אמן השחמט אלון מינדלין הופתע כשמיד אחרי שניצח את פראגנאננדה ראמשבאבו, רב־אמן הודי המדורג שביעי בעולם, עלה למשחק הבא נגדו היקארו נקמורה, רב־אמן יפני־אמריקאי המדורג שני בעולם. המשחק הסתיים במהירות: "שיחקתי נגדו בעבר, והפעם הצלחתי לנצח. המאזן בינינו עומד על 15:3 לטובתו״, אומר מינדלין. ואז נעתקה נשימתו: היריב הבא שהמערכת שלחה אליו היה לא אחר מאשר מגנוס קרלסן, אלוף העולם לשעבר.
"במשחק אונליין אתה לא רואה את היריב שלך ולא הייתה אפשרות לתקשר בצ׳אט, אבל אני מכיר את העמוד שלו, ידעתי היטב שזה הוא. לקח לי רגע להסדיר נשימה", מספר מינדלין. "הוא שיחק בכלים הלבנים. שיחקנו 31 מהלכים ב־28 שניות. הוא התקיף אותי אבל לא היה מדויק כל כך, ואני הייתי מרוכז מאוד. הצלחתי להגן, ועם תחבולה יפה, בלי להזיז את המלכה אפילו פעם אחת, גרמתי לו להיכנע מהלך לפני המט".

הניצחון על קרלסן הנורווגי, שהובס באותו הערב גם בידי הרב־אמן הישראלי ניצן שטיינברג, גרם דווקא למינדלין לפרוש מהתחרות. ״ברגע שניצחתי התחלתי לצעוק בבית, רעדו לי הידיים, והחלטתי לפרוש כי רציתי לספר לכולם מה קרה״, הוא נזכר. ״פרסמתי פוסטים ברשתות החברתיות, וקיבלתי המון תגובות נלהבות. זה היה כיף ענק. לנצח שלושה שחקנים כאלה בערב אחד זה באמת לא הגיוני״.
לצד התגובות המפרגנות מהקהל הישראלי, זכה מינדלין גם לקיתונות של שנאה ברשת. ״הצ׳אט הפרטי שלי באתר Chess.com חסום בגלל תגובות קשות שאני מקבל מעצם היותי ישראלי, אבל זה לא מנע משונאים רבים לכתוב בצ׳אט שפתוח לצופים במהלך המשחק עצמו״, הוא אומר. "אני כבר רגיל לזה, אבל זה רק נותן לי עוד מוטיבציה לשחק טוב ולהצליח. מבחינתי התגובה הכי טובה לשונאים היא להישאר בצמרת".
משהו השתנה בחייך מאז?
״אני בטירוף. לוח הזמנים שלי היה עמוס גם ככה, אבל בשבועיים האחרונים עניתי לאלפי הודעות, קיבלתי הזמנות להרצאות, עכשיו אני מנסה להבין איך להמשיך".
זה נתן לך תיאבון לפגוש את הכוכבים גם במשחק פנים אל פנים?
״יש פער גדול בין משחק אונליין למשחק על הלוח, אבל זה כן פתח לי התיאבון לתחרויות אונליין, וגם לעלות מדרגת אמן לדרגת רב־אמן. אני לא רחוק משם ומקווה להשיג את המטרה במשחקי הליגה הישראלית שיוצאת בקרוב לעונה חדשה״.

צילום: אריק סולטן
הערב הקסום של מינדלין, המדורג בין 80 השחקנים הבכירים באתר Chess.com במשחקים מהירים, התרחש במהלך תחרות Bullet Brawl: "לכל משתתף יש דקה אחת לשחק, ולכן המשחק מבוסס על אינטואיציה", הוא מסביר. "המשחקים נמשכים ברצף במשך כשעתיים, והזוכה הוא מי שהשיג כמה שיותר ניצחונות ונקודות. אלו משחקים יותר טקטיים ופחות אסטרטגיים. אתה מפעיל לחץ פסיכולוגי על היריב ומשתמש בתוכנה שבה אפשר כבר לשחק את המהלך הבא שלך עוד לפני שהיריב מגיב. יש שחקנים כמו נקמורה שיכולים לתכנן 10 עד 15 מהלכים קדימה, שזה מטורף לגמרי".
מינדלין משחק שחמט מילדות, אבל מרגיש היטב את הרנסנס שחווה משחק המלכים בשנים האחרונות. האחראי המרכזי לרנסנס הזה הוא Chess.com, אתר שמאפשר לשחקנים מכל העולם לשחק זה נגד זה ונגד המחשב. "הרשת החברתית" הזאת של עולם השחמט שינתה את תדמית המשחק, שנחשב בעבר לאנטי־סוציאלי. "הכוכבים הגדולים בעולם השחמט הפכו באמצעותו ליצרני תוכן עם קהל אדיר שצופה בהם ברשת", אומר מינדלין. "מי שמצטיין בזה במיוחד הוא היקארו נקמורה, שמשדר את המשחקים שלו למיליוני צופים. במהלך המשחקים הוא מתעצבן, שר, מסביר לצופים מה עשה או חשב. השנה, במשחק חי מול אלוף העולם ההודי גוקש דומרזו, אחרי שהוא ניצח הוא השליך את המלך אל קהל הצופים באולם. אלו דברים שלא ראינו לפני כן בענף״.
פריחתם של המשחקים ברשת השפיעה גם על מינדלין. "המשחק אונליין שונה ופחות קשה ממשחק על הלוח, אבל פתח בפניי עולם שלם ושיפר את איכות המשחק שלי", הוא אומר. "מהבית שלי אני יכול לשחק עם המון שחקנים טובים, שפעם הייתי צריך לקנות כרטיס טיסה כדי לפגוש אותם. ברגע שהתחלתי גם לנצח זה עזר לי לקבל ביטחון. אבל באופן אישי אני פחות נהנה אונליין, כי האווירה הרבה פחות מקצוענית. אתה יושב בבית עם הרעשים סביבך, ולא יכול להתרכז כמו שצריך".
לרנסנס השחמט יש שתי סיבות נוספות. אחת היא מגפת הקורונה, שהסגרים שגרמה להם הותירו אותנו מבודדים בבתינו. סיבה אחרת היא "גמביט המלכה", סדרה בת שבעה פרקים שעלתה בנטפליקס במקביל לסגרי המגפה, באוקטובר 2020, וגוללה את סיפור חייה הדמיוני של ילדת הפלא אליזבת הרמון, שהופכת בשנות ה־60 לאלופת שחמט בלתי מנוצחת. מאות מיליונים צפו בסדרה, שמבוססת על ספרו של וולטר טוויס מ־1983, וכשחיפשו איך לשחק שחמט בעצמם - מצאו מיד את Chess.com ואת הסרטונים של כוכבי השחמט הגדולים.
״'גמביט המלכה' הפכה את השחמט מענף אפור של חנונים לענף מעניין ואטרקטיבי של חנונים״, צוחק מינדלין. ״מאז השחמט הפך ל'ספורט דיגיטלי' לכל דבר. השנה התקיימה לראשונה אליפות השחמט הדיגיטלית בערב הסעודית, עם הרבה קהל ביציעים ושדרנים נלהבים שמלווים את המשחקים".

אלון מינדלין, בן 28, נולד וגדל בכפר־סבא במשפחה שעלתה כמה שנים קודם לכן מברית המועצות לשעבר. ״הייתה לי ילדות רגילה למדי", הוא מספר. "שיחקתי כדורגל עם חברים בשכונה, אבל במקביל גם גיליתי את השחמט, בעיקר בזכות סבא שלי נתן בלומקין ז"ל, שהכיר לי את המשחק ולימד אותי לשחק. יש סרטון שלי, בגיל שלוש, לוקח את המלך מסט המשחק שלו ושואל אותו מי המלך ומי המלכה. בגיל חמש וחצי הצטרפתי למועדון השחמט בכפר־סבא, שאני מייצג עד היום. סבא נתן היה מסיע אותי לאימונים ותחרויות ומתחבר למי שצריך.
"זה התחיל בחוג של פעמיים בשבוע עם תחרויות בסופי שבוע והשתתפות בליגות, ועם הזמן הפך לאינטנסיבי יותר. היו לי מאמנים אישיים, השתתפתי בסדנאות ועשיתי הכנות ארוכות לתחרויות חשובות. מאז שסבא נפטר, בכל שנה אני מקיים בכפר־סבא תחרות לזכרו. מגיעים אליה יותר ממאה משתתפים, כולל רבי־אמן ושחקני נבחרת שמשחקים לזכרו״.
מינדלין היה סגן אלוף ישראל כשהיה בן שמונה ותשע, סיים במקום השלישי כשהיה בן עשר ו־11, וזכה בתואר האלוף כשהיה בן 13. ״כבר בגיל צעיר הייתי חזק מאוד טקטית, עם יכולת לזהות תבניות במהירות", הוא מספר. באליפות אירופה הוא השתתף לראשונה בגיל שמונה. "בשנים האלה גם התמודדתי עם הרבה קשיים, לחצים וציפיות. היו תחרויות שהגעתי אליהן בתור המדורג ראשון בארץ ולא הצלחתי לזכות. בסוף אתה יושב עם המחשבות שלך במשך כמה שעות, לפעמים יום אחרי יום. לקח לי הרבה זמן ללמוד להתמודד עם הפסדים״.

גמביט המלכה | צילום: באדיבות נטפליקס
מסעותיו הובילו אותו ב־2013, כשהיה בן 16, לאליפות העולם לנוער באבו־דאבי. ״באותה תקופה זה היה דבר מיוחד ויוצא דופן, הרגשנו כמו בסרט, עם מאבטחים סביבנו, אנשים בגלביות וסביבה שלא הייתי רגיל לשחק בה״, הוא נזכר. ״מקצועית זה היה פחות מוצלח כי לא ידעתי שייתנו לנו להשתתף אז לא התכוננתי כמו שצריך. אחרי שבסיבוב הראשון יריב מאיחוד האמירויות סירב לשחק מולי, הכול התעכב. במקום לפסול אותו ולתת לי ניצחון טכני, פשוט עשו הגרלה מחודשת״.
בגיל 19 הפך מינדלין לאמן בינלאומי, דרגה אחת מתחת לגבוהה מכולן בענף. ״בשחמט הדירוג שלך נקבע לפי מד כושר", הוא מסביר. "כל ניצחון מעניק לך נקודות. הדירוג הבינלאומי שלי עומד על 2,458 היום, וכדי להפוך לרב־אמן צריך להגיע ל־2,500 נקודות, ולהצליח בשלוש תחרויות בדרגת קושי של 2,600. הצלחתי כבר באחת ועכשיו אני צריך עוד שני ציונים כאלה״.
כיום מדורג מינדלין במקום ה־28 בישראל וה־927 בעולם. לאחרונה חזר עם הקבוצה מכפר־סבא מאליפות אירופה לקבוצות, "ליגת האלופות" של הענף, שם גם אפשר לצרף שחקני חיזוק זרים. הם סיימו את התחרות במקום השישי מתוך 102 קבוצות. "המשחק האחרון הסתיים בתיקו מול קבוצת טורקיש איירליינס, מה שמסביר את גודל התקציב שיש למועדון כזה. אנחנו מתנהלים כלכלית באופן מאוד צנוע.
"תרמתי בתחרות שישה ניצחונות ותוצאת תיקו אחת. בניגוד למשחקים אונליין, כאן כל משחק נמשך לפחות חמש שעות ארוכות ומתישות. במשחקים כאלה יש לך זמן לטעות, לתקן, לבדוק אפשרויות שונות ולהתבצר אם אתה שחקן פחות טוב שמנסה לחלץ ניצחון".

בישראל, אומר מינדלין, יש דור חדש ומוכשר של שחקנים ושחקניות, והליגה הישראלית נחשבת לאחת החזקות בעולם. "הנבחרת הלאומית קצת נחלשה בשנים האחרונות, אחרי דור חזק שעלה מברית המועצות בשנות ה־90, אבל אני מאמין שבשנים הקרובות הכוחות החדשים יחזירו אותנו מעלה״.
במקביל למשחק ניהל מינדלין את מערך ההדרכה במועדון שלו בכפר־סבא, ובגיל 21 אף היה ראש משלחת באליפות העולם לנוער ביוון. ״למדתי המון מהחוויה הזו", הוא אומר. "ובזכות ההדרכה והאימון גיליתי כמה נהדר השחמט בתור כלי חינוכי. הוא מפתח חוסן מנטלי וחשיבה אסטרטגית ומלמד איך לפתור בעיות. בענף שלנו אם אתה מתחרה באופן סדיר בתחרויות מסביב לעולם תוכל לחיות בצנעה מבחינה כלכלית, אבל זה מסלול שפחות עניין אותי, מה שהוביל אותי להיפתח לצד העסקי שלו״.
לפני כמה שנים הקים מינדלין את Techmate, חברה שמטרתה להציע קורסים של שחמט לעובדים בחברות גדולות במשק. ״גיליתי אז שיש הרבה חובבי שחמט שהאפשרות היחידה שלהם לשחק בשביל הכיף פנים מול פנים היא להגיע למועדון מקומי, ושם קרוב לוודאי הם יפגשו ילדים עם ניסיון שיביסו אותם משחק אחרי משחק, חוויה לא נעימה במיוחד״, מסביר מינדלין. ״הרעיון היה להנגיש את השחמט לארגונים הגדולים בעולם מתוך רצון להפוך את הענף להייטק של הספורט, בין השאר כי רבים ששיחקו איתי לאורך השנים השתלבו בסופו של דבר בהייטק״.

צילום: אריק סולטן
פריחת הענף בשנים האחרונות הובילה את המיזם של מינדלין למקומות גדולים ומלהיבים יותר. ״קיבלתי הזמנות להרצות בחברות הגדולות ביותר, לפעמים מול מאות אנשים, על שחמט ועל בניית אסטרטגיה", הוא מסביר. "אני עושה קורסים בחברות, מלמד שחמט לכל עובדי מיקרוסופט בישראל, ומקיים סדרת מפגשי שחמט חודשית, כל פעם בחברה אחרת.
״אחרי מחקר עומק שעשיתי הבנתי שיש כאן משהו גדול הרבה יותר, וב־2022 עלה רעיון להפיק את The Tech Gambit, טורניר שחמט בין חברות הייטק. לא הייתי בטוח שזה יעבוד, אז החלטתי לעשות פיילוט ניסיון במטרה לגייס 20 חברות לטורניר, מה שבסופו של דבר לקח רק שבועיים. מהכוונה להפיק אירוע של יום זה הפך לשלושה ימי תחרות עם 29 חברות. בעונה השנייה עלינו ל־40 חברות, בשלישית ל־55 והשנה היינו כבר 86. האירוע התחיל עם שלושה בתים במוקדמות, ו־24 חברות עלו לגמר. אינטואיט וזיסקלר שהצטרפו לאחרונה פרסו חסות על המיזם, ואנחנו מאמינים שבשנה הבאה ישתתפו כבר מאה חברות״.

נכנע לפני המט. קרלסן | צילום: AFP
לאן אתה חולם לקחת את זה מכאן?
״אני רוצה להמשיך לגדול, ולהפוך את התחרות השנתית לכנס הייטק מיוחד שכולם מחכים לו. אני רוצה גם לבנות תשתית שתהפוך את המיזם לבינלאומי. במקביל אני ממשיך לחנוך שני כישרונות צעירים כי חשוב לי לטפח את דור ההמשך. אני רוצה להמשיך להצליח כשחקן, שכפר־סבא תזכה באליפות ישראל ושקהילת השחמט בישראל תמשיך ותגדל״.
מה תעשה ביום כיף?
״התארסתי לפני כמה חודשים, אז אנחנו מתכננים את החתונה. אני אוהב לטייל, לאכול טוב, לדוג בירדן ולראות כדורגל איכותי״.

