הצי הבריטי מנע ביום חמישי משלוש ספינות איראניות לחסום את מעברה של מכלית נפט בריטית במצרי הורמוז מוקדם בבוקר, יום לאחר שנשיא איראן הזהיר מפני ההשלכות שתגרור ההשתלטות על אחת ממכליות הענק שלה. משמרות המהפכה הכחישו את ההאשמה, ואמרו שלו היו מקבלים פקודות להשתלט על ספינה, היו עושים זאת ללא בעיה.
האירוע בא על רקע מתיחות גוברת בשל התמוטטות הסכם הגרעין בין איראן למעצמות. לאחרונה החלה טהרן להפר את מגבלות העשרת האורניום שהוטלו עליה, בתגובה ליציאתו של ממשל טראמפ מההסכם ולהטלת עיצומים כלכליים נרחבים עליה.
בחודשים האחרונים שלחה ארה"ב אלפי חיילים, נושאת מטוסים, מפציצים ומטוסי קרב מתקדמים לאזור המפרץ הפרסי. וושינגטון אף האשימה את האיראנים בסדרה של מתקפות על מכליות נפט. טהרן הכחישה את ההאשמות, וטענה מצידה שיירטה מל"ט אמריקני שטס מעל השטח האווירי שלה.
ממשלת בריטניה מסרה שספינת הוד מלכותה "מונטרוז" ליוותה את ספינת הסוחר "בריטיש הריטג'" בדרכה במצרי הורמוז. "מונטרוז נאלצה להציב את עצמה בין הספינות האיראניות לבין בריטיש הריטג' ולשגר אזהרות מילוליות לכיוון הספינות האיראניות, עד שהתפזרו", נכתב בהצהרה. "אנחנו מודאגים מהפעולה, וממשיכים לדחוק ברשויות האיראניות למנוע את הידרדרות המצב".
ספינת הקרב הבריטית נמצאת במהלך משימה בת שלוש שנים במתחם התמיכה של הצי הבריטי בבחריין, מרכז פעילותו של הצי המלכותי ממזרח לתעלת סואץ. הצי האמריקני החמישי, המוצב בבחריין, סירב להגיב לאירוע, וכך גם פיקוד מרכז של ארה"ב.
עיתון הספנות "לוידס ליסט" דיווח שהמכלית, שמופעלת בידי חברת האנרגיה הבריטית BP והוחכרה לענקית הנפט "של", סטתה ב־4 ביולי מנתיב השיט שתוכנן לה, בדרך להטעין נפט גולמי בהיקף 140 אלף טון בבצרה שבעיראק. באותו יום מכלית איראנית נתפסה בידי הבריטים סמוך לגיברלטר, בדרכה לסוריה. הרשויות בטריטוריה הבריטית חשדו שהמכלית מפרה סנקציות אירופיות על משלוחי נפט לסוריה.
לאחר 4 ביולי פנתה הבריטיש הריטג' למים הסעודיים, ושהתה שם במשך כמה ימים. מאז 2 ביולי הפליגו 20 ספינות בריטיות לפחות דרך מצרי הורמוז, לפי נתוני לוידס. בהצהרה קצרה לתקשורת מטעם BP נאמר ש"העדיפות העליונה של החברה היא בטיחותם ואבטחתם של הצוותים שלנו ושל כלי השיט". החברה הודתה לצי המלכותי על תמיכתו, וסירבה להגיב מעבר לכך.
כ־20 אחוזים מכלל הנפט בעולם עובר דרך מצרי הורמוז. לאחרונה מאיימת איראן מדי פעם לסגור את נתיב הספנות, אם יימנע ממנה ייצוא הנפט שלה. העיצומים האמריקניים חסמו את רוב ייצוא הנפט של המדינה.
ארה"ב התחייבה לוודא שהמצרים יהיו פתוחים לתנועה מסחרית. מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו ביקש מבעלי בריתה של ארה"ב במזרח התיכון, סעודיה ואיחוד האמירויות, לתרום כספית וצבאית ל"תוכנית סנטינל" ("נציב", בעברית), רעיון שממשל טראמפ העלה, שמטרתו להקים קואליציה של מדינות הפועלות לשמר את הביטחון הימי במפרץ הפרסי ולהשגיח על איראן.
סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית למחצה "פארס" פרסמה אתמול את הודעת חיל הים של משמרות המהפכה, שבה נאמר כי לא היה כל עימות עם ספינות זרות, "במיוחד ספינות בריטיות".
שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף ביטל את ההאשמות הבריטיות כ"חסרות ערך", ואמר שהן "מתפרסמות כדי ליצור מתח". נשיא איראן חסן רוחאני הזהיר לאחרונה כי יהיו "השלכות" בתגובה להשתלטות על המכלית האיראנית בשבוע שעבר בגיברלטר. איראן גם זימנה את השגריר הבריטי לנזיפה על מה שכינתה "יירוט בלתי חוקי" של הספינה.
מבצע ההשתלטות על המכלית האיראנית התרחש לפני שבוע בדיוק, ולבקשת ארה"ב. רשויות הנמל והאכיפה בגיברלטר נעזרו בחיל הנחתים המלכותי הבריטי בהשתלטותם על הספינה.
המתיחות במפרץ הפרסי התעצמה מאז החלטתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשנה שעברה לסגת מהסכם הגרעין שניסח ממשל אובמה. טראמפ הטיל מאז עיצומים על איראן, כולל על ייצוא הנפט החיוני שלה, מה שהחריף את המשבר הכלכלי במדינה וגרם לצניחת ערך המטבע.
שאר הצדדים בעסקת הגרעין – רוסיה, סין, גרמניה, צרפת, בריטניה והאיחוד האירופי – לא הצליחו לעמוד בדרישות טהרן לסיוע כלכלי כדי לקזז את העיצומים האמריקניים. בשבועות האחרונים החלה איראן לפרוץ את גבולות העסקה, הן במלאי המותר של אורניום מועשר ברמה נמוכה והן ברמת ההעשרה עצמה. היא גם קבעה דדליין לתחילת ספטמבר, שעד אליו על מעצמות העולם להציל את העסקה. איראן מצדיקה את הפרת ההסכם בכך שארה"ב הפרה אותו ראשונה כשיצאה ממנו באופן חד־צדדי בשנה שעברה.
תרגם: אלחנן שפייזר
