הכוח הצבאי־למחצה של משמרות המהפכה האסלאמית באיראן צמח במהלך השנים לכוח אדיר בתוך המשטר של הרפובליקה האסלאמית. הוא כפוף ישירות רק למנהיג העליון של המדינה, מפקח על מערך הטילים הבליסטיים שלה ומוביל פעולות התקפיות מחוץ לגבולות איראן.
ביום חמישי האחרון עמד הארגון במוקד תשומת הלב, כאשר האיחוד האירופי קידם מהלך להכריז עליו כארגון טרור – בעקבות חלקו בדיכוי האלים של גל המחאות שפרץ ברחבי איראן מוקדם יותר החודש.
להלן עיקרי הדברים שחשוב לדעת על משמרות המהפכה.
הכי מעניין
חיילי משמרות המהפכה האיראניים | צילום: AP
נולדו מתוך מהפכה
משמרות המהפכה קמו בעקבות המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, ככוח שמטרתו להגן על המשטר החדש הנתון לפיקוח אנשי דת שיעים. בהמשך אף עוגן מעמדם בחוקת המדינה. הם פעלו במקביל לצבא הסדיר של איראן, אך כוחם ומעמדם הלכו וגדלו במיוחד במהלך מלחמת איראן–עיראק בשנות ה־80 – מלחמה ממושכת והרסנית.
לאחר סיום המלחמה נשקלה האפשרות לפרק את הארגון, אך עלי חמינאי, המנהיג העליון, העניק לו סמכויות להתרחב גם לתחום הכלכלי והעסקי – מהלך שאפשר לו לשגשג ולהעמיק את אחיזתו במדינה.
כיום מפעילים משמרות המהפכה תאגיד בנייה ענק בשם ח’אתם אל־אנביאא, וכן חברות הבונות כבישים, מפעילות נמלים, מנהלות רשתות תקשורת ואף מציעות ניתוחי לייזר לתיקון הראייה.
אייתוללה עלי חמינאי | צילום: AP
עוד כתבות בנושא
פעילות חוץ – ליבת הכוח
כוח קודס, הזרוע המבצעית של משמרות המהפכה מחוץ לאיראן, היה גורם מרכזי בבניית מה שאיראן מכנה "ציר ההתנגדות" נגד ישראל וארצות הברית. במסגרת זו תמך הארגון במשטרו של נשיא סוריה לשעבר בשאר אל-אסד, בארגון חיזבאללה בלבנון, במורדים החות’ים בתימן ובקבוצות נוספות באזור – תוך התחזקות משמעותית לאחר הפלישה האמריקנית לעיראק ב־2003.
בכירים אמריקנים טוענים כי משמרות המהפכה הדריכו מיליציות עיראקיות בייצור ובהפעלת מטעני צד קטלניים במיוחד נגד חיילים אמריקנים. כוח קודס, יחד עם גופי מודיעין איראניים, נחשד גם בגיוס כנופיות פשע וגורמים אחרים לפגיעה במתנגדים למשטר ובאויביה של איראן מחוץ לגבולותיה.
מאז פרוץ מלחמת ישראל–חמאס האחרונה, עצרה ישראל אזרחים שלטענתה קיבלו הנחיות מאיראן לעקוב אחר יעדים או לבצע פעולות חבלה. איראן הכחישה כל מעורבות. בנוסף, משמרות המהפכה נחשבים לגורם מרכזי בהברחות ברחבי המזרח התיכון.
טלפון עם תמונה של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים | צילום: AP/Vahid Salemi
זרוע המודיעין והמעצרים
למשמרות המהפכה זרוע מודיעין עצמאית, שהייתה מעורבת בשורת מעצרים והרשעות של אזרחים בעלי אזרחות כפולה או קשרים למערב – באשמות ריגול ובהליכים משפטיים סגורים.
מדינות מערביות ואחרות טוענות כי איראן משתמשת בעצורים אלה כקלפי מיקוח במשאים ומתנים בינלאומיים, ובייחוד סביב תוכנית הגרעין שלה.
עוד כתבות בנושא
עם כלביא, תקיפות ישראל באיראן | צילום: AFP
המלחמה עם ישראל מגבירה את הלחץ
המערך שעמלו משמרות המהפכה לבנות – "ציר ההתנגדות" – ניצב בפני האתגר החמור ביותר שלו בעקבות מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שהציתה את המלחמה בעזה. חמאס הוא אחד הארגונים הנתמכים בידי איראן. ישראל ממשיכה להילחם בעזה, ובמקביל פועלת נגד ארגונים פרו־איראניים נוספים – תוך פגיעה קשה בחיזבאללה ותקיפות חוזרות נגד החות’ים בתימן.
בדצמבר 2024 קרס משטרו של אסד בסוריה – מהלך ששלל מאיראן ומשמרות המהפכה בעל ברית מרכזי. ישראל ואיראן אף החליפו ירי טילים ישיר, בפיקוח משמרות המהפכה.
ביוני האחרון פתחה ישראל במבצע תקיפות אוויריות רחב־היקף נגד איראן. ביום הראשון של המתקפה נהרגו גנרלים בכירים במשמרות המהפכה, מה שגרם לטלטלה קשה בשורות הארגון. התקיפות פגעו גם באתרי טילים בליסטיים, במשגרים ובמערכות הגנה אווירית שהופעלו בידי משמרות המהפכה.
נשיא איראן מסעוד פזשקיאן, משמאל, עוזב לאחר סיום נאומו בטקס לציון יום מותו של מפקד כוח קודס המנוח של משמרות המהפכה האיראניים, הגנרל קאסם סולימאני, שנהרג בתקיפת מזל"ט אמריקאית | צילום: AP/וחיד סלמי
דיכוי המחאות מבית
בתוך איראן, אחד הכלים המרכזיים של המשטר לדיכוי הפגנות הוא ארגון הבסיג’, זרוע המתנדבים של משמרות המהפכה.
סרטונים מהמחאות שפרצו ב־28 בדצמבר מציגים אנשי בסיג’ חמושים ברובים, אלות ורובי ירי כדורי גומי. הם נראו מכים מפגינים ורודפים אחריהם ברחובות. מפקד בכיר בבסיג’ אף הופיע בטלוויזיה הממלכתית וקרא להורים להשאיר את ילדיהם בבית, תוך שהוא דורש מאנשי הארגון להתכנס כדי לדכא את ההפגנות.
עוד כתבות בנושא
