"באיו"ש, ההצלחה מגיעה דרך אוסף ניצחונות קטנים"

כשאל"מ עמית ימין מתאר בהתלהבות את האופן שבו הוא מכשיר מפקדים בבית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל רגלים (ביסלמ"ח), קשה לפעמים לזכור שהוא מדבר על מי שלפני חודשים ספורים היו תלמידי תיכון. הציפיות שלו מהם, מבחינה מקצועית וערכית, גבוהות מאוד.

"נכון, מפקד הכיתה הוא צעיר, וזה הדרג הפיקודי הראשון שצה"ל מניח עליו את האחריות להוביל אימונים ולחימה", הוא אומר. "פער הגילים בינו לבין פקודיו הוא קטן, גם הביולוגי וגם הפער בהכשרה הצבאית. בזמן שהזהות הפיקודית שלו עדיין נמצאת בגיבוש ועיצוב, הוא חשוף מאוד לחיילים וצריך לתת דוגמה של מפקד 24 שעות ביממה, ונדרש כל הזמן לקבל החלטות בעומס מנטלי. לזה אנחנו משתדלים להכשיר אותו. נדרשת ממנו מקצועיות גבוהה מאוד ביסודות החי"ר, והוא צריך להיות הלוחם הטוב בכיתה ומומחה בתפעול אמצעי הלחימה, שזו לא רק יכולת טכנית אלא גם יכולת בחירת מטרה, בחירת עמדה. גם ציר הערכים וציר המנהיגות צריכים להיות ברורים. זה אומר שהוא פועל לפי רוח צה"ל, ויודע להפעיל שיקול דעת ולנהל שיח ערכי עם הכיתה שלו".

בעידן של ירידה במוטיבציה לגיוס לקרבי, אתה מדבר על תפקיד פיקודי ראשוני שמי שמחזיק בו נדרש למסירות גבוהה ביותר.
"אני מלא אמונה בנוער ומתרשם כל הזמן מהמוטיבציה ומהרמה. אני רואה נוער איכותי, צמא לידע. תמיד רוצים להגיע יותר חיילים מהמספר שאנחנו יכולים לקלוט בקורס. אני מלא הערכה לעבודה שנעשית איתם בחטיבות לפני שהם מגיעים אלינו. אתה רואה גאוות יחידה, רצון ללחימה, רצון לפיקוד. נכון, זה נוער שמחפש יותר משמעות לדברים. בתקופה שבה אני התגייסתי היו אומרים שאת ההיגיון השארנו מחוץ לש"ג, היום אתה נדרש לתת יותר הסברים, סיבות. אבל כשאתה מסביר, הנוער שמולך נותן את עצמו במיטבו".

 

הכול אנשים

ימין, 44, נולד וגדל בנתניה ובשנים האחרונות מתגורר בכפר־הרא"ה, נשוי לרעות ואב לשישה. הוא התחיל את דרכו הצבאית במגלן, שירת כמפקד חטיבת עציון בתקופת מבצע 'שובו אחים', ובשנתיים האחרונות הוא מפקד ביסלמ"ח. בקיץ הקרוב צפוי ימין לסיים את תפקידו ולצאת לשנת לימודים במכללה לביטחון לאומי.

כשהרמטכ"ל הנכנס, אביב כוכבי, מדבר על תודעה של ניצחון, זה ערך שמחלחל עד לרמת הכשרת מפקדי הכיתות?
"בוודאי. כשמדברים על הענקת כשירות ערכית, התכלית היא לייצר רוח לחימה. רוח לחימה היא הדבר הכי חשוב, אבל כדי שהיא לא תהפוך לטורנדו צריך לזכור גם את המוסר בלחימה, יחד עם הזדהות ומחויבות לערכי צה"ל. גם במקום שאין לך הזדהות, ולא לכל מי שמתגייס לצבא יש הזדהות עם הכול, יש מחויבות. אומרים לי, את זה אתה דורש ממפקד כיתה? ואני עונה שכן. כי אם אתה מ"פ ויש לך בפלוגה עשרה מ"כים שמייצרים רוח לחימה, מעין 'שרי עשרות' כאלו, ודאי שזה משמעותי.

"כשירות ערכית עוברת דרך סימולציות, תרגילים, מורשת קרב. להבין שמי שניצח בגבעת התחמושת או בקרב בצוק איתן היה גם הוא חייל כמוך. לכן אפשר ללמוד מהטעויות שלו, מהערכים שלו וממה שהביא אותו לניצחון, ולדעת שאתה מסוגל להיות כמוהו. הדבר החשוב ביותר בכשירות ערכית הוא הדוגמה האישית. לא באמת משנה כמה המפקד ידבר על ערכים, אלא כמה הוא יקיים את זה בשגרה שלו.

"אנחנו מבקשים ממפקד כיתה להתחיל לגבש את הזהות הפיקודית שלו כבר מתחילת הקורס. שירגיש שהוא מפקד במשך כל חודשי ההכשרה. נכון שהזהות הזו לא תסתיים להתגבש עד שהוא יגיע לרחבת המסדרים בסוף הקורס, וכנראה גם לא כשיסיים את התפקיד, אבל זה מתחיל כאן. לדעת מהן נקודות החוזק שלך, מה החולשות, במה אתה מאמין, איך אתה מקבל החלטות תחת עומס. גם אם מדובר בהחלטות קטנות יחסית".

זו שאיפה גבוהה. אתה עצמך, מתי הרגשת שגיבשת את זהותך הפיקודית?
"אני חושב שהמאסה הקריטית הייתה בתפקיד מפקד פלוגה. אבל אני סבור שאם הייתי מתחיל את זה מהרגע הראשון שבו חשבתי להיות מפקד, זה היה מאוד משכלל אותי. ואני באמת רוצה שהחניכים לא רק יתפתחו מקצועית, אלא גם יפנימו את המהות של להיות מפקד. וזה לא אגבי, ולא קורה מאליו תוך כדי שלומדים להפעיל אמל"ח.

"אנחנו גם רוצים שהמ"כ יהיה כתובת לחיילים שלו. שיהיה קשוב ויעשה מה שהוא יכול, ולפעמים אפילו שירגיש בעצמו שמשהו לא בסדר ושיש כאן איזו מצוקה, ויפנה ביוזמתו לחייל. דבר נוסף במנהיגות הוא אומץ לתת פקודות. לפעמים מדובר בפקודה יומיומית אבל כזו שעלולה ליצור התמרמרות אצל החיילים, כמו תנקו פה, תצחצחו שם. מפקד שנותן פקודות בביטחון בשגרה, גם כשמדובר בזוטות, בסופו של דבר החיילים ילכו אחריו גם בקרב.

"המחקר הכי גדול שאני מכיר על התנהגות האדם בקרב הוא של הגנרל סמואל מרשל, שהיה ההיסטוריון הקרבי הראשי של צבא ארה"ב. הוא כתב ספר בשם 'אנשים מול אש', על לוחמים במלחמת העולם השנייה. הוא מנתח בו את ההתמודדות של הלוחמים בשדה הקרב. מה גורם לזה להסתער ולזה לא, מה גורם לחייל ללכת אחרי המפקד הזוטר שלו ולהתמודד עם זעזועי הקרב. אחד הדברים המרכזיים שהוא מציין הוא היחס בין המפקד לחייל בשגרה. כמה הוא היה הוגן איתו, כמה הייתה שם דוגמה אישית. מאז ועד היום, אלו הערכים ששבים ומוכיחים את עצמם".

ובכל זאת, יש כמה אתגרים לצה"ל שלא היו אז. למשל העניין המגדרי, כניסת מפקדות לשורות הלוחמים.
"בחיל הרגלים, כרגע המציאות היא שיש מפקדים ולוחמים ואין עדיין מפקדות ולוחמות. צה"ל יחליט מה הוא רוצה לעשות עם הדבר הזה בעתיד. אני יכול לומר שבמשימות שנותנים היום לגדודים המעורבים, זה עובד ואפילו טוב".

צה"ל יקשיב לאנשים כמוך כשיקבל את ההחלטה. כיצד תענה כשישאלו אותך?
"כשזה יעמוד לפתחי אתמודד עם זה. בהתרשמות שלי כיום זה עובד נכון. אני יכול לומר שהמדריכות של מקצועות החי"ר בקורס הן בעיקר נשים, חיילות וקצינות. אני חושב שזה די ייחודי בצבאות מערביים, וזה עובד מצוין".

היו לך מקרים כמו האירוע שבו חיילים הפנו גב למדריכת הצניחה?
"ממש לא. צריך לעמוד בכללים של הצבא, אבל המדריכות האלה הן פלא. כשאתה מגיע באמצע חום הקיץ למשטח המדברי של ירוחם, ואתה רואה מדריכה מאובקת כולה מכף רגל עד ראש שנמצאת שם כבר ארבעה ימים והיא מחייכת, אתה מתמלא בעצמך מוטיבציה".

אתה מלמד מקצועות חי"ר. לדעתך חיל הרגלים עומד להיעלם מהמפה בעולם של סייבר ולוחמה מתקדמת?
"במבט לעתיד אנחנו מדברים על קרב משולב, שבו בוודאי יהיה גם חי"ר. אתגרי העתיד קשורים הרבה לאופן שבו האויב נלחם. נוסף לנו בשנים האחרונות התווך התת־קרקעי והרום הקרוב לקרקע (רחפנים; הכ"ח). בכל אחד מהממדים האלה יש לחי"ר משימות משמעותיות, ואני חושב שהוא מאוד מתאים את עצמו למשימות. במסגרת תוכנית צי"ד, צבא יבשה דיגיטלי, נכנסו מערכות תקשוב להרבה יותר רמות לחימה, וניתנו למפקדים בשטח. הכניסה של הרק"ם, רכב קרבי משוריין, מאפשרת גם היא לחימה מותאמת יותר וקישור טוב יותר בין החילות.

"הקרב היום הוא הרבה יותר משולב, אבל בסוף נצטרך להיות בפועל במרחבים שבהם האויב נמצא כדי להכריע אותו, ולחי"ר יש בכך בוודאי משימה משמעותית. לא רק שאני לא רואה אותו נעלם, אני רואה אותו הופך להיות איכותי ואפקטיבי יותר. המערכות האחרונות, כמו צוק איתן, עופרת יצוקה ומלחמת לבנון השנייה, הראו לנו שהתמרון היבשתי נדרש כדי להגיע להכרעה. חיל הרגלים עובד היום הרבה על התאמה לעולם המלחמה המתפתח. יש דברים שבהם אנחנו כבר שם, ויש דברים שאני מניח שעוד יתפתחו בעתיד. עובדים אצלנו הרבה על הכנסת רק"ם מפואר מסוג נמ"ר, כמו שיש לגולני. לומדים איך למצות את היכולות שלו בקרב, ומלמדים את החי"רניקים איך להילחם ממנו ממש. זה מצריך מומחיות. אני עוסק בזה הרבה עם מפקדי חטיבות החי"ר. גם בתחום השליטה הדיגיטלית עובדים הרבה כדי להעמיק את הרמה המקצועית, על מנת למצות את האמצעים הטכנולוגיים כמו שצריך. אם כל זרוע בקרב תצליח להביא את עצמה לביטוי באפקטיביות המקסימלית, אז תגיע יכולת הניצחון שאנחנו מדברים עליה".

 

ניצחונות קטנים

שינוי משמעותי שהוביל אל"מ ימין בהכשרה הוא מעבר לקורס מ"כים אחיד, שבמסגרתו כל פלוגה בביסלמ"ח מכשירה לוחמים לחטיבה מסוימת. "יש פלוגה שמכשירה מ"כים לגולני, פלוגה לגבעתי, לכפיר, לנח"ל, לצנחנים. המפקדים בחטיבות מבינים שמהפלוגה הזו יצמחו מפקדי העתיד של החטיבות שלהם, ולכן שולחים אלינו את החיילים הכי טובים שלהם. כשנגמרת ההכשרה, אני 'מעביר מקל' למח"טים באופן מסודר. זה שינוי ארגוני שיצר התבוננות אחרת ותחושת אחריות על איכות ההכשרה.

"בפועל, לביסלמ"ח יש שתי משימות קבועות. בבסיס העניין אנחנו בית ספר של חיל רגלים. תפקיד ראשון הוא להכשיר את מפקדי הכיתות ואת כל מקצועות חיל הרגלים, מרמת החייל הבודד ועד לפלוגה. מעבר לזה, יש ציווי קבוע להיות כל הזמן מוכנים למלחמה. זה דורש יכולת לאזן בין היותנו בית ספר ובין אימונים אופרטיביים". הפעם האחרונה שבה הוקפצה החטיבה שלו הייתה בסבב הירי האחרון מעזה, לפני כשלושה שבועות.

נציב קבילות החיילים הקודם, אלוף במיל' יצחק בריק, מתח ביקורת קשה על מוכנות הצבא למלחמה. בעיניך, החי"ר מוכן?
"חטיבת ביסלמ"ח מוכנה למלחמה. אני חושב שחיל הרגלים, בוודאי ההכשרות שלו, הן איכותיות ומכינות את צה"ל היטב".

כלומר, בעיניך בריק מדבר על מצב שלא היה ולא נברא, או שצה"ל היה בו והשתפר?
"קשה לי לנהל איתו את השיח הזה. אני יודע שיש תהליכים אדירים של הכשרות ואימונים איכותיים. יש תהליכי תכנון אופרטיביים מרשימים מאוד ומפורטים ברמה הגבוהה ביותר. יש מח"טים ומג"דים שהם הטובים ביותר שיכולנו לבקש – מקצועיים, מלאי מוטיבציה, כאלה שיכריעו בקרב. כל אחד מהם עוסק כל הזמן בקידום תהליכי המוכנות. הוא הולך לישון עם זה בלילה וקם עם זה בבוקר. אני משוכנע שאם וכאשר נידרש, ננצח ניצחון מוחץ".

היית מח"ט ביהודה ושומרון. גם שם אפשר לדבר על ניצחון מוחץ?
"באיו"ש הניצחון הוא דרך אוסף ניצחונות קטנים. זה מהותי. אני אומר למ"כים שאנחנו מכשירים, 'אתם תעמדו במחסומים, בהפרות סדר, תבצעו מעצרים, ובכל אוסף הסיטואציות הזה בידכם להכריע, לנצח באופן מוחץ'. אני יודע שזה בידינו. אנחנו הרבה יותר מוכשרים, אנחנו מאומנים, יש לנו שלד ערכי יציב, ויש בידינו כל האמל"ח שצריך. אוסף הניצחונות של המפקדים הזוטרים בכל אחד מהמפגשים האלה יאפשר לכל מי שנמצא מעליהם לנהל את המערכה הזו בצורה טובה".

לפני מספר שבועות פורסמו ממצאי התחקיר של הפיגוע בצומת אריאל שבו נהרגו הרב אחיעד אטינגר וסמ"ר גל קיידאן ז"ל, ומהם עלה כי הלוחמים שם לא ביצעו את המצופה מהם. בסוף מי שחתר למגע היה האזרח שנהרג.
"ביחס לאירועים האלו אנחנו מבצעים סימולציות. מה קורה אם אתה במשמרת ומגיע מפגע, כמה זמן לוקח לך להבין שיש אירוע, האם יכולת לקלוט את זה לפני שהוא התחיל, ואם האירוע כבר התחיל – איך מגיבים. אנחנו מבהירים שהאחריות היא על הלוחם והמפקד שנמצאים בקצה. בעשרות או מאות אירועים ביטחוניים בשנתיים־שלוש האחרונות זה הוכיח את עצמו מעולה. היו מקרים שבהם לא".
תפקיד ההמשך של ימין, לאחר שנת הלימודים, טרם נקבע. "אני מקווה להמשיך ולשרת כמפקד", הוא אומר.

יש כיפת זכוכית לקצינים חובשי כיפה בצה"ל?
"מעולם לא נתקלתי בזה. מעולם לא הרגשתי שמודדים אותי או מדברים איתי על העניין הזה, ואני לא חושב שזה קיים. אני בטוח במפקדיי שיחליטו החלטות אמיתיות וטובות".