בנוהל "טיפול בפרסומים פוגעניים ברשת" של הנהלת בתי המשפט קיימים קשיים משפטיים, כך קובע היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט. במכתב ששלח היום (ג') המשנה ליועמ"ש רז ניזרי נכתב כי הוקם צוות משותף ליועמ"ש ולהנהלת בתי המשפט לבחינת וליצירת נוהל חדש.
לפני מספר חודשים נחשף לראשונה ב"מקור ראשון" כי הנהלת בתי המשפט מפעילה נוהל אכיפה לפרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות. במסגרת הנוהל, צוות מיוחד של בתי המשפט פונה אל המפרסמים להסרת הפוסטים שנענים להגדרה המתאימה. בנוסף, הצוות מנהל מעקב אחר משתמשים הנחשבים לפוגעניים ואוגר מידע אודות פעילותם.
בעקבות כך, התנועה למשילות ודמוקרטיה פנתה למנדלבליט בדרישה להורות להנהלת בתי המשפט לחדול מהפעלת נוהל זה, תחת הטענה שהוא בעייתי משפטית. המשנה ליועמ"ש רז ניזרי הגיב היום לעו"ד שמחה רוטמן מהתנועה, וכתב כי "בהמשך לקשיים שונים ביחס לנוהל, שהועלו בדיון שנערך אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-חוקתי), קיים לאחרונה היועץ המשפטי לממשלה דיון בעניינו של הנוהל בהשתתפות פרקליט המדינה, מנהל בתי המשפט, משנים ליועץ המשפטי לממשלה וגורמים נוספים, בו הוצפו הסוגיות המשפטיות הרלבנטיות. בסיכום הדיון החליט היועץ המשפטי לממשלה, בתיאום עם מנהל בתי המשפט, להקים צוות שיכלול נציגים מהנהלת בתי המשפט וממשרד המשפטים, אשר יבחן את הנוהל שבנדון ושאלות הכרוכות ביישומו. במסגרת זו, יילקחו בחשבון גם הטענות העולות בפנייתך".
לפני מספר חודשים נעתרה הנהלת בתי המשפט לבקשתנו לקבל את המסמך בו מפורט נוהל הסרת הפוסטים. בפתח המסמך, המכונה "נוהל עבודה ובקשה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת", נכתב כי "הנהלת בתי המשפט מתמודדת עם תופעה הולכת וגוברת של ניסיונות לפגיעה בשופטים ובעובדים, בין השאר באמצעות הפצת מסרים שליליים באינטרנט וברשתות חברתיות. מסרים אלה כוללים ביטויים שיש בהם השפלה, ביזוי ופגיעה בכבודם של השופטים והעובדים בקשר למילוי תפקידם. תופעה זו מכונה בעגה המקצועית 'שיימינג'. מדובר בפרסומים אשר עלולים לפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט, ועולים, לא אחת, כדי עבירה פלילית של העלבת עובד ציבור, זילות בית משפט ואף הטרדה מאיימת".
הנוהל מפרט את האופן שבו צוות "הממונה לעניין הכפשות שופטים" אוסף מידע: "חיפוש ידני במנועי חיפוש פופולריים, חיפוש ידני ברשתות חברתיות, פעולות רציפות לאיתור וחילוץ תוכן באמצעות 'גוגל התראות', ושימוש בכלי ניטור ולכידת מידע בהתאם לאפיון צרכים ממוקדים, שייערך על ידי הנהלת בתי המשפט ובכפוף למשמעויות תקציביות וארגוניות".
על פי הנוהל, "עם גילוי פרסום אשר לדעת הממונה חורג מגדרי ביקורת לגיטימית, מרוסנת ועניינית, ושיש בו כדי לפגוע ביכולתו של השופט או העובד למלא את תפקידו", ידווח על כך למנהל בתי המשפט, יועמ"ש ודוברת בתי המשפט וכן לשופט שנגדו נכתב הפוסט. בנוהל מכנים זאת "פתיחת תיק". השלב הבא עובר לידיו של יועמ"ש בתי המשפט, עו"ד לייזר, שתפקידו לאבחן את חומרת הפרסום. למשל, אם מדובר ב"התבטאויות המצויות במדרג גבוה של קשת הביטויים הפוגעניים ונוגעות לצנעת חייו או לענייניו הפרטיים של השופט או העובד, או קריאה למעשי אלימות", וכן "ביטויים פוגעניים כלליים לעומת גידופים אישיים". עוד ייבחן אם מטרת הפרסום נועדה ל"פגיעה, ביזוי או הכשלת ההליך השיפוטי". גם תוצאות הפרסום נלקחות בחשבון: "מידת ההפרעה שנגרמה לנשוא הפרסום או הנזק שנגרם למוסד הציבורי, בהתבסס, בין השאר, על עמדת השופט (הנפגע)". בחינה נוספת היא מידת החשיפה של הפוסט והצלחתו.
בנוהל אף מפורטים הצעדים העומדים לרשות הצוות, בהם שיגור בקשה לפייסבוק וכן פנייה לאדם שפרסם את הפוסט בבקשה להסירו. הצוות פועל במקרים שיועמ"ש בתי המשפט יכריע כי פוסט בפייסבוק הוא "דברי גידוף, השמצה או עלבון, נגד שופט או עובד כשהם ממלאים את תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, אשר עשויים להוביל בוודאות קרובה לפגיעה ביכולתו של נשוא הפרסום למלא את תפקידו באופן מקצועי או להצר את שיקול דעתו המקצועי, לפגיעה במעמד רשויות השפיטה בעיני הציבור, או במעמדו של נשוא הפרסום; להכשלת ההליך השיפוטי או לביזוי דרכי השפיטה או דברי הסתה, נקיטת איומים או עידוד לנקיטת אלימות כלפי שופט".
במקרים של דברים קיצוניים, כמו קריאות לפגיעה בשוטרים או פרסמום תמונתם של שופטים במדי נאצים, פרסום דברי לשון הרע וכדומה שלא הוסרו בעקבות הדרישה, הנהלת בתי המשפט מגישה תלונה במשטרה. מדי שנה מגישה הנהלת בתי המשפט בין חמש לעשר תלונות במשטרה נגד מפרסמי פוסטים. בעקבות הפעילות הפכה בשנים האחרונות עו"ד יוסים, הממונה על האכיפה מטעם בתי המשפט, בעצמה ליעד להכפשות ולהשמצות חריפות ברשת. חיפוש שמה בגוגל ובפייסבוק יניב התבטאויות קשות ואיומים אישיים נגדה.
