"הרומן הסאטירי על היטלר חיבר אותי בחזרה לאהבת הקריאה"

תכולת הספרייה לאורך השנים נמשכתי בעיקר לספרי עיון בפילוסופיה, היסטוריה ומדעי החברה. חיפשתי ספרים שיש בהם רעיונות על חברה, תרבות, מדינה ו"כלכלה לייט", ובעיקר על הדרכים שבהן בני אדם מתארגנים ומשתפים פעולה טוב יותר. הספרייה שלי התחילה להיבנות בתקופת השירות הצבאי, עם ספרים פופולריים כמו "באדולינה", "מלאך או שטן" וספרי אתגר קרת. אחרי השחרור, בסוף 2006, זה נהיה יותר מכוון: בהודו קניתי את "הנסיך" של מקיאוולי, בין היתר כי אהבתי מוזיקת היפ־הופ ואת הראפר טופאק שאקור, שאימץ את השם מקיאוולי בהשפעת הספר. לאחרונה אני קורא יותר מתח בלשי, קריאה מבדרת שמנקה את הראש. זו תקופה שבה אני מחפש קריאה קלילה, סוחפת, נעימה ופשוטה יותר.

שיטת מיון בעיקר ויזואלי: אני אוהב לחבר ספרים שנראים שייכים יחד – באותו פורמט, הוצאה, שפה עיצובית דומה. הסדר בעין חשוב לי יותר ממיון תוכני או לפי האל"ף־בי"ת. אני אוהב לראות את הסדר האסתטי, עם תבניות ברורות.

מדף קרוב ללב באופן טבעי, מדף הספרים הקשורים בפוסט־טראומה. גם כי אני פוסט־טראומטי בעצמי, וכחלק ממסע השיקום האישי שלי למדתי והעמקתי בנושא, וגם כי זהו תחום שעומד בלב העשייה המקצועית שלי. אני נחשף להרבה חומרים מקצועיים וגם ליוצרים ויוצרות בתחום, וכך הצטברו אצלי לא מעט ספרים שעוסקים בנושא.

על ארבעה ספרים

אוטופיה

תומס מור

רסלינג

הספר שטבע את המושג "אוטופיה" כ"מקום שאינו קיים", ומציע מחשבה חדה כיצד יכולה להיראות חברת מופת. הוא נכתב כמסגרת של שיחה או דיווח על אי דמיוני: מתוארים בו סדרי החיים, הכלכלה, החינוך והחוק, ואז הטקסט מחזיר את השאלות האלה אל המציאות באנגליה של אז, תחילת המאה ה־16. קראתי אותו פעמים רבות, ורשמתי הערות על דפיו. השאלה איך בונים מרחב שבו בני אדם מרגישים בטוח ונעים, עיצבה את דרך החשיבה שלי.

רובים, חיידקים ופלדה

גורלותיהן של חברות אדם

ג’ארד דיימונד

כתר

זהו הספר השני שקראתי אחרי שהשתחררתי מהצבא ב־2006, בטיול הגדול בהודו. ישראלי שפגשתי שם המליץ לי עליו בהתלהבות, והחליף איתי עותק. דיימונד ניגש לשאלה תמימה לכאורה – מדוע תרבויות מסוימות הפכו לדומיננטיות – ומפרק אותה בדקדקנות דרך היסטוריה, גיאוגרפיה וביולוגיה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה קראתי ספר אקדמי שמסביר את העולם בצורה רחבה ומאורגנת, והוא השפיע עמוקות על צורת החשיבה שלי.

הוא חזר

טימור ורמש

סלע מאיר

רומן סאטירי שבו היטלר מתעורר לפתע בשנת 2011 ונקלע לעולם התקשורת והתרבות העכשווי. קראתי אותו בשלושה ימים בחופשה באילת, על שפת הבריכה, ומצאתי את עצמי צוחק בקול. זה היה רגע שחיבר אותי מחדש לאהבת הקריאה אחרי תקופה רעה שבה היה לי קשה להתרכז, בעיצומו של תחילת מסע השיקום. מעבר להומור, הספר מציף בצורה חדה כיצד כריזמה והשפעה על קהל עובדות, גם בלי קשר ישיר להיסטוריה.

פציעה שקופה

הדר כהן

הוצאה עצמית

אני ממליץ לכל אדם בישראל להעמיק בפוסט־טראומה בעקבות שבעה באוקטובר והאופן שבו החברה השתנתה. העבודה שלי עוסקת בהנגשת המרחב הציבורי לפוסט־טראומטיים: שירות, חינוך, אדריכלות וממשלה. הספר מציג פסיפס רחב של פצועים שקופים שמספרים על מסע השיקום שלהם (ואני ביניהם).