בזמן שרבים מבני הנוער מעבירים את החופש הגדול בעבודה, בים או עם חברים, יאיר פרץ (17) מירושלים בוחר לבלות אותו בדרך אחרת. פעם בשבוע הוא וחבריו דופקים על דלת של משפחה שהם לא הכירו קודם, מגיעים לשחק, ללמוד, להקשיב ולבלות עם ילדים שהוריהם מתמודדים עם מחלה קשה, אשפוז ממושך, משבר משפחתי או קשיים נפשיים. לפעמים, הם אומרים, עצם העובדה שמישהו הגיע במיוחד בשבילם היא כל מה שהילדים צריכים.
המיזם שהקים, "קול הלב", לא נולד מרעיון תיאורטי, אלא מתוך סיפור חייו.
כשהיה ילד, אמו חלתה במחלה שהלכה והחמירה עד שנזקקה להשתלת כבד. בזמן שכל תשומת הלב הופנתה, ובצדק, אל מצבה הרפואי, יאיר ואחיו מצאו את עצמם מתמודדים עם מציאות חדשה – כזו שבה ילדים נאלצים להתבגר מהר, לשאת באחריות ולנסות להסתיר את הפחדים שלהם כדי לא להכביד על ההורים.
הכי מעניין
"אני זוכר את התחושה שאף אחד לא באמת שואל מה עובר על הילדים", הוא מספר. "רק כשגדלתי הבנתי שיש עוד הרבה ילדים שמרגישים בדיוק כמוני".
מי שעזרה לו להבין שאפשר להפוך כאב אישי לעשייה הייתה נויה הרשקו, בוגרת תוכנית LEAD ושגרירת התוכנית. הרשקו הפכה את האתגר המשפחתי שחוותה למיזם למען ילדים אחרים, והסיפור שלה הפך עבור יאיר לנקודת מפנה. "הדוגמה האישית שלה הייתה הניצוץ שהוביל אותי להקים את הפעילות", הוא מספר.
במסגרת תוכנית LEAD – המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל – רכש יאיר כלים ביזמות חברתית, בהובלת מיזמים ובגיוס מתנדבים. משם הדרך להקמת "קול הלב" הייתה טבעית: מיזם שמחבר בין ילדים המתמודדים עם משבר משפחתי לבין בני נוער שמלווים אותם לאורך זמן.
כל מתנדב עובר תהליך מיון והכשרה בליווי עובדת סוציאלית, ולאחר מכן נפגש עם הילד אחת לשבוע באופן קבוע. הם משחקים, לומדים, יוצרים ומבלים יחד, אבל מבחינת יאיר, הפעילות עצמה היא רק אמצעי.
"הבנתי שמה שהילדים האלה צריכים יותר מהכול הוא לא עוד פעילות", הוא אומר. "הם צריכים לדעת שיש מישהו שמגיע במיוחד בשבילם. מישהו שמקשיב, מתעניין ופשוט נמצא שם".
לצד הליווי הרגשי, המיזם מסייע גם בצמצום פערים לימודיים וחברתיים שנוצרים בתקופות שבהן ההורים עסוקים בהתמודדות עם מחלה או משבר.
"לרוב הילדים יש הורים שפנויים לעזור בשיעורי הבית, לכוון אותם ולהיות שם בשבילם", מסביר יאיר. "אבל בבתים שבהם ההורים מתמודדים עם מחלה קשה או משבר ממושך, הפניות הזאת לא תמיד קיימת. כאן בדיוק נכנס החונך – כדי לעזור לילד לחזור למסלול ולהרגיש שהוא לא לבד".
יוזמתה של נויה הרשקו | צילום: באדיבות המצולמים
אחד הסיפורים שנגעו בו במיוחד הוא של ילדה בכיתה א', שאמה מתמודדת עם מחלת הסרטן ואביה עם פוסט־טראומה. "היא התחילה לוותר על חוגים ועל דברים שאהבה רק כדי להיות יותר בבית", הוא מספר. "ילדים מרגישים לפעמים שהם צריכים להחזיק את המשפחה. אנחנו באים להזכיר להם שהם עדיין ילדים".
כיום פועל "קול הלב" בירושלים ומלווה כמה משפחות, אך הביקוש גדל בהתמדה. יאיר כבר חושב על השלב הבא – להרחיב את הפעילות לערים נוספות ולגייס עוד בני נוער שיבחרו להקדיש כמה שעות בשבוע למען ילדים שזקוקים למישהו שיהיה שם בשבילם.
מבחינתו, ההצלחה אינה נמדדת במספר המשפחות או המתנדבים, אלא ברגע אחד קטן בסוף כל מפגש.
"אני לא יכול לשנות את המציאות שהמשפחות האלה עוברות", הוא אומר. "אבל אם ילד אחד יחזור הביתה וירגיש שיש מישהו שרואה אותו, מקשיב לו ומאמין בו – מבחינתי עשינו משהו גדול".