בצעד נדיר, בית המשפט העליון קבע היום (ד') כי ניתן לפתוח בחקירה פלילית נגד רופא או הורה שליווה טיול בית ספרי ופגע מינית בתלמידה, גם אם חלפו למעלה מעשר שנים ממועד העבירה. זאת חרף התנגדות הפרקליטות, ובעקבות תביעה של בחורה שטענה שרופא משלחת לפולין ביצע בה עבירה מינית לפני יותר מעשור.
כפי שפרסמנו, הבחורה פנתה תחילה לבית המשפט השלום בתל-אביב באמצעות עורכת דינה, רוני אלוני סדובניק. השופט שי משה זרחי קבע כי הרופא נדרש לפצות את הנפגעת ב-177 אלף שקלים. הרופא נחקר במשטרה שאף ערכה עימות בינו ובין הנערה, אולם לבסוף החליטה הפרקליטות לסגור את התיק. הרופא ערער לבית המשפט באמצעות עורך דינו ליאור אפשטיין, אך המתלוננת ערערה גם היא על גובה הפיצויים שנפסקו לה. לאחר דיון בבית המשפט המחוזי הודיעו השופטים לצדדים כי הערעורים אינם חזקים דיים.
לאחר שהסתיימה הסאגה בתביעת הפיצויים האזרחית, המתלוננת הגישה באמצעות עו"ד אלוני סדובניק עתירה לבג"ץ בדרישה להורות לפרקליטות לפתוח את החקירה ולהעמיד לדין פלילי את הרופא. בלב המחלוקת: האם רופא מוגדר משפטית כמי שהיה "אחראי על קטין", הגדרה המרחיבה את ההתיישנות הפלילית. הפרקליטות מצדה התנגדה לפתיחה בחקירה בטענה להתיישנות.
שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, שבפניו הונח התיק, המליץ למתלוננת למשוך את העתירה וזאת בשל הפגיעה המספיק גדולה ברופא, אולם הודיע כי בכוונתו להכריע בשאלה העקרונית. וכך פסק השופט הנדל לראשונה תוך שהוא דווחה את עמדת הפרקליטות.
"בין הנפגע הקטין להורה או הרופא המלווה מצויים פערי כוחות משמעותיים. לכך יש להוסיף כי במרבית המקרים ההורה המלווה הוא הורה של בן כיתתו של הנפגע. מצב זה עלול לעורר אצל הנפגע תחושות קשות, ביניהן אשמה או בושה (הגם שאין זו אשמתו כלל ועיקר), ולהוביל לכך שיחלפו שנים ארוכות בטרם הנפגע יאזור אומץ ויחשוף את שאירע לו ובו", נימק השופט הנדל את החלטתו.
"דווקא משום שמדובר בהורה של ילד אחר, עשוי להיווצר מעין לחץ, חברתי ופנימי, על הנפגע שלא לגלות על האירוע. הארכת תקופת ההתיישנות נועדה כדי לתת מענה לתופעות נפשיות אלו, שיכולות להתעורר גם במצבים שבהם הפוגע הוא הורה או רופא מלווה בטיול בית ספרי".
השופט הנדל הוסיף, "ברצוננו למנוע כלל גורף השולל מניה וביה את האפשרות כי הורה או רופא מלווה יוגדר כ'אחראי' או ככזה שפעל תוך ניצול יחסי תלות, מרות או השגחה".
תגובתה של עו"ד רוני אלוני סדובניק: "אנו חשות סיפוק רב מהנצחון החשוב שלנו על הפרקליטות, משתי סיבות, ראשית, ההלכה החדשה של בג״צ קבלה את עמדתנו לפיה ההגדרה המשפטית של המונח ״אחראי על קטין״, בחוק הפלילי ובחוק ההתישנות חלה לא רק על הורים או מורים שהם אחראי קבוע מתמשך אלא גם על אחראי זמני כגון: רופא ילדים, שמרטף, הורה מלווה בפעילות בית ספרית. ההישג הנוסף כאן הוא, שבגצ הסכים איתנו שאין לפרקליט המדינה זכות לתת פרשנות לחוק שחוקקה המדינה . הסמכות לתת פרשנות לדבר חקיקה נתונה אך ורק לבתי המשפט ובוודאי שלא לפרקליט כזה או אחר".
