רבים מזכאי חוק השבות שהם יוצאי מדינות בריה"מ לשעבר, מרוסיה בעיקר, מגיעים לישראל אך ורק כדי לקבל אזרחות ישראלית ועמה דרכון כחול־לבן. משהדרכון בידיהם לאחר זמן קצר, הם ממהרים לעזוב לארץ המוצא שלהם או למדינות אחרות. בכמה מהמקרים לא מדובר רק בדרכון, אלא בהשגת סל קליטה בסך רבבות שקלים, אף שמקבליו אינם מתכוונים להשתקע במדינת היהודים.
גורמים בקהילת דוברי הרוסית בישראל מדברים על תעשייה של ממש, שבמסגרתה מגיעים זכאי חוק השבות לארץ לפרק זמן קצר, לעיתים אפילו ליממה אחת בלי לצאת משדה התעופה, מקבלים את הדרכון ועולים על המטוס בכיוון הנגדי. העניין הרב בדרכון ישראלי נובע מחוסר היציבות במדינות המוצא, וממעמדו העדיף של דרכון ישראלי על דרכון רוסי במדינות מערביות רבות, בין השאר מבחינת הצורך בוויזה. למעשה, כשם שישראלים רבים מעוניינים בדרכון אירופי, כך אזרחים רוסים עשויים להתעניין בדרכון ישראלי.
שינוי ניכר בנושא חל בעקבות חוק הדרכונים שנחקק בשנת 2017. על פי החוק, עולים חדשים יכולים לקבל את הדרכון בתוך שלושה חודשים, במקום להמתין שנה כפי שהיה נהוג בעבר. למעשה, גם את שלושת החודשים האלו אפשר לעקוף באמצעות חתימה על טופס שבו ה"עולה" מצהיר כי הוא מסכים לאבד את זכותו לאזרחות בתקופה הזאת, בלא קנסות.
עד אישור החוק המדובר, עולים חדשים לא קיבלו דרכון אלא תעודת מעבר, המטילה מגבלות רבות על המשתמש בה.
זכאי חוק השבות ברוסיה ובמדינות חבר העמים לשעבר הבינו את הפוטנציאל, וחברות מסחריות רבות הוקמו כדי לספק להם את השירות. מודעות פרסום באתרים דוברי רוסית, ואף שלטי חוצות ברחבי רוסיה, מציעים "אזרחות ישראלית בתוך יומיים". פרסומת נוספת מבטיחה "דרכון ישראלי בתוך שלושה ימים בישראל בלבד".
בחברת Russia־Israel, למשל, מציעים לזכאי חוק השבות ברוסיה חבילה מקיפה שתסייע להם לקבל אזרחות ודרכון ישראלי בתוך זמן קצר ובלי סיבוכים בירוקרטיים. מנהל החברה מצוטט באתר מבטיח: "נסייע לך לקבל אזרחות ישראלית בתוך יומיים, בלי צורך בשהייה בת שלושה חודשים בישראל. 99 אחוז מהלקוחות שלנו עוברים את הריאיון בפעם הראשונה". מדובר בריאיון בשגרירות שתכליתו פתיחת תיק עלייה, והחברה מתדרכת את לקוחותיה כיצד להשיב נכונה לשאלות. באתר אף מתייחסים לחוק העדכני: "כעת מדינת ישראל מאפשרת להיות אזרח ולקבל דרכון גם בלי לחיות במדינה, ואנשים רבים רוצים לנצל הזדמנות זו".
מחירו של התענוג אינו זול: שירות VIP בחברת Russia־Israel עולה לא פחות מ־12 אלף אירו. התשלום כולל את כל העבודה הבירוקרטית, ולצידה מרכיבים נוספים כגון "תא דואר למשך שנה" – המשמש למעשה ככתובת ישראלית, ליווי אישי בשדה התעופה, סיוע אף בהשגת ויזה לארה"ב ועוד. ללקוחות מוצעת כאמור הכנה לקראת הריאיון בקונסוליה הישראלית וסיוע בניירת. על פי האתר, החברה סייעה כבר ליותר מ־1,000 משפחות לקבל דרכון ישראלי.
חברה נוספת, בשם "דרכונה", מבטיחה "דרכון בתוך יום אחד בלבד". באתר החברה מפורטים יתרונותיו של דרכון ישראלי. "האזרחות הישראלית", מוסבר למתעניינים, "הפכה בשנים האחרונות לאחת הנחשבות. דרכון ישראלי יפתח לכם אינסוף אפשרויות בכל תחומי החיים, כגון ביקור במדינות ברחבי העולם, עשיית עסקים ורכישת נדל"ן, וכן קבלת סכום של כ־4,000 אירו בהטבות סוציאליות". מילים אלו מכוונות לסל הקליטה שכל עולה זכאי לו. לדברי אנשי החברה, "כמעט כל אזרח ברוסיה, אוקראינה ומדינות אחרות בבריה"מ לשעבר, שוקל לנסות ולהשיג דרכון ישראלי כדי לנצל את יתרונות אלה". גם בדרכונה מציעים ליווי צמוד ושירות מפורט, כולל הסעה משדה התעופה למשרד הפנים לצורך הפקת דרכון ועוד. "התהליך כולו ייקח בין יום עבודה אחד לשניים. לאחר מכן תוכלו לעזוב את ישראל ולחכות למסמכים שלכם במדינות מגוריכם".
כדי לעמוד על ממדי התופעה פנינו למשרד העלייה והקליטה וביקשנו את נתוני מימוש סל הקליטה בקרב עולים ממדינות חבר העמים. במסגרת סל הקליטה, כל עולה זכאי לקבל בתוך כמה חודשים מבואו ארצה סכום משתנה של רבבות שקלים, בהתאם לגודל המשפחה ולמדדים נוספים. הנה שלבי התהליך: כל עולה מקבל עם נחיתתו מעטפה ובה 2,500 שקלים למשפחה, או סכום קטן יותר לאדם בודד. בהמשך נדרש כל עולה לפתוח חשבון בבנק ישראלי, ולהעביר את נתוניו ליועץ הקליטה שבקרבת מקום מגוריו. העברת תשלומי סל הקליטה מתחילה לאחר שהעולה העביר את פרטי חשבון הבנק לנציג המשרד, והם מתפרסים על פני חצי שנה. לשם המחשה, משפחה עם שלושה ילדים מתחת לגיל 17 תקבל קרוב ל־60 אלף שקלים. אם העולה עוזב את הארץ תשלומי סל הקליטה נפסקים, למעט מי שסיכמו מראש עם המשרד שהם ממשיכים לעבוד בחו"ל וחיים על הקו. זכאותם של עולים אלה נמשכת אם בני הזוג והילדים ממשיכים לחיות בישראל. עולה שחזר לארץ בתוך 12 חודשים מיום היציאה יוכל להמשיך ולממש את הסל, אך לאחר מכן הוא מאבד את זכאותו.
על פי התגובה שקיבלנו ממשרד הקליטה, "בשלוש השנים האחרונות עלו לארץ 59,563 עולים ממדינות חבר העמים, 86 אחוזים מהם קיבלו את סל הקליטה, ו־14 אחוזים טרם מימשו את זכאותם במלואה, ומקצתם בתהליכי קבלת הסל". עוד נמסר כי "משרד העלייה והקליטה פועל לאפשר לכל עולה לממש את זכאותו, ולהתאקלם בישראל באופן מיטבי".
אם כן, העולים שלא מימשו את סל הקליטה, כ־8,500 במספר, ככל הנראה לא חיים בישראל ועל כן לא היה באפשרותם לעשות זאת. לעולים שבהם מדובר אין כלל חשבון בנק ישראלי, וממילא הם לא העבירו את פרטיו. ייתכן שישנם בודדים שלא הבינו את התהליך, או בעלי הון שאינם זקוקים לכסף, אך אלה מקרים מעטים.
בסוכנות היהודית מכירים את התופעה ומעריכים שמדובר במספרים גבוהים מאלה שסיפקו במשרד הקליטה. "אני מעריך שכ־25 אחוזים ממי שנוחתים כאן כעולים ממדינות חבר העמים, 'עלו' בשביל הדרכון ומיד לאחר קבלתו עזבו את הארץ", אומר בכיר בארגון. "חלק מאותם אנשים מגיעים לארץ, נשארים למשך כמה שבועות, מקבלים חלק מסל הקליטה ואז עוזבים. הם לא מופיעים בסטטיסטיקה של ה־14 אחוזים. מי שאין לו כתובת בארץ לא יכול להיות רשום במשרד הקליטה. לכן אין להם קיום בירוקרטי והם לא נמצאים בנתונים. אולי הם רשומים במרשם האוכלוסין, אבל לא ברשימות משרד הקליטה".
גורם בקהילת העולים מרוסיה מחזק את טענת בכיר הסוכנות היהודית, ומבהיר שלא מדובר רק בדרכונים אלא גם בקבלת סל קליטה ממשי. לדבריו, "יש עולים שבאים לארץ, מוציאים דרכון ואחר כך יוצאים מהארץ עם דרכון זר. שעון הנוכחות שלהם בישראל ממשיך לדפוק והם צוברים פז"ם בזמן שהם בארץ המוצא. אחר כך הם מבקשים את סל הקליטה, למרות שהם היו כל התקופה בחו"ל. אני יודע לפחות על מקרה אחד של משפחה שהייתה בארץ שישה ימים בלבד, וקיבלה 36 אלף שקלים סל קליטה".
בסוכנות היהודית לא מרוצים מהתופעה: "מי שרוצה לעלות לארץ, בשמחה ובאהבה. מי שרוצה לנצל את מדינת ישראל ולעשות עליה סיבוב כדי לקבל דרכון, זו תופעה שלילית וניצול לרעה של חוק השבות. מי שלא שב, למה הוא צריך ליהנות מחוק השבות? באיזו עוד מדינה מקבלים דרכון בהליך מזורז וישר עוזבים? זו תופעה שלילית מאוד".
ח"כ עודד פורר, יוזם החוק, איננו מזהה כל בעיה: "כל עוד זה נעשה בצורה מסודרת, אני אומר שאין לי בעיה עם התופעה. בן אדם רוצה דרכון, הוא חייב להיות פה שלושה חודשים. זה הזמן שלוקח להנפיק דרכון". אלא שכאמור קיימת דרך להתגבר על מכשול שלושת החודשים, ולהוציא דרכון בפרק זמן קצר בהרבה. לדברי פורר, "יש כאן יהודים שלא מחוברים לישראל, ומתוך שלא לשמה בא לשמה. אולי זה מה שיחבר אותם. הם גם צריכים להגיע לכאן, וגם מדינת ישראל יודעת כעת שהם קיימים. הם רוצים דרכון ישראלי? אחלה".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "הנושא מוכר לנו, ונציין כי בעקבות התיקון לחוק משנת 2017 אין עבירה על החוק במקרים אלו. רשות האוכלוסין וההגירה מקיימת דיונים מעת לעת בנושא, במטרה לבחון את הסוגיה".
ממשרד העלייה והקליטה נמסר: "תשלומי סל הקליטה ניתנים לביצוע על פני 18 חודשים, ולכן נתוני 2019 הם חלקיים. הסמכות לאישור מעמד עולה והנפקת דרכונים נתונה לרשות ההגירה ולמרשם האוכלוסין, ואנו מחויבים להנפיק תעודת עולה לכל מי שיש בידיו אישור עלייה מהרשות".
