המדינה ששמחה וזו שמודאגת: מערכת השיקולים בשכונה של איראן

את אירו־אסיה, היבשת הגדולה בעולם, אפשר לחלק לשני חלקים, כשקו הגבול עובר מהקוטב הצפוני דרך הים הכספי ועד המפרץ הפרסי. ממזרח – אסיה, ממערב – אירופה, ובאמצע – איראן ורוסיה. טהרן יושבת ממש על קו הגבול. איראן היא אחד משני הגשרים היבשתיים המחברים את מזרח אירו־אסיה ואת חופי האוקיינוס השקט למערב אירו־אסיה ולחופי האוקיינוס האטלנטי. לאורך ההיסטוריה היא הייתה ציר כלכלי, פוליטי ותרבותי חשוב, שחיבר בין מזרח למערב. גם היום, מה שקורה באיראן משפיע על מגוון שחקנים חשובים באירו־אסיה, ובדרך זו או אחרת הם ירצו להשמיע את קולם בכל הנוגע לעתידה.

סין: צימאון במזרח

על־אף ההבדלים האידיאולוגיים בין איראן התיאוקרטית לסין הקומוניסטית, לשתי המדינות היה שיתוף פעולה פורה לאורך השנים. לאחרונה בייג׳ינג נעשית אסרטיבית יותר בזירה הבינלאומית, וטהרן גייסה אותה לתמיכה כלכלית אל מול הסנקציות המערביות. כמובן, התמיכה הסינית לא באה מאהבת המן. איראן מציעה נפט זול, דווקא בגלל העיצומים שהטיל נגדה המערב, ונפט הוא מה שהכי מעניין את בייג׳ינג, המבקשת לצמוח. הסינים מעוניינים להבטיח את הזרימה היציבה של נפט מן המפרץ הפרסי, ומלחמת ישראל־איראן היא מבחינתם סכסוך שולי בין ברברים, כל עוד הנפט ממשיך לזרום.

לפיכך, הסינים יעקבו אחר הפעילות האמריקנית באזור, וישאפו ליציבות של משטר האייתוללות. פעולה אמריקנית נגד איראן תעורר חשש בבייג׳ינג שזהו צעד בדרך לסגירת זרם הנפט הזול מהמפרץ הפרסי מזרחה, אל מסופי הנפט ואל בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים בצ'ינגדאו, בדאליין, בשנגחאי ובגואנגג'ואו. אובדנו של המשטר הידידותי במפרץ יפגע בהשפעה הסינית על זרם הנפט הזה. טוב שוושינגטון וירושלים יאזינו לדאגות הסיניות, וידאגו לשכך אותן – ולו כדי שלא יפריעו להשגת היעד החשוב של פירוק האיום על ביטחון המזרח התיכון.

רוסיה: אגרוף בבטן הרכה

רוסיה ואיראן לא חולקות גבול משותף, אבל חולקות אזורי השפעה משותפים – הקווקז, הים הכספי ומרכז אסיה. אנרכיה באיראן תקרין באופן כמעט בלתי נמנע גם על רוסיה, הסובלת גם ככה ממספיק צרות בחזית אוקראינה. כאוס באיראן עלול להביא להתחזקות של בדלנים מוסלמים בקווקז, לגלי פליטים למרכז אסיה, אולי אפילו לטרור בים הכספי – ומוסקבה אינה מעוניינת להסיט משאבים ותשומת לב דרומה בשעה שהעימות עם קייב עדיין בוער.

מצד שני, יש גם חדשות טובות. ראשית, גם אם איראן תיפול רוסיה תוכל להמשיך לייצר בשטחה את הכטב״מים שתכננו המהנדסים האיראנים, המשמשים אותה במלחמתה נגד אוקראינה. שנית, שיבושים בזרימת הנפט יעלו את מחירו, והכלכלה הרוסית היא ממפיקות הנפט הגדולות בעולם - מחיר גבוה יותר פירושו יותר הכנסות. גם אם פוטין הבהיר בפומבי שלא יעמוד להגנת האיראנים, הוא ינסה לתווך בין האייתוללות לטראמפ, להשיג השפעה בשני הצדדים, ולנסות לנווט את תוצאת המלחמה לטובתו.

הודו: שימור ושיפור

אף שממשלת הודו היא ידידה טובה של ממשלת ישראל, גם עם האיראנים יש להודים יחסים טובים, המבוססים על שיתוף אינטרסים. מכיוון שפקיסטן וסין חוסמות את דרכה של הודו למרכז אסיה, ניו־דלהי רואה באיראן את השער לשם, ומקור פוטנציאלי להזרמת אנרגיה.

הודו השקיעה רבות בחיבור נמל צ׳בהאר בדרום איראן למרכז אסיה דרך רשת מסילות ברזל וכבישים. ההודים כנראה ירצו לשמור על ההשקעות שלהם – והחלפת המשטר אינה אינטרס שלהם. מצד שני, אם בתום המלחמה המשטר לא ממש יוחלף אלא ישתנה מעט, ויזכה להקלה בסנקציות, הם יוכלו להדק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם איראן, ולשפר את גישתם לשוק האנרגיה והמחצבים המרכז־אסייתי.

ערב הסעודית: שינוי בתמריצים

הסעודים בחדרי חדרים כנראה חוגגים את המכה שחוטף משטר האייתוללות, אבל אל תצפו שזה יחמם את היחסים עם ישראל. אולי להפך: ללא האיום האיראני, התמריץ הסעודי לנרמל יחסים עם ישראל יפחת. המכה שהנחיתה ישראל על איראן מסמנת את ישראל כמעצמה אזורית, מעמד שמאיים על ההגמוניה הסעודית בקרב אומות המזרח התיכון, ומכאן שסעודיה אולי תרצה לדחוק את ישראל לשוליים, למשל דרך הגברת הלחצים להקמת מדינה פלסטינית בלב ארצנו.

ריאד לא תתקשר אלינו. בהתאם למשטר שישלוט באיראן בסוף המלחמה – משטר אסלאמי מוחלש או דמוקרטיה פרסית חדשה - ייתכן שהסעודים יפנו דווקא לטהרן, בבקשה לשקם את היחסים ולשלב את האיראנים בסדר חדש במפרץ הפרסי, בהובלת הסעודים.

טורקיה: ניצול הזדמנויות

היריבות בין טורקיה לאיראן נמשכת מאות שנים, כל עוד שתי האומות הפנו את עיניהן לעבר הקווקז, עיראק וארץ ישראל. אין סיבה לצפות שהדבר ישתנה. טורקיה תרצה לנצל את החולשה האיראנית כדי לחזק את השפעתה בעיראק, בקווקז ואולי אף במפרץ הפרסי. ייתכן גם שחולשת איראן תעודד את אנקרה לחתור לאיחוד המחוז האזרי של איראן עם אזרבייג׳ן, בעלת בריתה. האזרים בוודאי לא יתנגדו לכך, והטורקים ירחיבו כך את המסדרון שלהם אל הים הכספי ומשאבי האנרגיה שלו.

מתוך מוסף דיוקן שיראה אור מחר (ו) :

מלחמות, מנצחים וכל מה שביניהם // גיליון אסטרטגיה מיוחד