התחזקות ניכרת נרשמת השנה בעלייה ממדינות בריה"מ לשעבר, בעיקר מרוסיה ואוקראינה. בסוכנות היהודית מדווחים שבחצי הראשון של 2019 עלו לישראל מהמדינות הללו 11,882 עולים בסך הכול – 42 אחוזים יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. הסיבות לעלייה עשויות להיות כלכליות ופוליטיות, אבל גם שינוי שנערך לפני שנתיים בחוק הדרכונים הישראלי.
העולים ממדינות בריה"מ לשעבר מנו 77 אחוזים מהעולים לארץ מכלל העולם בחודשים ינואר עד יוני 2019. רובם כאמור הגיעו מרוסיה – 7,894 עולים, 73 אחוזים יותר מבמחצית הראשונה של השנה שעברה. קבוצה גדולה נוספת הגיעה מאוקראינה: 3,005 עולים הגיעו ממנה, רק 6 אחוזים יותר ממספר העולים בינואר־יוני אשתקד. 396 עולים הגיעו מבלרוס, אך כאן חלה דווקא ירידה של 17 אחוזים לעומת התקופה המקבילה ב־2018.
כמובן, אין להשוות בין גל העלייה הנוכחי לגל העלייה של שנות ה-90: בחמש השנים האחרונות הגיעו ממדינות בריה"מ לישראל כ־36 אלף עולים, בערך מספר העולים בתוך חודש אחד בשנות ה-90.
גורמים רשמיים בישראל טוענים שהעלייה מרוסיה נובעת מסיבות פוליטיות בעיקר, ואילו העלייה מאוקראינה – מסיבות של ביטחון וכלכלה. במשרדי הממשלה הרלוונטיים העדיפו לא להתייחס רשמית לממצאים, שכן הדבר עלול לפגוע ביחסים עם רוסיה. "ברוסיה יש אי אמון לגבי עתיד המדינה, ובעיקר אי אמון בנשיא ולדימיר פוטין", טוען גורם ממשלתי. "זו בעצם העלייה של פוטין".
שני גורמים מנוגדים מעודדים את העלייה מרוסיה. מצד אחד, המצב הפוליטי בעייתי ומחמיר: "קיימים סכסוך עם אוקראינה ומתיחות מול ארה"ב ואירופה. זה משפיע כלכלית על מעמד הביניים, שרוב היהודים נמנים עליו. יש גם אי אמון בעתיד המדינה בגלל מדיניות הפנים", אומר המקור הממשלתי. מנגד, דווקא חופש הדת והאפשרות לחיות חיים דתיים ללא הפרעה, עם תשתית יהודית חזקה, מסייעים להתחזקות העלייה: "כיום יש בתי ספר יהודיים ומחנות קיץ ציוניים, ואם ילד גדל במסגרת כזו, אך טבעי שישקול לעלות לישראל".
בתחילת שנות ה־2000, לדבריו, עלו בעיקר זכאי חוק השבות מהפריפריה של רוסיה, ולא ממוסקבה הבירה או מסנט־פטרסבורג, אך בשנים האחרונות מגיעים העולים בעיקר משתי הערים הגדולות. העלייה כיום, כשיהודי רוסיה כבר מבוססים במדינה בעלת כלכלה מתפקדת, היא של אנשים שמבוססים כלכלית ומקצועית, ולא של אנשים שתלויים לחלוטין במדינה.
רבה של מוסקבה ונשיא ועידת רבני אירופה פנחס גולדשמידט מכיר היטב את התופעה, אך לדבריו לא כל העולים מגיעים כדי להישאר. "אפשר היום לקבל אזרחות מבלי לחכות יותר מדי זמן לדרכון כמו בעבר", הוא אומר. תיקון חוק הדרכונים שעבר בישראל לפני שנתיים אפשר לאזרחים לקבל דרכון מיד עם עלייתם, בלי להוכיח שהשתקעו בארץ למשך שנה. בעבר העולים היו מקבלים תעודת מעבר, שחלות עליה מגבלות רבות, אך החוק החדש קובע ש"שר הפנים לא יוכל לסרב לבקשתו של עולה, אשר הוענקה לו אזרחות מכוח חוק השבות, לקבל דרכון ראשון רק משום שטרם השתקע בישראל". לכן, מסביר הרב גולדשמידט, "יש הרבה יהודים או בעלי שורשים יהודיים שעולים כדי לקבל אזרחות ישראלית – וחוזרים מיד לרוסיה. במוסקבה קוראים לזה 'עליית דרכון'. ממה שאני שומע, יש היום עשרות אלפים במוסקבה שמסתובבים עם דרכון ישראלי".
לדברי הרב גולדשמידט, המצב הכלכלי ברוסיה הוא רק גורם משני לעלייה: "הוא לא מספיק כדי להביא את המאסות. הסיבה העיקרית היא קבלת דרכון ישראלי".
מומחים אחרים לעלייה טוענים שהקשיים ברוסיה הם שעומדים מאחורי התגברות העלייה. שמעון כהן, מנכ"ל "אופק ישראלי" – חברה לתועלת הציבור שהיא הגוף האחראי להשקעת כספי הממשלה בעלייה לארץ, באמצעות המוסדות הלאומיים – מעז לקחת קרדיט חלקי על התופעה. "זה נובע גם מהעבודה הנכונה שלנו ברשתות החברתיות. כשזכאי העלייה מבינים שיש להם הזדמנות, שהם מתאימים לחוק השבות, הם יעשו את הצעד הזה, כי הם מחפשים הגנה.
"יש לחץ ברוסיה, הם לא יודעים לאן המדינה שלהם הולכת, יש מעצרים של כל מיני אנשים, מכל הרקעים, והמצב אינו נעים. יש גם בעיות כלכליות. נוצרה בשנים האחרונות עבודה נכונה של הסוכנות וגורמים שפועלים בשטח להעלאת המודעות, וכדי להראות לזכאי חוק השבות שיש להם הזדמנות לעלות. זה חלון הזדמנויות. בסוף אנחנו מדינה טובה, והאופי של העולים מחבר העמים הוא אופי של שורדים, אנשי עבודה, ומדינת ישראל נותנת להם מענה".
לדבריו, מדינות אחרות כמו ארה"ב או קנדה מקבלות מהגרים מרוסיה במשורה. "אין הרבה מדינות שיקבלו אותם בידיים פתוחות. מדינת ישראל כן, והיא גם מדינה בעלת כלכלה יציבה".
טוענים שהסיבה היא שינוי חוק הדרכונים.
"מי שאומר זאת, מגזים. אם חלק מהעולים חוזרים, אלה בודדים, כמו מכל מדינה. הלוואי שכל זכאי שבות בעולם יקבל תעודה שאומרת לו שהוא זכאי לעלות לישראל. זה יכול להיות טוב, כי כך יהיו לנו נתונים שלהם להמשך, אבל הם גם ישמשו מעין שגרירים שלנו בעולם".
מיקי גיצין, המנכ"ל הישראלי של הקרן החדשה לישראל, שנולד להורים יוצאי בריה"מ לשעבר, מסכים עם כהן שהעולים של רוסיה מגיעים מסיבות של רדיפה פוליטית. "פעם היו עולים לישראל בגלל ביטחון אישי או כלכלי, אך כעת המצב שונה. העולים היום אמידים יותר, ויכולים להרשות לעצמם לחיות בתל-אביב או בחיפה. העולים מרוסיה של היום מגיעים בגלל צמצום המרחב הדמוקרטי. אלה אנטי־פוטיניסטים, בעלי אוריינטציה ליברלית יותר מאשר דור ההורים שלי".
גיצין גדל במשפחה ימנית מאוד מבחינה מדינית וחברתית, כמו רוב יוצאי בריה"מ לשעבר, אך בחר בדרך אחרת ולכן הוא נחשב לעוף מוזר בקהילת העולים. "ההורים שלי ברחו מבריה"מ כי רדפו יהודים, אך היום כבר רודפים שם אחרי כולם", הוא אומר. "בעיניי, לו השמאל בישראל היה חכם הוא היה מדבר עם העולים האלה מרוסיה".
למה לא עושים את זה?
"השמאל בישראל פשוט לא חכם. אין שום היגיון לא לפנות אליהם, בשמאל חושבים משום מה שכולם מצביעים ליברמן, אבל זה לא נכון, הרוב דווקא מצביעים לליכוד.
"תבין שליברמן הוא ממולדובה, כמו משפחתי, אבל יוצאי בריה"מ של היום צוחקים על המבטא שלו ועל הרוסית שלו, כי זה נחשב לפריפריה ברוסיה. יכול להיות שההליכה שלו לכיוון של שאלות דת ומדינה ופחות למלחמה בבתי המשפט קשורה לשאיפה שלו להגיע אליהם, ואל הדור הבא".
