תוכנית עסקית או בדיקת כדאיות כלכלית

כמה מילים על התוכנית העסקית

אין ספק שעסק חדש, ולמעשה כל עסק באשר הוא, צריך להתנהל על בסיס תוכנית עסקית המהווה יסוד להתנהלות נכונה ורצינית, ומביאה את העסק ליציבות, הצלחה ורווחיות כעבור תקופה. יחד עם זאת, אם תבחנו את הסטטיסטיקה תראו שכ- 50 אחוז מהעסקים החדשים שנפתחים בארץ לא שורדים את השנים הראשונות. הסיבות לכך מגוונות כמו התחרות הגדולה במגזרים השונים, בירוקרטיה ודרישות הקשורות לרישיון והתנהלות עסקים, הוצאות גבוהות יחסית בתקופת ההקמה וההרצה, ועוד. אל מול כל אלו עומד היזם שיש לו חלומות יפים והרבה מוטיבציה, אך לעיתים הגישה האופטימית הזו שבהחלט טובה ונחוצה, גורמת לעיוות של המציאות וליזמים להתעלם מאתגרים ומכשולים שנמצאים על הדרך.

לכן, כשבונים לעסק חדש תוכנית עסקית יש ליצור רגליים יציבות על הקרקע, והתוכנית חייבת להיות מעוגנת בנתונים מדויקים עם ניתוח מקצועי של סביבת השוק, המתחרים והקהל. למשל צריך להביא בחשבון שבתקופת ההקמה יש הוצאות יחסית גבוהות על שיפוץ המבנה לפי דרישות הרשויות, רכישה של מלאי וציוד ראשוני וכדומה. בנוסף צריך להתייחס לכך שבעת תקופת ההרצה, הלוקחת פחות או יותר חצי שנה, יש הוצאות יחסית גבוהות בתחום הפרסום והשיווק ולעומת זאת זרם הלקוחות אינו גדול או קבוע. למעשה לעסק לוקח כשנתיים-שלוש בממוצע על מנת להגיע למיצוי הפוטנציאל הכלכלי שלו.

לפיכך הסתמכות על תוכנית עסקית שאיננה ריאלית עלולה להוביל להערכות שגויה מבחינת מקורות המימון והבנת האתגרים, והדבר יסתכם חלילה במפח נפש ואף במשבר כלכלי חמור. יש לציין כי בתוכנית עסקית קיימות גם הערכות בקשר להוצאות ורווחים, ולמרות שאלו הערכות בלבד אי אפשר לצייר אותן לפי התקוות ומשאלות הלב. מענה לחלק גדול מהסוגיות האלו נותנת בדיקת כדאיות כלכלית.

מדוע לבצע בדיקת כדאיות כלכלית לפני בניית תוכנית עסקית

כאשר שוקלים לפתוח מיזם עסקי חדש רב הנסתר על הנגלה, וברור שמהלך משמעותי זה חייב להסתמך על נתונים מדויקים ורקע מקצועי. לא מדובר רק בידע מקצועי וטכני או בכישורים אישיים שבעל עסק עצמאי צריך להחזיק, אלא בנתונים לגבי השוק המסוים, התחרות הצפויה, השחקנים המרכזיים, הערכה של עלויות הייצור והתקורות, רמת ההכנסות המשוערת, העלויות של תקופת ההקמה וההרצה, יכולות פיננסיות ומקורות מימון פוטנציאלים וקיימים, ועוד.

בדיקת כדאיות כלכלית סוקרת את כל ההיבטים הללו ונוספים. זאת מכיוון שהתוכנית אומרת ליזם האם כדאי לו ללכת על העסק בקונספט המתוכנן, האם כדאי לשנות דברים מסוימים בקונספט במרכיבים שלו כדי לבסס הצלחה, או שכדאי לוותר בכלל על המיזם. אין זו בדיקה חפוזה ופשוטה שנשענת על הערכות כלליות וכוונות טובות, אלא על ידע כלכלי מעמיק, ניסיון רב בהקמה וניהול של עסקים, היכרות מצוינת עם תחום הפעילות והשוק, ועבודת מחקר רצינית.

חשוב להבין שממש לא מדובר בסרבול מיותר והארכת הדרך להקמת המיזם החדש. בדיקת הכדאיות הכלכלית דרושה ונחוצה כדי למנוע כישלון ובזבוז זמן וכסף, ועל מנת להביא את העסק לעבודה עם בסיס איתן ורציני. לכן את הנתונים והממצאים שהתגלו בדיקת הכדאיות הכלכלית מוזגים לאחר מכן לתוך התוכנית העסקית, כך שהתוכנית מתבססת במידה רבה על הבדיקה ועל המסקנות שיצאו ממנה לגבי המרכיבים והקונספט של העסק כך שיביאו בהצלחה.

כאמור, בדיקת הכדאיות הכלכלית מורכבת ממגוון רחב של פרמטרים. בין היתר מגדירים בצורה מדויקת את הקונספט על פי השירותים או אבטיפוס של המוצר, הדרכים המתוכננות למכירה, הגדרות של קהל היעד, פתרונות שנותנים המוצרים והשירותים, מיתוג העסק, איזה מיקום עשוי להתאים לעסק מבחינת מיקומים של מתחרים ותנועה של לקוחות פוטנציאליים, ועוד. בד בבד היועץ העסקי שמבצע את הבדיקה עוזר לחדד הבנות באשר לקונספט המוביל של העסק.

כמו כן, במהלך בדיקת כדאיות כלכלית בודקים ומבינים מה בדיוק קורה כעת בשוק שאליו מתעתדים להיכנס. בין היתר בוחנים את תמחור המוצרים של המתחרים, אומדים את רמת הרווחיות המקובלת ולכן הצפויה, מחשבים ומקבלים אומדן לגבי נקודת איזון, מבינים האם יש מאפיינים ויתרונות מיוחדים למוצרים והשירותים של העסק החדש כמו איכות גבוהה, עלויות נמוכות, חוויית הקנייה וכן הלאה.

ועוד מרכיב משמעותי בבדיקת כדאיות כלכלית לעסק הוא הערכה של התקורות. למשל על רכישה או הפקה של מלאי ראשוני, על רכישת של מיכון וציוד המאפשרים פעילות, הוצאות עבור אישורים לקבלת רישיון העסק, וגם הוצאות על לשיפוצים ועמידה בתקנים הרלוונטיים, וכדומה. כמו כן יש לקחת בחשבון הוצאות שוטפות כגון העסקה של כוח אדם בעסק, תשלומי שכירות על המבנה והאחזקה שלו, חשמל, ציוד משרדי, ארנונה וכן הלאה.

בנוסף לכך הבדיקה סוקרת את מקורות המימון של היזם ואת יכולותיו הפיננסיות. כלומר, האם יש לו הון עצמי מספיק והאם יוכל לקבל הלוואה לפתיחת עסק, ולאור נתונים אלו אפשר ללמוד בצורה טובה למדי את סיכויי קבלת האשראי וסדרי הגודל. מכאן אפשר להעריך האם ניתן לעמוד בעלויות ההקמה וההרצה ללא שייווצר משבר כלכלי חמור. יש לציין כי בהמשך יועץ עסקי יכול לעזור בהשגת המימון באמצעות בניית תוכנית עסקית רצינית ופנייה אל בנקים והקרן להלוואות בערבות מדינה.

תוכנית עסקית כהמשך ישיר לבדיקת כדאיות כלכלית

כאמור, מטרה ראשונה של בדיקת כדאיות כלכלית היא לעזור ליזם להגיע להחלטה לגבי פתיחת העסק ובאיזה קונספט. המטרה השנייה שלה היא להביא נתונים, תובנות ומסקנות שאותם יוצקים אל תוך תוכנית עסקית, ממנה נגזרת תוכנית העבודה בעסק הלכה למעשה. מדובר בתוכנית מקצועית ורצינית המפרטת בין היתר לגבי עלויות פיתוח וייצור של מוצרים, לרבות כוח אדם הדרוש לייצור, עובדים פנימיים וחיצוניים בעסק ומשכורות, הוצאות של הובלה, אחסון והפצה, הוצאות יבוא של חלקים והוצאות לצורך אספקת שירותים, הוצאות חשמל וכדומה.

כמו כן התוכנית העסקית מתייחסת לתמחור מוצרים בהתאם לרווח השולי המקובל בתעשייה, לייחוד המוצרים ולמיתוג העסק, שאיפות רווח של היזם ועוד. בתוכנית העסקית מתייחסים גם לנקודות הכוח והתורפה של מתחרים ולאסטרטגיות יעילות בתחום, מידת הרוויה והביקוש בשוק וכדומה. היא גם מתארת את מבנה ההנהלה, העץ הארגוני, תפקידים נוספים שאמורים להתווסף בהמשך, שכירים ופרילנסרים, חנות פיזית ווירטואלי וכדומה.

התוכנית העסקית מתייחסת לעוד שורה ארוכה של פרמטרים, ומכאן והלאה תהווה יסוד ועוגן להתנהלות פיננסית ואסטרטגית נכונה. היא תנחה את היזם ההופך לבעל העסק לאורך תקופת ההקמה וההרצה ותמשיך להוות בסיס לשינויים גם לאחר מכן, בעודה מאפשרת לשמור על קו אחיד ולחתור בצורה הדרגתית וריאלית לעבר השגת המטרות, תוך שמירה על פעילות מאורגנת, מקצועית וברורה.