בישראל ובאירופה יזמו השבוע צעדי מחאה נגד החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי מהשבוע שעבר, שקבעה כי היעדר סימון מיוחד על מוצרים מיו"ש, בקעת הירדן, רמת הגולן ומזרח ירושלים היא הטעיית צרכנים.
התגובה החריפה ביותר הייתה ההצהרה המנוגדת שהוציאה מחלקת המדינה האמריקנית, ובעקבותיה הכרזתו ההיסטורית ביום שני של מזכיר המדינה מייק פומפאו כי ההתיישבות ביו"ש אינה בלתי חוקית.
אך לצד זאת, נרשמו עוד כמה פעולות: חבר הפרלמנט ההולנדי ג'ואל וורדווינד הוביל השבוע החלטה הקוראת לממשלה ההולנדית לא למלא אחר הוראת האיחוד, אלא אם כן יסומנו גם מוצרים מאזורים אחרים בעולם הנחשבים לשנויים במחלוקת. ההחלטה אמנם עברה ברוב בפרלמנט ההולנדי, אך היא עדיין לא מחייבת את מדיניות הממשלה שם. מאוחר יותר הועברה בפרלמנט ההולנדי גם החלטה שמבקשת לעצור סיוע ישיר של מדינה זו לרשות הפלסטינית, בשל התשלומים שהרש"פ מעבירה לטרוריסטים. שגריר ישראל בהולנד נאור גילאון כתב בטוויטר כי הוא מודה לחברי הפרלמנט. השגריר הביע תקווה כי אם ממשלת הולנד לא תצליח לשכנע את האיחוד האירופי לסמן מוצרים רק אם יסומנו כל המוצרים מאזורים שנויים במחלוקת – לפחות ההולנדים עצמם יאמצו את המלצת הפרלמנט.
בתוך כך, שר הכלכלה אלי כהן שלח השבוע מכתב ליו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני, שבו הוא מכריז כי משרד הכלכלה ייתן סיוע כלכלי לכל תושב ישראלי אשר ייפגע מסימון המוצרים באירופה. "הריני להבהיר שנפעל עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לתיקון הפסיקה המעוותת, לאור זכותנו הטבעית וההיסטורית על ארץ ישראל בכלל ויהודה ושומרון בפרט – ואם הגורמים האירופיים יאכפו אותה אפעל לקדם סיוע ושיפוי ככל שיידרש", כתב כהן.
בנוסף, ח"כ שלמה קרעי מהליכוד הגיש הצעת חוק הקוראת לסמן בישראל מוצרים המגיעים מהאיחוד האירופי. "יוזם ההצעה מאמין כי החלטה זו של האיחוד האירופי חייבת להיות מבוטלת. עד שזה יקרה, אם בכלל, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לשתוק ולתת למצב מול האיחוד האירופי להימשך כאילו לא קרה דבר. על כן מוצע לקבוע כי כל מוצר אשר מקורו ממדינות החברות באיחוד האירופי יסומן על גבי אריזתו, ובסימון יצוין 'מיוצר באיחוד האירופי' עם סמל האיחוד. כך יתאפשר לישראלים לבחור אם לקנות מוצרים של מדינות המסמנות מוצרים ישראליים או לוותר על התענוג המפוקפק".
שלשום נערך דיון במועצת הביטחון של האו"ם על המצב במזרח התיכון, והוא כלל תגובה להכרזה האמריקנית בדבר חוקיות ההתיישבות. בתחילת הדיון הוכרזה הצהרה משותפת של שגרירי בריטניה, גרמניה, פולין, בלגיה וצרפת, ובה נאמר מפי השגרירה הבריטית קרן פירס, המכהנת החודש כנשיאת מועצת הביטחון, כי "כל ההתנחלויות אינן חוקיות, פוגעות במאמצים להשגת שלום, ומנוגדות להחלטה 2334 של מועצת הביטחון". פירס גם שבה והביעה דאגה מ"רעיונות הסיפוח העולים לאחרונה". שגריר ישראל באו"ם דני דנון הגיב ואמר כי המכשולים האמיתיים העומדים בפני השלום הם "ההסתה והניסיון של הקהילה הבינלאומית לכפות את תוצאות המשא ומתן עוד לפני שהחל. כאשר דור שלם ברש"פ לומד כי למדינת ישראל אין זכות קיום ושעליו להעריץ 'שאהידים' – אנחנו עומדים בפני מכשול אמיתי לשלום. לזה מצטרף הניסיון של מדינות להשתמש באמצעים משפטיים מפוקפקים כדי לפתור סכסוך פוליטי".
