מי נגד מי | EPA

צילום: EPA

ייתכן שהצי האמריקני לא מכוון נגד הקרטלים, המטרה המרכזית יושבת בבירת ונצואלה. ניקולס מדורו, הרודן במדינה הסוציאליסטית המרדנית, צופה בחשש בכוחות האמריקניים המשייטים מול חופי ארצו

תוכן השמע עדיין בהכנה...

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע לפני כשבוע שספינת מבריחים ועליה 11 ״מחבלים״ הושמדה בתקיפה של הצבא האמריקני. לטענת טראמפ, הספינה נשאה סמים לשוק האמריקני, ולכן יורטה בים הקריבי. השימוש הזה בכוח צבאי נגד מבריחי סמים במרכז אמריקה הוא חסר תקדים. בעבר ארה״ב שלחה כוחות סיור ומעצר כדי למנוע הברחות, אך חיסול של ספינת מבריחים בעודם על הסיפון, ללא התרעה מוקדמת וללא ניסיון לעצור את המבריחים, הוא תקדים ברור - והשאלה היא אם זה תקדים שישרת את האינטרס האמריקני.

מה ממשל טראמפ מבקש להשיג? לארה״ב יש בעיית סמים, במיוחד הסם פנטניל. ב־2023 לבדה, יותר מ־70 אלף אמריקנים מתו ממנת יתר של הסם. ב־2024 ו־2025 חלה ירידה במספר המתים, אך הוא עדיין גבוה. ממשל טראמפ החליט להיאבק בהברחת הסמים למדינה באמצעות שני צעדים. הצעד האחד: הממשל הטיל מכסים על מדינות שנכשלות, לדעתו, למנוע את ההברחה של פנטניל או הכימיקלים המשמשים בייצורו. לדוגמה, מכס בשיעור 20 אחוזים הוטל על סין משום שהיא המקור המרכזי של חומרי גלם בייצור פנטניל. הצעד השני היה ההגדרה של קרטלי סמים כ״ארגוני טרור״, הגדרה שפתחה בפני הממשל מערכת של כלים פיננסים, משפטיים וצבאיים כדי להתמודד עם הקרטלים. לדוגמה, ארה״ב יכולה לתבוע כל מי שמקבל כסף מהקרטלים הללו או עוזר להם, ללא קשר לטיב הפעולה. במקרים קיצוניים היא תוכל לקבוע שמדינה שאינה אוכפת את הדין על הקרטלים הללו היא ״תומכת טרור״, ולהצדיק סנקציות נגדה.

טראמפ, השבוע | אי.פי.איי

טראמפ, השבוע | צילום: אי.פי.איי

התוצאה הדרמטית ביותר של המהלך הזה הוא פתיחת האפשרות להפעלת כוח צבאי ישיר נגד הקרטלים, או נגד מדינות החשודות בתמיכה בהם. ב־2001 ארה״ב יצאה ל״מלחמה העולמית בטרור״; ב־2025 היא יכולה לצאת ל״מלחמה עולמית בפשע המאורגן״, או לכל הפחות מלחמה מקומית בו, בדרום אמריקה ובמרכזה. הממשל כבר הכפיל את מספר הספינות בים הקריבי, כולל צוללת גרעינית, וה־CIA שולח טיסות סיור מעל מקסיקו. בניו־יורק טיימס דווח בתחילת אוגוסט שטראמפ חתם על צו סודי המורה לצבא האמריקני להתחיל לפעול נגד קרטלים באמריקה הלטינית.

אפשר להסיק בסבירות גבוהה שהשמדת ספינת המבריחים נועדה להוכיח שהממשל לא רק שולח כוחות אלא גם מוכן להשתמש בהם. הממשל מנסה להרתיע את הקרטלים והמסר ברור: אם תנסו להבריח סמים לארה״ב, אתם תמותו. בלי אזהרה, בלי מעצר, בלי סיכוי לשחרור מוקדם מן הכלא.

האופציה הצבאית

אבל האם בשביל זה זקוקים האמריקנים לספינות מלחמה, כולל אוניות סער אמפיביות וצוללת גרעינית? לצורך הברחות הקרטלים משתמשים בספינות קטנות ומהירות, במטוסים קלים ולעיתים רחוקות בצוללות קטנות. שליחת צי מלחמה אדיר נגד מטרות כאלה הוא כמו שימוש בגדוד שריון כמשטרת תנועה. הסבר אפשרי אחד הוא שטראמפ אוהב לעשות הכול בגדול, ועם תשומת לב תקשורתית. הוא הבטיח לבוחרים שייאבק בקרטלי הסמים, והנה הוא נאבק בהם - עם צי מלחמה גדול בים הקריבי.

אבל ההסבר האחר מעניין יותר. ייתכן שצי המלחמה לא מכוון נגד הקרטלים, או לפחות לא רק נגדם. המטרה המרכזית יושבת בקראקס, בירת ונצואלה. ניקולס מדורו, הרודן במדינה הסוציאליסטית המרדנית, צופה בחשש בכוחות האמריקניים המשייטים מול חופי ארצו. ספינת המבריחים שחוסלה יצאה מוונצואלה, ולטענת ממשל טראמפ הופעלה בידי חברים בארגון "טרן דה ארגואה", ארגון פשע שבסיסו בוונצואלה. הממשל גם מאשים את משטר מדורו במעורבות בייצור סמים ובהברחתם.

מדורו הוא קוץ בעינה של ארה״ב. הוא ממשיך את המדיניות האנטי־אמריקנית של קודמו הוגו צ׳אבז, ומשמש בסיס דרום־אמריקני ל״ציר הרשע״ של רוסיה, סין ואיראן. על־אף הסנקציות הכלכליות הכבדות נגד ונצואלה, מדורו לא שינה את המדיניות האנטי־אמריקנית שלו. לפי הערכות, ונצואלה מארחת פעילות מודיעין וטרור של איראן וחיזבאללה, ואף התעניינה ברכישת טילים איראניים שיוכלו לאיים על ארה״ב.

טראמפ כבר ניסה להיפטר ממדורו בכהונתו הראשונה, ואף תמך במנהיג האופוזיציה חואן גואידו ב־2019. אולם הממשל סירב להפוך את התמיכה להתערבות צבאית, ובניסיון ההפיכה נגד מדורו באותה השנה נמנעה ארה"ב משליחת כוחות צבא לעזרת האופוזיציה. ניסיון ההפיכה נכשל.

נשיא ונצואלה מדורו | איי. אף.פי

נשיא ונצואלה מדורו | צילום: איי. אף.פי

ייתכן שעמדתו של ממשל טראמפ כלפי ונצואלה שונה כעת, משתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא המעורבות של משטר מדורו בתחום הסמים. משרד האוצר האמריקני הטיל בסוף יולי עיצומים על "קרטל השמשות", שהמשרד טוען שמדורו עומד בראשו. ייתכן, אך זה לא ידוע. מה שידוע הוא שאנשי צבא בכירים בוונצואלה מעורבים בהברחת סמים באזור הים הקריבי ואמריקה הלטינית. הצבא בוונצואלה מושחת עד העצם, וסחר בסמים הוא עוד מקור הכנסה מניב.

הסיבה השנייה היא מרקו רוביו, שהוא מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי גם יחד - שילוב עוצמתי, שהאחרון שהחזיק בו היה הנרי קיסינג׳ר המנוח. עוד בימיו בסנאט חתר רוביו להגברת הלחץ על ממשל מדורו, כולל ביצירת האפשרות לפעולה צבאית. בריאיון בספרדית ב־2018 הוא תמך בשימוש בצבא האמריקני כדי להיפטר ממדורו, לטענתו משום שהמשטר הפך ל״איום על הביטחון הלאומי״; והמצב לא השתפר מאז 2018.

אז מה ארה״ב מתכננת לעשות עם צי המלחמה הגדול שלה בים הקריבי? אולי כדאי שנתחיל במה שהיא יכולה לעשות. לצי האמריקני באזור יש עשרות טילי טומהוק שיוכלו לתקוף מטרות בכל רחבי ונצואלה ממרחק בטוח. ארה"ב תוכל להשמיד מערכות הגנה אווירית ומרכזי שליטה ובקרה, וכך לפתוח את השמיים לחיל האוויר האמריקני. אפשר לשלוח מטוסי אף־35 לתקוף מטרות הקשורות לסחר בסמים, וגם מטרות צבאיות ופוליטיות.

אם זה לא יספיק, ספינות הסער האמפיביות הנושאות יחידות נחתים יוכלו לפלוש לאדמת ונצואלה דרך הים. האפשרות הזאת נראית קלושה, לנוכח החשש מהסתבכות במערכה ארוכה ובשל הסיכון לחיי אדם, אבל האפשרות קיימת.

אז כן, לאמריקנים יש יכולת להסלים בהדרגה נגד מדורו עד כדי פלישה. הם כנראה מקווים שהאיום לבדו יביא את משטר מדורו לשנות את יחסו לסוחרי הסמים, או יעודד גורמים בצבא ליזום הפיכה נגד מדורו, ואולי אף להסגיר אותו לארה״ב תמורת הפרס על ראשו. מי שיסגיר אותו יקבל 50 מיליון דולר, לאחר שהממשל האמריקני הכפיל את הפרס על ראשו של מדורו בחודש אוגוסט.