"הרגשתי שלא הלך לי טוב, הופתעתי כששמעתי שזכיתי במדליית זהב"

שלום רות, מה שלומך?

"אני מרגישה טוב, עדיין מאוד מתרגשת. רק בשבת קיבלנו את התוצאות ורק ביום שלישי חזרנו לארץ".

זו לא הזכייה הראשונה שלך. לפני פחות מחודשיים זכית במדליית כסף ובתואר הפיזיקאית הצעירה הטובה ביותר באולימפיאדת אסיה. ציפית לזכות בזהב בתחרות הבינלאומית?

"לפני התחרות חשבתי, או לפחות קיוויתי, שאקבל כסף או זהב, כי התוצאות שלי בתחרות האסיאתית התאימו לדירוג של מדליית זהב בתחרות הבינלאומית. אבל אחרי התחרות הרגשתי שלא הלך לי טוב, ולכן הופתעתי כששמעתי שזכיתי בזהב".

מי בישר לך?

"פבל וחן, שניים מהמדריכים שטסו איתנו, באו למלון שלנו בשבת בבוקר, כינסו אותנו ואמרו לנו את התוצאות. אז הבנתי שזכיתי בזהב. בתחרות הזאת מדליית זהב היא לא המקום הראשון היחיד. מדליית זהב מגיעה למי שקיבל מעל ציון מסוים".

איך הגעת לנבחרת?

"יש תוכנית שנקראת 'הנבחרת הצעירה', שהמיונים אליה מתקיימים בכיתה ז' והיא מיועדת לתלמידים בכיתות ח' וט'. הנבחרת הצעירה חושפת את התלמידים לתחום האולימפיאדות. אני שמעתי על הנבחרת הצעירה בבית הספר, כשהגיעו לעשות לנו שיחה על זה. הצטרפתי".

ההכשרה לנבחרת, שאותה מובילים משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, כוללת כמה שלבי מיון, ובסופם נבחרים חמישים תלמידים מכל הארץ, בכל תחום של מדע. ההכשרה של נבחרת הפיזיקה, למשל, התקיימה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. בסופו של דבר רק חמישה תלמידים מכל נבחרת זוכים לצאת למשלחת. איך את עם התחרותיות הזו? זה משהו שבא לך בקלות?

"חברי הנבחרת הצעירה הולכים לתחרויות ארציות. אין כאלה בפיזיקה אבל יש במתמטיקה, שגם בה אני בנבחרת. הלכתי לתחרויות במתמטיקה וכך תרגלתי. בנבחרת עצמה בעיקר לומדים ונבחנים, זה תרגול טוב לתחרות.

"התחרות מורכבת משני חלקים. בחלק הראשון כולם יושבים בחדר ופשוט עושים מבחן של חמש שעות, ובחלק השני יש מבחן מעבדה. בכל שנה המדינה המארחת בוחרת ניסוי או שניים ונותנת לתלמידים לעשות אותו. כל תלמיד יושב ליד שולחן של מטר על מטר בערך ומסביבו קירות לבנים, כך שהוא לא יכול לראות מה תלמידים אחרים עושים. המתחרה צריך לתכנן את הניסוי, לבצע אותו ולעבד את התוצאות, כל זה בחמש שעות".

אז את ממש מול עצמך. אין לך מושג מי טוב יותר, את או היריבים. אמרת שהרגשת שלא כל כך הצלחת.

"אף אחד לא חושב שהלך לו טוב אחרי מבחן של חמש שעות. אם המבחן היה קל אז זה לא מספק את המטרה של המבחן. תחרות אמורה להיות קשה".

יש 95 נבחרות, תלמידים מכל העולם. הרגשתם שאתם השגרירים של ישראל?

"הפן החברתי הוא חלק חשוב בתחרות. זה לפגוש חבר'ה ממשלחות אחרות, לדבר איתם. אני וגם כמה מחבריי הרגשנו שאנחנו מייצגים את המדינה ואנחנו צריכים להתנהג בצורה מכובדת יותר מכפי שהיינו מתנהגים אם היינו טסים לחופשה".

העובדה שאתם מישראל באה לידי ביטוי? זרקו לכם הערות?

"אחד החוקים של האולימפיאדה הוא שאסור להכניס פוליטיקה, אז לא דיברו איתנו על פוליטיקה. גם הנבחרת האיראנית הייתה שם בתחרות, והיא אפילו ישבה לידנו כי ישראל מתחילה באותיות IS ואיראן ב־IR. אבל מעבר לפוליטיקה, באולימפיאדה מקיימים טיולים במדינה המארחת. השנה לא היה לנו אישור שב"כ להשתתף בטיולים, אז דיברנו עם המתחרים שהיו איתנו במלון בעיקר בשעות הערב או בארוחות. הרגשנו את המצב, אבל לא בגלל התחרות או האנשים".

זה אכזב אתכם?

"קצת. כי הפעילויות החברתיות האלה הן חלק מהקונספט - להכיר את המדינה, לצבור חוויות ולעשות גם דברים שהם לא פיזיקה, עם אנשים מכל העולם. היינו במלון עם חבר'ה מדרום אמריקה, מאפריקה, מאירופה, מקנדה. צפינו במונדיאל יחד. היו הרבה שהמדינות שלהן השתתפו בשמינית הגמר".

את אחת המתחרות הצעירות וגם הבת היחידה בין נציגי ישראל בפיזיקה ובמתמטיקה. איך התחושה להיות הבת היחידה?

"במחנות ההכנה בארץ אני תמיד לבד בחדר, וזה פחות כיף מבחינה חברתית. בתחרות עכשיו חלקתי חדר עם מישהי מרואנדה. זה היה חדש ונחמד. זו הפעם הראשונה שהייתי בחדר עם מישהי ממדינה אחרת".

אומרים שבנות לא מגיעות לתחרויות האלה או לנבחרות כי הן מתביישות לשאול שאלות בפומבי, ולבנים יש יותר ביטחון עצמי והם לא מתביישים לשאול. את חושבת שיש בזה משהו?

"בנבחרות יש קונספט של מדריכים אישיים. כל אחד ואחת מקבלים מדריך או מדריכה שמדריכים רק אותם, כך שאם התקבלת לנבחרת, העניין של לשאול שאלות מול אחרים פחות משפיע. אבל כן, העניין הזה היה מורגש במחנה הקיץ, שהוא השלב השלישי של מיון הנבחרת בפיזיקה. היו איתי שתי בנות והן פחות שאלו שאלות. הנבחרת מנסה לעודד גם את הבנים וגם את הבנות לשאול, כי הרוב מתביישים".

מה תגידי לבת שכן חושבת שהיא יכולה, אבל לא מעיזה?

"אני ועוד הרבה בנים, וגם בנות, לא חשבנו שאנחנו יכולים להתקבל לנבחרת, שלא לדבר על לטוס לתחרות ולקבל מדליה. אף אחד לא מאמין בעצמו ואף אחד לא חושב שהוא יכול, עד שהוא מנסה ורואה שהוא מצליח".

ספורטאים מקדישים חלק גדול מהיומיום שלהם לאימונים, וכמעט שלא נשאר להם זמן מעבר לזה. לך נשאר זמן פנוי מעבר לתרגול במדעים?

"אני נמצאת גם בנבחרת המתמטיקה, ובשנה שעברה התחלתי תואר בפיזיקה ומתמטיקה, אז יש לי יחסית הרבה עומס. אני גם משקיעה מאוד בנבחרת הפיזיקה, כי כדי להצליח צריך להשקיע. אז השקעתי חמש שעות בשבוע בנבחרת הפיזיקה, מספר דומה של שעות במתמטיקה, 15 שעות בשבוע בערך בתואר - אבל כן, נשאר לי זמן להיפגש עם חברים, כי זה מאוד חשוב לי. אני משקיעה גם בפן החברתי בתוך הנבחרת ומחוץ לנבחרת. אני גם מאוד אוהבת לקרוא, לשחק משחקי קופסה ולהמציא משחקי קופסה".

לסיום, איזה טיפ יש לך לתת לבני נוער, ואולי גם למבוגרים, שהם מוכשרים וחכמים אבל מתקשים להתמיד?

"להציב לעצמך מטרות קטנות שאת יודעת שהן ריאליות להשגה. לדוגמה, לקבל יותר מ־80 במבחן. אם את מגיעה למטרה שהצבת לך – תשמחי. אם לא, תנסי להבין מה קרה שם ולהשתפר. זה לא משהו שאני חשבתי עליו אלא המדריכה שלי אמרה לי, וזה עובד".