ליל קיץ רגוע עבר על 12 האנשים ששהו על סיפון היאכטה הבריטית "מדלין". כבר שמונה ימים הם שטים בים התיכון, מאז צאתם מנמל קטאניה שבדרום איטליה לעבר היעד הסופי, עזה, כשבאמתחתם סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה.
185 קילומטרים מחופי עזה, השקט נפסק באחת. כמה כלי שיט של חיל הים הישראלי התקרבו ליאכטה והקיפו אותה. לוחמי שייטת 13 השתלטו עליה במהירות, בלי כל התנגדות. "יאכטת הסלבריטאים" כינו בישראל את המשט, בגלל נוכחותה של פעילת האקלים השוודית גרטה טונברג, שהייתה הפנים של המשט והביאה לסיקור תקשורתי נרחב. "היאכטה טוענת כי היא מספקת סיוע הומניטרי", אמרו במשרד החוץ, "אבל זה גימיק תקשורתי ליחסי ציבור. יש בה אספקה בכמות פחותה ממשאית אחת. זו יאכטת סלפי". לאחר ההשתלטות קיבלו הפעילים מהחיילים כריכים ומים והובלו לנמל אשדוד. שם הם נחקרו, צפו בסרטון הזוועות משבעה באוקטובר בהוראת שר הביטחון ישראל כ"ץ, ולאחר מכן גורשו.
למרות הנרטיב שהתקבע בעולם, שלפיו מדובר במשט ספונטני של פעילי שמאל, זכויות אדם ואקלים מרחבי העולם, תחקיר של ארגון "עד כאן" חושף כיצד הפכו המשטים לאסטרטגיה סדורה ומתוכננת בדחיפה של ארגון חמאס. התחקיר מגלה כי הקמפיין מתנהל בחסות ארגוני זכויות אדם, פעילי שמאל ואנשי חברה אזרחית, אך מאחורי הקלעים פועלת מפקדת חמאס באירופה. המטרה איננה אספקת סיוע לתושבי הרצועה, ועל כך יעידו כמויות הציוד הקטנות על סיפון המשטים שנתפסו, אלא יצירת דה־לגיטימציה מתמשכת לישראל.
גרטה טונברג | צילום: אי.פי.איי
ההזנקה של סבב המשטים הנוכחי התרחשה כבר באוגוסט 2023, חודשיים לפני המלחמה, אז יצאה מנמלי נורווגיה סירת דיג קטנה בשם "חנדלה". המטרה המוצהרת הייתה לשוט באירופה לשם גיוס תרומות ופעילות הסברה, אולם הסירה עצמה לא התקרבה לחופי ישראל, ונוסעיה הצהירו שלא ינסו לשבור את המצור עד שייווצר "חלון בטוח". כבר אז הובן כי העניין איננו ההפלגה עצמה אלא מה שקורה סביבה – עצרות, הפגנות, נאומים על הרציפים, וכלי תקשורת בינלאומיים שמסקרים כל תזוזה ואמירה נגד ישראל.
השלב הבא התרחש באפריל 2024, כאשר תוכנן לצאת מאיסטנבול משט גדול בהובלת ארגון IHH הטורקי - שמוכרז בישראל ובמקומות נוספים ארגון טרור – בהשתתפות זאהר אל־ביראווי, האיש שמנהל בפועל את מפקדת חמאס באירופה. המשט נועד לכלול שלושה כלי שיט, בהם הספינה "אקדניז", ולמשוך תשומת לב עולמית. בעקבות לחץ דיפלומטי כבד מצד ישראל, המהלך בוטל. הביטול לא החליש את המארגנים, ואף העצים את תחושת הנרדפות והציג את ישראל כמדינה המונעת פעילות הומניטרית.
שנה לאחר מכן, במאי 2025, המערכה עלתה מדרגה. ספינת הנוסעים הטורקית "קונסיונס" נרכשה בידי "קואליציית משטי החירות" ויצאה מאיסטנבול, אלא שעל פי דיווחי המארגנים היא הותקפה באמצעות מל"ט במים בינלאומיים ליד מלטה. הספינה נאלצה לחזור לנמל, והמארגנים ייחסו את התקיפה לישראל. אף שלא הייתה כל הוכחה רשמית לטענה הזו, האירוע צבר כותרות בעולם. ימים לאחר מכן נצפה אל־ביראווי בנמל קטאניה שבאיטליה, כשהוא מפקח על הטענת ספינה נוספת ומצהיר כי "הדרך רק מתחילה".
כך הגענו למשט "מדלין" עם גרטה טונברג, שהוכרה כסמל של מאבק האקלים והפכה לפתע לפנים של המאבק הפלסטיני. הספינה נשאה מטען קטן וסמלי, וחשיבותה הייתה נעוצה בהצגת ישראל כמדינה תוקפנית ש"חוטפת" פעילי זכויות אדם. בחודש שעבר יצא לדרך משט "חנדלה השני", שעליו השתלטו לוחמי צה"ל בליל 26 ביולי. שוב נשמעו טענות על "פיראטיות ישראלית בים הפתוח", ושוב פורסמו בעולם כותרות שעסקו בישראל ולא בסיוע הצנוע שנשאה הספינה.
בתוך כך, ב־22 ביולי ובעיצומו של "קמפיין ההרעבה" החמאסי, הכריז הפרלמנט האיראני כי ישלח בעצמו אוניית סיוע לעזה וינסה לגייס לעניין מדינות מוסלמיות נוספות, תוך הפעלת לחץ על מצרים וירדן. ימים ספורים לאחר מכן הסכימה ישראל לחדש את הצנחות הסיוע ההומניטרי, בהובלת קהיר ורבת־עמון.
"עשרות ספינות בדרך"
מחלקת המחקר של ארגון "עד כאן" ביצעה תחקיר עומק לאורך שנים שהתחקה אחרי מסלול המשטים, מקורות התקציב והדמויות המרכזיות. מהתחקיר עלה כי במרכז הנושא עומדים כמה בכירי חמאס שרוב הזמן נשארים בצללים ומפעילים את אותם פעילי זכויות אדם. האיש הדומיננטי הוא זאהר אל־ביראווי, יליד 1961 מהכפר עסירה א־שמאלייה שליד שכם. הוא עבר לרצועת עזה בתחילת שנות התשעים, ולאחר שנים אחדות נשלח מטעם השייח' אחמד יאסין להקים את "חמאס אירופה" בלונדון. מאז הוא חי בבריטניה ונחשב לאחת הדמויות המרכזיות במפקדה. בעבר שימש יו"ר המסגד בלידס, שם נשא דרשות קיצוניות על ג'יהאד והקרבה עצמית נגד ישראל, ואף התייחס לפיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו כפעולה לגיטימית.
ישראל הכריזה עליו כפעיל חמאס כבר ב־2013, אך אל־ביראווי ממשיך להוביל את קואליציית ארגוני המשטים ולשמש דמות בולטת בקמפיין הדה־לגיטימציה לישראל. הוא חבר בשורת גופים שהוכרזו על ידי ישראל "התאחדות בלתי מותרת", כמו "הקמפיין האירופי להסרת המצור על רצועת עזה" ו"המועצה ליחסי אירופה־פלסטין", ומשמש הדובר והפנים של פעילויות רבות נגד ישראל שיוצאות מבסיסי חמאס באירופה.
לצד כל זה, אל־ביראווי פעיל מאוד בפרלמנט הבריטי. הוא עבד שנים במפלגת הלייבור, ומקיים חברות קרובה עם מנהיגה לשעבר ג'רמי קורבין. במקביל הוא יושב ראש של ארגון־הגג FFC, "קואליציית ארגוני המשטים". באתר האינטרנט של חמאס מוגדר אל־ביראווי "יושב ראש צעדות השיבה" - אותן תהלוכות שבמסגרתן הגיעו מאות אלפי אנשים לגדר הגבול של עזה עם ישראל, עניין שלפי התחקירים הפנימיים בצה"ל הביא לשחיקת ההגנה על הגבול לאורך התקופה, עד לשבעה באוקטובר.
גלעד אך | צילום: אריק סולטן
לפני כשלושה שבועות הוקם ארגון Global Sumud Flotilla, ופעיליו הודיעו ברשתות החברתיות על "הניסיון הגדול אי פעם" לשבירת המצור, באמצעות עשרות ספינות ומשתתפים מ־44 מדינות, שיצאו מנמלים בספרד ב־31 באוגוסט; ארבעה ימים לאחר מכן יצטרפו אליהם עשרות ספינות נוספות מתוניסיה וממקומות אחרים. בראיונות שהעניק אל־ביראווי לתקשורת הערבית הוא הצהיר על "שליחת עשרות ספינות בחודשים הקרובים", וציין כי 6,000 אנשים כבר נרשמו למשט, וכי מלבד אירופים ישתתפו בו פעילים ממלזיה וממרוקו. בכנס גדול שנערך בתוניסיה בתחילת החודש השתתפו נציגים של "חמאס אירופה", בהם מוחמד קוטש, שלפי הערכות משרד התפוצות הישראלי היה ממובילי הפוגרום נגד אוהדי מכבי תל־אביב באמסטרדם ב־2024.
לצידם פועל אמין אבו־ראשד, המכונה אבו־אבראהים, שנולד ב־1967 וגדל במחנה הפליטים שתילה בלבנון. כיום הוא מתגורר בהולנד ונחשב דמות בולטת בקידום האינטרסים של חמאס באירופה. אבו־ראשד עמד בראש ארגונים פרו־פלסטיניים רבים, ביקר בעזה ובסוריה במסגרת "פעילות צדקה", וב־2019 אף השתתף בצעדות השיבה ליד גבול הרצועה, שם הוכתר כשגריר של רצון טוב מטעם משרד החוץ של חמאס. גם הוא הוכרז בישראל כפעיל מפקדת חמאס אירופה. הוא נעצר במעצר מנהלי בהולנד בגין העברות כספים שלו לחמאס, ולפני כמה חודשים הוכרז בארצות הברית כאיש חמאס וטרוריסט. מאז הוא שומר על פרופיל נמוך יחסית בהשוואה לאל־ביראווי, שדואג להופיע בכל האירועים ולנאום בהם.
דמות נוספת היא רשאד אל־באז, אחד ממארגני משט "מדלין", שמציג עצמו כחלק מ"הברית הבינלאומית לשבירת המצור על עזה". בפועל מדובר בארגון שהוקם בידי אנשי חמאס אירופה. בעבר הוא הוביל את שיירות הסיוע מאירופה למצרים ודרך מעבר רפיח לעזה, שהתקיימו עד פברואר 2023. בפעם האחרונה הוא התקבל על ידי בכיר חמאס ראזי חמד, יועצם לשעבר של אסמאעיל הנייה ואחמד ג'עברי, שהיה רמטכ"ל הארגון. היום הוא ממונה מטעם חמאס על המשא ומתן בעניין החטופים, וזכור מאמירותיו הרבות אחרי שבעה באוקטובר, כמו "ישראל היא מדינה שאין לה מקום על אדמתנו, זו מדינה שאנחנו רוצים להוריד".
התחקיר מתאר כיצד אל־ביראווי ושאר בכירי חמאס אירופה פועלים בכסות של ארגונים אזרחיים, אך בפועל ממלאים תפקיד מפתח בהכוונה, מימון ותיאום של הפעילות התודעתית והמבצעית של חמאס בזירה הבינלאומית – ובעיקר ביוזמות המשטים לעזה. כך, בכל הכנסים והראיונות סביב המשט של יאכטת "מדלין" בהשתתפות גרטה טונברג, אל־ביראווי נצפה לצידה כשכל הנוכחים עוטים כאפיות לצווארם. בתמונות דומות נראים בכירים נוספים שהצטלמו עם פעילי המשטים. לפי התחקיר, אל־ביראווי משך בחוטים מאחורי הקלעים. הוא תיאם את מעבר המשטים בנמלים השונים ובמגוון מדינות אירופיות. בריאיון ל"אל־קודס אל־ערבי" ב־29 ביולי אמר אל־ביראווי כי "מה שקרה עם 'מדלין' הוכיח שהפעולה הלא אלימה מטרידה את הכיבוש יותר מהנשק. נמשיך בדרך זו ונשלח עשרות ספינות בחודשים הקרובים.
משחקים בתוך הקווים
גלעד אך, מנכ"ל ארגון "עד כאן", מסביר את העלייה במעמדם של אל־ביראווי וחבריו: "בעקבות החיסולים של בכירי חמאס במלחמה, המוקד של חמאס נמצא באירופה, סביב הכנופיה הזאת. אבל למרות הכול, גם אחרי שבעה באוקטובר, ישראל לא נגעה בקודקודים של חמאס אירופה. לא בסנקציות, לא במעצרים ולא בחיסולים. הם דואגים לכסף, לתמיכה לוגיסטית ולתעמולה. הממשלה שלנו צריכה להתחיל להתמודד עם הסיפור הזה".
לדבריו, מעבר לפגיעה באותם בכירי חמאס, מדינת ישראל לא משכילה לפעול כדי לנטרל את המשטים האלה לפני יציאתם לדרך, אלא בוחרת להתמודד רק עם כלי השיט עם הגעתם למים הטריטוריאליים של ישראל. "זה כמו כלב שנובח על המקל שמרביץ לו. בסוף צריך לגדוע את היד שמרביצה, לא את המקל. אתה מגיע לפעילים בקצה, אבל בוא נבין מי מממן אותם, איך אפשר לפגוע בו, מה האינטרסים, מה המניע, מה החיבור לטרור, איך אתה יכול לפעול במדינות היעד, אילו חברי פרלמנט משתתפים, ואילו סנקציות כדאי להפיל להם על הראש.
מפגינים בעצרת פרו־פלסטינית בלונדון, אוקטובר 2023. במרכז (בחליפה משובצת): זאהר אל־ביראווי | צילום: גטי אימג'ס
"הצד השני פועל בצורה יצירתית, הוא לא דופק חשבון. אנחנו כל הזמן הולכים בתוך הקווים, בעוד הם חוצים את הקווים בלי בעיה. משרד החוץ צריך להיות מעורב, צריך להתחיל לעשות תרגילים, לא רק באיראן או מול האיום הפח"עי המיידי. המדינה חייבת להבין שאיבוד לגיטימציה בינלאומית כבר פגע במדינות כמו דרום אפריקה, שקרסה אחרי שהוגדרה מדינת אפרטהייד. אני לא בטוח שאנחנו מאוד רחוקים משם במצב המדיני. זה כדור שלג שהולך ומתעצם, ואם מדינת ישראל תוגדר חלילה כמדינת אפרטהייד - בצורה שקרית כמובן ובלי קשר למה שקורה בשטח - ויתחילו עלינו סנקציות בינלאומיות, זה עלול להידרדר ואני לא בטוח שטראמפ יוכל לעצור את זה. זה רק הולך ומתעצם. כל משט כזה מניב להם עוד תרומות. זה מנגנון תעשייתי שמזין את עצמו. ללא פתרון יצירתי שחותך את הסיפור, הלחץ הבינלאומי על ישראל ילך ויגבר".
אז מה עושים במשטים הבאים?
"שר החוץ וראש הממשלה צריכים לקיים מסיבת עיתונאים ולהראות מצגת שמבהירה את הקשר הישיר בין חמאס למשטים. המידע הזה נמצא בידי המוסד, ואם הם רוצים אנחנו יכולים לעזור להם עם הקלטות סתר מבפנים ודברים נוספים שמצביעים על החיבור, המטרות האמיתיות, האג'נדות והאידאולוגיה האנטישמית. בשלב הבא אפשר להחרים להם את חשבונות הבנק, להטיל סנקציות על כל מי שעולה לספינות האלה, להוציא צווי מעצר נגדם ועוד הרבה דברים. צריך להשיב מלחמה, אבל במקום זה שולחים את השייטת להתמודד עם פעילי זכויות אדם, ובזה נגמר האירוע מבחינת ישראל. זה אוויר, לא עשו שום דבר. אז בסדר, לא נכנסו שני ארגזים לעזה; אין פה שום פעולה יצירתית התקפית, אין התעסקות אמיתית ועמוקה עם הסוגיה.
הפגנה פרו־פלסטינית בפריז, החודש | צילום: אי.פי.איי
"מדובר בשינוי מחשבתי־תפיסתי. הפעולות פשוטות מאוד, רק צריך לרצות לבצע אותן. אם לא נעשה את זה, לצערי אנחנו נלך ונפסיד בזירת ההסברה הבינלאומית. הצד השני יודע היטב לעשות פרופגנדה, זה כמו גבלס בתחילת דרכו. ראינו את מה שהם עשו בשבעה באוקטובר, וכרגע מציגים אותם כלוחמי חופש ולא כרוצחים ומחבלים. אני לא יודע למה מדינת ישראל לא מתמודדת עם התעמולה הזאת. אנחנו זקוקים ללגיטימציה הבינלאומית. אי אפשר להתעלם מזה".
לטענתו, במשט האחרון היו לא מעט פעילים שתכלית השתתפותם הייתה יחסי ציבור. "הם יודעים שתהיה תקשורת ומבינים שזאת ההזדמנות שלהם להתקדם ממקום 150 במפלגה למקום 15. זאת ההזדמנות להבליט את עצמם. הם מגיעים, נעצרים ולא סופגים שום סנקציה. הם חוזרים להיות חברי פרלמנט במדינות ידידותיות כמו איטליה, ספרד וגרמניה, והכול סבבה. עומדת מדינה שיש לה הסכמי סחר עם ישראל, יש לה שגרירות פה, מקבלת מערכת נשק מישראל, ו'נלחמת' מול הצבא שלנו בים עם נציגים רשמיים. והכול במימון של חמאס והאחים המוסלמים. זה מראה רפיסות בזירה הבינלאומית, ואי אפשר להתנהג בה כמו פודל. אנחנו הולכים ומפסידים בתחום הזה.
"צריך לשנות פאזה באירועים האלה. ברגע שיסירו את המסכה ויראאו איך המשטים האלה הם אופרציה של חמאס, נוכל להתייחס לזה כטרור. מדינת ישראל מתייחסת רק לעצירת המשט בים, לא לכל ההתנהלות באירופה סביב המשטים ולכל הסוגיה של חמאס אירופה מאחורי הקלעים. זה מחדל".