ראש הממשלה נתניהו שוחח אמש (יום ב') בטלפון עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, והודה לו על ההצהרה האמריקנית שמכירה בחוקיות ההתיישבות ביהודה ושומרון. על פי הנמסר, נתניהו אמר לנשיא האמריקני כי יש בכך תיקון עוול היסטורי – כי היה צורך לומר את האמת הפשוטה, והוא עשה זאת.
ההכרזה אודות ההגדרה המשפטית של יו"ש היא משמעותית והתקבלה בישראל בשמחה. עם זאת, מההצהרה עצמה נעדרה החגיגיות שבה הכריז הנשיא טראמפ על העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, או ההכרה בריבונות הישראלית בגולן.
מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, ציין את הדברים ללא נופך דרמטי במיוחד במסיבת עיתונאים שגרתית. הוא אמר כי לאחר בחינה מדוקדקת של העובדות המשפטיות ושל המציאות, "ממשל טראמפ משנה את גישת ממשל אובמה כלפי ההתיישבות הישראלית". הגישה האמריקנית, כפי שהזכיר אמש פומפאו, לא הייתה אחידה לאורך השנים. ב-1978 ממשל קארטר טען כי ההתיישבות נוגדת את החוק הבינלאומי, ואילו רייגן, שנבחר לנשיאות ב-1980, התנגד לכך.
השיא השלילי במדיניות כלפי יהודה ושומרון נרשם בדצמבר 2016, שלהי כהונת ברק אובמה, עם החלטה 2334 במועצת הביטחון של האו"ם שקבעה כי ההתיישבות ביו"ש היא "הפרה בוטה" של החוק. אובמה ומזכיר המדינה דאז ג'ון קרי, נמנעו מלהורות להטיל עליה ווטו וכך תמכו בה בפועל. "הישארי חזקה ישראל", צייץ אז הנשיא הנבחר טראמפ, שבועות ספורים לפני כניסתו לתפקיד.
"אחרי בחינה זהירה של כל הצדדים המשפטיים, הממשל הנוכחי מסכים עם ממשל רייגן", הצהיר פומפאו והדגיש כי בכל מקרה, הדיון לגבי חוקיות ההתיישבות ומי צודק מבחינה משפטית, לא קירב את השלום. "לא יהיה פתרון משפטי לקונפליקט. זה עניין פוליטי שיכול להיות מושג רק במשא ומתן", אמר מזכיר המדינה. בכך, ממשיך הממשל האמריקני הנוכחי מדיניות מוצהרת של הכרה במציאות: כפי שירושלים היא בירתה של מדינת ישראל, כך יהודה ושומרון אינם שטח כבוש.
שלל השערות הועלו אמש בנוגע לעיתוי הנבחר לפרסום הצהרת החוקיות. גורם מדיני מסר כי ראש הממשלה נתניהו עסק בנושא מזה מספר חודשים, וכי ההחלטה נעשתה בתיאום עם המועצה לביטחון לאומי ועם היועץ המשפטי לממשלה וצוותו העוסק במשפט בינלאומי. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי פעלה כבר ב-2017 לכך שנציגויות ישראל בעולם תפרסמנה מסמך משפטי המכיר בחוקיות ההתיישבות.
ההכרזה התקבלה במועד פוליטי שברירי בישראל, כאשר בארץ עוד דנים באפשרות של הקמת ממשלת שמאל הנתמכת בידי הרשימה הערבית המשותפת, או של ממשלת אחדות. פומפאו נשאל על כך במסיבת העיתונאים, אך הכחיש כל קשר בין מועד ההכרזה לפוליטיקה הישראלית. בכל מקרה, הכרזה כזו מדגישה את ההבדלים הערכיים שבין ממשל טראמפ לקודמו, ויש לה משמעות פוליטית לא פחותה ואולי אף כבדת משקל יותר בתוך ארה"ב עצמה. היא מסייעת לחיזוק נדרש במעמדו של הנשיא טראמפ בקרב פלח תומכיו שרואים בהצהרה צעד בעל משמעות היסטורית.
בימין הישראלי מדגישים כבר מזה זמן את החשיבות של הכרזה אמריקנית על שינוי מדיניות בנוגע לחוקיות ההתיישבות. זאת במיוחד לאור החלטת בית הדין האירופי לצדק בשבוע שעבר, שהחליט כי חוסר סימון של מוצרים מיהודה ושומרון הוא הטעיית צרכנים. בנוסף הצעד נראה כנחוץ נוכח כוונת גורמים זרים לפרסם "רשימה שחורה" של חברות המנהלות עסקים עם יהודה ושומרון, מהלך שמעורר חשש בישראל.
גורמים מדיניים בישראל הגיבו בדאגה כבדה ובכעס לאותה החלטה של בית הדין האירופי, שהתקבלה בעקבות עתירה של יקבי פסגות נגד סימון מוצרים. אך כעת מסתמן שדווקא ההחלטה הזו היא שהיוותה טריגר להצהרה האמריקנית המיוחלת.
מחלקת המדינה תקפה בחריפות בשבוע שעבר את ההחלטה האירופית. המהלך שיצא לפועל אתמול מחזקת אף יותר את הגישה האמריקנית ושומטת במידה רבה את הקרקע מתחת לצעדי הסימון וההגבלה היושבים לכאורה על בסיס משפטי, אך בפועל מקדמים מדיניות חרם ו-BDS.
עוד לפני שמונה לשגריר ארה"ב בישראל, אמר דיוויד פרידמן, לעיתונאי מיכאל טוכפלד בריאיון ל'מקור ראשון', כי טראמפ יהיה הנשיא הראשון שלא יקבל את הקביעה כי ההתיישבות ביו"ש אינה חוקית. “דיברתי איתו בנושא והוא היה מאוד ברור", אמר פרידמן.
בהמשך, פרסם יהודה יפרח ב'מקור ראשון', כתבה מפורטת אודות מסמך הנסל, שחיבר היועץ המשפטי של מחלקת המדינה בארה"ב בתקופת הנשיא קארטר, וקבע כי "הקמת יישובים אזרחיים בשטחים הכבושים אינה עולה בקנה אחד עם החוק הבינלאומי". דו"ח שהמשיך להנחות את פקידי מחלקת המדינה. בעקבות הכתבה, שלח יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי מכתב לפרידמן שכבר היה שגריר בארץ, ובו בקשה לשינוי חוות הדעת.
מלשכת ראש הממשלה יצאה אמש הודעה המודה בחום לטראמפ ופומפאו. "ארצות הברית אימצה מדיניות חשובה שמתקנת עוול היסטורי. המדיניות הזו מכירה בכך שהעם היהודי אינו זר ביהודה ושומרון. זכותנו על יהודה ושומרון נובעת בראש ובראשונה מהקשר ההיסטורי רב השנים של עמנו לארץ ישראל.
"מדיניות הנשיא טראמפ צודקת גם בטענה שאלו שמערערים על חוקיות ההתיישבות הישראלית ביו"ש – לא רק שלא מכירים באמת ההיסטורית ובמציאות בשטח, אלא גם מעכבים כל אפשרות למשא ומתן ישיר לשלום. קביעת חוקיות ההתיישבות ביהודה ושומרון היא עניין לבתי המשפט בישראל ולא לבתי דין בינלאומיים מוטים. מערכת המשפט הישראלית הוכיחה את עצמה בנושא, ותמשיך להיות המקום הראוי ביותר לפסוק בעניינים אלה".
ממועצת יש"ע נמסר בעקבות ההכרזה כי "זו החלטה דרמטית, ואנו מברכים את כל העוסקים במלאכה. עכשיו זה ברור לכולם – יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. לאחר ההכרה האמריקאית עלינו להתקדם לשלב הבא – החלת הריבונות על ההתיישבות הישראלית".
לעומתם, מארגון השמאל היהודי-אמריקני ג'יי סטריט נמסר בתגובה כי "ההצהרה היא צעד נוסף בשורת פעולות שנקט ממשל טראמפ שכל מטרתן לסייע לימין המתנחלי, למנוע את פתרון שתי מדינות ולתת מתנות לנתניהו ומדיניות הסיפוח שלו. זה מעשה בוטה של התערבות בפוליטיקה הישראלית וקידום אג׳נדה פרטית של נתניהו וטראמפ על פני טובתן ארוכות הטווח של מדינת ישראל וארצות הברית".
