"זכינו להיפגש בנסיבות פחות שמחות, ומצאנו לב פתוח"

חסידי גור האירו פנים למפוני שוקדה ב־7 באוקטובר - וכעת אנשי שוקדה מחבקים את החסידים, שקהילתם ספגה פגיעה מטיל איראני 0 הרב אביאל צברי משוקדה והרב משה ברנד מערד מסבירים על הקשר המיוחד שנוצר ביניהם, ומתפללים "שהחיבור לא יהיה רק בעיתות קושי"

הרב משה ברנד | ראש כולל תלמידי הבעש"ט בבאר־שבע | בן 37, מעביר שיעורים באזור הדרום ומבטל עין הרע על ידי עופרת. נשוי ואב לשישה, תושב ערד: "מקום רוגֵע, שבו אברכים רבים מתעלים בתורה ובידיעתה"

הרב אביאל צברי | רב התיכון הישיבתי נריה ופסיכותרפיסט | בן 41, נשוי למוריה ואב לחמישה, תושב שוקדה: "מקום עם קהילה בעלת לב פועם"

הרב אביאל והרב משה, מה שלומכם?

הרב אביאל: "ברוך השם טוב. מחוברים לעם ישראל בימים האלה".

הרב משה: "ברוך השם אני ומשפחתי במצב טוב, אבל רבים מהעיר ערד מאושפזים בבתי חולים ומפונים מבתיהם בעירום ובחוסר כול, ואנחנו משתתפים בצערם מאוד".

אני מדברת עם שני אנשים שבעולם אחר ובעיתות שלום אולי לא היו נפגשים. איך הכרתם?

הרב אביאל: "אחרי שמחת תורה תשפ"ד לא היה ברור מי מפונה ולאן, וחלק מתושבי שוקדה הגיעו בדרך לא דרך למלון ענבר בכניסה לעיר ערד. בין המשפחות היו כאלה שהאבות שלהם גויסו במהלך החג למילואים, וכולנו הגענו לערד עם המון בלבול וחוסר ידע מה הולך להיות. אנשי הגרעין התורני של העיר ואנשי גור עשו לנו קבלת פנים מחממת לב. ראינו אנשים מחייכים, מחבקים, שהגיעו להיות איתנו.

"בימים הבאים, עד שפונינו לנווה־אילן על ידי המדינה, גם אנשי הגרעין וגם אנשי קהילת גור ליוו אותנו, החל בארוחות, כי המטבח של המלון לא היה פעיל, עבור בהתארגנות על בגדים, וכלה באווירה טובה. זכור לטוב הטיש ביום חמישי בערב, שעשה לנו שמח. אני רוצה להזכיר גם את חברת Vayyar, ששילמה למלון על השהות שלנו בימים הראשונים עד להגעת תקציב ממשלתי".

הרב משה, איך זה נראה מהזווית שלכם? 

הרב משה: "כשנודע לי שהם עומדים להגיע לקחתי איתי יהודי ספרדי בשם יעקב, הלכנו וקנינו ב־500 שקלים טרופיות וקיבלנו את היהודים היקרים שהגיעו מאזור העוטף. אני זוכר את אביאל בקושי נושם: דחפתי לו טרופית ליד והוא כל כך הודה לי על זה. הם פשוט לא ידעו מה קורה איתם. קיבלנו כל אחד ואחד במאור פנים ועזרנו להם להתמקם. הגיעו כמה אנשים מקהילת גור ושאלו כמה אנשים, נשים וטף באו, והם שילמו מכיסם את כל הארוחות של הימים הראשונים.

"בנוסף, בקו של הקהילה הוציאו הודעות קוליות, ושאלו מי יכול לתרום משחקים למפונים. המחסנים של המלון היו מלאים במשחקים שהקהילה תרמה. נשים הכינו מאכלי שבת, עוגות במארזים יפים, תרמו הרבה כסף, אנשים פתחו את ליבן בעבור המפונים, למרות שקהילת גור היא באמת קהילה יחסית סגורה ופחות מתערבבת בקהלים אחרים".

אתם לא מתערבבים, אבל כאן הייתם מעורבים. איך זה קרה?

הרב משה: "קהילת גור סגורה כדי להיות מרוממת בקדושה, אבל הם אנשים עם לב רחב שמאוד אוהבים לעזור, וכשצריך את העזרה שלהם הם יגישו אותה במהירות וביעילות הרבה ביותר. כשמפונים הגיעו לערד, הקהילה הבינה שהגיעו אליהם, כי אין עוד הרבה קהלים בערד שיכולים לעזור. וכשהם הבינו את המצוקה של המפונים הם נרתמו במלוא העוצמה".

נקפוץ שנתיים וחצי כמעט קדימה. הרב אביאל, במבצע שאגת הארי שוקדה הפכה לאחד המקומות השקטים. 

הרב אביאל: "משפחות מהמרכז מגיעות אלינו להירגע, אבל הלב כל הזמן במחשבות על עם ישראל, ומה אנחנו יכולים לעשות למען אחרים. ובמוצאי שבת האוטומט קפץ. התחילו להגיע ידיעות על נפילה בדימונה ואז על הנפילה בערד. לבן שלי יש חברים שגרים בערד, והוא אמר לי: אבא, הנפילה הייתה בגור".

ומה המחשבה הראשונה?

הרב אביאל: "הלב ניתר ממקומו. אני חושב שהרב משה הוא אחת הדמויות שקפצו לי מול העיניים".

הרב משה: "באמת קיבלתי טלפונים מתלמידים בכל הארץ". 

הרב אביאל: "כתבנו הודעה בקבוצה שכנראה הקב"ה מזמן לקהילת שוקדה אפשרות להכרת הטוב לקהילת גור. התחילה התכתבות קצרה, ומיד נפתחה קבוצת ואטסאפ ייעודית. ניסינו להבין במדויק מה צריך. הרמנו טלפון להודיה ודובי מהגרעין וגם לרב משה. קודם כול לשאול מה שלומם, לומר אנחנו איתכם, ולנסות להבין צרכים.

"במוצ"ש עוד היה הרבה בלגן, הרווחה והצבא עוד מיפו את האירוע. בינתיים התארגנו על אחראים לאיסוף בגדים ואיסוף צעצועים והסעה של הדברים. ביום ראשון הילדים של המושב ישבו לצייר ציורים ולאחל איחולים והניחו חומרי יצירה, ונתנו את מה שאנחנו קיבלנו - חיבוק חם ומאור פנים. דוד אביקר מהמושב נסע לחלק את המארזים.

"כשהמשכתי לדבר עם הרב משה, הבנו שלקהילת גור יש צרכים מוגדרים מבחינת כשרויות ואופן לבוש ופנאי, ולא בטוח שנכון לתרום מוצרים. הרב משה סיפר על אנשים שזקוקים לביגוד ולמאכלים מהצרכניות של גור, ודייקנו שאנחנו יכולים לסייע בפן הכלכלי למשפחות שבתיהן נפגעו, עד שיקבלו מענה ראשוני. צילמו את הרב משה שדיבר על המצב והצורך, והפצנו את זה כדי שיעבירו תרומות באופן מעשי". 

הרב משה, איפה המוצ"ש הזה פגש אתכם? ערד היא לא עיר מאוימת במיוחד. מי חשב שיגיע לשם טיל. זה הפתיע אתכם?

הרב משה: "הנפילה הפתיעה והבהילה אותנו. הפיצוץ היה חזק ביותר והבנו שקרה משהו. אנחנו לא רגילים לזה. עד עכשיו האזעקות הפחידו קצת את הילדים, אבל לא מעבר לזה. בערד מעולם לא נפל טיל ואף אחד לא חשב שייפול פה, כי זה לא מקום שמעניין מישהו. 

"בתוך כמה שניות שמעו סירנות, ומסוקים חגו פה בגובה של הבתים. הקהילה מסתובבת כבר כמה ימים, ממאנת להתאושש מהמכה הגדולה. הנזק עצום. והיו פצועים רבים מאוד, חלקם ברוך השם יצאו בניסים מעל הטבע מבתי החולים, אבל יש עדיין פצועים ופצועים קשה שאנחנו מתפללים להחלמתם במהרה, ויש מאות שביתם נהרס.

"יש אנשים שנסעו למלונות. חסידי גור לא נוסעים למלונות בדרך כלל, אבל מחוסר ברירה ועם הקהילה ביחד, הם נסעו. יש כאלה שהקהילה השיגה להם יחידות דיור ויש כאלה שנמצאים אצל קרובי משפחה. כלומר, משפחה של שמונה נפשות מתארחת אצל משפחה אחרת של עוד שמונה נפשות".

איך אתה מקבל את הטלפונים וגם את החיבוק והעזרה של קהילת שוקדה?

הרב משה: "זה מחמם מאוד את הלב. אותי אישית זה לא מפתיע. תושבי שוקדה קיבלו ממני באופן אישי המון, כמו עוד מפונים משדרות ואשקלון, אז לא הופתעתי לקבל מהם טלפונים. אני מעריך את ההתגייסות. הכרת הטוב היא בסיס ביהדות, בסיס במידות, ואני שמח לראות אותם איתנו. אני חושב שכשאנשים נוחתים לעיר שהם לא מכירים משום צומת ומתקבלים בכזה חיבוק, הם רוצים להחזיר ולהשתתף בצער. זה דבר מוערך, ומשמח לראות את זה".

בשנתיים וחצי החולפות יש מתח בין מגזרים בחברה, בין השאר על רקע הגיוס. איפה זה פוגש אתכם?

הרב משה: "אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, וכל אחד אמור לקבל את המענה שהוא צריך לקבל. פלוני – השיטה שלו להתגייס, תבוא עליו הברכה. אלמוני – שיטתו ללמוד, תבוא עליו הברכה. לא חסרים חיילים במדינת ישראל, זה ברור, וזה עניין פוליטי בלבד. אנשים מחפשים לשסע את הציבור. כל המתחים שהפוליטיקאים מייצרים הם נטו בשביל המנדטים. ברור שהתורה מחזיקה את עם ישראל וברור שצריך חיילים, וכולם אוהבים את כולם והכול בסדר. וכשמגיעה שעת האמת, כל עם ישראל מאוחד".

הרב אביאל: "אני אוסיף שיש מקום לחלוקה בין גופו של עניין לגופו של אדם. יכולות להיות בינינו הרבה מחלוקות רוחניות ואידאולוגיות בעבודת השם. בית המדרש מלא מחלוקות, ובסופו של דבר אנחנו כתלמידי הרב קוק מחלקים בין האדם שלפנינו לבין הסוגיה המונחת לפתחנו.

"זכינו להיפגש בכל מיני נסיבות פחות שמחות שחיברו בינינו. ומצאנו את הלב הפתוח אחד של השני. אנחנו מתפללים שהחיבור לא יהיה רק בעיתות קושי אלא שהמפגשים יהיו מחברים ושמחים, ולא מתוך זה שמישהו צר ואויב מפגיש אותנו".

הרב משה: "אני רוצה לברך את עם ישראל שתמיד יהיו שלום ושלווה בארצנו, ורפואה לפצועים. ומי שיכול לבוא לעזרת השם בגיבורים ולעזור לפצועים ולמפונים, תבוא עליו הברכה".