חברי כנסת, מימין ומשמאל אומרים בתגובה לנתונים שפורסמו ב'מקור ראשון' לפיהם רוב הצעירים המשכילים בגליל נטשו למרכז הארץ כי הממשלה החדשה, לכשתוקם, מחויבת להעמיד את הנושא בסדר העדיפויות.
"זה כשלון מחפיר ומהדהד של הממשלה שאוהבת לחבק ולדבר על הפריפריה, אבל במבחן המעשה והתוצאות- פשוט אפס אחד גדול" אומר ח"כ איציק שמולי (העבודה) שטוען כי הממשלה מעודדת צעירים לעזוב למרכז בשל "שירותים ציבוריים מרוחקים ולא זמינים, שכר נמוך יותר ופחות אפשרויות תעסוקה איכותית ותרבות. למרבה הצער הממשלה הזו עדיין לא השתחררה מתפיסת המסכנות העקומה והמיושנת של זריקת נדבות וסימון וי לפריפריה כביטוי לעשיה. יש באזורי הספר איכות ופוטנציאל ייחודי ויוצא דופן שחייבים להשקיע כדי לפתח אותו״.
לדברי ח״כ משה ארבל (ש"ס) "הנתונים שהובאו בכתבה מדאיגים מאוד. מדינת ישראל ששטחה רק כשטח שכונה בקליפורניה צריכה לעשות הכל בכדי לטשטש ולמחוק לחלוטין את מגרעות הפריפריה מקרבה". לשיטתו של ארבל הפתרון הוא באמצעות תקצוב משמעותי יותר לפריפריה: "הצורך לייצר שיוויון הזדמנויות אמיתי בחינוך בריאות ורווחה מחייב את כולנו לקדם תקצוב דיפרנציאלי לחינוך בריאות ורווחה. רק באופן זה נוכל לשנות מגמה מדאיגה זו״.
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) סבור כי יש להעמיד "תכנית ממשלתית מקיפה שתעודד צעירים להישאר ולעבור ולהתגורר בגליל". הוא מזכיר כי "למרות שהממשלה הכריזה פעמיים על תכניות עבודה מקיפות, הן התממשו רק בחלקן".
במהלך חמש השנים האחרונות, עמד יוגב בראשות שדולת הצפון בכנסת לצד חברי כנסת נוספים וניסתה לייצר מנופי לחץ ועידוד על הממשלה לעשייה משמעותית יותר בגליל ובנגב. הנתונים לפיהם ההגירה הדמוגרפית בנגב נבלמה ב- 2015 ואילו זו מהגליל רק הולכת וגדלה לא הפתיעו אותו אך יוגב מספר כי הוא רואה גם תקווה לעשייה ולשינוי שניסה לבצע בהסטת ספינת הממשלה ממסלולה. "למרות הממצאים הקטנים הצלחנו להביא למעלה מ-120 משפחות צעירות לנוף הגליל ולקרית שמונה, דאגנו לתעסוקה, חינוך, דיור, חיי קהילה. יש עוד הרבה מה לעשות, חיזוק ההתיישבות בגליל צריכה להיות אחת המטרות של כל ממשלה שתקום".
"לא די בדיבורים על “חיזוק הנגב והגליל”, הגיע העת למעשים. הדו”חות האחרונים, ואלה שקדמו להם, מראים שיש תושבים סוג א’ ותושבים סוג ב’ והחלוקה היא על בסיס גאוגרפי" אומרת ח"כ אורלי לוי אבקסיס (גשר). היא טוענת כי התנהלות הממשלה באשר לערי הפריפריה היא מדיניות בשעה ש"החינוך לא משתווה למרכז, השכר נמוך משמעותית, והקושי העיקרי הוא שירותי הבריאות הירודים ביותר בפריפרייה, שכתוצאה מכך תוחלת החיים קצרה בארבע שנים לתושבי הפריפריה- פלא שדור ההמשך עוזב ועובר למרכז?".
ח"כ אופיר סופר (האיחוד הלאומי), נציג הגליל בכנסת. תושב המושב טפחות שנבחר באחרונה לבית המחוקקים מסר: "טוב תעשה מדינת ישראל אם תשקיע ותרכז מאמץ במרחב מטרופוליני שייתן שירות לכל הצפון. זה יאפשר פיתוח כלכלי שיגדיל את אפשרויות התעסוקה וממילא ישאיר את צעירינו בבית שלנו בצפון".
בסוף השבוע פורסם ב'מקור ראשון' כי הרוב היהודי בגליל אבד זה מכבר (היחס כרגע הוא 47:53 לרעת התושבים היהודים), והנהירה משם למרכז הארץ רק מתעצמת. בשנה שעברה עזבו את נפת צפת לבדה 5,300 תושבים, לעומת 4,400 שהצטרפו אל הנפה, המורכבת מ־64 יישובים בעמק החולה, צפת וחצור הגלילית. בשנת 2015 – נרשמה הגירה שלילית של 700 תושבים. בשנת 2016- הגירה שלילית של 1,000 תושבים. ובשנת 2017 תועדה בלמ"ס הגירה שלילית של 700 תושבים
מחקרים שנערכו לאורך השנים ובחנו את הרכב האוכלוסייה של המהגרים מהגליל מצאו כי משנת 2000 נטשו את האזור כ-30 אחוזים מהצעירים עד גיל 25, יהודים ברובם. הנטישה של הצעירים הערבים היא בסדר גודל של 20 אחוזים.
פרופ' דורון לביא, מומחה לכלכלה ציבורית במכללה האקדמית תל־חי ומנכ"ל קבוצת 'פארטו' אומר כי בפועל מה שקורה זה ש"לא רק שאין הגירה חיובית, אלא שקיימת הגירה שלילית, המבטלת חלק גדול מהגידול הטבעי הקיים באזור וכך הפערים הדמוגרפיים בין הצפון והמרכז רק הולכים וגדלים".
רוב ההגירה היא של אוכלוסיה חזקה ולכן דווקא האוכלוסיה שנשארת היא האוכלוסייה החלשה יותר מבחינה כלכלית וחברתית, מה שמקטין את הרצון של גורמים עסקיים לפתח עסקים בצפון- וכך נוצר מעגל קסמים – אוכלוסייה חזקה "נדחפת החוצה" והנתונים מראים מגמה שלא משתפרת.
ההגירה השלילית בנפת צפת עומדת על 0.6 אחוזים שהיא פי 13 מההגירה השלילית באיזורים האחרים בגליל ונחשבת לגבוהה.
