מיליארדי פרגים מהאוויר: המבצע המסווג של ארה"ב במלחמה באפגניסטן

בעשרים שנות המלחמה הקשה באפגניסטן השתמשו האמריקנים באינספור סוגי נשק: מיליוני טונות של פצצות הושלכו מהאוויר, טילים מדגם “הלפייר" שוגרו ממל"טים תוקפים, אפילו “אם כל הפצצות" – הפצצה הלא־גרעינית החזקה ביותר בעולם – הוטלה על מנהרות המדינה האסלאמית בח'וראסאן. ובין כל אלה, ארצות הברית השתמשה גם בזרעים קטנים של פרג. במיליארדים מהם.

במשך יותר מעשור הפעיל ה־CIA, סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, תוכנית נועזת וסודית שנועדה לפגוע בייצוא הסמים הרווחי של אפגניסטן. מטוסים אמריקנים פיזרו על פני השדות באפגניסטן זרעים שעברו שינוי גנטי כך שיניבו צמחים המכילים רמות אפסיות כמעט של החומרים המשמשים לייצור הרואין. התוכנית הסודית – שפרטיה מתפרסמים לראשונה בוושינגטון פוסט - היא פרק לא ידוע במלחמתה של ארה"ב באפגניסטן, שהתקיימה בשנים 2001 עד 2021, וגם פרק נוסף בהיסטוריה הארוכה והסוערת של מאמצי ארצות הברית להיאבק בסחר הסמים ברחבי העולם – מדרום אמריקה ועד אסיה. 14 מקורות המעורים בפרטי המבצע אישרו את דבר קיומו, כולם בעילום שם, משום שמדובר בפרויקט מסווג.

התוכנית נחשפת בימים שהמלחמה בסמים ניצבת שוב במרכז סדר היום הביטחוני של וושינגטון. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז מלחמה על קרטלי הסמים בחצי הכדור המערבי, והורה על יותר מתריסר תקיפות קטלניות נגד סירות מבריחים בים הקריבי ובמזרח האוקיינוס השקט. טראמפ הגדיר את הקרטלים “ארגוני טרור", ושיגר כוחות ימיים ואוויריים גדולים סמוך לחופי ונצואלה וקולומביה. הוא גם הסמיך את ה־CIA לפעול באופן תקיף וחשאי נגד סוחרי סמים ותומכיהם. אך בכירים אמריקנים לשעבר שהשתתפו במאבקים קודמים בסחר בסמים מודים כי גם המאבק הנוכחי עלול להסתיים בהצלחה חלקית בלבד, ממש כמו הניסיונות הכושלים לעצור את סחר האופיום באפגניסטן לפני שני עשורים.

זן נגד זן

בתחילת שנות האלפיים, כשהכוחות האמריקניים נאבקו בטליבאן ובארגוני הטרור כדי לייצב את הממשלה החדשה באפגניסטן שנתמכה בידי המערב, הסחר המשגשג באופיום חיבל במטרותיה של וושינגטון. הרואין תוצרת אפגניסטן העצים את השחיתות בממשלו של נשיא אפגניסטן חמיד קרזאי וברשויות במחוזות, מימן את לחימת הטליבאן, והיה המקור לרוב ההרואין שנמכר בעולם, בעיקר באירופה ובמדינות ברית המועצות לשעבר.

סוכנים חשאיים, שהשתמשו בתחילה במטוסי תובלה בריטיים מדגם C־130, המריאו בלילה כדי להימנע מזיהוי, ובטרם עלה האור פיזרו מיליארדי זרעים שעברו שינויים גנטיים מעל שדות הפרג במחוזות ננגרהאר והלמנד – מוקדי גידול הפרג המרכזיים במדינה

בתוך הממשל האמריקני ובין מדינות המערב התנהלו ויכוחים קשים על הדרך הנכונה להתמודד עם גידולי הפרג בלי לאבד את תמיכת החקלאים האפגנים בממשלה החדשה. דיפלומטים ובכירי הסוכנויות למלחמה בסמים דנו באפשרויות של ריסוס חומרי הדברה, רכישת כל היבול ושינועו למדינות אחרות לעיבוד תרופתי, ואף יצירת מקורות פרנסה חלופיים. מעטים מאוד ידעו שה־CIA הפעיל במקביל תוכנית חשאית משלו להשמדת יבולי הפרג. המבצע נוהל בידי המרכז לפשיעה ולסמים של הסוכנות, שנהנה מתקציב גדול במיוחד בתקופת המלחמה באפגניסטן.

לפי שלושה גורמים המעורים בפרטים, הטלת הזרעים החלה בסתיו 2004, הופסקה לפחות פעם אחת, והסתיימה סביב 2015. סוכנים חשאיים, שהשתמשו בתחילה במטוסי תובלה בריטיים מדגם C־130, המריאו בלילה כדי להימנע מזיהוי, ובטרם עלה האור פיזרו מיליארדי זרעים שעברו שינויים גנטיים מעל שדות הפרג במחוזות ננגרהאר והלמנד – מוקדי גידול הפרג המרכזיים במדינה.

לפי הידוע, הזרעים לא עברו הנדסה גנטית מתקדמת באמצעות עריכת גנים (טכנולוגיה שטרם הייתה זמינה אז), אלא פותחו בהליך מסורתי של ברירה והכלאה, עד שצמחו מהם פרגים המכילים רמות נמוכות מאוד של אלקלואידים – החומרים שההרואין מופק מהם. פרטי הפיתוח המדויקים נותרו עלומים, אך לפי אחד המקורות, גידול הזנים החדשים נמשך כמה שנים וכלל הכלאה עם זרעי פרג רגילים. המטרה הייתה שהזרעים החדשים יתערבבו בזרעים המקומיים, והזן החדש יהפוך לזן השליט – ובכך יפחית בהדרגה את כמות החומרים המשמשים לייצור הסמים ביבול כולו.

רוב פרטי התוכנית נותרו מסווגים, כולל תקציבה, מספר הטיסות ומידת הצלחתה בפועל. המבצע נשמר בסוד עמוק: אפילו בכירים במשרד ההגנה ובמחלקת המדינה שפעלו בתחום המדיניות האפגנית בממשליהם של  הנשיאים ג'ורג‘ בוש וברק אובמה לא ידעו עליה, או שמעו עליה רק שמועות עמומות.

ה־CIA נזקק לאישור נשיאותי מסווג בכתב, המכונה Finding, כדי לקיים את הטיסות ואת שאר חלקי המבצע. לפי שני פקידים לשעבר, הנשיא בוש חתם על ההיתר והעניק למבצע תוקף חוקי – לפחות מבחינת הממשל האמריקני. דובר ה־CIA סירב להגיב לאחר שהוצגה לסוכנות רשימת השאלות של הוושינגטון פוסט. גם דוברים לשעבר של ממשלי בוש ואובמה נמנעו מלתת תגובה.

לפי מקורות המעורים בנושא, ממשלת אפגניסטן בראשות קרזאי לא עודכנה בתחילת המבצע, ולא ברור אם נודע לה עליו בהמשך. קרזאי עצמו לא הגיב לפניית העיתון. גם שגרירות בריטניה בוושינגטון לא מסרה תגובה. אנטוניו מריה קוסטה, ראש משרד האו"ם למאבק בסמים ובפשיעה בשנים 2002 עד 2010, אמר כי שמע לחישות על תוכנית דומה לזו, אך מעולם לא קיבל אישור רשמי לקיומה.

כאשר התוכנית באפגניסטן התקרבה לסיומה ב־2015, גורמים אמריקנים דנו באפשרות ליישם את אותה השיטה גם בשדות הפרג של מקסיקו – מיצרניות ההרואין הגדולות בעולם. בסופו של דבר הרעיון נזנח, מאחר ששדות הפרג במקסיקו קטנים ושוכנים באזורים הרריים שקשה להגיע אליהם מן האוויר, בניגוד למישורי דרום־מערב אפגניסטן.

חשיבה מחוץ לקופסה

המאבק של ארצות הברית נגד הסחר בסמים שמקורם בשדות האופיום של אפגניסטן נחשב, בדיעבד, לכישלון חרוץ. אישים במערב מודים כי לתוכנית לא היה אפילו סיכוי קטן להצליח, בשל עימותים פנימיים בין סוכנויות הממשל בוושינגטון, חיכוכים עם בעלות הברית ובראשן בריטניה שהובילה את המאמץ הבינלאומי, תמיכה חלקית בלבד מצד ממשלת חמיד קרזאי, ובעיקר העובדה ששדות הפרג היו חלק מרכזי בתרבות ובכלכלה של אזורי הכפר באפגניסטן.

הזרעים פותחו בהליך מסורתי של ברירה והכלאה, עד שצמחו מהם פרגים המכילים רמות נמוכות מאוד של החומרים שההרואין מופק מהם. המטרה הייתה שהזרעים החדשים יתערבבו בזרעים המקומיים, והזן החדש יהפוך לזן השליט

הפנטגון התנגד שוב ושוב למעורבות עמוקה יותר במלחמה נגד הסמים, בטענה שהדבר מסיט את תשומת הלב מהמטרה העיקרית – חיסול הטרור האסלאמי ולחימה בטליבאן. אולם כמה בכירים לשעבר ב־CIA ובמחלקת המדינה סיפרו שהתוכנית החשאית של הסוכנות – לפגוע באיכות יבול הפרג באמצעות זרעים מיוחדים – דווקא השיגה הצלחה מסוימת לפרק זמן קצר. אלא שהמחיר היה עצום, ובלע חלק ניכר מתקציב המבצעים של המרכז לפשיעה ולסמים של ה־CIA.

תקציב היחידה, שהתמזגה לאחר מכן עם המרכז של הסוכנות לענייני חצי הכדור המערבי תחת ממשלו השני של טראמפ, נותר מסווג. “נראה שהתוכנית הצליחה, לפחות לתקופה מסוימת", אמר בכיר אמריקני לשעבר שקרא את הדו"חות על המבצע. “אבל בחלוף הזמן נראה שהיא עבדה פחות טוב, והתוצאות כבר לא היו שוות את המחיר. זה היה בעצם ביטוי לחשיבה יצירתית מצד הסוכנות – ניסיון להתמודד עם בעיה בדרך לא צבאית".

אחרים התרשמו פחות מהישגיו של המבצע. לדברי מקורות שהיו מודעים למבצע גם הם, התוכנית לא הותירה השפעה ארוכת טווח על ייצור האופיום באפגניסטן, ושימשה בעיקר כדי לאפשר לקובעי המדיניות בממשל בוש להימנע מהחלטות קשות בדבר המלחמה בסמים באפגניסטן.

דו"ח המפקח הכללי המיוחד לשיקום אפגניסטן (SIGAR) שפורסם בשנת 2018 קבע באופן חד־משמעי: “שום תוכנית למאבק בסמים שהפעילו ארצות הברית, שותפיה בקואליציה או ממשלת אפגניסטן לא הביאה להפחתה מתמשכת בשטחי גידול הפרג או בייצור האופיום". עובדי SIGAR לא היו מודעים, לפי הדו"ח, לקיומה של תוכנית הזרעים הסודית של ה־CIA.

מתחילת המלחמה בשנת 2001 השקיעה ארצות הברית כ־9 מיליארד דולר בניסיון לבלום את זרם ההרואין היוצא מאפגניסטן. לפי נתוני האו"ם וה־CIA, היבול האפגני אכן פחת באורח ניכר בין 2007 ל־2011, אך לאחר מכן שב לצמוח, וגדל מאוד אחרי 2016. במשך שנים רבות הטליבאן הרוויחו סכומי עתק מהסחר בהרואין, אף ששררה מחלוקת בקרב האמריקנים עד כמה מרכזי היה ההרואין מתוך כלל מקורות המימון שלהם.

המלחמה על הריסוס

ארצות הברית נלחמת בסחר בסמים כבר עשרות שנים באמצעות החרמת משלוחים, חדירה לרשתות הברחה ומאסר ראשי קרטלים. הנשיא טראמפ אמר כי הבעיה היא איום ביטחוני ברמה של טרור בינלאומי, ואף התיר שימוש בכוח צבאי נגד כלי שיט שחשודים בהובלת סמים. הוא גם השתמש במנוף לחץ כלכלי על סין והצהיר כי ישקול להפחית מכסים בתמורה לצעדים שיגבילו את ייצוא הכימיקלים המשמשים לייצור הסם הסינתטי הקטלני פנטניל.

בקולומביה מימנה ארצות הברית ריסוס נרחב של קוטל העשבים גלייפוסט. בכירים אפגנים הזהירו שהחומרים הכימיים עלולים לזהם את מי התהום, ולכן השגריר באפגניסטן דאז, ויליאם ווד, הציע להיכנס בבגד ים למכל מלא גלייפוסט בכיכר המרכזיתשל קאבול, כדי להוכיח שהחומר בטוח לשימוש

כלפי מגדלי הסמים וושינגטון נקטה גישות שונות. בקולומביה, לדוגמה, מימנה ארצות הברית ריסוס נרחב של קוטל העשבים גלייפוסט על שדות צמח הקוקה, המשמש להכנת קוקאין. לפי מקורות אמריקניים, הריסוס מהאוויר הפחית את היקף היבולים במידה רבה. בפרו נבחנה האפשרות להשתמש בטבליות המכילות חומר הדברה, אך הן מעולם לא הוטלו בפועל, לדברי פקיד לשעבר בממשל האמריקני. באפגניסטן, המשרד לעניינים בינלאומיים ולמאבק בסמים של מחלקת המדינה תמך בריסוס מהאוויר, בדומה למודל הקולומביאני. אולם הפנטגון, ה־CIA וממשלת בריטניה התנגדו בחריפות, בטענה שהצעד יפגע במאמצים לשכנע את האוכלוסייה האפגנית לתמוך במערב. בכירים אפגנים גם הזהירו שהחומרים הכימיים עלולים לזהם את מי התהום, החשובים במדינה הנסמכת מאוד על חקלאות.

שגריר ארצות הברית באפגניסטן דאז, ויליאם ווד, שהיה בעברו השגריר בקולומביה, תמך בלהט בתוכנית הריסוס. לפי שלושה בכירים לשעבר הוא הציע להיכנס, לבוש בבגד ים, לתוך מכל מלא גלייפוסט בכיכר המרכזית של קאבול, כדי להוכיח שהחומר בטוח לשימוש. עקב כך הוא קיבל את הכינוי “ביל הכימי". “אני איש של ריסוס", אמר הנשיא ג‘ורג‘ בוש לקרזאי באחת משיחות הווידאו ביניהם, לטענת בכיר בממשל דאז. “לא, באפגניסטן אתה לא", השיב לו קרזאי בתקיפות. האמריקנים היו בטוחים שהממשלה האפגנית תאשר לבסוף את הריסוס, ואפילו העבירו לקאבול מלאי של גלייפוסט וציוד לריסוס מהקרקע. אך בינואר 2007 דחתה ממשלת אפגניסטן את התוכנית, ולפי מקורות אמריקניים מעולם לא התקיים ריסוס בהיקף ניכר של שדות הפרג במדינה.

בגלל המחלוקת בנושא, בחן ממשל בוש גם אסטרטגיות שגרתיות פחות. “הם חיפשו כל הזמן איזה ‘קליע כסף‘ – פתרון קסם", סיפרה גרטשן פיטרס, עיתונאית לשעבר שכתבה ספר על הקשרים בין הטליבאן לסוחרי הסמים. כמה מההצעות היו יוצאות דופן. בכירים במחלקת המדינה שקלו להשתמש ברעלים שמופקים מפטריות. מאז 1998 מימנו האו"ם וארצות הברית מחקר במעבדה סובייטית לשעבר באוזבקיסטן, כדי לבחון פטרייה שיכולה להדביק ולהשמיד צמחי פרג.

הבעיה הייתה שהרעלים היו עלולים להשמיד לא רק את שדות הפרג אלא גם את גידולי המזון של האפגנים, והוביל לרעב. “לא יכולנו להשתמש בפתוגן בלתי בטוח. זה נחשב נשק ביולוגי", אומר נשיא מכון הדסון ג‘ון וולטרס, שהיה ראש המשרד למדיניות בקרה על סמים בבית הלבן בתקופת בוש. הוא סירב לענות לשאלות שעסקו ישירות בתוכנית הזרעים של ה־CIA.

קציר קודר

התוכנית החשאית של ה־CIA יצאה לדרך על רקע הוויכוחים על ריסוס חומרי הדברה. הטלות הזרעים הראשונות החלו בשנת 2004. המבצע דרש תיאום מדוקדק ותזמון קפדני, לאחר שנים של מחקר חקלאי סודי. לפי אחד המעורבים, הזרעים גודלו באתר סודי בארצות הברית, הוכלאו עם צמחי פרג רגילים כדי לבדוק את התוצאה, ולאחר מכן יוצרו בכמויות עצומות.

את הזרעים היה צריך להטיל בסוף הסתיו, כאשר החקלאים האפגנים זרעו את הזרעים שלהם. היה צריך “לוודא שהם לא יבלטו יותר מדי", כדי שחקלאי הפרג האפגנים לא יחשדו שקרה משהו מוזר, וגם “להבטיח שעם הזמן הם אכן יהפכו לזן הדומיננטי", סיפר בכיר לשעבר שהיה מעורב במבצע בראשית דרכו. הצמחים החדשים הכילו רק רמות מזעריות של מורפין, והוכלאו במיוחד כך שינבטו מוקדם יותר ויפרחו בפרחים אדומים עזים במיוחד, במטרה לפתות את החקלאים המקומיים לקטוף מהם זרעים ולזרוע שוב בשנה הבאה. ה־CIA קיווה שהחקלאים אף ימכרו ויפיצו בעצמם חלק מהזרעים בשוק המקומי. אזורים שהטילו עליהם זרעים מהאוויר נבחרו כיעד להטלה גם בשנים הבאות, כדי לוודא שהזן שעבר שינוי יהפוך לשליט.

"נראה שהתוכנית הצליחה, לתקופה מסוימת", אמר בכיר אמריקני לשעבר. "אבל בחלוף הזמן נראה שהיא עבדה פחות טוב, והתוצאות כבר לא היו שוות את המחיר. זה היה ביטוי לחשיבה יצירתית – ניסיון להתמודד עם בעיה בדרך לא צבאית"

הצלחת המבצע נבחנה בכמה דרכים. לפי שני מקורות המעורים בנושא, נעשה שימוש בצילומי לוויין ובתצפיות אוויריות שחשפו חקלאים המנסים לעקור צמחים “לא מועילים". מלבד זאת, בהאזנות אלקטרוניות נקלטו שיחות בין מגדלי פרג שהעידו על ירידה באיכות היבול. מדי פעם התקיימו גם ביקורים חשאיים בשטח, במסווה של פעילויות אזרחיות, כדי לבדוק את השדות מקרוב בלי לחשוף את מטרת הביקור האמיתית.

הפעילות נמשכה גם לאחר כניסתו של הנשיא ברק אובמה לבית הלבן ב־2009, ונידונה בישיבות ועדת הסגנים של מועצת הביטחון הלאומי – פורום בכירים ממשרדי הממשל. בסופו של דבר עלויות המבצע האמירו והוא בוטל. התקציב של מרכז הסמים של ה־CIA החל להצטמצם, והסוכנות ניסתה לגייס מימון ממשרדים אחרים – הפנטגון, המנהל לאכיפת סמים (DEA) ומחלקת המדינה – אך נענתה בשלילה. בשנים האחרונות של המבצע, לשכת המאבק בסמים של מחלקת המדינה מימנה חלקית את הדלק, התחזוקה והתיקונים של המטוסים, אך לא השתתפה בעצמה במבצעי הזריעה מהאוויר.

במשך שנים נפוצו בקרב החקלאים האפגנים שמועות כי “זרים" השחיתו במכוון את יבול הפרג שלהם באמצעות ריסוס סמוי, דישון מזוהם או הפצת מחלות. כעת מתברר כי השמועות הללו לא היו חסרות בסיס.

כשהצבא האמריקני וה־CIA נסוגו מאפגניסטן בשנת 2021, העריך משרד האו"ם למאבק בסמים ובפשיעה כי סחר האופיום יצר בין 9 ל־14 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה – בין 1.8 ל־2.7 מיליארד דולר. לאחר ששלטון הטליבאן חזר לקאבול באותה השנה הוטל איסור מוחלט על גידול אופיום, ועד 2023 נרשמה ירידה דרמטית של כ־95 אחוזים בשטחי הגידול; אך ב־2024, לפי נתוני האו"ם, היבול גדל שוב בכ־19 אחוזים, ועבר בהדרגה לאזורים הצפון־מזרחיים של המדינה – הרחק מהאזורים שהיו בעבר היעדים למבצע הסודי של ה־CIA.

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il