"הפלת הממשלה מסוכנת לעם ישראל": שר החינוך מאמין שגיוס חרדים אפשרי

בעיצומה של מתיחות קואליציונית סביב חוק הגיוס, שבימים אלה הופך לאיום על שלמות הממשלה, אנחנו פוגשים את שר החינוך יואב קיש בעודו מדלג בין ישיבות הסדר חרדיות לישיבות המועצה להשכלה גבוהה. זאת במטרה לגבש את אחת מתוכניות השינוי השאפתניות של השנים האחרונות: שילוב הדרגתי אך משמעותי של צעירים חרדים בשירות צבאי, תוך התאמה לאורח חייהם. לפני כשני עשורים היה קיש, יוצא חיל האוויר, ממובילי מחאת המילואימניקים לשוויון בנטל. באותה תקופה, בטרם נבחר לכנסת, שימש גם נציג הציבור בוועדת פלסנר שעסקה בגיבוש חוק חלופי לחוק טל. אבל לדבריו משהו השתנה.

"אגיד לך משהו ברמה האישית", הוא פותח. "אם יש דבר שהשתנה בעשור שחלף, זה שראיתי שאי אפשר להצליח אם לא מייצרים מחויבות לדבר הזה גם במגזר החרדי. הרעיון להנחית ולשלוח צווי גיוס מועד לכישלון. הוא לא יצליח ולא יביא את התוצאה המיוחלת. לכן צריך לבנות מנגנון שיתאים גם לגיוס וגם לחברה החרדית".

"אנחנו צריכים להביא את החטופים, להכריע את חמאס, לטפל באיום האיראני, ולא יכול להיות שבמהלך כל האתגרים האלה נמצא את עצמנו לא מסוגלים לתפקד"

על רקע המגעים שמוביל יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין להעברת חוק גיוס "משמעותי", קיש מעורב בשיחות ותומך לדבריו בקו תקיף אך מציאותי. "אני אומר בצורה ברורה, החוק צריך להביא עשרת אלפים בחורים שיתגייסו לצבא בשנתיים הקרובות. ברגע שזה יקרה, להערכתי הדינמיקה כבר תתקדם". הוא מספר על שיחות שהוא מקיים עם אדלשטיין לאחרונה, בניסיון לגשר בינו ובין עמדות החרדים. "אני אומר ליולי שני דברים. אחד, הבאת את העולם החרדי ואת המנהיגים למקום שלא היו בו בעבר, עם הסכמה לשינוי משמעותי כולל סנקציות אישיות. והדבר השני, אם החוק לא יעבור, בשנתיים הקרובות חרדי אחד לא יתגייס. זה יהיה כישלון מוחלט".

קיש מדגיש את האחריות המוטלת על הציבור החרדי. "אני מדבר עם אנשים בהנהגה החרדית ואומר להם: הצבא השתנה, יש פתיחות. זה פיקוח נפש, ולא יכול להיות שנסתכל אחורה ונגיד שהחרדים הפילו את הממשלה באמצע מלחמה, על חוק הגיוס. זה יעשה נזק ללומדי התורה, לעולם החרדי ולחיבור בתוך עם ישראל. בנקודת הזמן הנוכחית אני חושב שצריך לעשות הכול כדי שיהיה חוק. מהלך אחר יהיה גרוע יותר מכל הבחינות, לכולם".

בעוד אדלשטיין חותר לחוק "חזק ומשמעותי", ואילו החרדים מתנגדים לסנקציות כואבות ומיידיות, קיש מתייצב מבחינתו בנקודת האמצע. "לא ראיתי את טיוטת החוק, אבל אם החרדים רוצים חוק שלא יוביל לגיוס משמעותי של חמשת אלפים בכל שנה, אז אני לגמרי עם יולי. ואם יולי הולך למקומות קשים מדי, ומצד שני יש לו ביד משהו שיביא לגיוס משמעותי, אז יולי - אתה טועה ותתפשר. הלוואי שיגיעו להסכמות. בעיניי זה הדבר הכי חשוב. יש פה אחריות כפולה, גם לאדלשטיין וגם להנהגה החרדית. ויש לכך השלכות של ממש על השאלה אם ננצח את חמאס או לא, השלכות כבדות לעם ישראל. לדעתי, אם יש חוק שמסוגל להביא לגיוס משמעותי של חרדים, צריך להעביר אותו  ולא להתעסק בעוד סנקציה כזו או אחרת. בסוף זה דבר שיבשיל. אני רואה את הציבור החרדי מוכן להגיע לצבא, ואני לא חושב שמה שהחרדים מנסים היום הוא עוד קומבינה למשוך זמן, זה לא המצב. לכן, אם אתה שואל אותי, צריך להגיע לחוק. ואני חושב שיולי צריך להבין את זה. אנחנו לקראת ההצבעה הדרמטית בכנסת, ולא ברור אם נצליח להבשיל טיוטת חוק שאפשר יהיה לקדם או שזה יתפוצץ".

זה נראה כמו סופו של גוש הימין.

"אם תהיה פה הפלת ממשלה, זה ללא ספק אירוע שיזעזע את גוש הימין. אני לא יודע להגיד לאן זה יתפתח, יש היום אחדות משמעותית בקואליציה, והחלטה של החרדים להיפרד עכשיו, עם כל ההשלכות על מדינת ישראל, יכולה להיות דרמטית ומסוכנת למדינת ישראל".

וגם לליכוד.

"יש זהות מסוימת בין הליכוד למדינת ישראל כי אנחנו בשלטון, ואם יהיה טוב למדינת ישראל אז הליכוד יצליח, ואם חלילה יהיה רע למדינת ישראל אז הליכוד יצליח פחות, זה ברור. אבל אני מסתכל קודם על מדינת ישראל. אנחנו צריכים להביא את החטופים, להכריע את חמאס, אנחנו חייבים לטפל באיום האיראני, ולא יכול להיות שבמהלך כל האתגרים האלה נמצא את עצמנו לא מסוגלים לתפקד".

הזכרת את איראן, גם החרדים אומרים שתקיפה באיראן תעצור אותם. אתה מכיר משהו כזה?

"אין שום סיכוי שבגלל הצבעת החרדים יתקפו באיראן. זה לא קשור. האם מדינת ישראל חייבת לוודא שיחד עם המלחמה אנחנו דואגים שהאיום הגרעיני האיראני יוסר ממדינת ישראל? התשובה היא כן. זה בשיח מדיני עם הנשיא טראמפ, שעוד לא ברור אם הוא מצליח או לא. ואם לא, נעבוד בשיתוף פעולה עם ארה"ב לתקיפה וחיסול האיום הגרעיני. בשורה התחתונה עדיין לא ברור לאן הולכים, זה לא תלוי רק בישראל, אבל ברור שישראל חייבת לוודא שהאיום הגרעיני יוסר".

טיפול שורש

על רקע הסערה הפוליטית סביב סוגיית גיוס החרדים, קיש משיק תוכנית לאומית להרחבת ישיבות ההסדר החרדיות - מעשר ישיבות שבהן לומדים כ־800 תלמידים כיום, לכ־25 ישיבות שיכילו 3,000 תלמידים. רבע מהם, לפי התוכנית, יתגייסו לשירות קרבי. "התחלתי את היום בגן־יבנה, בישיבת ההסדר החרדית 'דרך חיים'", משתף השר. "זה מקום מרגש מאוד, הם עושים שם שליחות. אני ממש מרגיש גאווה שאני יכול לקדם אותו. מצד אחד בחורים חרדים עם לימודי קודש ורבנים, עם כל המעטפת של העולם החרדי. מצד שני שיתוף פעולה עם סניף של מכללת אשקלון שמייצר לימודי חול, ופנימייה שמכינה את הבוגרים לצה"ל ולעולם התעסוקה".

כיום ישיבות ההסדר החרדיות מציעות לתלמידיהן מסלולים טכנולוגיים. "עכשיו הוספנו גם גיוס לקרבי", מדווח קיש. "בינתיים כפיילוט, ואנחנו עומדים להשקיע בו הרבה עד שהקרבי יהוו רבע מסך המגויסים. זה יעד ראוי ומכובד, שלפחות נכון להתחיל ממנו. יש פה שינוי שעולה מהשטח, והוא מראה שגם בחברה החרדית יש הבנה שמה שהיה לפני 7 באוקטובר השתנה, וגם בצה"ל יש הבנה. כעת יש לחבר את הדברים האלה יחד, בצורה ששומרת על העולם התרבותי החרדי".

בימים האחרונים הכריז שר החינוך על תוכנית "שורשים" לחיזוק הזהות היהודית והציונית במערכת החינוך. מדובר בשורת צעדים שייכנסו לתוקף כבר בשנת הלימודים הקרובה, ובהם: הגדרת מינימום של שעת לימוד שבועית בתנ"ך, קיום מבחן מיצ"ב בתנ"ך, הגדלת תקציב גפ"ן לזהות יהודית מאחוז לארבעה אחוזים, ומקצוע חדש בשם "בשבילי המורשת". משרד החינוך ישקיע 120 מיליון שקלים בתוכניות זהות יהודית.

מה גרם לך לחזק את התחום הזה עכשיו?

"כשנכנסתי לתפקידי יותר ויותר מקומות התלוננו ואמרו לי שהנושא הזה חסר, כולל לימודי תנ"ך. בנוסף גיליתי שהייתה בעבר החלטה מודעת של מערכת החינוך שלא להיכנס לתחום הזה בגלל המורכבות בין הזהויות בארץ, וברגע שאתה לא נכנס אתה עושה דברים אחרים. למשל שיעורי מולדת, שהיו העוגן והבסיס ללאומיות וציונות ומורשת, הפכו להיות שיעורי אזרחות אוניברסלית ודיברו בהם על דברים אחרים - שחלקם חשובים ואני לא מזלזל - אבל כעוגן מרכזי בבניית הזהות של הנוער זה נעלם.

"עכשיו החלטנו ששיעורי מולדת יהיו רק בנושאי מולדת וחזרה למקורות, ולא אקלים ולא גיאוגרפיה אלא אהבת ארץ ישראל ועם ישראל, דברים שהם חלק מבניית הזהות. אותו דבר בתנ"ך. יש לנו שתי מערכות גדולות, החינוך הממלכתי והממלכתי־דתי. בדתי לומדים את התנ"ך מתוך תפיסה אמונית ושם הלימוד נעשה בהצלחה. בחינוך הממלכתי זה הפך להיות לפי תפיסה תרבותית, ביקורתית יותר ויותר, כאילו אמרו 'בוא נסתכל עליו כעוד ספר', לא כספר הספרים והמורשת של העם היהודי לכל עמי העולם, ולא כאירוע שמכיל את הזהות שלנו כעם, את המסורת והנשמה שלנו".

אתה נוגע פה בחבית חומר נפץ בחברה הישראלית.

"נכון, מה שעשיתי פה זה לשים רף של מינימום, שמתחתיו אי אפשר. כשהגעתי למערכת היו מקומות שאמרו שהשנה לא נלמד תנ"ך אלא בשנה הבאה, ולזה אני לא מסכים. בכל שבוע לפחות שעה. זה לא מספיק אבל זה מינימום נדרש. הכנסתי אותו כמקצוע ליבה, כולל מבחני מיצ"ב בכיתות ו', אני רואה בזה עוגן מרכזי".

יאשימו אותך ב"הדתה".

"כבר אומרים, אלה קיצוניים שלא ממש מטרידים אותי. רוב מוחלט בעם ישראל רוצה את העניין הזה ומבין שהוא נצרך, ואני נחוש לצאת עם זה בכל הכוח ולוודא שזה קורה. נכון, יש קיצונים שרוצים להילחם בזהות היהודית של המדינה, הם לא רבים אבל קיימים, ואנחנו לא נאפשר להם. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. עיתון הארץ כועס? שיכעס".

קיש לא עוצר בתוכנית הזהות היהודית. בימים אלה הוא הנחה לקדם חוזר מנכ"ל עם הנחיות ברורות שיאפשרו להעמיד דוכן תפילין בבתי הספר. "בעיניי מוזר שבכלל צריך להתעסק בנושא הזה. ברור לי שכל ילד יכול להניח תפילין בבית הספר, זה דבר הכי בסיסי, ויש חופש דת במדינת ישראל. לאחרונה נוצרו אירועים לא נעימים בין מנהלים לנוער בעניין הזה, והחלטנו שכל נער יוכל להניח תפילין בכל בית ספר ושזה יהיה ברור בחוזר מנכ"ל. אפשר להציב דוכן תפילין בבית הספר, ומי שירצה - יניח".

אתגר אחר שעומד בפני השר הוא ההידרדרות בלימודי המתמטיקה והמדעים. בחודשים האחרונים דווח על ירידה בציוניהם של תלמידי ישראל ביחס למדינות העולם. מתוצאות מבחן טימס עלה כי במתמטיקה ירדה ישראל מהמקום ה־9 למקום ה־23, ובמדעים למקום 25. מדובר בשפל של 17 שנים.

"יש קיצוניים שרוצים להילחם בזהות היהודית של המדינה, הם לא רבים אבל קיימים, ואנחנו לא נאפשר להם. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. עיתון הארץ כועס? שיכעס"

איפה נכשלנו?

"מערכת החינוך הייתה מאוד מקובעת ולא בנויה לשינויים. עד שמשהו זז או שמעדכנים ספר לימוד לוקח המון זמן, יש מורכבות גדולה ביכולת לקבל שינויים. העולם מתקדם מהר מאוד, קצב השינוי דרמטי והוא הולך ונהיה עוד יותר דרמטי. אנחנו כמערכת חינוך חייבים לשפר את היכולת הזו של קבלת השינוי, וזה מה שניסינו לעשות. שינינו את כל המבנה של המזכירות הפדגוגית ומשרד החינוך, כדי לאפשר התמודדות עם שינויים דרמטיים ומשמעותיים. יש לנו פוטנציאל לתקן ולהתקדם עוד. עדיין יש פערים בחברה הישראלית - בפריפריה, במגזר הערבי ובמגזר החרדי. בארבע השנים הקרובות, במסגרת התוכנית 'ישראל ריאלית', המשרד עומד להשקיע מיליארד וחצי שקלים כדי לצמצם את הפערים האלה".

לדברי השר, "עשינו שינויים ארגוניים במשרד החינוך עם התאמה למבחנים הבינלאומיים, בדגש על כך שבכל בית ספר תהיה השקעה משמעותית בלימודי המדע. צריך להתעסק במדע כבר מהגנים והכיתות הנמוכות, לקחת את הילדים לגנים המדעיים ולעניין אותם. לא צריך ללמוד בשלב הזה נוסחאות, אבל כן לפתח חשיבה מדעית. בנוסף, גם הבינה המלאכותית משפיעה מאוד, ואנחנו מפתחים בכל הכוח את העניין הזה ומובילים בו בהמון תחומים. לוקח זמן עד שרואים שינויים, זה לא זבנג וגמרנו. הבינה המלאכותית תיקח את מערכת החינוך מהר מאוד קדימה, עם הרבה יכולות שלא קיימות בלעדיה. אחד החסמים שאני רואה בדרך אל החברה החרדית הוא היכולת להשתמש בבינה מלאכותית, וזה יכול להגדיל את הפער. אני מוטרד מאוד ממה שחוסר השימוש בבינה המלאכותית יעשה לחברה החרדית".

איך אתה מתמודד עם המחסור העצום במורים?

"זה אתגר גדול בכל המדינות המערביות, ומתברר שהמחסור לא מחולק בצורה אחידה. במגזר החרדי ובמגזר הערבי אין חוסר במורות. במחוזות הצפון והדרום החוסר מצומצם, במחוז מרכז יש חוסר. למה? המשכורת של מורה היא אותה משכורת לפי הוותק והתנאים שלו, לא משנה אם הוא חי בנהריה, בבית־שאן או ברמת־אביב. אבל ברגע שהוא גר באזור שהשכירות בו גבוהה יותר וכך גם עלויות הגנים ושאר ההוצאות, ויש יותר אפשרויות כמו עבודה בהייטק, זה משפיע. לכן החוסר ממוקד באזורים האלה. אנחנו מנסים לתת מענה, כמו רשויות חזקות במרכז שמשתתפות בהוצאות דיור לאנשי הוראה. הקמנו ועדה במל"ג שתפקידה לתת המלצות בנושא. זה אתגר אמיתי".

אם מסתכלים על המגמות, יש ירידה במספר האנשים שהולכים להוראה, זה אומר שבדור הבא יהיה מאתגר הרבה יותר.

"יש פה שאלה אם אתה מוריד את הרף של קליטת אנשים, או שאתה דווקא מרים ומייצר רף מינימום שאומר אני רוצה רמה גבוהה. כשאתה עם חוסר אתה בבעיה. אני לא יודע להגיד לך שהמכללות להוראה ריקות, אבל יש בעיה לקבל מורים ברמה הגבוהה שהיינו רוצים. נקודה נוספת, היום המעורבות של ההורים גבוהה מאוד ומפריעה לחלק מהמורים, ולפעמים יש גם אלימות של הורים כלפי מורים. יש עוד אתגרים שאנחנו מטפלים בהם".

בחודש האחרון התמודדו אנשי המשרד עם משבר גדול, כאשר בעקבות קיצוץ בתקציב המורים - קיצוץ שנעשה בכל המגזר הציבורי עקב הוצאות המלחמה - מורים רבים הכריזו על שביתה לא חוקית ודיווחו על חופשות מחלה פיקטיביות. בתחילה חתם קיש על הקיצוץ בתקציב המורים, אבל בהמשך נתן גיבוי למאבקה של מזכ"לית ארגון המורים יפה בן־דויד.

ההתנהלות שלך באירוע הזה לא הייתה ברורה.

"הקיצוץ נעשה בסופו של דבר. היה דיון בשאלה אילו רכיבים ייפגעו, זה היה אירוע סופר־לגיטימי והוא לא התנהל כי משרד האוצר לא בא לנהל אותו, ואני לא הייתי מוכן שיפגעו ביכולת של הסתדרות המורים להגיע להסכם. ראש הממשלה התחייב ששר האוצר יבוא וישב, וזה לא קרה. צפצפו עלינו. אז אמרתי בואו נפתור את זה במו"מ, וזה מה שקרה עם יפה בן־דויד.

"השביתה הלא חוקית הייתה ביטוי לתסכול בקרב המורים, זה תסכול שאני יכול להבין, הוא מבוסס על דברים כמו עומס התלמידים בכיתות, שחיקה וקושי מול ההורים ועוד. הדרך הייתה נוראית, היא פגעה בסוף במורים ובמעמד שלהם. אז את הדרך של השביתה הלא חוקית גיניתי, אבל מול בעיית המקור, שאנחנו רוצים ללכת לעולם חינוך טוב יותר, הודעתי שאני מקבל את מסקנות ועדת שפירא שמדברת על הקטנת כיתות, מעבר לחמישה ימים וצמצום שעות הלימודים, והסכם חדש עם המורים. זו תוכנית שיכולה לתת מענה לכל הבעיות שאנחנו מדברים עליהן. זה אירוע מורכב שדורש הסכמה של האוצר, המורים, ההורים, השלטון המקומי והמשרד. אנחנו כרגע בדיונים עם האוצר והמורים כדי לראות איך פותרים את זה. אני מאוד מקווה שנצליח".

מורים מתלוננים שמשרד החינוך קיזז שכר בשל היעדרויות לא מוצדקות גם למורים שעבדו בימי השביתה. לדבריהם ניכו שלושה ימים של "היעדרות ללא שכר" למרות שעבדו כל אותו שבוע.

"עוד לא קיזזנו. אם מישהו אומר שהקיזוז לא צודק לגביו צריך לבדוק את זה נקודתית, וזה יקרה רק בחודש הבא. הנתונים לא היו מסודרים, אז הודענו שזה נדחה לעוד חודש".

"הגענו לקו האדום"

בחזרה לזירה הפוליטית. בקרב רבים בציבור, אני אומר לשר, יש תחושה שממשלת הימין המלא מתקשה לקדם מהלכים משמעותיים למרות הרוב הקואליציוני, ושהיא עסוקה בלהטריל במקום בלמשול. מביאים לשולחן נושאים מסוימים שיודעים שלא יעברו, בנימוק ש"הציבור שלנו אוהב את הדברים האלה".

"אני לא מכיר את זה", מגיב קיש. "בגזרה שלי עושים בשביל לעשות, וההטרלות מגיעות דווקא בדמות כל מיני החלטות של יועצים משפטיים ואחרים. אני עסוק בלעשות".

אז כל הצרות קשורות ליועמ"שית, וההצלחות בזכותכם?

"אי אפשר לזלזל בכמות המכשולים העצומים שהייעוץ המשפטי הפוליטי האופוזיציוני עושה לממשלה, נקודה. אני אומר לך את זה כמי שרצה להוביל תוכניות ונתקל. היועצת המשפטית פשוט עובדת בלהפריע לממשלה לקדם את המדיניות שלה, הפוך מתפקידה. מצד שני, כל שר במשרד שלו עושה את המקסימום שהוא יכול".

אנחנו הולכים למשבר חוקתי בסוגיית היועמ"שית?

"שאלה מצוינת. אם אתה שואל אותי, יש דבר אחד שחייב לקרות והוא מינויו של דוד זיני לראש השב"כ. זה אירוע שבליבת הביטחון של מדינת ישראל, ולא יכול להיות שהוא ייחסם על ידי ייעוץ משפטי פוליטי עוין, ולא משנה מה יגידו. בהרבה מקומות הממשלה הבליגה, ומנגד עמדו שלושה אנשים שעשו הכול כדי להזיק לדמוקרטיה הישראלית - גלי בהרב־מיארה והשופטים עמית וברק־ארז - כולל במינוי נציב שירות המדינה לאחרונה, ופיטורי רונן בר. כל המנגנון הזה, ששלושה אנשים שלא נבחרו מסכלים את מדיניותה של ממשלה נבחרת, הוא בעייתי ומורכב. אני מקווה מאוד שבאירוע של מינוי זיני לא נצטרך להגיע לעימות, ואני אומר עוד פעם, לא נוכל לוותר על זה".

ואם בכל זאת הם יעצרו?

"אני אומר לך שהמינוי הזה יקרה, ואני לא רוצה לדבר על אם לא. אני לא חושב שזה תורם לעניין. כך גם הנושא של היועמ"שית וההדחה שלה. אם זה ייעצר בסוף על ידי בג"ץ, אנחנו נצטרך להתכנס ולהחליט מה עושים. אני אומר לך בצורה הכי ברורה, הגענו לקו האדום".

קו אדום בשאלה אם לציית לבג"ץ או לא?

"אני לא רוצה לענות על השאלה הזאת. אתה יכול לשאול אותי עשר פעמים ולא תקבל תשובה".

מבחינה אישית, מהן השאיפות הפוליטיות שלך?

"לקדנציה הקרובה אני רוצה להמשיך להיות שר חינוך. התחלתי בתהליכים עצומים שישפיעו על החברה הישראלית, ואני רוצה לוודא שהדברים קורים ומוטמעים, שכל השינויים שאנחנו עושים בזהות יהודית ובחיבור של מערכת החינוך לשורשים יוצאים לפועל".

לפי הסקרים, בקדנציה הבאה אתם באופוזיציה.

"תלוי את מי שואלים ואילו סקרים ומתי הבחירות. אי אפשר לדעת, יכול להיות שנהיה באופוזיציה. אגב, כבר הייתי באופוזיציה. אני מקווה מאוד שלא נהיה שם, יש לנו הרבה מה להמשיך לעשות. אני לא יודע להגיד מה יהיה, סקרים הם סקרים, אני לא יודע מה יהיה עם הגוש. יש הרבה שאלות. אנחנו לא יודעים באיזו נקודת זמן זה יתפוס אותנו".

מה דעתך על הדיונים במשפט נתניהו בימים אלה?

"אני חושב שכבר הוכח שאין אשמת שוחד, מנדלבליט אמר בזמנו שאם לא היה שוחד הוא לא היה מגיש כתב אישום. בעיניי הכול פארסה שהיה צריך לחדול אותה. אין פה שוחד, אולי סיגרים ושמפניה, ועל זה לא משגעים מדינה שלמה באמצע מלחמה. היו צריכים לצאת להפסקה ולתת לראש הממשלה להתמקד במלחמה. זה נמשך כי יש יועצת משפטית של האופוזיציה, לעומתית. יש לה יכולת לעצור את המשפט אבל היא לא תעשה את זה כי היא לא רואה את טובת ישראל לנגד עיניה, אלא רק איך היא מפילה את הממשלה כשחקנית של האופוזיציה".

התחלת להיערך לפריימריז?

"אנחנו בשנת בחירות, אני מניח שיהיה קשה מאוד להעביר בכנסת ובממשלה את תקציב 2026, יכול להיות שנגיע למרץ 2026 ונתפרק. האם זה יקרה בעקבות החרדים וחוק הגיוס? קשה לי להאמין. בכל מקרה זה יוביל אותנו לתחילת השנה הבאה, אז כמו כולם אנחנו בשנת בחירות ונערכים, לא באטרף יוצא דופן. האתגר הגדול של הליכוד הוא להיות במקום שמסוגלים להמשיך להוביל את המדינה בתוצאה הכי גבוהה שאפשר לקבל".

רבים מהמצביעים שלכם מאוכזבים.

"תמיד יהיו מצביעים מאוכזבים ויהיו חדשים. אנחנו בתקופה לא שגרתית, וכל אחד צריך לשאול את עצמו מי הוא רוצה שיעמוד מול האתגרים".

נתניהו שולט היום בליכוד? חברי כנסת מציגים עמדה עצמאית בסוגיית הגיוס, וח"כ ביטן בולם חלקים מחוק התקשורת שהשר קרעי מקדם.

"הליכוד היא מפלגה פלורליסטית ודמוקרטית. נתניהו הוא מנהיג הליכוד ואני תומך בו גם בבחירות הבאות. אני מניח שהוא יוביל את הליכוד בקדנציה הבאה".