"ערבים בגיבוי עמותות שמאל קיצוני מנסים לאחרונה להשתלט על יותר ויותר אדמות בשטחים שלנו", מספר ידידיה טליה (23) בסיור שערכנו בחווה שלו בדרום הר חברון, סמוך ליישוב יתיר. "הם חורשים את השטח, ואז באים וטוענים שזה שלהם. והשיטה עובדת, כי המנהל האזרחי ומנהלת התיאום והקישור מרימים לוויין, ולפי העיבוד בשטח קובעים את הקו הכחול".
חוות טליה, ששטחיה משמשים למרעה וחקלאות, מחזיקה במקרקעין מאז שנת 1996, והסכם הרשאה בכתב נחתם ונמסר ליעקב טליה, אביו של ידידיה, בשנת 1999. יעקב נהרג לפני כארבע שנים בתאונת עבודה בחווה. ידידיה, שהתחתן בשנה החולפת, הגיע לחווה בגיל חצי שנה, ומאז הוא חי בה לצד אחיו הגדול בצלאל ואשתו. הוא השלישי מארבעת ילדי המשפחה. על התאונה הטרגית שבה נהרג אביו הוא אומר: "זה חלק מהחיים. זו הצורה שבה חוואים מתים. לא מזקנה". שני הבנים הם בעלי הזכויות בקרקע כיום, אולם בעת האחרונה נגרעו שטחים מחזקתם בשל טענות פלסטינים שמדובר בקרקע פרטית.
לפני כשנה הגיעו כמה פלסטינים תושבי האזור לחווה בדרישה לעשות שם פעולות חקלאיות. בעקבות התנגדותם של האחים טליה, אסרו רשויות הצבא באזור על הפולשים להיכנס. למרות זאת, לפני כחצי שנה הרשו רשויות הצבא לפולשים להיכנס לחלק מהשטח שהוקצה לחווה, בלי תיאום עם האחים טליה. לפולשים אף ניתן מפתח לשער בגדר החלקה. "זה טירוף", אומר ידידיה טליה. "הם פתאום החליטו שזה שלהם. הצלחנו להוציא אותם לחצי שנה, אבל משהו השתנה והם קיבלו אישור להיכנס. לפי החוזה והמפה, לא הגיוני שזה שטח פרטי. יש בשטח הזה מגדל מים של מקורות, ולא הגיוני שמגדל מים ייבנה בשטח פרטי פלסטיני".
הפולשים נכנסו לחלקה כמה פעמים. "אצלנו דבר לא השתנה, ואין שום בסיס לטענות שלהם", אומר טליה. "ברגע שאישרו להם להיכנס, 'רבנים לזכויות אדם' תרמו עצים והם שתלו אותם בחלקה הזאת. יש לנו עצים ותיקים יותר בחלקה, אבל הם הבינו את הטקטיקה. שותלים עץ, והופ, זה שלהם".
לפני כחודשיים קיבלו האחים טליה הודעה מאלוף פיקוד המרכז שהשטח שנגרע מהחלקה שלהם הוא קרקע פרטית פלסטינית, מובלעת בתוך אדמות המדינה המוקצות לחוות טליה, ושהכניסה לשם מותרת רק לפלסטינים. עליהם נאסרה הכניסה. בתמיכת עמותת רגבים פתחו האחים טליה במהלך משפטי מול המנהל האזרחי ופיקוד המרכז. "יש פה תקדים בעייתי שבו עיבוד גובר על שנים של תפיסת קרקע בחוזה רשמי", אומר ישי חמו מהעמותה. "כמעט בלתי נתפס שלבעלי החווה אפילו לא ניתנה הזדמנות להתעמת עם הטענות.
"לרוב החוואים אין ידע משפטי להילחם על הזכויות שלהם. בחלק מהמקרים יש חשש לקום מול המערכת, שיכולה אחר כך להתנכל להם בכוונה. אם לא היינו באים לפה, עם הידע המקצועי והנכונות להשקיע משאבים, לא בטוח שלאחים טליה הייתה אפשרות לעתור לבג"ץ. יש פה חזית שלרוב החוואים אין כלים להתמודד מולה".
לדברי אברהם בנימין, דובר רגבים, פעילותו של "צוות קו כחול" ביו"ש גרעה במשך השנים שטחים מיישובים מאושרים, והכניסה מעל 3,000 בתים ל"וורטיגו משפטי, בניגוד להנחיית המשנה ליועמ"ש דאז מייק בלאס, שלא נחשד כאיש ימין, שקבע כי הצוות לא יפעל למפרע באזורים שהוקצו כבר בידי המדינה. מה שעשו פה למשפחת טליה, בלי להודיע להם מראש על המהלך ובלי לתת להם אפילו את האפשרות להתגונן, זה גזל כבשת הרש, או טליית הרש במקרה דנן".
"אני לא צריך לריב על השטח הזה", קובל ידידיה טליה על ההליך המשפטי שנגרר אליו בעל כורחו. "יש מפה. יש חוקים. אבל אין לנו שום מענה, והמדינה מפקירה אותנו. לא רק אותי, את כל החקלאים בארץ, ובפרט את חקלאי יו"ש. מספיק שמגיע לפה פלסטיני שטוען משהו בלי בסיס, יש לו הרבה יותר כוח ממני. לטענה בלי שום הוכחה יש כוח לא פרופורציונלי". אבל טליה לא אומר נואש ו"מקווה שהאמת תצא לאור ושיתחילו להקשיב לשני הצדדים".
ראש מועצת הר חברון יוחאי דמרי אומר כי "גריעת השטחים מחוות משפחת טליה בהנחיית המנהל האזרחי היא אבסורד ואי צדק. אלה אדמות מדינה שהמשפחה יושבת בהן כבר עשרות שנים. הליך הגריעה לא כלל את המועצה ולא את המשפחה, ולא ידוע על שום ראיות של קושאן או רישום בטאבו. זהו תקדים מסוכן. כל ערבי יוכל לתבוע בעלות על שטחי מדינה ללא ראיות. אנו מתכוונים להילחם בכך. צר לנו שחקלאים אידיאליסטים המתמודדים עם גנבות חקלאיות ושוק קשה מוצאים את עצמם מופלים בידי המנהל".
