הנוף שנגלה מחלון המטוס דקות קצרות לפני הנחיתה המחיש לאן הגענו. מרחב מדברי צחיח, תוואי נהר מפותל שפעם זרמו בו מים, מקבצים קטנים של בקתות עשויות בוץ. נוף יבש, שומם וריק.
מעל שמי עיר הבירה נג'אמנה משתנה התמונה וכוללת דרכי עפר בלתי סלולות, שמפרידות בין בתי פח מסודרים במתחמים קטנים. גדר סוגרת על כל קבוצה של שניים־שלושה בתים, יוצרת חצר משפחתית מוגנת מפני החוץ. אין גינות, אין תאורת רחוב, מעט מאוד מכוניות. הנחשלוּת זועקת. ברוכים הבאים לצ'אד, אחת המדינות בעלת התשתיות הכי פחות מפותחות בתבל.
כשבע שעות שהה ביום ראשון ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו בצ'אד. על המטוס לשם הועמס ציוד רפואי וצבאי, במטרה לתת מענה לכל מקרה חירום. כמה לוחמים של יחידה מצוידת במיוחד, כזו שטרם נראתה בטיסות קודמות של ראש הממשלה, מהדקים את הקסדות לסנטר טרם הנחיתה. גם השבוע המשיכו אזהרות המסע הרשמיות של המטה ללוחמה בטרור, שהכריז על צ'אד כמדינה שמומלץ למבקרים פרטיים להימנע מהגעה אליה בשל פעילות ארגון הטרור "בוקו חראם" בשטחה. רגע לפני הירידה מהמטוס מציעים דיילי אל־על שקיות ובהן בקבוקי מים וכריכים. גם המים המקומיים מומלצים פחות למי שלא מורגל בהם.
זהו ביקורו הראשון של ראש ממשלה ישראלי בצ'אד המוסלמית, השוכנת במרכז אפריקה. גולדה מאיר ביקרה כאן אמנם, אך כשרת חוץ. היה זה טרם ניתוק היחסים בין שתי המדינות בתחילת שנות השבעים, כתוצאה מלחץ הלוּבי הערבי. על השטיח האדום בשדה התעופה המתינה לראש הממשלה משלחת אישים, ובהם שר החוץ המקומי מהמט זנה. כשראש המל"ל מאיר בן־שבת יורד מהמטוס, השניים מתחבקים בחום. יחידת שרד טקסית של חיילים אוחזי חרבות וחובשי כובעים מעוטרים בצבעוניות מזכירים בלבושם את הקולוניאליזם הצרפתי ששרר כאן. הפגישה בין זנה לנתניהו נערכת בבניין הממוזג שבשדה התעופה. זהו נמל התעופה הבינלאומי היחיד במדינה רחבת הידיים, ופחות מעשר טיסות נוחתות בו מדי יום.
לאחר הפגישה הראשונה יוצא ראש הממשלה בנסיעה מאובטחת במיוחד אל ארמונו של הנשיא אידריס דבי, השולט כאן כבר כשלושים שנה, מאז תחילת שנות התשעים. בדרך נגלים גם מבנים מערביים מודרניים. למרות תחושת הנחשלות הכללית שאופפת את הדרך, יש בעיר כמה בתי מלון שעומדים בהחלט בסטנדרטים מערביים, ויש גם שאיפה גדולה להתפתח. זו מהווה כר פורה ליזמות ישראלית, במיוחד בנוגע לתשתיות מים, אנרגיה סולארית, חקלאות וגם טכנולוגיה, שישראל יודעת לספק ומוסדות בינלאומיים מוכנים לתקצב כאן. "יש פוטנציאל גדול ביותר כשאתה מגיע ראשון", יאמר בהמשך ראש הממשלה לכתבים.
בתושבים צ'אדים כמעט אי אפשר להבחין במהלך הנסיעה אל הארמון. בהוראת כוחות הביטחון המקומיים, הם התרחקו מהרחוב שבו עוברת השיירה. לכל אורך הדרך נצפים מבעד לחלונות המיניבוס המטרטר חיילים העומדים כשגבם אל המכוניות הנוסעות. גם אם מדובר בתפיסה ביטחונית מז'אנר אפריקני, הם נראים בעיקר כמו ילדים נזופים שהוצבו כשפניהם אל הקיר. במיוחד כאשר הם באמת ניצבים מול קיר בית או חומת בניין, וההיגיון בעצם עמידתם לא ברור. בכניסה למתחם הארמון מתנוסס דגל ישראל בראש התורן, לצד דגל צ'אד. לא מחווה מובנת מאליה.
בארמון המרשים במידה יש אמנם עיטורי זהב על הקירות, נברשות בדולח וחלונות ויטראז' צבעוניים, אבל מיזוג אין, אף שקיץ פה עכשיו. וגם לא ווי־פי. כלומר יש, אבל הוא לא באמת מספק ביצועי רשת המאפשרים תקשורת עם העולם. מתישהו, אחד המקומיים הדוברים ערבית וצרפתית מסביר כי תשתית האינטרנט פה מתבססת על זו שבקמרון השכנה, וכי כבר מאתמול יש תקלה. וזה ככה. מה שהיה גורם למשבר בלתי נסבל אצלנו, מתקבל כאן בשלווה יחסית.
בנובמבר החולף ביקר כזכור אידריס דבי בישראל. הוא נפגש עם נתניהו ועם הנשיא ריבלין, וביקר ביד ושם. הגעתו לירושלים נשמרה בסוד עד לרגע האחרון כמעט. בתום הביקור אמר נתניהו כי כשייסע לביקור גומלין לאפריקה, יחודשו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. ואכן, למרות רגעים קלים של חשש מחוץ לחדר הישיבות, בתוככי הפגישה שבארמון נסגרים פרטי ההסכם האחרונים. אחת מנשותיו של הנשיא דבי נכנסת כדי להצטרף לצילום, ולאחר מכן יוצאים המנהיגים החוצה כדי להכריז בחגיגיות על מיסוד הקשר.
דבי אמר למצלמות כי בביקורו בישראל נוכח עד כמה ניתן לשתף פעולה עמה. לאחר שנים של חרמות ערביים והעדפת הנושא הפלסטיני על פני הקשר עם ישראל, נדמה כי הוא מעלה מס שפתיים סמלי לנושא. "הידידות עם ישראל לא באה במקום הסוגיה הפלסטינית. אנחנו בעד קידום הסכם שלום בין ישראל לשכנותיה", ציין.
נתניהו הוסיף: "צ'אד היא מדינה חשובה מאוד לכשעצמה וחשובה מאוד לישראל. עתידה של אפריקה תלוי בעתיד הסאהל (הרצועה הגיאוגרפית במרכז אפריקה הגובלת במדבר סהרה; הכ"ח). מה שקורה כאן עשוי להשפיע על העולם כולו. אנחנו מבינים זאת, אתם מבינים זאת. אנחנו חייבים להבטיח שבני ברית חיוניים יבינו זאת, ולכן אנו שותפים למאמץ לעצב עתיד של ביטחון ושגשוג בעבור מדינותינו, ובמובן הרחב יותר, בעבור אפריקה ומעבר לה. דנו היום על כך בפירוט רב. דנו בדרכים להעמיק את שיתוף הפעולה בינינו בכל תחום, מביטחון ועד חקלאות, מזון, מים, אנרגיה, בריאות ותחומים רבים אחרים.
"אני מאמין ששיתוף הפעולה יוביל לעתיד טוב יותר, בטוח ומשגשג יותר לשני העמים. הנשיא דבי, יש לך חזון כיצד להגדיל את האפשרויות בעבור בני עמך והאזור שלך, ואני שותפך לתהליך זה. בעבורנו יש משמעות לכך שצ'אד היא מדינה בעלת רוב מוסלמי החותרת לידידות עם ישראל. יש מדינות רבות כאלה, אבל באפריקה יש לכך משמעות מיוחדת. אני שמח לראות שאחרים הולכים בעקבותיך".
אחת המדינות האפריקניות המדוברות היא מאלי, שכנתה של צ'אד ממערב. נתניהו נפגש לפני כשנה וחצי עם נשיא מאלי בפורום בינלאומי, והיא מסתמנת כבאה בתור לחידוש היחסים עם ישראל.
בהמשך נאומו הזכיר נתניהו כי ביקורו באפריקה מתקיים כמה ימים אחרי פיגוע טרור נורא בקניה, "והיו פיגועי טרור של בוקו חראם גם באזור זה. אני מסכים איתך, אדוני הנשיא, שאנו חייבים לחבור יחד כדי להילחם ברשע הזה. אנו מוכנים לעשות זאת תוך שיתוף פעולה מלא איתך, כפי שאנו משתפים פעולה עם מדינות אחרות שמבקשות למגר את הטרור. אני מאמין שזה לא מאבק אבוד, ושאנחנו יכולים להביס את הכוחות הללו אם נשלב ידיים".
בעברית הוסיף נתניהו כי "ישראל פורצת לעולם המוסלמי. זאת תוצאה של עבודה מאומצת בשנים האחרונות. אנחנו עושים היסטוריה ואנחנו הופכים את ישראל לכוח עולמי עולה. יש מי שניסה לחבל בביקור הזה, כמו גם בביקורים אחרים – ללא הצלחה". נתניהו מתכוון לאיראן ולפלסטינים, שלדבריו הפעילו לחץ משמעותי על צ'אד שלא לחתום על חידוש היחסים.
לעיתונאים המלווים אותו הוסיף אחר כך ראש הממשלה והסביר כי "הביקור הזה מלמד קודם כול על מצבנו בעולם הערבי. לו מדינות העולם הערבי היו מתנגדות לו, הוא לא היה מתקיים". מלבד איראן והפלסטינים, שעוקבים לדבריו בדאגה אחר החדירה הישראלית לעולם הערבי – שחקנים אזוריים אחרים הם פסיביים, ואף תומכים באופן פעיל בקשרים שישראל יוצרת באפריקה וגם באזור המפרץ הפרסי.
"צ'אד מדינה מרכזית. יש רצועה שלמה מדרום לסהרה שמאותגרת על ידי טרור אסלאמי. היא חושבת, והיא לא היחידה, שישראל יכולה למנוע את הטרור, שמאיים על מדינות רבות. התמיכה המעשית שאנחנו נותנים פה היא נגד גורמי טרור ובהגנה על גבולות". מלבד הנושא הביטחוני, ניתן דגש גם על תפקיד הגישור שישראל הולכת וממלאת בין מדינות ערביות שרוצות לשפר יחסים עם מדינות אחרות, בעיקר מול ארה"ב.
"תפעילו את הדמיון"
כאשר נשאל נתניהו מדוע ההתחממות ביחסים עם צ'אד מתרחשת דווקא עכשיו, הוא השיב: "הדברים האלה לא באים לפתע. זה פרי מאמץ של שנים שאני מוביל, לפרוץ את חומת ההתנגדות בעולם הערבי והמוסלמי". עם זאת, שגרירות ישראלית לא צפויה לקום במקום בקרוב. על פי שר החוץ נתניהו, בפני ישראל עומדות בקשות להצבת עשרות שגרירויות בעולם, אך תקציבית אין אפשרות למסד נציגות שכזו בכל מקום. ראש הממשלה נשאל אם נושא המסתננים לישראל עלה בפגישה עם דבי, וענה בחיוב. עם זאת אמר כי לא ביקש מצ'אד להוות "מדינה שלישית" שתקלוט מי שיעזבו מרצונם. אז מה כן, נשאל. "תפעילו את הדמיון שלכם", השיב.
לשאלת מקור ראשון לגבי חידוש המנדט למשקיפי TIPH המסייעים לפלסטינים בחברון, שמסתיים בסוף החודש הנוכחי, השיב ראש הממשלה: "אני צריך לעשות פעולה אקטיבית כדי לחדש אותו. תמתינו בסבלנות, לא מבטיח שאהיה אקטיבי בעניין הזה", אמר והשאיר פתח ברור לתקווה כי הנוכחות הפרו־פלסטינית הזו תיעלם מהשטח. ומה עם חאן אל־אחמר, שלפני שבועות ארוכים הובטח כי יפונה בתוך זמן קצר? "חאן אל־אחמר יפונה. קרתגו נפלה בסוף, וגם חאן אל־אחמר תפונה", התחייב.
לאחר שנישאו ההצהרות, נחתמו הדפים והוחלפו מתנות סמליות, הפצירו המארחים באורחים לטעום מארוחת הצהריים העשירה שהכינו. "תפאדלו, תפאדלו", הם ממש ביקשו. הם אמנם מוסלמים, אבל היצע המשקאות האלכוהוליים לא היה מבייש בר תל־אביבי ממוצע. אם מטעמי כשרות ואם מרצון לא לחטוף מלריה, האורחים מתחמקים באדיבות.
ולאחר שלא אוכלים, הביקור המדיני התכליתי מסתיים. הישראלים חוזרים למכוניות, ודבי ניצב בכניסה לארמונו, מנפנף לשלום ליוצאים. החדשות מהארץ, שמצליחות לפרוץ איכשהו את מחסום האינטרנט המקרטע, מבשרות עכשיו על טיל איראני מעל אתר החרמון. הטיסה ארצה, אנו מתבשרים על המטוס, תארך 50 דקות פחות מבהלוך, בשל קיצור הנתיב מעל דרום סודאן. אם יבוא היום ומטוסים ישראליים יורשו לחלוף גם מעל צפון סודאן, ניתן יהיה לטוס באופן זריז וזול יותר לכיוון דרום אמריקה. וגם מצ'אד אפשר יהיה אז להגיע הביתה הרבה יותר מהר.
