רון ומיטב מהמירוץ למיליון מספרים על המשימה שריסקה אותם

קשה היה שלא להתרסק על הספה בתדהמה ברגע ההדחה של הזוג רון הורוביץ ומיטב זיו מהמרוץ למיליון. במשך כל התוכנית המתחרים התרגלו לראות רק את עקבותיו של הזוג, והפעם הם הגיעו אחרונים לשטיח.

מה שהביא להדחה הכואבת היה משימת "סימן דרך" בתחנת הרכבת החשמלית בהונג קונג, שבה נדרשו הזוגות לאתר את נקודת הסיום הרביעית של המרוץ. רון ומיטב, "הזוג הבורדו", לא דמיינו שזו בעצם נקודת הסיום שלהם. אחרי שעות ארוכות הם גילו סוף־סוף את הנקודה הנכספת, אבל זה היה מאוחר מדי. עייפים ומותשים הם נעמדו מול פניו החתומות של יהודה לוי על רקע אורות העיר, ושמעו את המשפט שאף מתחרה לא רוצה לשמוע. "אתם הזוג שהגיע במקום האחרון".

מעט לפני שידור הפרק פגשתי את הצמד - זוג צעיר ואנרגטי, שהיה הזוג המאורס של העונה. שניהם מבתים דתיים, והאנרגיות הגבוהות שלהם מורגשות גם כשהם יושבים על הספה בסלון ביתם החדש בתל־אביב.

איך אתם מרגישים?

"אנחנו בסדר", הם מחייכים. החתונה שהתקיימה בספטמבר הרחק מאחוריהם, והם בצעדים הראשונים והמרגשים של דרכם המשותפת.

"ברור שזה מאכזב", משתף רון בתחושות מהרגע על השטיח, "ההדחה הזו הייתה אז כמו בוקס בבטן. אני צופה בפרק ונזכר איך התחלנו את הונג קונג בעודף ביטחון בעצמנו. לא מתוך יהירות, פשוט כי היינו בקצב מטורף. המטרה הייתה לא רק להישאר במרוץ, אלא להיות חלק מהשלישייה הראשונה. מבחינתי זו לא הייתה שאלה אם נמשיך הלאה או לא. זה היה ברור. אתה בכלל לא קולט שאפשר להתדרדר מהמקום הכי טוב במרוץ היישר החוצה. זה התנפץ לנו בפנים וזה היה כואב. הרגשנו כמו ירידה ברכבת הרים ענקית, עם מחשבות שפוגשות אותך על למה, ואיך, על ההזדמנות שהוחמצה, ואין מה שמקל".

את הפרק המתסכל הם החליטו לשתף דווקא עם שתי המשפחות הגרעיניות בביתם.

"הם היחידים שהסכמנו שיצפו איתנו בפרק וגם הכנו אותם לקראת מה הם מגיעים", מספר רון.

"עדיין הם חשבו שאנחנו עובדים עליהם", צוחקת מיטב, "הם לא האמינו לנו שהודחנו, כי עד עכשיו היינו תמיד במקומות הראשונים. זה באמת נשמע לא אמין. הייתי לחוצה לקראת הפרק, כי כל צפייה בפרקים מחזירה אותך לתחושות שעלו לך באותה נקודת זמן. כאן ספציפית ידעתי שנחזור לבאסה ולתסכול, אבל מצד שני חיכינו לזה. עד שעלה הפרק הרגשנו שאנחנו מתחבאים בארון.

רון: "המטרה הייתה לא רק להישאר במרוץ, אלא להיות חלק מהשלישייה הראשונה. מבחינתי זו לא הייתה שאלה אם נמשיך הלאה או לא. זה התנפץ לנו בפנים וזה היה כואב. הרגשנו כמו בירידה ברכבת הרים ענקית. עם מחשבות שפוגשות אותך על ההזדמנות שהוחמצה, ואין מה שמקל"

כל הסביבה הייתה בטוחה בנו. אמרו לנו 'יאללה, הבנו אתכם, ברור שתהיו בגמר'. היו ציפיות מאיתנו, ובלב אני יודעת שאני מודחת עוד שבוע ומסתירה את זה. זה לא פשוט".

בזמן שהיה להם לעכל את ההדחה הפתאומית, הם גילו שמעז יצא מתוק. בשבועות הבודדים שבהם משודרת התוכנית, הזוג כבר הספיק להתברג גבוה ברשימת המועדפים, עם עוקבים ברשתות החברתיות שרק עולים ועם בקשות סלפי ברחוב. ההדחה אפילו הכפילה להם את אהבת הקהל, שהפכה לפלסטר המכסה על האכזבה.

"אם עד עכשיו מי שהיו ניגשים אלינו ברחוב היו הדור הצעיר ובני נוער, פתאום עוצרים אותי אנשים יותר מבוגרים או בגילים שלנו", מספר רון, "הם אומרים לנו שנשבר להם הלב מההדחה, ובאמת מנחם לשמוע אותם. זה מקליל את התחושה הכבדה. פתאום אנחנו מרגישים שאנחנו לא לבד בזה כמו שהרגשנו מיד אחרי ההדחה".

מיטב: "בדור של היום יש כל כך הרבה דתיי כיפה סרוגה מודרניים, אז אין הרבה אנשים שראו אותנו והופתעו מאיך שהגדרנו את עצמנו. כן הופתעו מזה שאצלנו לא הכול שחור ולבן"

מה זאת אומרת?

"את האכזבה הראשונית חווינו לבד, רק שנינו, בארץ זרה. נותרו לנו עוד יומיים שלמים לפני שעלינו על טיסה חזרה לארץ, אז עלו כל הרגשות שהיו סביבנו, והיו הרבה רגשות, לא כולם טובים, כי זו באמת חוויה מטורפת ונדירה. אני חושב שקשה יותר להתקבל לתוכנית הזו מאשר לזכות במיליון ואתה פתאום תופס מה איבדת, מה חמק לך מהידיים. זו הייתה תקופה ארוכה של באסה, אבל עכשיו אנחנו מתמודדים עם זה בצורה יותר נחמדה".

$$

מיטב אוטוטו בת 27, עובדת כמתכנתת, ורון , 25, הוא סטודנט להנדסה. שניהם גדלו במעוזי המגזר הדתי הבורגני. הוא בפתח־ תקווה, היא בגבעת־שמואל, וכיאה לכך, בפרק הראשון הם הציגו את עצמם כ"דתיי גבעת־שמואל". מעין תת־זרם בתוך הכיפה הסרוגה שלפעמים קשה להגדיר. הם שומרים שבת, גם כשרות כמובן, ובזמן ההתמודדות בתוכנית הם מחכים לחתונה כדי לעבור לגור ביחד. אבל במבט חיצוני ובהיעדר כיפה, קשה להכניס אותם לתבנית המוכרת.

"מראש הבהרנו שאנחנו לא באים לייצג אף אחד", מדגישה מיטב, "בדור של היום יש כל כך הרבה דתיי כיפה סרוגה מודרניים, אז אין הרבה אנשים שראו אותנו והופתעו מאיך שהגדרנו את עצמנו. כן הופתעו מזה שאצלנו לא הכול שחור ולבן. אנחנו יודעים שהיום יש הרבה צעירים דתיים, בעיקר מגבעת־שמואל, רעננה או מודיעין, שנראים ומתנהגים כמונו".

"בסוף גדלנו והתחנכנו בציבור הדתי", מצטרף רון, "אבל זה לא אומר שאני דתי לפי איזו תבנית קבועה. בראייה שלי, דת היא לא קיום מצוות על הנייר ותגמול עליהן. דת מתבטאת בערכים, משפחה והתנהגות. אני לא מודד את עצמי לפי כמות המצוות ששמרתי בכל יום.

"ביום הראשון, יהודה לוי שאל אותי איפה הכיפה שלי. עניתי לו בצחוק 'בכיס' אבל הוא לא הבין את הבדיחה, כי הוא לא מכיר את הדמות שלנו על הרצף הדתי. מצד שני, אני לא מרגיש שאני צריך להסביר את עצמי. למי ששואל אני עונה שאני מקיים אורח חיים דתי, אבל זה לא אומר שום דבר על איך שאני צריך להתנהג".

עוד לפני המרוץ נשאלו השניים פעמים רבות על סוגיית הלינה המשותפת. תהייה הגיונית בהתחשב בכך שהכריזו כי הם מחכים לחתונה כדי לעבור לגור יחד כזוג, אבל בפורמט כמו המרוץ, לא רק שחייבים לישון במשותף, קשה מאוד להצניע את העובדה הזו מול הצופים הרבים, כולל המשפחה. רון ומיטב מבהירים כי מעולם לא ניסו.

"כל מה שאנחנו אומרים עכשיו זה לא סוד", מבהיר רון, "הזוגיות שלנו ואיך שאנחנו מתנהלים בתוכה גלויה בפני כולם. החברים והמשפחה ידעו שנישן יחד. זה לא משהו שהפתיע אותם. כן היה חשוב לנו לדבר איתם מראש, כי אנחנו מכבדים אותם ויודעים מה הדעות שלהם. הכנו את עצמנו מראש לזה שאנשים ישאלו את עצמם איך 'ילדי בני עקיבא' נוסעים יחד בעולם לפני החתונה".

מראש הנחתם שיכניסו אתכם למשבצת הזוג הדתי?

"אני הופתעתי מזה", מודה מיטב, "דווקא הרגשתי שתפסו אותנו על הטייטל של הזוג המאורס. לא הייתי רוצה לייצג את המגזר הדתי, זה תפקיד שלא מתאים לנו. הוא כבד מדי".

חוויתם גם ביקורת מהמגזר עצמו, אולי איזו התנערות מהדמות שהבאתם למסך?

"האמת שאני לא חוויתי", מיטב מושכת בכתפיה, "אם הייתה ביקורת כזו לא ידעתי עליה".

רון: "וגם אם כן, הייתי אומר לכל המבקרים שאני שלם עם ההחלטה שלי ועם מה שאני מציג. באנו כרון ומיטב, לא כנציגי המגזר הדתי, וזה מי שהיינו".

כמי שהתיישבו על משבצת הזוג הדתי במרוץ, זו שידעה זוגות רבים, הם זכו בקלות ליחס מתאים, וגם להכרה.

"בהתחלה הזוגות האחרים חשבו שאנחנו בכלל אחים", צוחקת מיטב, "אבל ממש לא היינו היחידים שקשורים למסורת. הייתה ספיר שבאה מבית חילוני ועכשיו שומרת שבת, וגם שלומי. למרות הנראות שלנו, ידעו איך לאכול אותנו".

רון: "אני מרגיש שהיום אנשים נחשפים יותר לכך שיכול להיות אדם הכי חילוני ביקום שבוחר כל יום להניח תפילין. אנשים מכניסים את הדת לחיים בדרך שלהם. אולי יש מישהי שפחות שומרת שבת, אבל בתוך תוכה מתפללת ושומרת כשרות. ההגדרות היום הרבה יותר רחבות, וכולם כבר חשופים לזה".

היו לכם גבולות שהגדרתם מראש בדילמה בין הלכה למשימה?

"ברור", משיבה מיטב, "אבל הרגשנו מההפקה שהם כבר יודעים להתמודד עם זה. הרי היו לפנינו הרבה זוגות ששומרים שבת וכשרות. אסתי ואיציק הרבה יותר דתיים מאיתנו, וגם שוּשי ושוּשה (עקיבא וענהאל, ש"ד). למשל במשימה שהיה בה בשר, ידעו שאני לא אוכַל את זה ולא משנה מה".

האמונה הפנימית שמרה עליהם גם ברגע המשבר הקשה ביותר שהביאה ההדחה המפתיעה.

"לא היה לנו הסבר אחר מאשר זה שא־לוהים פשוט כיבה לנו את העיניים, וככה פספסנו שוב ושוב את הנקודה", אומרת מיטב, "הוא החליט שמבחינתנו כאן זה נגמר. אין לי באמת הסבר למה לא הצלחנו את המשימה הזו".

"זה עוזר להיאחז באמונה", מסכים רון, "זה מאפשר לקבל את העובדה שבאמת עשינו מה שיכולנו וזה לא היה תלוי בנו".

$$

אם נחזור להגדרה המועדפת עליהם, "הזוג המאורס", גם כאן הרשת סערה לנוכח שני צעירים הממריאים לצילומי התוכנית כשההכנות לחתונה בעיצומן. "השארנו להורים קצת משימות", מיטב מודה בקריצה. אבל מה שלא יכלו להטיל על אחרים זו השמירה על הזוגיות הטרייה יחסית בתוך מסלול המכשולים הענק וסיר הלחץ שהמרוץ מזמן.

"מי שהביעו בעיקר חשש שהזוגיות שלנו תתערער זו הסביבה שלנו", אומרת מיטב, "לא אנחנו. כי בסוף הם לא חווים את הזוגיות שלנו ולא מכירים את הדינמיקה. ארבעה חודשים אחרי שהתחלנו לצאת פרצה מלחמת חרבות ברזל, וזה כבר משהו שאתגר אותנו. למדנו איך להתמודד עם קשר מרחוק ואני מרגישה שמצאנו את היציבות שלנו".

רון: "אם הצלחנו לעבור את זה בשלב כל כך מוקדם, אז גם כאן סמכנו על עצמנו".

מיטב: "ידעתי שאם יהיו ריבים ופיצוצים נדע לפתור אותם ושזה לא יוביל להרס או נתק או משהו כזה. אנחנו היחידים שיודעים באמת איך הקשר שלנו עובד ומה יקרה אם יהיה ריב ונצטרך להתמודד איתו".

"המרוץ נתן דווקא חיזוק מטורף לזוגיות שלנו", רון מדגיש, "לכן כל כך התבאסתי שהוא נגמר מוקדם. לזוג לפני חתונה יש המון רעש ובלגן על הראש, במיוחד סביב ההכנות. אנחנו קיבלנו הזדמנות לעצור הכול, להתנתק מהטלפונים ומהעולם החיצון. שבועיים שלמים היינו תקועים רק אחד עם השני. זה חיזק לנו את הזוגיות בצורה יוצאת דופן והעניק לנו רגעים של הכלה והקשבה שלא הכרנו. זו גם הסיבה שאם היו אומרים לי מחר בבוקר לבוא לחוות את הכול שוב, הייתי מסכים בלי שאלה. גם אם זה אומר לסיים באותה נקודה".

אם הקרבה שדורש המרוץ נראית מאיימת לזוגות מסוימים, לרון ומיטב היא הייתה מוכרת עוד לפני החתונה. הם הכירו בדרך "הקלאסית", במסיבת אירוסין של חבר משותף. רון הבחין במיטב לראשונה, ומיד חשב לשדך אותה דווקא לאחיו הגדול. אבל לפני שהשידוך יצא לפועל, ובהשפעת החברים המשותפים שחלקו, הם הבינו שעליהם להכיר מקרוב. כוס קפה ידידותית התפתחה לדייט ומשם לזוגיות קרובה, שהתאפשרה בזכות מרחק הנסיעה הקצר מאוד בין הערים.

"זה התחיל מזה שסתם התייעצנו על דברים יחד", נזכרת מיטב, "ובאיזשהו שלב כבר היה מוזר שרק מדברים בהודעות, אז החלטנו להיפגש".

רון, כל המבקש על חברו נענה תחילה?

"ממש ככה", רון מחייך, "זה אפילו נאמר בדרשה בשבת חתן. בקשר שלנו יצא שבילינו המון יחד מהרגע הראשון, והזמן שלנו יחד לא היה תלוי בזמן נסיעה. אני קופץ אליה, חוזר, וזה לוקח רק כמה דקות. לכן לא חשבנו לרגע איך זה יהיה להיות תקועים יחד כל כך הרבה זמן ואם זה יפגע בנו. רק תהינו איך תהיה הדינמיקה המשותפת בקטע ספורטיבי. כל אחד מאיתנו תחרותי מאוד, אז איך נשלב כוחות?"

כמו כל מי שנחשפו על המסך הישראלי, רון ומיטב חוו גם את הצד הפחות נעים של הטוקבקים ברשתות. למשל אחרי משימת הכדורגל, שבה מיטב חטפה חיצי ביקורת רבים על התנהגותה "הקשוחה" כלפי רון, או השמחה לאיד על המצבר המקולקל שעיכב את הזוג "היהיר".

"הכנו את עצמנו מראש לתגובות הרעות", משתף רון, "ידענו שזה חלק מהמשמעות של להופיע בטלוויזיה".

מיטב: "חברה שלי השתתפה פעם בתוכנית ריאליטי, וחוויתי איתה מקרוב את החוויה הזו. לכן ציפיתי שיכתשו אותנו יותר. אבל בסוף, בלי להתייפייף, כמות התגובות השליליות הייתה מינורית. היו הרבה יותר פידבקים חיוביים, ואני זו שדווקא ציפתה שיכתשו ברוע. מספר האנשים שעצרו אותנו ופרגנו לנו היה בלתי יאומן".

ובכל זאת, בטח לא נעים שזרים נוברים לכם בזוגיות.

"כל התגובות שהיו לנו על הזוגיות, והערות על כל אחד מאיתנו בנפרד, ישר דיברנו עליהן וצחקנו", ממהר רון להשיב, "זה לא משהו שנרתענו ממנו. היה ברור שתמיד לאנשים יהיה מה להגיד. אבל זה לא הדליק לנו אף נורה אדומה, המשכנו בשלנו".

מיטב: "באופן כללי בטלוויזיה, לא משנה כמה בן אדם יהיה מושלם, תמיד ימצאו ויגידו משהו ויאמרו את הדבר הפחות טוב. מאחר שזה היה כל כך מעט, בקושי התייחסנו. כשאני צופה בפרקים מה שעובר לי בראש זה רק 'וואו, איזה תותחים אנחנו'".

ואכן, מההזנקה הראשונה, רון ומיטב נחשבו לזוג מלא ביטחון ששואף ללא פחות מהמקום הראשון. הייתה להם סיבה טובה. התחרותיות היא זו שבעצם הביאה אותם למרוץ מלכתחילה. בריאיון הם מגלים לראשונה שעוד לפני שבכלל נפגשו כל אחד מהם הציב לעצמו מטרה להגיע למרוץ למיליון וניסה בכל הכוח.

מיטב: "אפילו כשהלכנו לבדוק אולמות לחתונה אמרו לנו שאנחנו חייבים ללכת למרוץ. זה היה בשלב שכבר היינו במיונים ולא יכלנו לגלות לאף אחד. היה מצחיק ומעודד לראות איך כל מי שפוגש אותנו ורואה את הדינמיקה בינינו מבין שאנחנו מתאימים לתוכנית"

"תמיד רציתי ללכת למרוץ", מודה מיטב, "זה היה מין חלום ישן. חשבתי שאלך עם אבא שלי. כולם אמרו שאנחנו מתאימים והסכמתי איתם, אבל אבא שלי לא רצה בגלל המצלמות. לא ויתרתי וניסיתי אחר כך להתמיין גם עם חברה ולא התקבלנו".

"האמת שגם ניסיתי להתמיין שנה לפני כן עם חבר", חושף רון, "כשהכרנו אפילו לא ידענו את זה אחד על השנייה".

בסופו של דבר הם מצאו את בן הזוג לחיים וגם לתוכנית. בדרך להגשים את חלומם הגדול, אפילו מי שהיו איתם בהיכרות קצרה עודדו אותם להירשם, למרבה ההפתעה. כמובן, בלי לדעת שהם כבר מצויים בשלבי מיונים מתקדמים.

"אפילו כשהלכנו לבדוק אולמות לחתונה, מנהלי אולמות אמרו לנו שאנחנו חייבים ללכת למרוץ", מספרת מיטב, "זה היה בשלב שכבר היינו במיונים ולא יכלנו לגלות לאף אחד. ואנחנו אוכלים את עצמנו מבפנים. רצינו כבר להתקבל ולספר לכולם. היה מצחיק ומעודד לראות איך כל מי שפוגש אותנו ורואה את הדינמיקה בינינו מבין שאנחנו מתאימים לתוכנית".

רון: "מספיק שאתה רואה זוגות שעוקפים אותך ואתה תקוע במשימה, מיד אתה מתחיל להסתחרר. אתה לא יודע באיזה מקום אתה, מי לפניך, כמה יש אחריך. לא יודעים גם מה השעה ביום. יש משקל גדול למנטליות"

רון: "בלי קשר לסביבה, לי היה ברור שאני רוצה את זה מאוד. רק שבוע לפני שהמראנו עלה בי היסוס. חשבתי על כך שזו טלוויזיה וגם שאם מדובר רק ב־15 דקות של תהילה, יכול להיות שזה לא משהו שאני צריך או רוצה. אבל מהרגע שהוזנקנו לא הייתה שאלה".

$$

עברם בשירות הצבאי הוא סימן מובהק לכך שהתחרות זורמת בדמם. מיטב עברה שנה בקורס טיס ולאחר מכן שירתה עוד שלוש שנים ב־8200. רון משרת עד היום ביחידה קרבית מסווגת. החוסן שרכשו אולי עזר להם לדלג בין משימות, אבל חשוב להם להבהיר שכל משימה הביאה קושי אחר, גם אם הוא נחתך בעריכה.

"מצמצמים בסוף משימות שנמשכו חמש או שש שעות לשלוש דקות בטלוויזיה", אומרת מיטב, "הצופים לא חווים אותן כמונו. כשראיתי את הפרק הראשון ששודר ואנחנו לא שם, אמרתי 'וואי זו נראית משימה ממש קלה', כשברור שהיא לא. חוץ מהקושי הפיזי, יש גם קושי מנטלי מאוד גדול".

רון: "מספיק שאתה רואה זוגות שעוקפים אותך ואתה תקוע במשימה, מיד אתה מתחיל להסתחרר. אתה לא יודע באיזה מקום אתה, מי לפניך, כמה יש אחריך. לא יודעים גם מה השעה ביום. יש משקל גדול למנטליות".

מי שנלחמו איתם רוב הזמן על הכתר הם האחים אמרי ואיתי רוזנבליט, הזוג הכתום. הראשון מהם, לוחם ביחידה קרבית מובחרת, נפצע קשה מאוד בקרבות 7 באוקטובר, ואת המרוץ הוא עושה עם רגל תותבת.

"האמת שזה זוג מטורף והיינו גאים להיות מתחרים שלהם", אומרת מיטב, "כשצפיתי בהם בפעם הראשונה, נשמטה לי הלסת מהחוזק שלהם. הבנתי שכבוד להיות איתם בפייט. בלי קשר, לאורך התוכנית תמיד היינו ספורטיביים והאווירה הייתה מפרגנת. אנחנו מרימים להם והם מרימים לנו".

רון: "זה באמת כמו ענף ספורט. כשהיום נגמר אתה לוחץ יד ושומר על אווירה מכבדת וכיפית בין כל המתמודדים, בידיעה שכולנו פה לאותה מטרה, אף אחד לא עושה משהו למישהו בכוונה".

ובכל זאת, רבים לא פספסו את הבחירה של אור ועדי, הזוג שנסע איתם בקרון הרכבת החשמלית והבחין בסימן הדרך, שלא לסייע להם. רון ומיטב שנחשפו לכך בצפייה בפרק ממשיכים לבחור ברוח הספורטיבית ואין בהם כעס.

"אני חושב שכל זוג היה עושה אותו הדבר, כולל אנחנו", מודה רון, "במרוץ אתה פשוט עושה את המשימה שלך עם עצמך. לא עוזר ולא מכשיל. זה ממש לגיטימי. אם הם היו שמים לנו רגל זה היה דבר אחר. אבל ההתנהגות שלהם הייתה הגיונית לגמרי".

את הנחיתה הם החליטו לרכך בנסיעה לברצלונה, שגם תטשטש את הדחתם האסורה לפרסום. אבל מה שבאמת הסיח את הדעת היה כמובן החתונה, שהפכה את הימים שאחרי ההדחה לערבוב נהדר בין נחמה לאושר.

"זה לגמרי עזר לנו להעביר את האנרגיות שהיו בנו למקום טוב", נזכר רון, "להתכונן לחגיגה גדולה, לאירוע של חיינו. החתונה התקיימה לפני שבכלל פורסם באופן רשמי שאנחנו משתתפים במרוץ. אומנם היו הדלפות, וכמובן כל הזוגות הגיעו לחתונה, אבל רבים מהאורחים לא חשדו כלל".

היום, חודשים ספורים אחרי נפילת המתח, מה שנותר זו אהבת הקהל הנאמן שפותחת להם צוהר לעולם משפיעני הרשת ומעוררת את הרצון להישאר עוד זמן מה במסך, גם אם מדובר במסך הקטן.

"מהתגובות החיוביות שקיבלנו, הבנו שיש לנו הזדמנות לרכוב על הגל ולהיות יותר פעילים ברשתות", מסבירה מיטב, "הגיעו אלינו גם פניות לשיתופי פעולה וקמפיינים שענינו עליהם בחיוב, לפני כן לא חשבנו להיות יוצרי תוכן. אבל רואים פתאום את כמות הקהל שעוקב אחרינו, את האנשים שרוצים לשמוע מה קורה איתך ומה את עושה ומבקשים עצות. אז אנחנו מקדמים את זה".

זה החלום?

"החלום שלי הוא להיות ב'רוקדים עם כוכבים'", היא מבהירה ומקווה שהמלהקים יהיו בין קוראי הכתבה, "אבל בינתיים, בגלל שטפו־טפו יש פידבק חיובי ענק, לפחות ננצל את זה ונשקיע בתוכן. גם אני וגם רון".

אז פתחתם עסק משפחתי?

"אני עובד בסוכנות ביטוח משפחתית", אומר רון, "ומכאן גם מפעיל את קשרי הלקוחות והסושיאל, לכן זה לא עולם חדש עבורי. אני מקווה שהדבר הזה יביא אותי להתקדם בעולם התוכן, ושכל אחד מאיתנו יעשה דברים בסגנון שלו, בדרך שלו. כבר עכשיו אנחנו עושים דברים ביחד שיראו בהמשך".

מיטב: "זה לא שבדיוק התחלנו את החיים. אני לא מחפשת את עצמי ולא מחפשת כיוונים חדשים לקריירה. שנינו במקום מאוד בריא מבחינת שגרת החיים והעבודה. ולצד זה אני לא מתביישת להגיד שהחלום הוא להתפוצץ על העולם".

מבט קצר של הבנה בין שניהם, ורון מסכים מיד, "לגמרי. עוד כמה שנים לשבת שנינו בבית, להסתכל אחורה ולהגיד - 'שיחקנו אותה".מבט קצר של הבנה בין שניהם, ורון מסכים מיד, "לגמרי. עוד כמה שנים לשבת שנינו בבית, להסתכל אחורה ולהגיד - 'שיחקנו אותה".