הכל, הם לא מבינים את החלק השני של ה35 מנדטים"
14:19 – חגי סגל, עורך ראשי מקור ראשון: "הימין והשמאל בתקשורת זהו נושא עתיק יומין שלא יורד מסדר היום, החלטתי לעשות סדר וללכת אחורה עד שנות ה-60, להביא ראיות וציטוטים ולנמק את הטענות".
14:10 – יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "שיטת הבחירות הנוכחית מיצתה את עצמה"
13:32 – גפני: "אני איש ימין. גם אם מבחינה מדינית אני לא בדיוק".
***
13:26 – גפני: "אין לי מושג לגבי מספרי הגיוס של חרדים. אבל אני כן אגיד, שאם מישהו חושב שאפשר לגייס בכוח אנשים שהם אנשים עם אורח חיים מסורתי ודתי, ויכריחו אותם לשרת יחד עם חיילות בגלל שדינה זילבר החליטה שאין כזו מציאות שגברים ונשים יהיו בנפרד, ואנחנו אמורים להתאים את עצמנו למה שהיא קובעת – מה אתם חשבים, שהם יעשו מה שאומרים להם?"
13:22 – גפני לציונות הדתית: ״מה חשבתם כל השנים? שמערכת המשפט רק נגדנו?! אנחנו נלחמנו בהם כשאתם חשבתם שהם מגינים עליכם. הייתם ממלכתיים. עכשיו אני לא רוצה להגיד ׳אמרתי לכם׳״.
***
13:20 – גפני: "מי שמנהל את החקיקה במדינת ישראל, עשיתי 117 חוקים רק בכנסת האחרונה, ואני אומר לכם שאין כזה דבר לחוקק חוק עד שאחרון היועצים המשפטיים מאשרים אותו. אין חקיקה דמוקרטית במדינת ישראל, לא הייתה והמצב הולך ומחריף כל הזמן".
***
13:19 – גפני: "רודפים אחרי נתניהו כי הוא היחיד שמחזיק את שלטון הימין כל השנים. ואני לא חסיד גדול שלו".
***
13:13 – גפני: "יאיר לפיד הוא הרב הראשי של כחול לבן, והוא מונע מהם לתמוך בהקמת ממשלה".
***
13:12 – גפני: מה שקורה היום בישראל זה כמעט שואה כלכלית. וזה בגלל גחמות אישיות של פוליטיקאים שזה שונא את זה".
***
13:10 – ח"כ משה גפני: איווט ליברמן פשוט לא רצה שבנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה. הוא מצא כל מני תירוצים, הוא השתמש בחרדים, בלומדי התורה, אבל זו האמת".
***
13:08 – אחד על אחד: שירית אביטן כהן משוחחת עם ח"כ משה גפני
***
13:05 – הכט: "חוסר המשילות הוא של המושלים, לא של מערכת המשפט".
***
13:02 – טאוב: "כל חברי הכנסת מפחדים להתעסק במערכת המשפט, הם מפחדים שיתפרו להם תיק. בין אם זה נכון ובין אם לא, זה מה שהם חושבים".
***
13:01 – עו"ד עדנה הראל-פישר: "שר אינו יכול לפטר אף פקיד, וזה חוסנה של המערכת. ישנם איזונים ובלמים פעילים בתוך המערכת".
***
12:53 – פרופ' משה קופל: "השאלה היא ממי אני מפחד, בתור מתנחל. אם יש סכנה, היא לא מנבחרי הציבור, כי הם צריכים להיבחר. אם יש סכנה, היא מאליטה קטנה שממנה את עצמה ואין לה אחריות כלפי אף אחד – ממנה אני מפחד".
***
12:49 – הכט: "בסך הכול נפסלו רק 18 חוקים בבג"ץ. בפרספקטיבה היסטורית, יחסית למדינות אחרות, זה לא כזה הרבה".
***
12:47 – רוית הכט: "יש שני מחנות בישראל שנמצאים במלחמת תרבות ערכית. אין כאן בני אור ובני חושך. אפשר לקרוא לזה מאבק של שמרנים בליברלים. מערכת המשפט היא של כולנו, היא מגינה על כולנו וזה תפקידה. היא מקיימת את אחד העקרונות החשובים ביותר של הדמוקרטיה. והיא מרסנת את הרשות המבצעת והמחוקקת לכשהיא צריכה לעשות את זה".
***
12:45 – טאוב: "אין מנגנון שמתנהל בלי שום ביקורת ולכן יש מנגנון לניכוש עשבים שוטים. כאן יש את הפרקליטות שכמו קיר בטון מונעת ביקורת. במקום לנכש עשבים מכחישים".
***
12:39 – ד"ר גדי טאוב: "בישראל מנסים לכפות ליברליזם מלמעלה. חושבים שככל שלבית המשפט יש יותר כוח, המדינה נהיית יותר דמוקרטית. אין שום דבר שבג"ץ חושב שהוא לא יכול לדון בו. עשיתם פה הפיכה שיפוטית. עכשיו אתם יכולים גם לפסול חוקי יסוד, או לקבל אותם לדיון? מאיפה זה מגיע?".
***
12:40 – שובל: "אני לא מבין למה מערכת המשפט יצאה נגד נתניהו, הוא מי שהכי עזר לה בעשור האחרון. אני חושש משלטון אוליגרכי במדינת ישראל".
***
12:38 – ד"ר רונן שובל – "ליבת התפיסה של ג'יימס מדיסון ב"פדרליסט" היא של הכוח הממשלתי לא יהיה מרוכז בענף אחד. לא עריצות הרוב אלא עריצות המיעוט".
***
12:30 – פאנל: "מי באמת שומר על הדמוקרטיה? האליטה הליברלית והדמוס היהודי". משתתפים: מנחה: הודיה כריש-חזוני | ד"ר גדי טאוב, האוניברסיטה העברית | פרופ' משה קופל, יו"ר פורום קהלת | ד"ר עדנה הראל-פישר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה | ד"ר רונן שובל, דיקן קרן תקווה ישראל | רוית הכט, עיתונאית הארץ
***
12:20 – ברק: "מה המקור לערכים במשפט? קודם כל ישנם ערכים שנקבעו במסממכים של המדינה עצמה. הכנסת בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו שהמדינה היא יהודית ודמוקרטית ומי שהמציא את המפשט הוא הרב יצחק לוי. או מגילת העצמאות. ולכן הערכים שאני מפעיל הם לא מחוץ למשפט הם בתוך המשפט. הכרזת העצמאות היא בתוך המשפט משום שחוק יסוד כבוד האדם וחרותו משום קובע אותם. פרטיות של האדם ועוד דברים כתובים בתוך חוקי היסוד".
***
נשיא ביהמ״ש העליון בדימוס אהרן ברק מפתיע בשיחה עם יהודה יפרח בוועידה שלנו: ״אני מוכן לוותר על עילת הסבירות. יכול להיות שהגיע זמנה#מקור1 pic.twitter.com/zGVqQVaZDt
— חגי סגל (@haggai_segal) December 8, 2019
***
12:10 – ברק: "קיים איזון ראוי בין תועלת לבין, נזק להלן סבירות. ולכן אני אומר: מי שלא רוצה סבירות, שיציע משהו יותר טוב. יכול להיות שזו המידתיות. היא הרבה יותר מובנית ויש בה קריטריונים. המרכיב העיקרי שהוא בעל העוצמה הגבוהה ביותר הוא באיזון בין נזק לפגיעה בזכות אדם".
***
12:01 – ברק: "דברי ההסבר של החוק הם דברים שכתבו פקידים חשובים במשרד המשפטים. זה מה שהשר חושב. הכנסת לא חייבת לקבל את ההסבר של השר והפקידות הממשלתית. אתה יוצא מנקודת הנחה שהכוונה היא בדברי ההסבר. היא חשובה ובונים עליה את הכל. השאלה היא מה הכוונה של הכנסת? גם אלה שהם מאוד בעד כוונה מדגישים שצריך לפרש את החוק לפי הכוונה בטקסט. אני לא מכיר הרבה אנשים שאומרים שצריך לפרש את החוק לפי כוונתו של משרד המשפטים או התחבורה".
***
11:52 – השופט בדימוס אהרון ברק בשיחה עם יהודה יפרח: "הקדשתי את מרבית חיי במשפט לפרשנות. לפני המהפכה החוקתית ואחריה, ויש לי תורת פרשנות שהיא לא רק סובייקטיבית שלי אלא תורת פרשנות שמקובלת גם בעולם הגדול".
***
11:39 – פרופ' שמחון: "שימו לב מי עומדים בראש הסתדרות המורים, תמיד הם יהיו מורים שיעזרו למורים הוותיקים. הם יתנו לוותיקים על חשבון המורים הצעירים. זה התחיל הרבה לפני המשמרת שלי, מאז ההסכם בין המורים לממשלה".
***
11:36 – פרופ' אבי שמחון: "הבעיה של מערת החינוך במדינת ישראל להיא הברית הבלתי-קדושה בין ארגוני המורים למשרד האוצר".
***
11:16 – פאנל "שבע השנים הטובות ושבע השנים הרעות: לאן הולכת כלכלת ישראל"
***
10:52 – בנט: "אחרי עשרות שנים שלא בנו בית אחד בחברון עמדתי לאשר את השכונה החדשה, אתם לא מבינים כמה אזהרות קיבלתי. מה יהיה פה ומה יהיה שם. ערכתי דיון שמעתי את הסיכונים אמרתי לגופי הביטחון – הפרוגרטיבה היא לבנות ואתם אחראים להגן. אנחנו נבנה ואתם תגנו וביצענו".
***
10:50 – שר הביטחון נפתלי בנט: "שנת 2020 היא שנת הזדמנויות. אסור לנו ללכת לבחירות".
***
10:47 – נתניהו: "אני מציע לכם לשים לב לתופעה הזו, את מי התקשורת השמאלנית היא תוקפת ואת מי היא מהללת. את מי שהיא מהללת ומאתרגת סופו של דבר שהוא ייפרע את החשבון ויביא את הסחורה. הסחורה היא יהודה ושומרון. כלל פשוט מאוד והוכח בעבר. היום קיבלתי הצעה נוספת בעיתון הארץ. אחד הכתבים שם אמר אני מוכן לאתרג את נתניהו, אם יהיה מוכן לעקור יישובים. תודה רבה, מוותר על האתרוג, לא הולך לעקור אף אחד. את מי שהאברמוביצ'ים מהללים ומאתרגים סופו שייתן את הסחורה של יו"ש. אני אומר גם להכיר, לא מדבר על הכרת הטוב, אם כי מוכן לדבר גם על זה, מדבר על הכרת האינטרס האישי. מי שמבקע את המחנה שלנו, בעצם מפקיר בעת הזאת, את יהודה ושומרון כי ההגנה על יו"ש תהיה נדבך יסוד במדיניות שאני מוביל ואני מתכוון להמשיך להוביל אותה".
***
***
10:40 – נתניהו: "מי שרוצה להנהיג אותנו צריך להיות ערוך שהלחצים האלה יתחדשו. אני מברך על כך שהמצב השתנה ועבדתי על כך לא מעט. ולכן רציתי להביא להכרה על בירתנו – הושג. העברת שגרירות אמריקנית – הושג, ביטול התפיסה שההתנחלויות אינן חוקיות – הושג. כל הדברים הללו הם מאמצים שמביאים פירות. אין מנוחה ונחלה לא בחיים ולא בחייה של מדינה. החיים היא תחרות בלתי פוסקת. זה שאתה במקום כ"כ טוב בכלכלה היום זה לא אומר שאתה יכול ללכת אחורה. תלך מדיניות סוציאלסיטית תלך אחורה".
***
10:38 – נתניהו: "מהו הכוח החשוב ביותר? הכוח החשוב ביותר בעולם הוא ארה"ב, והכוח החשוב ביותר בארה"ב הוא – דעת הקהל. דעת הקהל משפיעה על עמדת הקונגרס שמייצג את דעת הקהל. והקונגרס יכול לעמוד נגד מגמות שמגיעות ממקומות אחרים כולל מהבית הלבן. שם יש תקשורת אחרת, ובמהלך השנים יצא לי להופיע שם מאות פעמים ולכן פניתי אליו פעם אחר פעם לגבי הזכויות שלנו, לגבי הצדק שלנו, לגבי המולדת שלנו, לגבי המאבק שלנו, כשאתה מסוגל להניע דעת קהל משמעותית בארה"ב, אתה מסוגל להניע את ארה"ב כולה, וכשאתה לא מסוגל להניע דעת קהל אינך מסוגל להנהיג את מדינת ישראל. אתה יכול – ולעשות לה דברים גדולים מאוד, אבל אינך יכול למנוע את הלחץ הבינלאומי".
***
10:34 – נתניהו: "יש לנו הזדמנות לקבוע את גבולנו המזרחי, להחיל את החוק הישראלי על בקעת הירדן, ולעשות זאת מתוך הכרה בינלאומית. זה לא מספיק בממשלת מעבר. כשם שרציתי הכרה אמריקנית בריבונות שלנו ברמת הגולן, אני רוצה הכרה בריבונות שלנו בבקעת הירדן. הנושא לא עלה – נאמר שלא דנו בתוכנית פורמלית. נכון, אבל כן דנו בנושא, העלתי את הנושא בפני מזכיר ההגה פומפאו, ואני מתכוון להעלות אותו בפני ממשל טראמפ, אני חושב שהגיע הזמן להחיל את החוק הישראלי בבקעת הירדן ולהסדיר את מעמדן החוקי של היישובים ביש"ע, אלה שבגושים ואלה שמחוץ לגושים, הם יהיו חלק ממדינת ישראל".
***
10:29 – נתניהו: "יש לנו הזדמנות הגדולה בתחום הכלכלית כי אנחנו במהפכה, שילוב של ביג דאטה, מאגרי נתונים, קישוריות, ואינטיליגנציה מלאכותית. חברות הענק שאתם רואים – גוגל אמזון, הם התוצר של השילוב הזה, וישראל נמצאת בחוד החנית וזה אומר שאנחנו יכולים להגדיל את הרווחה הכלכלית של אזרחינו וההשפעה של מדינת ישראל. מובילים את המדינה בכיוון של השוק החופשי והדבר הזה משנה את פני המדינה".
***
10:25 – נתניהו: "אנחנו מובילים מאמץ עולמי נגד איראן שבא לידי ביטוי גם בשיחות שלי עם הנשיא טרמאפ והנשיא פוטין השבוע, וגם עם מזכיר המדינה פומפאו. איראן איראן ואיראן. המיקום שלנו פה במדינות החזקות והמשפיעות שלנו בעולם, נובע מהקו שלי להוביל קו אקטיבי נגד המדינה המסוכנת איראן".
***
10:20 – נתניהו: "הכרחנו אנשים לצאת לשוק העבודה, וברגע שאנשים יוצאים – אי השוויון – יורד. השבוע התפרסם סקר של 20,000 איש, סקר שנתי, מובילי דעה וישראל מדורגת מתוך שמונים מדינות, במקום השמיני. ישראל נמצאת בעשירייה הפותחת של המדינות החזקות בעולם. לא דירוג שלי, לא דרג של הליכוד. של 20,000 מובילי דעה בעולם!"
***
10:15 – ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת מקור ראשון: "זה בהחלט שבוע משמעותי שבו נדע אם ישראל שוב תלך לבחירות. או שהשכל הישר יגבר וסוף סוף תושג האחדות הרצויה. בשבועות האחרונים אני לא חוסך שום מאמץ. הלכתי כברת דרך ארוכה מאוד, הצענו הצעה ועוד הצעה וקיבלנו תשובה – נאדה. כלום. כחול לבן לא זזו מילימטר, אפילו ננומטר, שום דבר. כדי שנוכל להקים ממשלת אחדות, וזה עדיין לא מאוחר, עדיין יש זמן לעשות זאת, צריך לקרות אחת משני דברים – או שבני גנץ יגבר על הוטו של יאיר לפיד או שאביגדור ליברמן יגבר על אביגדור ליברמן. אלה שתי האפשרויות ואני מאוד מקווה שאחד מהשניים הללו יקרה כי אין סיבה ללכת שוב לבחירות. אני הצעתי אתמול הצעה נוספת, במצבים יוצאי דופן צריכים פתרונות יוצאי דופן. הצעתי לבני גנץ להגיע לממשלת אחדות וגם היום אני אומר לו לבוא לממשלת אחדות איתי, אבל אם הוא לא מסוגל לקבל החלטה כזאת – שיתן לעם לקבל את ההחלטה. בחירות מזורזות לבחירת ראש הממשלה בבחירה ישירה, לתת לעם להחליט מי יהיה ראש ממשלה. כך נחסוך גם זמן של חודשים ארוכים, בחירות לכנסת, והרבה כסף. אני מקווה שתהיה התעשתות של הרגע האחרון שתחסוך לנו את ההליך כולו, אבל אני חייב להגיד שאם יכפו עלינו בחירות אנחנו ננצח בגדול יחד עם חברינו במחנה הלאומי. אנחנו נלך לבחירות מתוך שימת דגש על ההישגים שלנו ועל ההזדמנויות הגדולות שלנו".
***
10:05 עורך מקור ראשון חגי סגל – "בעולם דיגיטלי מתפתח, אנחנו ממשיכים להביא את דברינו לעולם גם בדפוס. העיסוק במוצר בר מישוש עדיין עושה לנו את זה. חדוות הכתיבה חשובה, אבל יותר מכך – גם גודל היריעה".
***
***
09:51 – יו"ר דירקטוריון קק"ל דניאל עטר: "קק"ל מלווה את המפעל הציוני מראשיתו אבל עדיין לא הגענו למנוחה והנחלה. ההגירה השלילית מהצפון למרכז הארץ, עליה דווח במקור ראשון, היא מציאות עגומה. לכן החלטנו לרכז את כל משאבינו בסיוע למדינת ישראל כדי לסייע למימוש החזון הציוני".
***
09:43 – ראש עיריית ירושלים משה לאון: "ירושלים עולה עוד מדרגה. תרגישו את הצמיחה בתחבורה, בחינוך, בתיירות ובהיי-טק – במיוחד בהיי-טק".
***
אנחנו מוכנים! #מקור1 pic.twitter.com/iWPOJzcZlf
— Avital Indig (@i_avital) December 8, 2019
ועידת מקור ראשון לכלכלה, חברה וחדשנות נפתחת היום (ראשון) בבנייני האומה בירושלים. בין הדוברים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון נפתלי בנט, יו"ר כחול לבן בני גנץ, פרקליט המדינה שי ניצן, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, שר הכלכלה אלי כהן, שר המשפטים אמיר אוחנה ועוד.
אוטוטו pic.twitter.com/zrvcletnka
— חגי סגל (@haggai_segal) December 8, 2019
