"מתרגש היום כמו לפני שלושים שנה": הכדורסל הישראלי בעיניים של מוטי דניאל

מהרגע שמוטי דניאל פקח את עיניו הפך משחק הכדורסל לחלק בלתי נפרד מחייו. אביו משה ז"ל היה שחקן הנבחרת בשנות החמישים, השתתף במשחקי הלסינקי ובאליפות העולם הראשונה שישראל השתתפה בה, בברזיל 1954. בהמשך הפך למאמן מוביל בכדורסל הנשים. דניאל זוכר את עצמו עם כדור מאז ומעולם, וב־1978, כשהיה בן 15 וחודש, הפך לשחקן הצעיר אי פעם בישראל שמשחק בליגת־העל.

הוא שיחק 21 עונות בליגה הבכירה, ובהן תשע עונות כשחקן מוביל במכבי תל־אביב. בסך הכול זכה בשמונה אליפויות וחמישה גביעים. במקביל, במשך 18 שנה היה חלק בלתי נפרד מנבחרת ישראל, ורשם במדיה 165 הופעות ו־1,213 נקודות. לאורך השנים השתתף פעם אחת באליפות העולם וחמש פעמים באליפויות אירופה. בימים אלה הוא מציין עשור בתפקיד מנהל נבחרת כדורסל הגברים של ישראל. ״במשך שנים רציתי להיות מנהל הנבחרת, כי זה מוסד שאני מחובר אליו מילדות", הוא אומר. "גדלתי כאוהד הנבחרת, בגיל 14 הייתי מקליט שידורי רדיו של משחקי הנבחרת בקלטות. אני לא בנוי היום להיות חלק מקבוצה מסביב לשעון, ולכן מתאים לי לנהל את הנבחרת, שהיא משימה נקודתית של כמה פעמים בשנה. זו זכות להיות חלק מגוף שמייצג את המדינה, שכולו זהות ישראלית, שמגיע לכל מקום במדים הלאומיים, עם ההמנון ועם הדגל. אני מתרגש היום כמו לפני שלושים שנה״.

הערב תחזור הנבחרת לפעילות במסגרת מוקדמות אליפות העולם, כאשר תתמודד מול נבחרתה החזקה של גרמניה. משחק ״הבית״ של ישראל יתקיים בריגה, לטביה, בשל האיסור על אירוח משחקים בארץ. ביום שני תשחק ישראל במשחק חוץ נגד קרואטיה, שיסיים למעשה את השלב הראשון של המוקדמות. ישראל הבטיחה כבר בחודש מרץ השנה, בניצחון כפול נגד קפריסין, את עלייתה של הנבחרת לשלב השני, שיחל באוגוסט. ״אנחנו באים לחלון המשחקים הזה במצב בעייתי", אומר דניאל. "יש לא מעט שחקנים פצועים, מותשים מהעונה ושחוקים מנטלית. ושחקני ה־NBA שלנו לצערי לא קיבלו אישור להשתתף. לפני חודשיים פנו אלינו מהניו־יורק נטס והודיעו שבן שרף ישתתף בליגת הקיץ ודני וולף מחלים מפציעה, ולכן שניהם לא יתייצבו למשחקים. באשר לדני אבדיה, ההודעה הגיעה לאחרונה מהליגה עצמה והיא קשורה לענייני ביטוח בעקבות הפציעה שלו במהלך העונה. מותר לקבוצות NBA להטיל וטו. רצינו שהם יבואו לשחק אבל זה לא בידיים שלנו. אנחנו מקווים שהם יצטרפו לחלון של אוגוסט״.

בשנים האחרונות שחקנים סירבו להתייצב לזימון לנבחרת או ביקשו שחרור, ולדברי דניאל "אין לנו הרבה יכולת השפעה על השחקנים שמגיעים, זה צריך לבוא מעומק ליבו של השחקן. יש כאלה שקשה להם ולא מסוגלים להתגבר על הקושי, יש פצועים שמושבתים. אנחנו פשוט מודים למי שבא.

"צריך לזכור שמאז 7 באוקטובר העומס על השחקנים הישראלים הבכירים גדל מאוד, עם טיסות ומסעות ולילות בבתי מלון. השחיקה כיום אמיתית מבחינת מספר המשחקים והאינטנסיביות שלהם, וגם יש היום מודעות גבוהה יותר לניהול עומסים, בהשוואה לתקופה שלי שבה גם אם הגעת לקצה אמרו לך 'יופי אבל תן עוד קצת'״.

"אני לא מאמין בהענשת שחקן שלא רוצה לבוא לנבחרת, כי להיות שם זו פריווילגיה ולא נכון לרדוף שחקן ולהעניש אותו בקבוצה שלו. אני משתדל להימנע מזה. אם שחקן לא רוצה להיות בנבחרת, מקומו לא שם"

אחד השחקנים הבולטים שחזר לאחרונה לסגל הנבחרת (אך ייעדר בסוף השבוע בשל פציעה) הוא תמיר בלאט, שהתנתק מהנבחרת עקב סכסוך שנבע - כך נראה - מהעובדה שמאמן הנבחרת ארז בית־הלחמי אמר בריאיון שהרכז המוביל שלו יהיה ים מדר. ההתבטאות הובילה לכך שבלאט הודיע על פציעה בכמה התכנסויות, ולמרות ניסיונות פיוס נעדר מאליפות אירופה בשנה שעברה. ״תמיר הוא שחקן טוב ומקומו בנבחרת ישראל", אומר דניאל. "כשדברים לא קורים מסיבות לא מקצועיות זה בהחלט מצער. כל אחד בוחר מה שהוא בוחר, ולפעמים דברים מתגלגלים למקום לא טוב ואנחנו מנסים לתקן. אני תמיד מנסה לפשר בכל מצב וחשוב לי לשמור על כבוד השחקן והנבחרת. אני מנסה לטפל בכל בעיה, אבל לא תמיד מצליח.

"במקרה של בלאט היה צירוף של דברים שהאמנו שנוכל לפתור לפני האליפות, ולצערי לא הצלחנו. גם בתקופה שלי היו שחקנים שלא באו, אבל העולם היה שונה. באופן אישי אני לא מאמין בהענשת שחקן שלא רוצה לבוא לנבחרת. להיות שם זו פריווילגיה, אבל לא נכון לרדוף שחקן ולהעניש אותו בקבוצה שלו, ואני משתדל להימנע מזה למרות שזה כתוב בתקנון. אם שחקן לא רוצה להיות בנבחרת מקומו לא שם. גם היום יש שחקנים שלא יוותרו בשום מצב ואולי אפילו יסכנו את עצמם, אבל הרוב חושבים קודם כול על הקריירה שלהם. זה הזמן של מי שיכול לבוא ולתת כתף, כי אנחנו נפגשים עם שתי נבחרות איכותיות שלא יוותרו לנו. זה יהיה חלון מאתגר״.

הנבחרת פועלת בתקופה של ביקורת רבה נגד ישראל, וקולות רבים קוראים להשעות אותה מפעילות בינלאומית. "מדי פעם אני שומע על פנייה זו או אחרת מצד גורמים שרוצים שזה יקרה. נכון לעכשיו, נמשיך לארח באירופה. אם הכול יישאר שקט אצלנו, השאלה תעלה שוב לדיון בישיבת פיב״א בספטמבר ובה יוחלט אם לשנות את המצב הקיים״.

בשבוע שעבר הסתיימה עונת הכדורסל בליגה הישראלית, בזכייה של מכבי תל־אביב באליפות ה־58 בתולדותיה, אחרי ניצחון בארבעה משחקים בסדרת הגמר נגד הפועל תל־אביב. ״עברנו עונה קשה ובעייתית עם הפסקות, חזרות, שביתת שחקנים ומותו הטרגי של רז אדם, שחקן הגליל והנבחרת, בתאונת דרכים", מסכם דניאל. "אני חושב שהמטרה לסיים את העונה בכל מחיר הייתה נכונה, גם אם נוצרה תחושת כאוס לפרקים כי אישרו להחתים עוד זרים במקום אלה שחששו לחזור. שום דבר פה לא היה רגיל.

"יש לנו עכשיו שלוש קבוצות חזקות, וזה טוב לליגה ואמור למשוך את כולם למעלה. אבל כל אחת  מהן הייתה צריכה להתמודד עם לא מעט קשיים כדי לסיים את העונה. אני מאמין שבעונה נורמלית ומלאה, עם שלוש מעצמות כאלה, שייארחו פה בארץ את היריבות שלהן במסגרות הבינלאומיות, נוכל ליהנות יותר״. דניאל סירב להתייחס להתנהלות השנויה במחלוקת של בעלי הפועל תל־אביב עופר ינאי: ״אני לא כאן כדי לתת ציונים ולהעביר ביקורת על גורמים בכדורסל הישראלי״. 

מה דעתך על העובדה שלמרות הכול מכבי זכתה בסוף בדאבל?

״אני חושב שהעונה בלט מאוד הצד הניהולי במכבי, שהצליחה לשמור על השחקנים שלה בתקופות המורכבות של המלחמה, וכלפי חוץ לפחות לא היה שום אירוע של שחקן שלא רצה להגיע לארץ או ביקש לעזוב. הפועל ירושלים והפועל תל־אביב הגיעו לפלייאוף בסגל חסר, וכאן בא לידי ביטוי הכוח של הניהול במכבי״.

היית שנים במערכת הזאת. עדיין מרגש אותך כשהם זוכים?

״זה תלוי בתזמון - מול מי משחקים ומי הגורמים שמובילים במכבי. בשנים האחרונות יש לי קשר טוב עם מי שמנהל מקצועית את העסק וקל לי יותר להתחבר, בניגוד לשנים אחרות שבהן הייתי מחובר פחות. מכבי סיימה עונה עם הרבה עליות וירידות מקצועיות ביורוליג, אבל בזירה המקומית הייתה יציבה לאורך כל הדרך״.

אתה מרוצה מהתרומה של השחקן הישראלי בליגה?

״לאורך העונה לדעתי היו סדקים במקום הזה אבל ראית בסדרת הגמר שרומן סורקין, ים מדר ותומר גינת תרמו הרבה. יש בהחלט פוטנציאל ואני מקווה שנראה את זה יותר, כי לדעתי זה מעניין יותר את הקהל. הוא פחות מתחבר למשחק של זרים מול זרים״.

עד כמה פוליטיקה מעורבת בעבודה שלך?

״היא לא מרכיב גדול לשמחתי. אם היא הייתה, אני חושב שיש סיכוי גדול שלא הייתי מחזיק הרבה זמן״.

מוטי דניאל נולד, גדל וחי בחולון. הוא בן 62, נשוי, אב לשתי בנות וארבעה בנים, ובמקביל לעבודתו בנבחרת ב־15 השנה האחרונות הוא מנהל תיק לקוחות בחברה בתחום אבטחת המידע והתקשורת. הוא החל לשחק כדורסל באופן מסודר כבר בכיתה ד׳. ״הצטרפתי לקבוצה בחולון עוד לפני שפתחו שם את בית הספר לכדורסל״, הוא נזכר. "שיחקתי עם ילדים שגדולים ממני בשלוש שנים ולא הבנתי מי נגד מי. אחרי שנתיים נפתח בית הספר ושיחקתי עם שכבת הגיל שלי.

"אני מחובר למשחק בכל רמ״ח אברי, רגשית ונפשית. כשיצאתי עם הנבחרת לטורניר גדול הייתי הולך לראות משחקים של קבוצות אחרות, כי אני מאוד אוהב כדורסל. משחק חצי גמר אליפות העולם בין רוסיה ליוגוסלביה ב־1986 היה אחד המשחקים הטובים שראיתי בחיי. אני זוכר מהלכים ממנו עד היום, וזה משחק שהתקיים לפני ארבעים שנה״.

לאחר שבע שנים בקבוצה הבוגרת של חולון החליט דניאל לחתום על טופס הסגר במטרה לעזוב את הקבוצה, ובמקביל הצטרף ב־1985 לקבוצת הכדורסל של מכללת ג׳ורג׳ וושינגטון במשך שנתיים. ״היה לי חלום לראות קצת אמריקה", הוא אומר. "את הקשר הראשוני יצר בשבילי אריה מליניאק, שחיבר אותי עם מכללה בווירג׳יניה המערבית, אבל אז הייתה מכבייה, ועוזר המאמן של וושינגטון וכמה שחקנים הגיעו לארץ ו'ישבו עליי' חזק שאשנה את ההחלטה שלי. שלושה שבועות לפני הנסיעה שיניתי את הבחירה שלי. זו הייתה תקופה חלומית, אחת הטובות שהיו לי בחיים, ואני שמח מאוד שחוויתי את זה.

"מה שקורה בליגת המכללות בשנים האחרונות, עם משכורות עתק ושחקנים שמצטרפים אחרי שהיו כבר מקצוענים או נבחרו בדראפט, הוציא את הדברים שם מכיוון. חשבתי שזה ייעצר מהר יותר, כרגע זה רק מחמיר. אבל אני מאמין שבתוך כמה שנים מישהו יעצור את זה כי אין בזה שום היגיון״.

בתום ההסגר חזר דניאל לישראל והצטרף למכבי תל־אביב. אחרי תשע עונות מוצלחות בצהוב עבר לקדנציות קצרות יותר בהפועל ירושלים ובמכבי ראשון־לציון, המשיך לשנתיים בחולון, ואז סיים את הקריירה במכבי אשדוד בליגה השנייה בגיל 39. ״אני מאוד מרוצה מהקריירה שלי, אפילו שבדיעבד אני מאמין שיכולתי להוציא ממנה יותר״, קובע דניאל. ״היו הרבה נקודות במהלך הקריירה, בצד המנטלי ובצד המקצועי, שאם היה לי אז הידע שיש לי היום אני מניח שדברים היו נראים קצת אחרת. עם השנים נצבר הרבה ידע. אבל אני מביט לאחור בחיבוק ובאהבה״.

דניאל סיים את הקריירה עם 5,165 נקודות, שמציבות אותו בין 15 הקלעים הגדולים בתולדות הליגה בישראל. לאחר הפרישה עבד לתפקידים ניהוליים קצרים בהפועל ירושלים ובנס־ציונה, ובשנה שעברה היה שותף לקמפיין הנבחרת באליפות אירופה, שבו הצליחה לראשונה בכהונתו לעבור שלב. זה היה ההישג הטוב ביותר שלה מאז 2015. ״אני חושב שהובלנו קמפיין טוב, ועם קצת יותר מזל בהגרלה יכולנו אולי לעבור עוד שלב״, הוא מנתח. ״בשורה התחתונה הפסדנו לנבחרות שטובות מאיתנו מקצועית, ואני שמח שעברנו שלב כי זו הייתה המטרה הראשונית, כשברור שתמיד רוצים וחולמים על עוד״.

שון דניאל, בנו של מוטי, סומן בנעוריו ככישרון גדול, היה חלק מהנבחרות הצעירות וזכה בתואר מלך הסלים באליפות אירופה לקדטים ב־2005, אבל בפועל לא הצליח לממש את הפוטנציאל. בגיל 31 הוא פרש ממשחק פעיל וכיום הוא המנהל המקצועי של מכבי שוהם, שלוחה של מכבי תל־אביב. ״אני חושב ששון לא עבר טוב מהנוער לבוגרים, בכל מה שקשור לרמה האתלטית והמנטלית", אומר דניאל. "הוא גדל כשחקן בולט ומסומן, ולכן ברגע שהדברים לא התפתחו לכיוונים שהוא קיווה להם הוא קצת איבד עניין. אבל כל הבנים שלי חיים את הכדורסל, ושלושה מהם משחקים כיום בקבוצות בליגות נמוכות״.

אתה מאמין שהנבחרת תעפיל לאליפות העולם אחרי ארבעים שנה שלא היינו שם?

״זה סוג של חלום. זו הפעם השלישית שאנחנו משתתפים במוקדמות אחרי שנים שלא יכולנו להשתתף. כרגע לצערי אין לנו תנאים אובייקטיביים להצלחה, ואי אפשר להגיד שישראל מיצתה את הפוטנציאל שלה בניסיון להעפיל לאליפות העולם. אני מאמין שיש בנו הרבה יותר״.

איך תעביר יום כיף?

״בים. אעשה מסאז׳, מדיטציה, יוגה. אלך לרקוד. אני לא בנאדם של ריקודים מובנים, אבל אני אוהב לנוע ובעד תנועה. כמה חודשים אחרי תחילת המלחמה שאלו אותי בריאיון למדיה החברתית של מכבי תל־אביב איך אני מתמודד עם התקופה. ציטטתי להם את גלילאו גליליי: 'אף על פי כן נוע תנוע'. חשוב לזוז, להיות בתנועה, לעשות דברים. יום כיף שלי זה יום פשוט שיוקדש לגוף ולנפש״.