אינטרסים בים: הרווחים של טראמפ מעסקת הצוללות עם קוריאה

אפשר לסמוך על דונלד טראמפ שיכריז על צעד מדיניות דרמטי באופן הכי לא מתאים שיש. הנשיא עדכן את העולם, בחשבונו ברשת החברתית שלו, בכך שדרום קוריאה תקבל טכנולוגיית צוללות בהנעה גרעינית, ושהיא תבנה את הצוללות במספנות שרכש תאגיד האנווה הקוריאני בפילדלפיה שבארה"ב. ההכרזה שוות ערך לכך שפוטין יכתוב בפייסבוק שרוסיה מסרה לאיראן טילים בליסטיים בין־יבשתיים. דרמטי.

מבחינת הקוריאנים, זוהי הצלחה מדינית מסחררת שתביא לשינוי משמעותי במאזן הכוח בחצי האי. דרום קוריאה מנסה להשיג את הטכנולוגיה מארה״ב כבר שלושים שנה, כדי להתמודד עם האיום התת־ימי מצד צפון קוריאה, המפתחת צוללות חמושות בכלי נשק גרעיניים. דרום קוריאה גם מודאגת מן הצי הסיני המתעצם. צוללות בהנעה גרעינית הן שקטות יותר, חשאיות יותר ובעלות טווח גדול יותר מאשר צוללות דיזל־חשמל. הן לא צריכות לעלות לפני המים כדי לאסוף אוויר, ויכולות לשהות חודשים ארוכים מתחת למים. צי צוללות קוריאניות כאלה יאפשר לסיאול לשמור על נוכחות ימית חשאית במים הטריטוריאלים שלה, אך גם לפעול הרחק מנמלי האם בחצי האי הקוריאני. למה שירצו לפעול במרחק? זה כבר עניין שקשור לאינטרס האמריקני.

הברית הימית מתרחבת

בכל תרחיש מלחמה בין ארה״ב לסין, הצי של שתי המדינות יהיה כוח מכריע. הזירות היבשתיות במזרח אסיה מופרדות זו מזו במאות ואלפי קילומטרים של מים. טאיוואן היא אי, וכך גם הפיליפינים, אוקינוואה וגואם. מי שישלוט בים או ישלול מן היריב את השליטה בים כנראה ינצח.

המבנה הגיאוגרפי של החוף הסיני יוצר נקודת חולשה קריטית שארה״ב יכולה לנצל. הימים בחוף סין ״סגורים״, והמעבר מהם לאוקיינוס השקט נעשה דרך ארכיפלגים של איים בשליטה אמריקנית. ימים כאלה הם זירה אידיאלית ללוחמת צוללות, שיכולות לארוב במצרים חשובים או לצוד את האויב קרוב לחופיו. האי טאיוואן, לדוגמה, מרוחק רק כ־250 ק״מ מן החוף הסיני. האי קיושו ביפן, המארח בסיס ימי אמריקני, רחוק רק 800 ק״מ משנגחאי. אם האמריקנים יצליחו למלא את הימים הקרובים לסין בצוללות בהנעה גרעינית, שלהם או של בעלות הברית שלהם, לבייג׳ינג תהיה בעיה אסטרטגית קשה. הצוללות הללו יעשו שמות בצי המלחמה ובצי הסוחר הסיני, יסבכו את הפלישה לטאיוואן, ויסבו נזקים כלכליים כבדים לסין התלויה בייצוא מוצרים ובייבוא חומרי גלם ואנרגיה.

דרום קוריאה אינה המדינה הראשונה במזרח אסיה שתקבל טכנולוגיית צוללות בהנעה גרעינית מן האמריקנים. צוללות אמריקניות הובטחו לאוסטרליה עוד בספטמבר 2021, במסגרת הברית המשולשת AUKUS (אוסטרליה־בריטניה־ארה״ב). יפן שוקלת לפתח צוללות בהנעה גרעינית משלה, וכנראה תבקש מארה״ב גישה לטכנולוגיה בעקבות העסקה עם דרום קוריאה. כך, סביב סין יתייצבו שלושה ציי צוללות – חלקם במרחק שיִט קצר מן הנמלים המרכזיים של סין.

אמריקה לפני הכול

ארה״ב לא רק מוסרת טכנולוגיה אלא גם מקבלת השקעה. לאמריקנים יש היום חוסר אדיר ביכולת בניית הספינות שלהם, והמספנות האמריקניות אוחזות רק ב־0.1 אחוזים מיכולת בניית הספינות העולמית. לשם השוואה, סין מחזיקה ב־53 אחוזים מנפח הייצור במספנות. דרום קוריאה – 29 אחוזים. ספציפית בתחום הצוללות, ארה״ב אמורה לייצר בכל שנה שתי צוללות גרעיניות לטובת הצי שלה, אך בפועל מייצרת רק 1.2 צוללות בממוצע. הדבר יצר עיכוב משמעותי בתהליך הרכש של הצי האמריקני, ועכשיו נמצאות בתור עוד שלוש עד חמש צוללות שארה״ב התחייבה לספק לאוסטרליה במסגרת AUKUS. האוסטרלים לא אופטימיים שהם אי פעם יקבלו את הצוללות.

אם כך, האם מאחורי ההכרזה הדרמטית מסתתרת מציאות אפורה, שבה דרום קוריאה פשוט תצטרף לרשימת המתנה מתארכת ממילא? לא בהכרח. דרום קוריאה התחייבה להשקיע בעצמה בתעשיית הספנות האמריקנית, ורכשה את מספנות פילדלפיה דרך האנווה אושן (שווי שוק: כ־30 מיליארד דולר), הזרוע הימית של קבוצת האנווה הקוריאנית. העסקה נועדה לפיכך לא רק להביא כסף להרחבת תעשיית הספנות האמריקנית, אלא גם להשיב לארה"ב ידע וניסיון שאבדו.

מה שממשל טראמפ עושה כאן הוא ״אמריקה תחילה״ בסבסוד בעלות הברית של אמריקה. הן מתבקשות להשקיע בתעשיות אמריקניות, ובתמורה מקבלות הטבות כמו טכנולוגיה ביטחונית רגישה. כשהדרום קוריאנים ייצרו את הצוללות שלהם במספנות האמריקניות שרכשו, הם ילמדו את האמריקנים את אומנות בניית הספינות, ויכשירו רתכים ומהנדסים שיהיו זמינים לאחר מכן לפרויקטים נוספים. טראמפ ממנף את הצורך הביטחוני הקוריאני כדי לחזק את ארה״ב, וזה בסופו של דבר יתרום עוד לביטחון של דרום קוריאה ולביטחון מזרח אסיה בכלל. כל הצדדים מנצחים – חוץ מהסינים.