"מתי הפסיקו לדבר עברית בארץ ישראל"

ד"ר יצחק שמעוני (73) בלשן ומומחה לספרות ימי הביניים. לאחרונה ראה אור ספרו "שירי ר' סעדיה אבן דנאן" בהוצאת מכון יד בן צבי

דר יצחק שמעוני | אריק סולטן

דר יצחק שמעוני | צילום: אריק סולטן

תוכן השמע עדיין בהכנה...

תכולת הספרייה אוצר הספרים שלי מאורגן בשלושה ענפים: ספרות עברית וכללית, לשון, ספרות תורנית. רוב הספרות התורנית בסלון, פרוזה קלילה בחדר השינה, ועיקר הספרייה בחדר העבודה. בשל הכמות הרבה, הספרים דחוסים בצפיפות ומגיעים עד לתקרה. בפרפרזה לשירו של ביאליק, "לא זכיתי באור מן ההפקר", אף הספרייה לא באה לי בירושה מאבי. משעה שעמדתי על דעתי רציתי לבנות לי ספרייה. עם השנים הרביתי לי מדפים, עשיתי לי ספרים, הגדלתי את ספרייתי וגדל אושרי. על כל ספר הדביקו נכדיי את האקס־ליבריס שבו מובאה מתוך ספרִי "שירי רבי סעדיה": "לְהָבִין נִשְׁמְעוּ דִּבְרֵי לְבָבִי / לְהַשְׂכִּיל אוֹהֲבַי נִכְתַּב כְּתָבִי / ...וְלִקְבֹּץ מִפְּנִינֵי הַתְּבוּנוֹת / וְזֶה כַּסְפִּי וּמַשְׂכִּיּוֹת זְהָבִי".

מדף קרוב ללב בחיק ספרי השירה נפשי רוגעת. אין חולק על גדולתם של עגנון וביאליק, ולצידם ריה"ל בקודש ובחול, אצ"ג במסריו התנ"כיים והלאומיים, וארון הספרים היהודי. שירי זלדה, סיון הר־שפי, בלה שור ומירון איזקסון נוסכים בתוכי הוויה מופלאה, שבה כוחות קסומים. הקריאה ברשויות של רשב"ג מעניקה ביטוי עמוק להכרה בזמניותו של האדם ולהתחזקות בעבודת הבורא, באשר לפניו האדם "שפל רוח שפל ברך וקומה". התמסרתי גם למנהג קבוע ללמוד את פרשת השבוע. זהו לימוד המתרפק על מכמני השפה ומתחכך עם הרוח, ההיסטוריה, החברה, המוסר, ההגות והאמונה.

שיטת מיון לפי דיסציפלינות: תנ"ך, לשון, ספרות ומדעי היהדות. בתוכן ישנו מיון פנימי כגון מחקרי מקרא, עיון, תיאוריה וביקורת ספרות לפי סוגות וכיוצא בזה, וכן קטלוּג נושאי בתחומים מרובי כותרים כגון חגי ישראל או ספרות עברית קלאסית.

הכי מעניין

על ארבעה ספרים

צל ידו / חיים באר

עם עובד

אני אוהב את כתיבתו של חיים באר, המשלבת בין המסורת היהודית ובין חוויות החולין. ברומן "בצל ידו" נמצא מהלך תיקון מרשים המבקש להתפייס עם אביו שנפטר לפני זמן רב. הפגישות ביניהם מתקיימות באווירה מיסטית בטירה מימי הביניים, שבה דמיון ומציאות מתמזגים בתערובת פלאית באמצעות זיכרונות המצטרפים לקולאז' של חוויות ומחשבות. העלילה נעה בין שני הרומנים האוטוביוגרפיים של באר, "חבלים" (1998) וזה שלפנינו, וביניהם נעה נפשו הרצוצה השואפת לחולל תיקון.

צל ידו

צל ידו | צילום:

עד היום הזה / אמנון בזק

ידיעות ספרים

מגמתו של הספר להראות שהתנ"ך אקטואלי תמיד. המחבר מתמודד עם גישות ביקורת המקרא, תוך שימוש בכלים מדעיים כמו ממצאים ארכיאולוגים או ההבדלים שבין מצוות התורה לחוקי המזרח הקדום. מעבר לכך מודגש העיון בפשוטו של מקרא, מתודה שאינה נחלתו של חקר המקרא המודרני. מעניינות גם ההרחבות בסוגיות נוספות: מגילות מדבר יהודה, תרומת התרגומים, ענייני כתיב וקרי, היחס לדברי אגדה ופולמוס תנ"ך בגובה העיניים – והכול מתוך גישה הרואה במקרא טקסט אלוקי ונצחי.

עד היום הזה

עד היום הזה | צילום:

כי הם חיינו / בלה שור

צבעונים

הספר פותח בתפילה השווה לכל נפש: "אֱלוֹקַי... עוֹזְרֵנִי נָא / לְהָקִים מִשְׁכָּן בְּתוֹכִי / לְהַעֲלוֹת מִתּוֹכִי / תְּרוּמָה לָעוֹלָם". שירי הקובץ מעידים על פייטנות פוסט־מודרנית המעצבת תכנים מהמקרא ומספרות חז"ל במחלצות השיר. כך שוזרת המשוררת מיופייה של תורת בית המדרש, וכך היא הופכת את העבר להווה. השירים מעוררים מחשבה הדורשת עיון אינטרטקסטואלי. לעיתים התכנים מתעמתים עם הגישה המסורתית, ובכל שיר העימות בא לצורך הארת דבר אחר ועכשווי.

כי הם חיינו

כי הם חיינו | צילום:

עיונים בעברית לדורותיה / שלמה מורג

מאגנס

אסופה ממאמריו של פרופ' מורג המיועדים לכל מתעניין, כמו למשל מתי פסקה העברית להיות לשון הדיבור בארץ ישראל. מתברר שבמאה השנייה נותרה העברית מדוברת בכפרים, שחדירתה של הארמית אליהם הייתה מועטת. בתלמוד מסופר על שִׁפחתו של רבי יהודה הנשיא, שידעה מובנן של מילים עבריות שהיו סתומות לחכמים, דבר המוכיח שהעברית נשתמרה אצל פשוטי העם. אף בתגליות ארכיאולוגיות נמצאו כתובות מתקופות בר־כוכבא בעברית משובשת, ראיה לדיבור עברי בפועל. אולם במאה השלישית ואילך שימשה העברית בתפילה בלבד, עד לתחייה הלאומית.

עיונים בעברית לדורותיה

עיונים בעברית לדורותיה | צילום: