סומלילנד: למה ישראל היא הראשונה שהכירה בה?

ההכרה הישראלית בסומלילנד כמדינה היא צעד דיפלומטי נועז, שמעורר שאלות בדבר יחסיה של ישראל עם איחוד האמירויות, והגישה של ירושלים לנורמליזציה עם סעודיה. סומלילנד, המורכבת מחמישה מחוזות (מתוך 18 מחוזות סומליה) שהכריזו עצמאות מסומליה ב־1991 על רקע מלחמת האזרחים במדינה, מתפקדת כבר 35 שנה כמדינה לכל דבר, והיא למעשה יציבה יותר מסומליה עצמה. יש לה בירה - הרגייסה, 1.2 מיליון תושבים מתוך כ־6.2 מיליון בסומלילנד כולה – וגם ממשלה, צבא, בחירות דמוקרטיות ויציבות ביטחונית. אבל שום מדינה (מלבד טאיוואן, שאינה חברה באו"ם, וכעת גם ישראל) לא מכירה בה. למה? כי יש נורמה בינלאומית, במיוחד באפריקה, נגד שינוי גבולות שנקבעו בתקופה הקולוניאלית. החשש הוא שהכרה בסומלילנד תביא להקמתן של עשרות תנועות בדלניות אחרות שיבקשו לקפוץ על העגלה ויחתרו גם הן לעצמאות.

ביום שישי שעבר, ישראל שברה את הטאבו. למה? הסיבה המרכזית היא כנראה המיקום. סומלילנד יושבת מול תימן, במרחק קצר ממצרי באב אל־מנדב. מבחינה צבאית היא בסיס אידיאלי לניטור פעילות חות׳ית ואיראנית, להתראה מוקדמת על שיגורים, ולשילוח תקיפות אוויריות ואפילו כוחות מיוחדים. אם ישראל רוצה להתמודד עם האיום החות׳י, ולא רק להגיב אלא ליצור הרתעה, היא צריכה נוכחות קבועה באזור. סומלילנד מציעה בדיוק את זה.

אבל הערך של סומלילנד לא מסתכם בביטחון. נמל בֶּרְבֵּרָה הוא השער הימי לאתיופיה, שהיא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם שאין לה גישה לים. היום 90 אחוזים מהסחר האתיופי עובר דרך ג׳יבוטי; ברברה היא חלופה טבעית, וישראל יכולה למנף את ברברה כשער לכל קרן אפריקה. עם המומחיות שלה בחקלאות בתנאים צחיחים, בטכנולוגיות מים ובלוחמה בטרור, היא יכולה ליצור שותפויות עם מדינות רבות באזור.

חיפה״ לטילים, ומאפשרת לחסוך בדלק ולשגר מטענים כבדים יותר. קו חוף מזרחי מאפשר לשגר טילים מעל הים עם כיוון הסיבוב של כדור הארץ, כך שהטיל ״תופס טרמפ״ על סיבוב הכדור. השיגור מעל הים נוח גם משום שאין חשש ששיגור כושל יפגע בבני אדם, וגם משום שאין חשש ששיגור כושל ייפול בשטח אויב. כשישראל משגרת טילים משטחה היא משגרת מערבה בדיוק בגלל החשש הזה, וכל שיגור מסובך יותר ויקר יותר.

רשת בפתח ים סוף

אז ההכרה בסומלילנד פותחת לישראל אפשרויות חשובות, אבל הצעד חשוב גם מבחינות אחרות - כי ייתכן שזה לא צעד מבודד, אלא חלק מאסטרטגיה רחבה לים האדום ולחצי האי ערב, בשיתוף פעולה עם איחוד האמירויות – ובניגוד לרצונה של סעודיה.

איחוד האמירויות פועלת זה כעשור לבסס את השפעתה באזור מפרץ עדן. חברות וכוחות ביטחון של האמירויות פועלים בתימן, בסודן, ובסומלילנד: את נמל ברברה עצמו מפעילה החברה DP World – ה־DP הם ראשי התיבות של "דובאי פּורטס", נמלי דובאי - בזיכיון לשלושים שנה. איחוד האמירויות גם מחזיקה בסיס בפונטלנד, רפובליקה אוטונומית המפרידה בין סומליה עצמה ובין סומלילנד, ומאז 2018 הן שולטות (בכסות "מועצת המעבר הדרומית" בתימן, שאיחוד האמירויות מממנת ומחמשת) באיי סוקוטרה בכניסה למפרץ עדן. במלחמת האזרחים בסודאן, איחוד האמירויות תומכת ב"כוחות התגובה המהירה". זוהי רשת שלמה שמקיפה את מפרץ עדן ואת נתיבי הסחר הקריטיים שעוברים בו.

ישראל והאמירויות כבר משתפות פעולה בתחומים רבים: עסקאות נשק בהיקף של מיליארדים, תרגילים ימיים ואוויריים משותפים, שיתוף מודיעין במרחב הסייבר. האם הן גם מתאמות מדיניות בים האדום? אין הוכחה לתיאום מפורש, אבל יש התכנסות אינטרסים ברורה – בלימת איראן, התמודדות עם החות׳ים, החשיבות של נתיבי השיט במפרץ עדן ובים האדום – שקשה לא לתהות אם יש שיתוף פעולה. אין פלא שאיחוד האמירויות סירבה לגנות את ההכרה הישראלית בסומלילנד, בניגוד לעמדת הליגה הערבית.

נגד האינטרס הסעודי

ערב הסעודית, מנגד, מוטרדת מההכרה בסומלילנד משום שהיא מקבילה להתחזקותה של מועצת המעבר הדרומית בתימן. המועצה השתלטה בתחילת דצמבר על רוב השטחים שהיו פעם דרום תימן, מדינה עצמאית שהתאחדה ב־1990 עם צפון תימן, והיא חותרת לפצל את תימן בניגוד לעמדתה של הממשלה הלאומית של תימן, שנתמכת בידי הסעודים.

סעודיה נמצאת בעימות חריף עם האמירויות על עתיד תימן. מה אם ההכרה הישראלית בסומלילנד נועדה לעודד את מועצת המעבר להכריז על עצמאות בדרום תימן? לישראל יש אינטרס גם כאן, כמובן: מועצת המעבר יכולה לעזור לישראל לרסן ואולי אף לערער את החות׳ים בצפון תימן. אם דרום תימן תכריז עצמאות, בהחלט מתקבל על הדעת שישראל תכיר גם בה.

וזה מטריד את הסעודים. אלא שהסעודים מסרבים לכונן יחסים עם ישראל בטענה שהם דורשים אופק מדיני לפלסטינים. לכן אין להם באמת מנוף כלשהו על ירושלים: הם לא יכולים להבטיח דבר חוץ מנורמליזציה, ונורמליזציה בבירור לא דחופה להם, אז למה שירושלים תמתין ולא תפעל עם שותפים אחרים – כמו איחוד האמירויות – כדי לקדם את האינטרסים שלה בים האדום?