האיחוד האירופי לוקה בחוסר הבנה עמוק של המציאות הביטחונית שישראל מתמודדת עימה, קובע קנצלר אוסטריה לשעבר סבסטיאן קורץ, בשיחה שקיימנו השבוע בירושלים. ילד הפלא של הפוליטיקה האירופית, שבגיל 27 כיהן כשר החוץ של אוסטריה ובגיל 31 כבר מונה לקנצלר, לא חסך ביקורת ממדיניות ההגירה של האיחוד האירופי עוד בימיו כמנהיג מפלגת העם האוסטרית. היום, כשהוא איש עסקים בעל קשרים ענפים במזרח התיכון, הוא מצביע בבהירות על הניתוק שמוסדות האיחוד לוקים בו.
"בעוד שחלק מהמדינות החברות באיחוד מפגינות סולידריות חזקה כלפי ישראל, אחרות ממהרות לגנות אותה ואינן מצליחות להבחין בין מדינה דמוקרטית המגינה על עצמה מפני טרור ובין הטרוריסטים עצמם", אומר קורץ. למציאות הזו, הוא סבור, יש השפעה שלילית על עמדת הכוח הבינלאומית של היבשת. "זה מחליש את קולה של אירופה. ביקורת בונה, מאוזנת, מתחילה בגינוי ללא תנאי של הטרור ובמחויבות בלתי מעורערת לביטחון ישראל. כשהייתי בתפקיד הנפנו את דגל ישראל מעל לשכת הקנצלר בווינה, כהצהרה ברורה של סולידריות".
השבוע השתתף קורץ, לצד עשרות מנהיגים יהודים, ראשי ממשלות בהווה ובעבר ומחוקקים ודיפלומטים מרחבי העולם, בוועידה הבינלאומית השנייה למאבק באנטישמיות, שהתקיימה ביום השואה הבינלאומי, המצוין ביום שבו שוחרר מחנה אושוויץ, 27 בינואר. את הוועידה יזם שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי, בהתאם להחלטת ממשלה ובתמיכת ראש הממשלה נתניהו, שאף השתתף בה ונשא דברים. הדוברים בוועידה הצביעו על ההידרדרות החריפה והמהירה במצב האנטישמיות סביב הגלובוס, כולל פיגועים רצחניים כלפי יהודים.
סבסטיאן קורץ | צילום: נעמה שטרן
השר שיקלי ציין כי הקו האדום כבר נחצה, וכי ישראל לא יכולה להיאבק לבדה באנטישמיות. לדבריו, "זו בדיוק מטרתה של הוועידה, לגבש קואליציה בינלאומית של שותפים הרואים את המציאות נכוחה ומבינים כי האנטישמיות מבטאת אידאולוגיה רצחנית המסכנת את כלל העולם החופשי. יחד נילחם באיום הזה – בנחישות, באומץ וללא התנצלויות".
שאלנו את קורץ באיזו מידה לדעתו הביקורת החדה שמוטחת בישראל בשנתיים האחרונות, במיוחד זו המגיעה מאירופה, היא צורה חדשה של אנטישמיות. "חשוב שנהיה ברורים מאוד", הוא מבהיר. "ביקורת לגיטימית על מדיניות של ממשלה היא חלק נורמלי מהשיח הדמוקרטי. עם זאת, הקו נחצה כאשר הביקורת על ישראל לוקה בסטנדרטים כפולים, כאשר זכותה של ישראל להתקיים מוטלת בספק, או כאשר טירופים אנטישמיים ישנים מוסווים בשפת האנטי־ציונות. במקרים כאלה אנחנו מתמודדים עם צורה חדשה ומסוכנת של אנטישמיות, וכדי שנוכל להילחם בה ביעילות, עלינו לקרוא לה בשמה".
מה לדעתך על מנהיגי אירופה לעשות כדי להתמודד עם גל האנטישמיות הגואה מאז טבח שבעה באוקטובר, מלבד הצעדים של הגברת הביטחון וההגנה הפיזית על מוסדות יהודיים?
"ביטחון פיזי הוא תגובה הכרחית, אך לא מספקת. הוא מטפל בסימפטום, לא במחלה. העבודה האמיתית קשה יותר. ראשית, דרושה בהירות מוחלטת בשפה הפוליטית שלנו. עלינו לנקוב במקורות האנטישמיות, בין אם הם מגיעים מהימין הקיצוני, מהשמאל הקיצוני, או מהקיצוניות האסלאמיסטית – בעיה שהיא ברורה וגוברת. עלינו להתעמת עם המציאות של 'אנטישמיות מיובאת' שהגיעה לאירופה.
"שנית, חינוך הוא הכלי החזק ביותר שלנו לטווח ארוך. ההיסטוריה של השואה חייבת להיות לקח חי. ושלישית, עלינו להתקדם מעבר להצהרות לאומיות, של כל מדינה בפני עצמה, לחזית אירופית מאוחדת עם סטנדרטים משפטיים חזקים ומשותפים, כדי להילחם בכל צורות האנטישמיות בנחישות שווה".
בניגוד לבכירים אירופים רבים, קורץ מישיר מבט אל ההשפעה העמוקה של ההגירה מהמזרח התיכון על רמת האנטישמיות ביבשת. בימיו כקנצלר אף ניסה להיאבק, באמצעות חקיקה, בהשפעת האסלאם הרדיקלי על אוסטריה. "התפרצות האנטישמיות מושפעת מההגירה במידה משמעותית מאוד. להתעלם מכך זה להתעלם מהמציאות", הוא אומר. "במשך שנים, רבים באירופה היססו לדבר על כך בגלוי, אך העובדות אינן ניתנות להכחשה. ראינו שבקהילות מסוימות דעות אנטישמיות לא רק קיימות אלא גם נפוצות ומושרשות עמוק. אלה קהילות המגיעות מחברות שבהן שנאת יהודים וישראל היא חלק מהנרטיב המדיני והדתי. אין זה אומר שכל מהגר הוא אנטישמי, מובן שלא. אבל זה אומר שייבאנו סכסוך ואידאולוגיה שמאיימים כעת על אזרחינו היהודים. לכן, מדיניות הגירה תקיפה ומבוקרת היא תנאי הכרחי לביטחון לאומי".
האם אתה אופטימי ומתרשם שהאנטישמיות באירופה תפחת בשנים הקרובות, או שזו מציאות שחלילה תלך ותחריף? עד כמה אתה מודאג מכך שפיגועים כמו הירי בבית הכנסת במנצ'סטר או הטבח במסיבת חנוכה בסידני, עלולים להתרחש גם באוסטריה?
"מכיוון שאני רואה את עצמי כריאליסט, אומַר כי אין ספק שגל האנטישמיות מדאיג מאוד, וכמובן אני מודאג ממה שיכול להתרחש גם באוסטריה. פיגועים יכולים להתרחש בכל מקום. ראינו איך רמת האיום השתנתה בן־לילה לאחר מתקפת הטרור של חמאס. אוסטריה פעלה בנחישות כדי להגביר את הביטחון עבור הקהילה היהודית שלנו, אבל זו תהיה טעות חמורה להיות שאננים.
"עם זאת, יש לי תקווה שנובעת מהעובדה שבניגוד לעבר, באוסטריה וברחבי אירופה יש היום רצון פוליטי גובר להתמודד עם האיום הזה באופן חזיתי. אנחנו כבר לא נמצאים בהכחשה. הנחישות הזו היא הסיבה הטובה ביותר לתקווה".
צילום: נעמה שטרן
מהו האתגר האסטרטגי הגדול ביותר שעומד בפני אירופה כרגע? מה נותן לך אופטימיות לגבי עתידה של אירופה ומה מדאיג אותך במיוחד?
"האתגר האסטרטגי הגדול ביותר הוא ניהול ההגירה הבלתי חוקית, והמאבק בצמיחתן של חברות מקבילות ובאידאולוגיות קיצוניות שמשתרשות כאשר האינטגרציה נכשלת. הסוגיות הללו שלובות זו בזו באופן עמוק ומאיימות על הלכידות החברתית והביטחון שלנו. הדאגה הגדולה ביותר שלי היא שהתקינות הפוליטית תמנע מאיתנו לקיים את השיחות הכנות שיש לקיים, ותקשה את יישום המדיניות הנחרצת הנדרשת. מה שנותן לי אופטימיות הוא היכולת המדהימה של אירופה לחדשנות, עוצמתה הכלכלית, וערכיה הדמוקרטיים המושרשים עמוק. יש לנו כלים לפתור את הבעיות שלנו, השאלה היא אם יש לנו הרצון הפוליטי", הוא אומר בכנות.
סיליקון ואדי
במהלך כהונתו ולאחריה התמודד קורץ עם כמה חקירות ואישומים כנגדו, ובעטיין גם פרש מהזירה הפוליטית, אך הוא נוקה מכולן. ב־2021 נפתחה נגדו חקירה בחשד שמסר הצהרות כוזבות לוועדה בפרלמנט האוסטרי, ובהמשך נחקר בחשד שאנשיו השתמשו בכספים פדרליים כדי לרכוש סיקור אוהד בעיתונות. בעקבות החשדות והמהומה הפוליטית שיצרו, התפטר קורץ באוקטובר 2021 מתפקידו כקנצלר, וכחודשיים אחר כך הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. באוגוסט 2023 הוגש נגדו כתב אישום באשמת עדות שקר בפני ועדת חקירה של הפרלמנט. הוא הורשע בתחילה, אולם ערער על ההרשעה. במאי האחרון, ערכאה גבוהה יותר בווינה הפכה את ההחלטה וזיכתה אותו.
נתניהו בוועידה הבינלאומית למאבק באנטישמיות, השבוע בירושלים | צילום: media Eclipse
לפני שלוש שנים הקים קורץ יחד עם שלו חוליו, המייסד והמנכ"ל הישראלי לשעבר של חברת הסייבר ההתקפי NSO, את חברת "דרים סקיוריטי", לאבטחת סייבר מבוססת בינה מלאכותית.
כמי שבבעלותו חברה עם שותף ישראלי, חשת את ההטיה כנגד ישראל בשנתיים האחרונות זולגת גם לעולם העסקי?
"בזירות הפוליטיות והציבוריות, הרטוריקה יכולה להיות עזה. עם זאת, בעולם הטכנולוגיה והעסקים, פרגמטיזם והתמקדות במצוינות נוטים לנצח. הניסיון האישי שלי עם החברה שלנו, 'דרים', היה חיובי באופן גורף. קהילת העסקים העולמית מכירה בישראל כמעצמת חדשנות, 'סיליקון ואדי'", הוא אומר בפרפרזה על עמק הסיליקון האמריקני. "חברות ומשקיעים רציניים מחפשים את הטכנולוגיה הטובה ביותר ואת המוחות המבריקים ביותר, והם מבינים ששיתוף פעולה יוצר ערך".
מאז הקמת "דרים" הוא מבקר בישראל לעיתים קרובות מאוד, "לפעמים על בסיס חודשי, עבור החברה שלי ובשל עבודתי עם 'מכון הסכמי אברהם לשלום'". כשהוא נשאל מה למד על ישראל בביקורים התכופים הללו, הוא משיב: "החוסן המדהים של העם הישראלי זכה לאישוש חזק בשנתיים האחרונות. להתמודד עם טראומה כה עמוקה ואיום מתמשך, ועדיין להמשיך לבנות, לחדש ולחיות עם דינמיות כזו – זה יוצא דופן. כמו כן, זכיתי להבנה עמוקה עוד יותר של מורכבות האתגרים הביטחוניים העומדים בפני ישראל. דבר אחד הוא לשמוע על כך בתדרוך בווינה, דבר אחר לגמרי הוא להיות בשטח".
מהיכרותך את האזור ומפעילותך בנושא, איזה עתיד אתה צופה להסכמי אברהם?
"אני אופטימי במיוחד לגבי עתידם של הסכמי אברהם. הם מייצגים שינוי פרדיגמה מהותי במזרח התיכון, של מעבר מעתיד המוגדר על ידי סכסוך, לעתיד המוגדר על ידי שיתוף פעולה. הפיגועים ב־7 באוקטובר היו, במובנים רבים, ניסיון אכזרי של איראן ושליחיה להרוס את המציאות החדשה הזו ולמנוע את התרחבותה הפוטנציאלית המשמעותית ביותר: נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית. זו הייתה נסיגה, אבל היא לא תצליח להרוג את החזון. ההיגיון של ההסכמים פשוט חזק מדי. אני בטוח שהם לא רק יחזיקו מעמד אלא יתרחבו".
צילום: נעמה שטרן
לא מבינים את השינוי
בנושא אחר: כראש מדינה לשעבר העוסק היום בתחום הבינה המלאכותית, באיזו מידה לדעתך מנהיגי העולם הנוכחיים מודעים לשינוי שהבינה המלאכותית עומדת להביא למדינותיהם?
"יש מודעות גוברת, אך אני חושש שמנהיגים רבים עדיין לא מבינים את המהירות וההיקף העצומים של השינוי שעומד לבוא עלינו. הם רואים בבינה מלאכותית התקדמות טכנולוגית נוספת, כשלמעשה מדובר במהפכה שתעצב מחדש כל היבט של הכלכלות שלנו, החברות שלנו והביטחון שלנו. לא מספיק לדבר על בינה מלאכותית במונחים מופשטים; ממשלות חייבות להיות פרו־אקטיביות, ליצור את המסגרות שמעודדות חדשנות תוך כדי ניהול סיכונים, ולרתום את הבינה המלאכותית כדי לפתור אתגרי ביטחון קריטיים. אלה שלא יצליחו לעשות זאת, ימצאו את מדינותיהם נשארות מאחור".
אם כך, כיצד אתה מעריך את מוכנותה של ישראל למהפכת הבינה המלאכותית בהשוואה, נניח, לאירופה ולארצות הברית?
"ישראל מוכנה בצורה יוצאת דופן. היא מובילה עולמית במהפכת הבינה המלאכותית, במיוחד בתחומים כמו אבטחת סייבר. זו תוצאה של מערכת ייחודית המחברת יחידות צבאיות לטכנולוגיה עילית, אוניברסיטאות ברמה עולמית ותרבות סטארטאפ דינמית במיוחד. כל זה יוצר צינור מהיר של מעבר מעולם המחקר ליישום בעולם האמיתי. בעוד שלאירופה יש מחקר חזק, לעיתים קרובות היא מתקשה בהעברתו לעולם המסחרי. לארצות הברית יש יתרון הגודל, אך לישראל יש זריזות ומיקוד שנולדו מתוך צורך, והם מעניקים לה יתרון תחרותי משמעותי".
ולסיום, האם אתה מאמין שתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ עשויה להביא לשינוי הדרוש בעזה?
"תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ היא שאפתנית, ומזהה נכון את הצרכים המרכזיים לשלום בר־קיימא: דה־רדיקליזציה מוחלטת של עזה, מסגרת ביטחונית איתנה ותוכנית פיתוח כלכלי מסיבית. הרעיון של הפיכת עזה ל'ריביירה של המזרח התיכון' הוא חזון שמראה מה אפשרי כאשר מעגל הטרור נשבר. התוכנית מספקת מפת דרכים ברורה".
אתה סבור ש"מועצת השלום" תחולל שינוי בדיפלומטיה הבינלאומית?
"מועצת השלום מייצגת גישה חדשה, תפעולית יותר, לדיפלומטיה. היא מאתגרת את המבנים המסורתיים, שלעיתים קרובות לוקים בבירוקרטיה. מתוך היכרותי עם הנשיא טראמפ וצוותו, אני בטוח בנחישותם לשאוף לתוצאות, לא רק לתהליכים. לגישה הזו יש פוטנציאל להיות כוח משמעותי בדיפלומטיה הבינלאומית".