כיצד ניתן לזהות הפרעות קשב וריכוז? איזה סוגים יש? ומה ניתן לעשות בכדי לטפל בקשיים הנלווים להפרעה?
איך מזהים הפרעות קשב וריכוז?
הפרעות קשב וריכוז, או ADHD, הן קבוצה של הפרעות נוירו-התפתחותיות אשר לרוב ניתן לזהות ולאבחן סביב גילאי ביה”ס. זאת, כיוון שסביב הגילאים הללו הולכות וגוברות דרישות חיצוניות ולימודיות. כלומר, כאשר עולה הצורך לשבת, להקשיב וללמוד, כך ניכר יותר הקושי, על אף שככל הנראה ההפרעה הייתה שם מאז ומעולם. לעיתים נלוות למצב הפרעות התנהגות, ליקויי למידה, דיכאון או חרדה.
בפועל, קיימים סוגים שונים של הפרעות קשב וריכוז ולכן הן נראות קצת אחרת אצל כל אדם המתמודד איתן. כאשר ישנו רכיב היפראקטיבי, תזזיתי ואימפולסיבי, הפרעת הקשב והריכוז תהיה מאוד גלויה לעין. לעומת זאת, הפרעת קשב וריכוז עשויה להתבטא גם אצל ילדים שקטים ומופנמים, אשר למראית עין נראים מרוכזים, אך למעשה הם חולמניים, “מתנתקים” ומוסחים בקלות. לרוב אצל בנים נראה יותר תזזיתיות ואימפולסיביות ואילו אצל בנות נראה יותר את הסוג החולמני.
עד שנת 2013, הטיפוסים החולמניים יותר נהגו לקבל אבחנה של ADD (כלומר ADHD שאינו מתבטא בהיפראקטיביות או אימפולסיביות), אך כיום המושג אינו נמצא בשימוש באופן רשמי. כך או כך, אבחון של הפרעות קשב וריכוז נעשה רק על ידי גורם מוסמך לכך – רופא נוירולוג, פסיכיאטר או פסיכולוג שעבר התמחות ייעודית לאבחון ADHD.
3 טיפוסים שונים – הפרעת קשב אחת
בשנת 2013, מדריך האבחנות האמריקאי (DSM) החליט לאחד בין הפרעות הקשב השונות לכדי הפרעת אחת – הפרעת קשב וריכוז או ADHD. יחד עם זאת, קיימים 3 טיפוסים שונים הנבדלים זה מזה במאפיין העיקרי שלהם:
- הטיפוס הלא קשוב – בא לידי ביטוי בעיקר בחוסר קשב. בעבר, אלו הסובלים מהפרעות קשב מסוג זה היו מקבלים אבחנה של ADD. ילדים אלו יפגינו התנהגות חולמנית, מפוזרת ובלתי מאורגנת, עם נטייה למוסחות גבוהה, שכחה ומעין פסיביות והימנעות ממאמץ מנטלי ממושך. פעמים רבות הקושי המשמעותי שלהם הוא ברכישת מיומנויות חברתיות ולימודיות.
- הטיפוס ההיפראקטיבי – בא לידי ביטוי בעיקר בהתנהגויות היפראקטיביות, תזזיתיות ואימפולסיביות. ילדים אלו ייראו מעט אגרסיביים, יתקשו לדחות סיפוקים ויציגו תנודות רגשיות קיצוניות. על כן, הם עלולים להתנהג באופן בלתי צפוי. פעמים רבות הקושי המשמעותי הוא דווקא של הסביבה שלהם, יותר מאשר שלהם עצמם.
- הטיפוס המשולב – בא לידי ביטוי בשילוב בין חוסר קשב לבין היפראקטיביות ואימפולסיביות.
כיצד ניתן לטפל בהפרעות קשב וריכוז?
אבחון
כיוון שלא תמיד קל לזהות ולאבחן את ההפרעה, הדבר החשוב ביותר הוא פנייה לאבחון מקיף ומוקדם ככל הניתן. אבחון טוב ומעמיק לא ייתן רק אבחנה רשמית של ADHD, אלא יצביע על מוקדי הקושי הספציפיים של הילד ויציע טיפול הולם אשר יפחית את מידת המצוקה של הילד וסביבתו.
טיפול
כיוון שההפרעה מאובחנת בגילאי ילדות, לרוב הטיפול בה יהיה רב מערכתי. כלומר, יכלול את ביה”ס, ההורים והילד עצמו, וכן יתייחס לתחום הלימודי, המשפחתי, החברתי והרגשי. קיים מגוון רחב של טיפולים להפרעות קשב וריכוז, ובחירת הטיפול תלויה בסוג ההפרעה ובקשיים הספציפיים שכל אדם חווה. כך למשל, ילד המציג התנהגות היפראקטיבית יקבל מענה שונה מזה שיקבל ילד מופנם עם קשיים חברתיים, הסובל מ-ADD.
האפשרויות לטיפול הן נרחבות:
- טיפול פסיכולוגי בגישות שונות – פסיכותרפיה, CBT ועוד
- טיפול תרופתי
- ביופידבק
- ריפוי בעיסוק
- הדרכת הורים
ישנה חשיבות מכרעת לפנות לטיפול הכולל התמקדות בקשיי הקשב עצמם, על ידי הקניית מיומנויות למידה, טכניקות וויסות וכדומה, כמו גם לספק מענה לקשיים הרגשיים הנלווים להפרעה.
*** בטיפולנט הינו האתר הגדול בישראל לשירותים פסיכולוגיים. באתר ניתן למצוא מידע מקצועי ומעניין על בריאות הנפש לצד אינדקס מקיף של מטפלים מוסמכים המציעים טיפול נפשי ברחבי הארץ. היכנסו לאתר למידע נוסף אודות הפרעות קשב וריכוז >>
