"הנחתי את ספרי קישון במדף הפילוסופיה כי לא נשאר מקום ליד הש"ס"

תכולת הספרייה לפני תשעה חודשים עברנו דירה, והיה ברור לאביטל ולי שהספרייה החדשה תהיה מרכז הסלון ומרכז הבית. כשמִיַּנו את הספרים לקראת המעבר, החלטנו לשמור שלושה סוגי ספרים: ספרים שקראנו ואהבנו, ספרים שאנחנו רוצים לקרוא, וספרים שלא נקרא לעולם אבל הלב מתרחב כשהם ניצבים על המדף. את השאר מסרנו, וכך הגענו עד הלום: כמות נאה של ספרי קודש, בעיקר מהתקופה שלי בישיבה, שבה גם מכרתי ספרים; ספרי פרוזה עבריים ומתורגמים שאספנו במשך השנים (זכורים לטובה מבצעי ארבעה במאה), חלקם מיד שנייה שליקטתי במילואים, מההורים־בלי־רשות, ובכל מיני הזדמנויות; ספרי עיון ומחשבה, ומעט מדע פופולרי; קצת פילוסופיה ושירה לנפש; כמה ספרי ילדים נגישים ליום־יום (השאר בחדרי הילדים); ושלוש מכונות כתיבה יפהפיות ותקינות, שליקטתי מעיזבונות משפחתיים וסוף־סוף מצאתי להן מנוחה.

מדף קרוב ללב בקצה אחד המדפים עומדים בשקט מופתי שלושה ספרים שערכתי. לצידם "הגדה בהפרעה", הגדה שלי לפסח שאייר אלחנן בן אורי (ידיעות ספרים), ועוד ספר שהודפס בו סיפור שכתבתי. הותרתי לידם מקום לספר נוסף בעריכתי, שנמצא כעת בדרך לדפוס; לרומן גרפי שמבוסס על תסריט שעיבדתי מספר קלאסי, שנמצא בתהליכי איור; ולרומן נוסף שאני כותב ומתפלל לסיים ביום מן הימים. אט־אט כולם יצטרפו למדף, הם ונוספים, עד שנצטרך לבנות עוד ספרייה. או שנעבור דירה, מה שיסתדר קודם. 

שיטת מיון לפי ז'אנרים ותת־ז'אנרים, ככל שהצלחנו, וכשלא הצלחנו – לפי הגובה. אין מחריד יותר מספר גבוה שנראה כמו דני אבדיה שבא לבקר ילדים בכיתה ג'. יש לנו ספר מחשבה של הרב יצחק שילת שנקרא "בין הכוזרי לרמב"ם", ואותו הנחתי, כמובן, בין הכוזרי לרמב"ם. סוגות כמו סאטירה, בעיקר ספרי קישון, מצאו את מקומם במדף הפילוסופיה־שירה־עיון, כי גם סאטירה טובה מעוררת מחשבה ומרוממת נפש. ובעיקר כי לא נשאר מקום ליד הש"ס.

על ארבעה ספרים

השועל בלול התרנגולות

אפרים קישון

עם עובד

ספר מעט נשכח של קישון, שהיום אפשר להשיג בקושי ובנבירה עיקשת בחנויות יד שנייה. לקחתי אותו בהשאלה מאבא שלי, איש מצחיק מאוד וחובב ספרים, שאני מקווה שמשהו ממנו עבר גם אליי. אני מסרב להחזיר אותו, ובינתיים הקנס מצטבר. זה רומן סאטירי גאוני על עסקן פוליטי שמגיע לעיירה שלווה בשם "עין כמונים" (כך נקרא הספר בגלגולו הראשון), ומצליח להרוס כל חלקה טובה. על הספר, משנת 1972, מופיע המחיר המקורי: 4 לירות.

איש האמונה הבודד

הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק

מוסד הרב קוק

חשתי צמרמורת בפעם הראשונה שקראתי את תחילתו של "איש האמונה
הבודד". הרגשתי שהרב סולובייצ'יק נוגע בנימי נפשי, ובאותו הרגע קרה לי
משהו. זה חיבור מבריק, ואם יורשה להפשתמש במילה השחוקה, סליחה מראש – מטלטל. גם המאמר השני בספר, "קול דודי דופק", הוא עבורי טקסט מכונן. אני לא זוכר כמעט אף טקסט מעולם המחשבה שעשה את זה בשבילי.

הברבור השחור

נסים טאלב

כנרת זמורה ביתן

קראתי אותו בגיל עשרים ולא מזמן חזרתי אליו שוב. ספר עיון שעוסק באקראיות וכלכלה, והיה מאיר עיניים עבורי באופן שבו אני מסתכל על העולם ועל אירועים לא צפויים. מאז שיצא עברנו בישראל כמה "ברבורים שחורים", כמו מלחמות, מגפות ועוד היד נטויה. לחובבי הז'אנר יש גם חלק מתמטי מעניין על כך שאירועים נדירים לא באמת מצייתים לעקומת הפעמון הגיאוסיאנית, והצעה לשימוש במודל של פרקטלים. זה הרבה יותר מעניין ממה שזה נשמע, בחיי.

הקבוע היחידי

יואב בלום

כתר

בצירוף מקרים שאי אפשר להסביר, גיליתי את יואב בלום כמו שצריך רק השנה, ומיד גמעתי את חמשת ספריו כהרף עין. בכל פעם שביקרתי בספרייה לקחתי את הספר הבא, והוא הספיק לי רק לימים הקרובים. כל אחד מהספרים שלו הוא עולם בפני עצמו, עם חוקים משלו ועם עלילה מפותלת וחכמה, וקשה שלא להיסחף פנימה. הקבוע היחידי הוא ספר מותח, מבריק, עם הרבה טוויסטים וסוף נהדר. נהניתי מכל רגע.