הרשות הפלסטינית ובכירים באש"ף עומדים מאחורי ביצוע פיגועים מתקופת האינתיפאדה השניה במסגרתם נרצחו עשרות ישראלים. כך קובע בפסק דינו האחרון סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי. בפסק הדין לתביעות הנזיקין שהגישו משפחות נפגעי טרור כנגד הרש"פ קובע השופט כי "ערפאת, אבו מאזן, וכן בכירים נוספים כמו מרואן ברגותי, כולם חתרו למטרה אחת: הרג יהודים וישראלים ופגיעה במדינת ישראל". הוצאות המשפט שנפסקו על הרשות לשלם הן 5.5 מיליון. שיעור הפיצויים ייקבע בהמשך.
בפסק דין המשתרע על פני כ-1200 עמודים קובע השופט דרורי הפורש בימים אלו כי הרשות הפלסטינית ובכירים בה אחראים לביצוע שישה פיגועים: הראשון שבהם היה במתחם קבר יוסף בשנת 1996; הבולט שבהם ("תיק הדגל") היה בלינץ' ברמאללה בשנת 2000; הפיגועים האחרים נחרטו גם הם בזיכרון הקולקטיבי, ובהם: פיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום שבהם נכרתו רגליהם של ילדי משפחת כהן (בשנת 2001); פיגוע המדרחוב ברחוב בן יהודה בירושלים (בשנת 2001); רצח שני הישראלים המסעדנים בטול כרם (בשנת 2002); פיגוע מכונית התופת בצומת מגידו (בשנת 2002); פיגוע החדירה לבית משפחת גביש באלון מורה בפסח (בשנת 2002); ועוד.
השופט דרורי קבע כי הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) והרשות הפלסטינית, אשר בראש שני גופים אלה עמד יאסר ערפאת, הכינו תשתית טרור מסועפת ומאורגנת לביצוע פיגועים כנגד ישראל. בנוסף לכך, הרש"פ ואש"ף היללו ושיבחו את מבצעי פיגועי הטרור, הן בעת ביצוע הפעולות, והן לאחריהן, כולל קריאת רחובות, כיכרות וקבוצות כדורגל על שם מחבלים שהרגו יהודים וישראלים.
במרבית הפיגועים, קבע השופט, רש"פ ואש"ף, הם אלו שגם שלחו את המפגעים לביצוע.
עוד קבע השופט כי גם כאשר בוצעו פיגועים על ידי גורמים אחרים, כי אז, ערפאת והארגונים בראשם עמד, אישררו בדיעבד את הפיגועים באופנים שונים: בנאומים פומביים אמרו כי כל אחד מהשאהידים נשלח על ידם; הם הורו לתמוך כלכלית בשאהידים הנמצאים בבתי הכלא ובבני משפחותיהם, וכן במשפחות שאהידים שמתו במהלך ביצוע פיגועים. כפי שהעיד שר האסירים לשעבר, אשרף אל עג'ראמי, "אין מנהיג פלסטיני בעולם לא עכשיו ולא בעוד מאה שנים שיכול להפסיק משכורות של משפחות אסירים או משפחות שאהידים".
בפסק הדין נקבע כי יאסר ערפאת וחברי אש"ף והרש"פ, לא עשו דבר כדי למנוע את הפיגועים ואף להפך. מהראיות שהובאו במשפט, קובע השופט כי גורמים ברש"פ הזהירו מראש את המפגעים כדי שימלטו לבל ייעצרו על ידי כוחות הביטחון. אותם מחבלים אשר "נעצרו" על ידי הרש"פ והושמו בבתי כלא של הרש"פ, שוחררו כעבור זמן קצר, במסגרת מדיניות "הדלת המסתובבת". כך, שוחררו על ידי הרש"פ ומנגנוניה, באופן מסיבי, פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי, למרות שאנשי הרש"פ ידעו כי חברי ארגונים אלה ביצעו פעולות טרור, ואם ישוחררו, יש סיכוי רב כי ימשיכו לבצע פיגועי טרור.
התוצאה המשפטית של פסק הדין, הוא קביעת האחריות, והטלתה על הרש"פ, אש"ף ובראשם ערפאת, אבו מאזן ומרואן ברגותי. בכמה תיקים גם הוטלה אחריות על החמאס. השלב הבא בתיק הוא קביעת שיעור הפיצויים שיועבר למשפחות נפגעי פעולות האיבה.
בתום פסק הדין כתב השופט דרורי, "מבחינה אישית, מדובר בעומס רגשי של חומר ראיות והיחשפות לתיעוד ולחוות דעת, אשר מהם עולה – כפי שקבעתי לאחר שמיעת הראיות – כי אש"ף, הרש"פ, ערפאת, ואבו מאזן, וכן בכירים נוספים כמו מרואן ברגותי, כולם חתרו למטרה אחת: הרג יהודים וישראלים ופגיעה במדינת ישראל. הדרכים לכך היו רבות, הן באידיאולוגיה ובתכנון של הפיגועים, כולל: אספקת אמל"ח ותמיכה כספית, והן – ולכך משמעות משפטית לעניין דיני האשרור – בפעולות שנקטו הרש"פ, אש"ף ומנהיגיהם, כולל: שיבוץ שמם של המפגעים באתרי שאהידים; עריכת טקסים של הרש"פ לזכרם של השאהידים ולשחרורם של האסירים המפגעים; הכרזות של מנהיגי הרש"פ (ערפאת ואבו מאזן) כי כל האסירים נשלחו "על ידינו"; מימון האסירים עד היום; תמיכה במשפחות האסירים; העלאת אסירים בדרגות צבאיות במהלך תקופות המאסר שלהם, כאשר פועל יוצא מכך הוא עלייה משמעותית בשכרם; מתן הטבות כלכליות למשפחות השאהידים; מענקים וסיוע כספי למפגעים שהשתחררו מן המאסר. כל הנ"ל נעשה על ידי מוסדות הרש"פ ואש"ף למחבלים מכל המינים ומכל הסוגים (גם אנשי חמאס, שכיום הרש"פ רואה בחמאס, "יריבה").
