"המשימה השתנתה: לא לכבוש את היעד אלא להחזיר את האנשים הביתה"

תכולת הספרייה הספרייה שלי היא במידה רבה מפת תחומי העניין שלי לאורך השנים. יש בה ספרים רבים על ההיסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל, ציונות, יהדות ותנ"ך, לצד ביוגרפיות, ספרי מנהיגות, חינוך, פסיכולוגיה וספרות ישראלית. יש בה גם ספרים על צבא, מסעות והרפתקאות, אולי משום שתמיד נמשכתי למקומות שבהם אנשים נדרשים להתמודד עם אתגר ולגלות ממה הם באמת עשויים. חלק מהספרים קניתי לאורך השנים, חלק קיבלתי במתנה, ויש ספרים שנשארו איתי מתקופות שונות בחיים. מבחינתי ספרייה אינה אוסף שמסיימים לבנות, היא מעין יומן חיים שלא נכתב לפי סדר כרונולוגי.

שיטת מיון יש בספרייה סדר, אבל לא כזה שספרן מקצועי בהכרח היה מאשר. הספרים מסודרים בעיקר לפי עולמות תוכן: היסטוריה וציונות, יהדות ותנ"ך, מנהיגות וביוגרפיות, חינוך וחברה, צבא, פסיכולוגיה וספרות. בתוך הקטגוריות, הסדר כבר הרבה פחות קפדני. יש גם מדפים שנוצרו באופן כמעט טבעי. ספרים שאני חוזר אליהם נמצאים קרוב יותר ובהישג יד. אני אוהב את העובדה שהספרייה אינה סטרילית. בעיניי, ספרייה ביתית צריכה לשאת סימני חיים: ספר שנשלף, ספר שעבר מקום, ספר עם סימונים והערות, וספר שאתה מחפש ופתאום מגלה על ידו ספר אחר ששכחת את קיומו.

מדף קרוב ללב המדף של אנשים שנדרשו לעמוד במבחן. רק בדיעבד הבנתי שזה החוט שמחבר בין לא מעט מהספרים שאני אוהב. מאז שבעה באוקטובר אני קורא ספרים כאלה מעט אחרת; פחות מעניינת אותי היום השאלה מה אדם אומר על הערכים שלו, ויותר מה הוא עושה איתם ברגע שבו הם עומדים למבחן.

על ארבעה ספרים

טיפות במדבר תקווה בארץ פצועה / חילי טרופר

ידיעות ספרים

הספר הזה קרוב אליי בעיקר כאיש חינוך. אחרי שנים של עבודה עם בני נוער, קהילות ומערכות חינוך, למדתי ששינויים גדולים כמעט אף פעם לא מתחילים במהלך גדול, אלא באדם אחד שמחליט לא לוותר על אדם אחר. אני אוהב את הדימוי שבשם הספר: טיפה בים כמעט נעלמת, אבל טיפה במדבר יכולה להצמיח חיים. כך אני רואה גם את החינוך. מורה שמאמין בתלמיד, מנהל שנותן הזדמנות נוספת, קהילה שמחליטה לקחת אחריות. אלפי טיפות קטנות כאלה הן בסופו של דבר הדרך שבה בונים חברה.

אישה בורחת מבשורה / דויד גרוסמן

הספרייה החדשה

זהו ספר שקשה לי לקרוא רק כרומן. במרכזו אורה, אם שיוצאת למסע כדי לברוח מהבשורה שהיא חוששת שתגיע על בנה החייל. כאבא לילד שהגיע לגיל השירות, וכמי שחי בעצמו את השירות הצבאי ואת מחירו, הפחד הזה נוגע בי מאוד. גרוסמן מצליח לכתוב בעוצמה על המתח הישראלי שבין אהבת המשפחה, הדאגה לילדים והמחויבות למדינה. מאז 7 באוקטובר, המתח הזה קיבל עבורי משמעות נוספת. זה ספר על הורות ואהבה, אבל גם על החיים בארץ שבה הסיפור הפרטי והסיפור הלאומי נשזרים זה בזה, לפעמים באופן שאינו ניתן להפרדה.

אהבת שאול / אלי עמיר

עם עובד

אלי עמיר כותב על ישראל מתוך אהבה עמוקה, אבל בלי לייפות אותה. ב"אהבת שאול" יש אהבה, משפחה, זהות ושייכות, ובתוך כל אלה נמצא גם הסיפור הישראלי. אולי זו גם הדרך שבה אני מרגיש כלפי הארץ הזאת: היא מורכבת, לעיתים כואבת ומלאת מחלוקות, אבל היא הבית שלנו. בעיניי ציונות אינה רק לאהוב את מה שכבר בנינו, אלא להרגיש אחריות למה שעוד צריך לתקן. הספר מצליח לחבר בין אהבה לאדם ובין אהבה למקום ולחברה שבתוכה הוא חי.

אנדיורנס / אלפרד לנסינג

ידיעות ספרים

חוקר הקוטב ארנסט שקלטון יצא לאנטארקטיקה עם משימה ברורה, ואז הספינה נמחצה בקרח וכל התוכנית קרסה. ברגע הזה הוא הבין שהמשימה השתנתה: לא עוד לכבוש יעד, אלא להחזיר את אנשיו הביתה. הוא הצליח להציל את כולם. בעיניי זה שיעור עצום במנהיגות. מנהיג צריך להיות נחוש במשימה, אבל אסור לו להתאהב בתוכנית. במצבי משבר, האחריות לאנשים והיכולת להתאים את המשימה למציאות הן לב המנהיגות. אני חוזר לסיפור הזה שוב ושוב, בעיקר כמפקד ומנהל.